נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 8

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: רפואה

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: עין כרם

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופ' לילי אנגליסטר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: lilia@ekmd.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתאום בדוא"ל

מורי הקורס:
פרופ לילי אנגליסטר,
פרופ עודד בהר,
פרופ אהרוני לב-טוב,
פרופ שלמה רוטשנקר,
ד"ר יצחק נוסינוביץ,
פרופ יואל יערי,
גב נועה רוזנטל,
גב ריטה גוטרוב,
מר אוריאל פרידליך,
גב ליאת דסה,
גב רחל סיגורה-זגורי,
מר מיכאל יונרמן

תאור כללי של הקורס:
זהו קורס אינטגרטיבי המשלב הרצאות ומעבדות בנוירוביולוגיה, נוירואנטומיה, נוירופיזיולוגיה והיסטולוגיה של רקמה עצבית. הקורס ניתן כבלוק של כ-5 שבועות ובסה"כ כ-120 שעות. בקורס חלק מעשי של לימוד מבנה מוח האדם ותיפקודו באמצעות מעבדות נתיחת המוח ומעבדות ותרגולים בפיזיולוגיה ובהיסטולוגיה. פירוט מדוקדק של הנושאים מופיע בתכנית הקורס להלן.
בקצרה, התכנים כוללים לימוד מבנה והרכב התאים של מערכת העצבים ותכונותיהם הביופיזיות, ארגון נוירונים למעגלים אנטומים ופיזיולוגיים פונקציונליים ובחינת התכונות הסינפטיות של נוירונים במערכת העצבים המרכזית. בהמשך נלמדת תגובת מערכת העצבים לטראומה והאפשרויות להתחדשות. לאחר מכן נלמדים בצורה אנטגרטיבית המבנה והתפקוד של מערכות חישה כגון מגע, כאב, טמפרטורה, ראיה ושמיעה, ושל המערכת המוטורית ומערכות הבקרה (צרבלום, גרעינים בזלים). כמו-כן, נלמדים המבנה והתפקיד של המערכת הלימבית, ההיפותלמוס וההיפופיזה. בסיום נלמדים קליפת המוח והפונקציות הגבוהות (למשל, שפה).

מטרות הקורס:
להקנות לסטודנטים ידע במבנה ובתפקוד מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט שדרה) וההיקפית על כל מרכיביה, תוך הכרה ויישום של העקרונות ההתפתחותיים והנוירוביולוגים הבסיסיים; להביא להבנה מעמיקה של הקשר בין המבנה והתפקוד במצב הנורמלי הבריא, ובמצבי חבלה ומחלות נוירולוגיות

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
• להכיר ולזהות את פרטי המבנים במערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט שדרה) וההיקפית.
• להסביר כיצד המערכת מורכבת תוך הכרה ויישום של עקרונות התפתחותיים ונוירוביולוגים.
• להבין ולהסביר כיצד מבצעת המערכת העצבית את תפקידיה באדם בריא (תחושות, תנועות, רגשות, פונקציות גבוהות).
• להבין ולדעת לצפות את התוצאות של חבלות ספציפיות במערכת ושל מחלות נוירולוגיות.

דרישות נוכחות (%):
%100 השתתפות התלמידים בכל מסגרות הקורס (שיעורים, תרגילים, מעבדות, דיסקציות) היא חובה. אי השתתפות סדירה בלימודים אלה עלולה להוריד מציון הקורס או לשלול מן התלמיד את זכותו לקבל ציון סופי בקורס.

