נקודות זכות באוניברסיטה העברית:
4
תואר:
בוגר
היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:
תלמוד והלכה
סמסטר:
שנתי
שפת ההוראה:
עברית
קמפוס:
הר הצופים
מורה אחראי על הקורס (רכז):
שראל לוי
שעות קבלה של רכז הקורס:
יום שלישי 15:00 - 14:00
מורי הקורס:
מר שראל לוי
תאור כללי של הקורס:
התלמוד הבבלי היה מאז חתימתו חיבור יסוד לכל ענפיה של חכמת ישראל ותרבותו. אך קשיים ניכרים ניצבים בפני המבקש להיכנס בשעריו.
הלימוד במכינה לתלמוד מתמקד בהקניית כלים ללימוד עצמי של התלמוד הבבלי, הבנת המשא ומתן התלמודי, מבנה הסוגיה ופירושה.
כמו כן, יילמדו פרקים במשנה, ותיערך הכרה עם כלל חיבורי הספרות התלמודית, עם הספרות הבתר-תלמודית מן הגאונים ועד השולחן ערוך, עם הסידור ומבנה התפילה, ועם הארמית הבבלית.
מטרות הקורס:
(א) קידום יכולת הלימוד העצמי של התלמיד במסכתות התלמוד הבבלי.
(ב) הכרה ראשונית של הספרות התלמודית: משנה ותוספתא, מדרשי הלכה ואגדה, התלמוד הבבלי והירושלמי ופירושיהם, הספרות הבתר תלמודית, תפילה והלכותיה ועוד.
תוצרי למידה : בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
לפרש סוגיות מן התלמוד הבבלי.
לזהות מבנים של סוגיות בתלמוד הבבלי.
לתרגם משפטים בסיסיים בארמית בבלית.
לפרש משניות.
להשוות מקורות מקבילים בספרות התלמודית.
להשתמש בספרות הבתר תלמודית הבסיסית.
להשתמש בספרות עזר ובמאגרי מידע של הספרות התלמודית.
לקרוא באופן ביקורתי ספרות מחקר תלמודית.
דרישות נוכחות (%):
100%
שיטת ההוראה בקורס:
עיקר הלימוד הוא בקריאה ולימוד רצוף של סוגיות התלמוד בפרקים הנלמדים. הלימוד כולל תרגום מדויק של המלים הארמיות, בירור המונחים, ביאור התכנים, בירור מבנה הסוגיה, מהלכה ומגמתה, הרחבות שונות וסיכום. לפני כל שיעור התלמידים נדרשים להכין את הטקסט הנלמד בעזרת שאלות מנחות וחומרי קריאה נוספים.
רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
במהלך הקורס יילמדו כעשרה דפי תלמוד בבלי משני פרקים, פרק רביעי של מסכת ברכות בסמסטר א וסוגיות מפרק שני של מסכת בבא מציעא בסמסטר ב. אגב לימוד הסוגיות תיערך הכרה עם שאר חיבורי הספרות התלמודית ועם הספרות הבתר תלמודית וכן תיערך הכרה בסיסית עם הארמית הבבלית. כמה שיעורים ייוחדו להכרת האגדה התלמודית ולהכרת הסידור ומבנה התפילה. נוסף על דפי התלמוד הבבלי יילמדו שני פרקי משנה. כמו כן ינתן מבוא כללי לספרות התלמודית ותיערך הכרות עם כלי העזר ללימוד התלמוד, כולל שימוש במאגרי מידע.
חומר חובה לקריאה:
1. מירה בלברג, פתח לספרות חז"ל, רעננה תשע"ג, עמ' 28 – 85; 122 – 134; 175 – 205.
2. י' גפני, יהדות בבל ומוסדותיה בתקופת התלמוד, ירושלים תשל"ה, עמ' 9 – 20, 79 – 87.
3. ענת רייזל, מבוא למדרשים, אלון שבות, תשע"א – מבוא מאת אביגדור שאנן (עמ' 11- 20) + מבוא של המחברת (עמ' 25 – 34) וכן הטבלאות בסוף הספר (אין מספר עמוד).
4. ד' רוזנטל, תרומתם של כתבי היד לחקר התלמוד, http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/rosenthal.htm
5. י' זוסמן, 'תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה, מחקרי תלמוד ג, ירושלים תשס"ה, עמ' .209-258; 344-355.
6. שאול ליברמן, לפרסומה של המשנה (בתוך יוונית ויוונות בארץ ישראל, ירושלים תשכ"ג) עמ' 213 – 224.
7. ירחמיאל ברודי, צהר לספרות הגאונים, תל-אביב 1998, עמ' 9 – 27.
8. מרדכי ברויאר, אוהלי תורה, ירושלים תשס"ד, עמ' 29-38, 97-109, 173-183.
חומר לקריאה נוספת:
1. ש' נאה וא' שמש, ’וחם השמש ונמס’ : סיפור המן וזמנה של תפילת השחר, תרביץ סד,ג (תשנה) 335-340
2. ע' פלישר, לקדמוניות תפילות החובה בישראל, תרביץ נט,ג-ד (תשן) 397-441
3. הנ"ל, תפילת שמונה-עשרה: עיונים באופיה, סדרה, תוכנה ומגמותיה, תרביץ סב,ב (תשנג) 179-223
5. א' רגב, בית המקדש כערש תפילת הקבע בישראל: גורמים ותהליכים בהתפתחות התפילה בימי הבית השני, ציון ע, א (תשס"ה) עמ' 5-29.
4. י' פרנקל, עיונים בעולמו הרוחני של סיפור האגדה, תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"א, עמ' 52-56.
5. ח' שפירא, הדחת רבן גמליאל - בין היסטוריה לאגדה, ציון סד,א (תשנט) 5-38
6. א' פורסטנברג, 'השבת אבדה בהלכה התנאית והאמוראית ׃דיון פילוסופי ראשוני בהתהוותה של קונספציה', AJS Review 29 (2005),pp. 1-51.
7. ד' רוזנטל, "מסורות ארץ ישראליות ודרכן לבבל", קתדרה 92 (תשנ"ט), עמ' 7 - 48.
חומר נוסף יימסר מעת לעת.
הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 80 %
הרצאה0 %
השתתפות 20 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %
מידע נוסף / הערות:
|