חקר המדיניות והמנהל ציבורי עניינו באופן שבו שינויים בעולם החומרי ובטכנולוגיה, מחד, ושינויים בתפיסות הציבור, מאידך, כפי שאילו באים לידי ביטוי בבחירות, בדעת קהל, בסדר היום התקשורתי וברשתות החברתיות, בפעילות של ארגוני מחאה ועוד, מתרגמים לידי שינויי מדיניות. השינויים האמורים באים לידי ביטוי בתנודות בסדר היום הממשלתי, בהחלטות ממשלתיות, ובסופו של יום מיושמים על ידי הסקטור הציבורי, בין כספק שירותים ובין כמסדיר של שווקים ושירותים פרטיים. ההסברים שהספרות במדיניות מציבה לתהליך התרגום של שינויים בעולם ובתפיסות הציבור לידי מדיניות ויישומה נטועים באינטראקציה שבין גורמים משני סוגים. הגורם הראשון נוגע לקובעי המדיניות עצמם, ועניינו התפיסות וההתנהגות של מקבלי ההחלטות והגורמים המעצבים אותם. הגורם השני הוא ההקשר שבו קובעי המדיניות פועלים, ובפרט חלוקת הכוח שבין הממשלה ומוסדות אחרים, גורמים נוגדי שינוי, יחסי הכוח שבין הדרג הפוליטי הנבחר והדרג המנהלי וההשפעה של שינויים רעיוניים ובסדר היום הגלובאלי.
חברי הסגל המתמחים במדיניות ומנהל ציבורי, במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, עוסקים בסוגיות בעלות השלכה על חיי כולנו. בכלל זה, כיצד קובעי מדיניות מקבלים החלטות? מדוע מדיניות נוטה להיות יציבה במשך שנים, חרף שינויים בצרכייי וציפיות החברה, ותחת אילו תנאים היא עוברת שינויים מהירים ומפליגים? האמנם חלה נסיגה במדינת הרווחה, ואם כן – אילו הסדרים ומוסדות מילאו את החלל שהיא הותירה אחריה? באיזו מידה מהווה הבירוקרטיה חסם או זרז לתגובת הדרג הפוליטי לרצון הציבור? כיצד משפיעה מהפכת המידע והבינה המלאכותית על התנהלותם של ארגונים ציבוריים?
חיפוש חדש