שיטת ההוראה בקורס: הרצאות ומעבדות נתיחה, מעבדות וסדנאות בפיזיולוגיה והיסטולוגיה עם הנחייה אישית ודיון, בשילוב עם תוכנות תלת-ממדיות והדמיה המיועדות ללימוד מבנה ותפקוד המוח ומערכת העצבים.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מערכת העצבים: מבוא כללי
2. המרכיב התאי של מערכת העצבים:
תאי גליה ותאי עצב - קלסיפיקציה. אקסונים, טרנספורט באקסון, מיאלין. ארגון תפקודי של תא העצב.
3. מודלים ושיטות בחקר מערכת העצבים.
מודלים in vitro ו - in vivo- תרבית רקמה, פרוסות מוח, תאים מבודדים. רישום תוך-תאי וחוץ-תאי. דימות ברמה תאית ומערכתית. שיטות מולקולריות בחקר מערכת העצבים.
4. סינפסות
• סינפסות מעוררות במוח. פוטנציאלים וזרמים פוסטסינפטיים מעוררים. סינפסות סומטיות ודנדריטיות. Spines. סינפסות קרובות ורחוקות. מנגנוני הגברה בדנדריטים. תפקיד ה-axon initial segment.. שיחרור גלוטמט. רצפטורים יונוטרופיים ומטבוטרופיים לגלוטמט. רצפטורים מטיפוס AMPA ו-NMDA – הבדלים ותכונות אופייניות. חסימה של רצפטורי NMDA ע"י מגנזיום. פרמקולוגיה של רצפטורים גלוטמטרגיים.
• פלסטיות של סינפסות וזיכרון. תפקיד ההיפוקמפוס בזכרון. פציאנט HM. התמצאות במרחב. מבוך המים העכורים של מוריס. פוטנציאציה ארוכת טווח (LTP) – מנגנונים אפשריים. תפקיד LTP בלמידה ובזכרון. הנדסה גנטית של רצפטורי NMDA. אקסיטוטוקסיות.
• סינפסות מעכבות במוח. גליצין ו-GABA. מנגנונים של עיכוב פוסטסינפטי. פוטנציאלים וזרמים פוסטסינפטיים מעוררים. ויסות ריכוז כלוריד בציטופלסמה – משאבות ומשחלפים. רצפטורים של GABA מטיפוס A ו-B. מבנה הרצפטור GABA-A. פרמקולוגיה של רצפטורי GABA - ברביטורטים, בנזודיאזפינים, פוליאמינים, פניצילין וחסמים נוספים. תפקיד האתר הבנזודיאזפיני בהתנהגות חרדתית. עיכוב פרהסינפטי. Rundown של תגובות ל-GABA והתקפים אפילפטיים.
5. תאי גלייה ותפקידיהם.
סוגי תאי גליה. פיזיולוגיה של אסטרוציטים. מוליכות לאשלגן. גלי סידן. שיחרור גליוטרנסמיטרים. תפקיד אסטרוציטים בסינפסות. תפקיד אסטרוציטים בוויסות אשלגן חוץ-תאי והקשר להתקפים אפילפטיים. תפקיד אסטרוציטים בצימוד עצבי-ואסקולרי. הקשר לדימות מוחי. יחסי גומלין בין נוירונים לאסטרוציטים בפעילות נורמלית ופתולוגית.
6. תגובת מערכת העצבים לחבלה
השפעות טרופיות בין תאי עצב לבין תאי מטרה: ניוון וולריאני. מוות תאי עצב. שינויים מורפולוגיים מולקולריים ותפקודיים בגופי תאי העצב החבולים. רגנרציה. יצירת סינפסות. פלסטיות- הנבטת, יצירת והעלמות סינפסות. שינוי דנרווציה. NGF כמודל לוויסות טרופי.
7. הארגון האנטומי של חוט השדרה ועצבים ספינליים:
חומר לבן- ארגון בעמדות, חומר אפור-קרן וונטרלית, קרן דורזלית, שכבות ע"ש Rexed. שורש דורזלי, שורש וונטרלי, עצבים ספינליים.flexor reflex כדוגמא לארגון תפקודי.
8. מערכת סומטוסנסורית
• מערכת חושים. היבטים של תחושה – עצמה, מודליות, מיקום, אָפקט. תחושה ותפיסה. סוגי חיישנים. מכאנו-, תרמו-, כימו- ונוצי-צפטורים. מערכת סומטוסנסורית של חוש המגע והלחץ. עצבוב חושי של העור. סוגי סיבים תחושתיים. סוגי מכאנורצפטורים. החיישן כמתמר. מנגנון התמרה בגופיף פאצ'יני. זרם התמרה. פוטנציאל רצפטור. תעלות רגישות למתח- מכאני. תפקיד המעטפת. אדפטציה של החיישן. חיישנים בעלי אדפטציה מהירה ואיטית.
• חוש המגע והלחץ. גופיף מרקל – מבנה ותפקיד תאי מרקל. שדה תחושתי. מדידת גודל השדה התחושתי. הקשר בין גודל השדה התחושתי ואבחנה בין שתי נקודות גירוי (just noticeable difference). קידוד עוצמת הגירוי. תגובה דינמית ותגובה סטאטית. מכאנורצפטורים במפרקים ופרופיוצפציה.
• מסלולים סומטוסנסוריים מרכזיים. מערכת ה-medial lemuiscus לתחושה דיסקרימינטיבית ותחושה פרופריוצפטיבית. המערכת ה-spinothalamic לתחושת כאב ותחושה לא דיסקרימינטיבית. משמעויות קליניות של פגיעות באזורים שונים של המסלולים התחושתיים. ארגון קליפת המוח הסומטוסנסורית- homonculus, שינויים פלסטיים בקורטקס הסומטוסנסורי.
• Evoked potentials. תחושה מושלכת (projected pain). פאראסטזיות. מבנה ותפקיד הקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני. עמודות קורטיקליות. שדות תחושתיים של נוירונים בקורטקס. עיכוב לטרלי. נוירונים חד- ורב-מודליים. קורטקס פריאטלי אחורי.
• חוש הכאב – היבטים אישיים, חברתיים ותרבותיים. אנלגזיה קונגניטלית. סוגי כאב. כאב פיזיולוגי – מהיר ואיטי. כאב דלקתי. כאב נוירופאתי. כאבי פנטום. היפראלגזיה ואלודיניה. סיבי כאב – סיבי C וסיבי A דלתה. חיישנים לכאב – קצות עצבים עירומים. תעלות TRP. קפסיצאין. סנסיטיזציה היקפית. פרוסטגלנדינים. נוירוטרנסמיטרים בסיבים נוציצפטיביים. חומר P. מנגנוני אילחוש מקומי. לידוקאין. סנסיטיזציה מרכזית ו-LTP.
• מסלולי ומרכזי כאב במוח. כאב מיוחס .(referred pain) אוטם בעורקים כליליים וכאב. תיאוריית שער הכאב בקרן הדורזלית של חוט השדרה. יחסי גומלין בין סיבי כאב לבין סיבי A ביתה. אינטרנוירונים אנקפלינרגיים. מרכזים ומסלולים אנלגטיים במוח. אנלגזיה במצבי דחק, אנלגזיה על ידי אופיאטים. סוגי אופיאטים אקזוגזניים ואנדוגניים. מורפין והרואין. אנקפלינים. עיכוב יורד. מנגנוני עקצוץ.
9. מערכת הראיה:
• חוש הראייה. מבנה העין. הסטולגיה של העין: מטרת חלק זה היא להקנות ידע על המבנה הרקמתי של העין, תוך שימת דגש על הקשר בין מבנה הרקמה לבין תיפקודה. הקורס כולל סדנא בה התלמידים מתבוננים בתתקינים היסטולוגיים של העין. לפני הסדנא תנתן הקדמה בה יוצגו התתקינים שיראו במעבדה, באמצעות שקופיות או באמצעות סרטי וידאו.
• מסלול הראיה. משמעויות קליניות של פגיעות במסלול הראיה. סוגי התאים ברשתית. תפקיד אפיתל הפיגמנט. לבקנות. סוגי פוטורצפטורים. קנים ומדוכים – הבדלים במבנה ובפיזור ברשתית. מקולה. דגנרציה יבשה ורטובה של המקולה. פוביאה. חדות ראייה. שדות רצפט יביים של תאי גנגליון מטיפוס 0n-center ו-off-center.
• תהליך ההתמרה בפוטורצפטוריים. תעלות תלויות cyclic-GMP. ויסות ריכוזו ע"י גואנילט ציקלז ופוספודיאסטרז. תעלות זרם החושך. מבנה רודופסין. עירור הרודופסין ע"י פוטונים. אדפטציה לאור. שיחרור גלוטמט מפוטורצפטורים. תאים ביפולריים. עיכוב לטרלי ע"י תאים הוריזונטליים. תאי גנגליון רגישים לאור באופן עצמותי. מלנואופסין.
• ספקטרום בליעה של מדוכים. ראיית צבע. עיוורון צבע חלקי ומלא. מסלולי ראייה. Blindsight. שדה ראייה ימני ושמאלי. ראייה מונוקולרית ובינוקולרית. תפקידי ה-LGB. שדות רצפטיביים בקורטקס ראייתי ראשוני. נוירונים פשוטים ומורכבים. עמודות אוריינטציה. מרכזי ראייה באונה עורפית וטמפורלית. אגנוזיות. פרוזופגנוזיה. מרכזים לזיהוי פרצופים במוח.
• רפלקס האור ורפלקס האקומודציה. ארגון הקורקטס הראיתי לעמידות העדפה עינית. תאים מונוקלריים ותאים בינוקולריים. התפתחות עמדות העדפה עינית- השפעות הניסיון הראיתי.
8. מערכת השמיעה:
• חוש השמיעה. מבנה האזן. מסלול השמיעה. משמעויות קליניות של פגיעות במסלול השמיעה.תכונות גל הקול. סולם הדציבלים. היבטים של תחושות שמע – עצמה, צליל, גוון, מיקום במרחב. אנליזת פורייה. אזן חיצונית, תיכונה, ופנימית. תפקיד האפרכסת. תפקידי עור התוף וגרמי השמע. דלקות באוזן התיכונה. אודיוגרם. ירידה בשמיעה הולכתית וסנסורינויראלית. אוטוסקלרוזיס. רפקלס הסטפדיוס.
• מבנה האזן הפנימית (קוכליאה). נוזל פרילימפטי ואנדולימפסטי. סטריה וסקולריס. ממברנה בזילרית ואבר השמע של קורטי. תדירות אופיינית ועקומות כיוונון של סיבי עצב השמע. ארגון טונוטופי של הקוכליאה. תאי שערה חיצוניים ופנימיים. עצבוב אפרנטי ואיפרנטי ע"י סיבי עצב השמע. סטריאוציליה וקינוציליום. תהליך ההתמרה בתאי שערה. תהודה חשמלית ומכאנית של תאי שערה. מנגנון ההגבר הקוכליארי. Oto-acoustical emissions. טיניטוס. תרופות אוטוטוקסיות. מסלולים שמיעתיים. Evoked potentials במסלול השמע. חשיבות לקביעת מוות מוחי. מנגנון מיקום הקול במרחב. אירגון טונוטופי של קליפת המוח השמיעתית. שתל קוכליארי.
10. המערכת המוטורית
תנועות רצוניות ותנועות אוטומטיות, מבנה ארגוני של המערכת המוטורית וחלקיה.
• מכאנורצפטורים בשרירים – כישור השריר ואבר הגיד של גולג'יי. עצבוב תחושתי ומוטורי של כישור השריר. רפלקס המתיחה. בקרת התנועה ע"י כישור השריר. אבר וסטיבולרי. תפקידי האברים האוטולוטיים. מבנה ופעולת המקולה בהתמרת תאוצה לינארית. מבנה ופעולת התעלות הסמיצירקולריות בהתמרת תאוצה זוויתית. רפלקסים של יציבה. רפלקס וסטיבולו-אוקולרי. ניסטגמוס נורמלי ופאתולוגי. ניסטגמוס קלורי.
• חוט השדרה: נוירונים מוטורים ומסלולי רפלקסים עיקריים בחוט השדרה, יחידות מוטוריות, רשתות אינטרנוירונים, מיקומן בחוט השדרה ותפקידיהן.
• אתחול תנועה רצונית. Motor evoked potentials. מבנה ותפקידי הגרעינים הבזליים : :מסלולים בין הגנגליה הבזלים, מעגלים בין הגנגליה לקורטקס, פגיעות בגנגליה הבזלים, מחלת פרקינסון, הנטינגטון כוריאה, המיבליזמוס.
• מבנה ותפקידי צרבלום: ציטוארכיטקטורה של קליפת הצרבלום, חלוקה תפקודית בצרבלום, הספינוצרבלום, צרברוצרבלום והוסיטיבולוצרבלום, מסלולים efferent & afferent בצרבלום, פגיעות צרבלריות שונות משמעותיהן הקליניות.
• מרכזים מוטוריים ראשוניים ומשניים. ארגון מיוטופי של קליפת המוח. וקטור הכיוון של נוירונים בודדים ואוכלוסיות נוירונים בקליפת המוח הראשונים. ממשק מוח-מכונה.
• מסלולים מוטוריים יורדים:
• אזורים מוטורים בקורטקס, המסלול הקורטיקוספינלי והקורטיקובולברי, המסלול הרטיקולוספינלי והקורטיקורטיקולרי, המסלול הוסטיבולוספינלי והמסלול הרוברוספינלי. פגיעות ב-upper motor neuron, פגיעות ב- lower motor neuron ומשמעותיהן הקליניות.
• אינטגרציה במערכת המוטורית ושימושה הפונקציונלי בבקרת התנועה
11.ההיפותלמוס וההיפופיזה:
גרעינים בהיפותלמוס (מיקום ותפקיד), קשרים עם מערכת עצבים אוטונומית, קשרים עם המערכת האנדוקרינית, בלוטת ההיפופיזה (מיבנה ותפקיד).
12. המערכת הלימבית:
האונה הלימבית והמערכת הלימבית, מעגל ה"רגשות" לפי Papez , ה- Amygdala מיבנה ותפקיד בביטוי רגשות), ה- Hippocampus (מיבנה ותפקיד).
13. ארגון תפקודי של קליפת המוח ותפקודים עילאיים:
חלוקה ע"פ Brodman, מרכזים ראשוניים ואסוציאטיבים. לטרליזציה של פונקציות. הבסיס האנטומי לשימוש בשפה. דוגמאות לפגיעות באזורים קורטקליים ומשמעותיהן הקליניות- aphasia ודוגמאות נוספות.
מבנה מוח האדם (הרצאות ומעבדות דיסקציה)
1. המבנה הכללי של המוח: התפתחות המוח והכרת חלקי המוח הבוגר. קרומי המוח, מיבנים הגזורים מהם, ונוזל המוח והשדרה (CSF). אספקת הדם וניקוז הדם וה-CSF מהמוח. עצבים קרניאליים.
2. הצרברום, המוח הגדול:
- המיספרות, חלוקה טופוגרפית, הקורטקס, מיפוי אזורים (אנטומי-פונקציונאלי), האינסולה.
- החומר הלבן - מערכות הסיבים:association, commissural, projection
- הגרעינים הבזליים (Corpus striatum): הרכיבים, ארגון אנטומי ופונקציונאלי הגרעין amygdale; ה- Internal capsule
3. הדיאנצפלון, החדרים הלטרליים והחדר השלישי: אזורים וגרעינים בדיאנצפלון. מיבנים נילווים לחדרים לטרליים והשלישי ואירגונם המרחבי. התפתחות הצרברום והדיאנצפלון, התפתחות האונה הטמפורלית. אזורי יצירת ה-CSF
4. חתכים: זיהוי מיבני המוח בחתכים, ובהדמיה.
5. גזע המוח: אירגון, אזורים וגרעינים ב-Midbrain, Pons, Medulla oblongata
6. הצרבלום: ארגון אנטומי מקרוסקופי ותיפקודי של קורטקס, סיבים וגרעינים.
6. החדר הרביעי: גבולות, מבנים שכנים, פתחים, יצירת וניקוז CSF.

חומר חובה לקריאה:
- חוברת מעבדה “Gitlin’s Dissector of the Human Brain” שתסופק באתר הקורס:
- פרקים מהספר: Barr's The Human Nervous System, Kiernan, J.A. Lippincot-Raven
- אטלס אנטומי: Netter/Sobota/אחר

חומר לקריאה נוספת:
ראה רשימה באנגלית

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 57 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 20 %
אחר 23 %
בחינה מעשית

מידע נוסף / הערות: