נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: מדעי הצמח בחקלאות

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: רחובות

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופ' אריה אלטמן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: arie.altman@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ג, 12:15-13:00

מורי הקורס:
פרופ אריה אלטמן

תאור כללי של הקורס:
שתי תאוריות חדשות משמשות עתה להבנת יחסי הגומלין בין ההתפתחות התרבותית והתפתחות הביולוגית: "בניית גומחות" (niche construction) ו"אבולוציה משותפת של גנים ותרבות" (gene-culture coevolution). שניהם קשורים זה בזה ועוסקים בד"כ בהתפתחות האדם, סביבתו האקולוגית ותרבות האדם. "בניית גומחות" הוא התהליך בו יצורים חיים משנים את סביבתם ואת זו של יצורים אחרים, שהוא חשוב לתהליכי אבולוציה ולסביבה, בנוסף לברירה הטבעית. המונח השני מתאר את התפתחות האדם כתוצאה משולבת של אבולוציה גנטית ואבולוציה תרבותית. נדון בהרחבת מושגים אלה גם לצמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים, ובעיקר לגבי צמחים מתורבתים וחקלאות.

קשרי הגומלין שבין האדם לבין החקלאות בכלל וצמחים בפרט מהווים מוביל תרבותי מרכזי בשתי תקופות: האחת לפני כ 12,000 שנה ("המהפכה החקלאית-ניאוליתית"), והשנייה בעצם ימינו אלה ("המהפכה המולקולרית"). שתי התקופות מלוות בשינוי ערכים של ממש במפגש שבין תרבות האדם מחד, לבין החקלאות ועולם הצמחים מאידך. התפתחויות תרבותיות-מדעיות אלה הפכו סדרי חשיבה ושיבשו תרבויות מסורתיות. בכך עוסק עקרון האבולוציה המשותפת של גנים ותרבות, במסגרת בניית גומחות חיים ייחודיות. ביות צמחים ובע"ח, השבחתם ויצירת מארג חיים חדש בו ישנם צירופי גנים שאינם קיימים ב"טבע" – הם מעשי ידי אדם ופרי התפתחותו התרבותית-מדעית. במהלך הדיון נבחן את הקשר בין "תירבות הצמחים" (domestication) והשבחת צמחים לבין המאפיינים השונים של "תרבות האדם".

הקורס יעסוק ביחסי הגומלין בין האדם לבין החקלאות בכלל וצמחים בפרט, בשאלה כיצד עיצבו הצמחים והחקלאות את תרבות האדם ההיסטורי משחר האנושות והמהפכה החקלאית הראשונה ("המצאת" החקלאות בתקופה הניאוליתית) ועד לימינו, ימי ראשית המהפכה המולקולרית-גנטית, השבחה מולקולרית והנדסה גנטית. התרבות האנושית (במובן הרחב של human civilization) נולדה עם היווצרות הגזע האנושי. עם היות האדם (Homo sapiens) ליצור המקיים את עצמו, לאדם חושב ולאדם חברתי - לפי סדר זה. היווצרות הגזע האנושי (כמו גם של כל יצור חי באשר הוא) היא תוצאה של שרשרת אירועים ותהליכים ביולוגיים, חלקם שנמשכו זמן רב וממשיכים להתפתח בעצם ימינו אלה, וחלקם תהליכים שהגיעו למבוי סתום, נעצרו ונעלמו. זמן לא רב (במונחים היסטוריים) לאחר שנוצר הגזע האנושי ובמהלך התפתחותם של התהליכים הביולוגים, החלו להתפתח חשיבתו (cognition) ותרבותו (culture) של האדם. בעקבות כך הוא נעשה ליצור תבוני-חברתי כפי שאנו מכירים אותו היום.
הגיוון שנוצר הן בחקלאות והן בתרבות, לעיתים במקביל, דרכי התפשטותם והשתנותם, המעברים הכלכליים-חברתיים-תרבותיים-חקלאיים בין קבוצות שונות של בני אדם בארצות שונות והמאבקים בין קבוצות על יצירת אפשרויות שונות או חדשות – כל אלה הן אחדות מהשאלות הבסיסיות במחקר המשולב של תרבות, מזון וחקלאות.

בין הנושאים העיקריים לדיון: רקע ביולוגי כללי, מקומם של הצמחים ושל מזון בתרבות האנושית, המהפכות החקלאיות בראי התרבות, ההיסטוריה והאנתרופולוגיה. הקשר בין "תירבות הצמחים" ((domestication והחקלאות לבין המאפיינים השונים של תרבות האדם ונציע את קיומה, הלכה למעשה, של אבולוציה משותפת (co-evolution) תרבות-חקלאות. נבחן סוגיות תרבותיות ואתיות של שימוש בסוגי מזונות ונברר מהו סיכון מדעי מחושב שתועלתו בצדו? מהי "קידמה" במדע ומהי קידמה בתרבות?

מטרות הקורס:
1. לחשוף את התלמידים להיבטים המדעיים, הטכנולוגים, התרבותיים והאנתרופולוגים של המהפכה החקלאית הראשונה, ההשבחה הקלאסית והמהפכה המולקולרית (כולל הנדסה הגנטית) של ייצור מזון
2.לחשוף את התלמידים לסוגיות האקולוגיות, החברתיות והאתיות של ייצור מזון וחקלאות
3. לדון בסוגיות שבין מדע ותרבות בכלל
4. לדון בתאוריות החדישות של הקשר בין תרבות לבין אבולוציה ושינויים גנטים וכן בבניית וקיום גומחות ביולוגיות-סביבתיות.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. להגדיר מונחי יסוד בתחומי מחקר התרבות ויחסי הגומלין ביניהם (התפתחות התרבות מהיבטים היסטוריים, סוציולוגים, אנתרופולוגים, כלכליים ואומנותיים).
2. להסביר את מקומה של המהפכה החקלאית הראשונה וייצור מאורגן של מזון כגורם מרכזי בהתפתחות התרבות.
3. לתאר מקומן של המהפכות האנושיות המרכזיות (המהפכה החקלאית, המהפכה המדעית, מהפכת התעשייה ומהפיכת המדע והמידע) בחקלאות ובייצור מזון.
4. להשוות בין קידמה במדע (ייצור חקלאי) לבין קידמה תרבותית
5. לדון בסוגיות האקולוגיות, האבולוציוניות, החברתיות והאתיות בייצור מזון מהונדס והנדסה גנטית בכלל.
6. להשוות בין הדומה והשונה במחקר מדעי-מעבדתי ובמחקרי תרבות (איכות וכמות כמאפייני שיטות מחקר).

דרישות נוכחות (%):
השתתפות בלפחות שני שליש של ההרצאות והגשת כל התרגילים

השתתפות בלפחות שני שליש מההרצאות ולהגיש את כל התרגילים.

שיטת ההוראה בקורס: • כשני שלישים של הקורס: הרצאות-שיחות פורמליות
• בין הפגישות הפורמליות: הצגת נושאים נבחרים (מתוך רשימת קריאה) ע"י המשתתפים ודיון בהם
• רשימת הקריאה (מצורפת בנפרד) כוללת כמה מאמרי חובה לתשובות בכתב (תרגילים) ולדיון וכן סקירות רקע מומלצות.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. תרבות ומדעי הביולוגיה: נתק או סינתזה? גישות חדישות ביחסי גומלין בין תחומי התרבות לבין גנים ומדע הביולוגיה: קשרי גנים ותרבות, בניית גומחות.
2. מקומם של הצמחים ושל מזון בתרבות האנושית: תפוח אדמה ורעב כגורם פוליטי, (תולדות הלחם, תפוח האדמה, אורז, עגבנייה ועוד צמחי תרבות)
3. מונחי יסוד
4. האתגר של דקארט ושל האקסיסטנציאליסטים: חשיבה וקיום (או גוף ורוח)
5. המהפכה החקלאית הראשונה (בתקופה הניאוליטית): ביות צמחים בראי ההיסטוריה והתרבות, המעבר מליקוט מזון וציד לחקלאות מאורגנת ובהמשך לתעשיית החקלאות וייצור מזון
6. רקע ביולוגי כללי כבסיס לשימושי ההשבחה המסורתית והמולקולרית: על ראשית החיים והמשכם (צמחים, בעלי חיים, אדם), אבולוציה וברירה טבעית ומלאכותית, גנים וחלבונים, גנטיקה ואפיגנטיקה, ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית
7. ייצור המזון עולה מדרגה: המהפכה התעשייתית והמדעית (מולקולרית), ישן מפני חדש תוציאו? חקלאות מסורתית וחדישה: היבטים טכניים, תרבותיים ואנתרופולוגים, מסורת וקידמה
8. האתגר הפילוסופי: ביולוגיה ומוסר. שרשי ההתנגדות לפיתוחי הגנטיקה החדישה (ולכל פיתוח טכנולוגי) בתרבויות שונות
9. היבטים "מוסריים" וסוציואקונומיים של מהפכות חקלאיות ותעשייתיות: מהו "מוסר" (מוסר של כוונות ומוסר של תוצאות)? מהו סיכון מחושב שתועלתו בצדו (תורת התועלתנות)?
10. האתגר החברתי-כלכלי: רעב, מחלות ועודפי ייצור. על מאלתוס, חסידיו ומתנגדיו: ריבוי אוכלוסין, מזון ופיתוח טכנולוגי
11. האתגר ההיסטורי: עבר ועתיד של הביולוגיה התרבותית. מהן קידמה ותרבות, בחקלאות ובתחומי חיים אחרים?

חומר חובה לקריאה:
א. מאמרים נבחרים לתשובות קצרות (ראו בסעיף הרכב הציון):
1. דיאמונד, ג'ארד (2003). רובים חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם. תרגום: עתליה זילבר. ספרית אפקים הוצאת עם עובד. עמ' 69–123.
2. Fuller, D.K., G. Willcox and R. G. Allaby (2012). Early agricultural pathways: moving outside the ‘core area’ hypothesis. In Southwest Asia. Journal of Experimental Botany 63: 617–633.
In addition, compare and discuss it with:
Abbo, S., S. Lev-Yadun and A. Gopher (2012). Plant Domestication and Crop Evolution in the Near East: On Events and Processes, Critical Reviews in Plant Sciences 31:241-257.
3. Ross, C. T. and P. Richerson (2014). New frontiers in the study of human cultural and genetic evolution. Current Opinion in Genetics & Development 29: 103-109.
In addition to:
Laland, K., B. Matthews and M.W. Feldman. 2016. An introduction to niche construction theory. Evol. Ecology 30: 191-202.
4. Altman, A. and P.M. Hasegawa (2012). Introduction to plant biotechnology 2011: Basic aspects and agricultural implications. In: A. Altman and P.M. Hasegawa, eds., Plant Biotechnology and Agriculture: Prospects for the 21st Century. Elsevier and Academic Press, San Diego; ISBN : 978-0-12-381466-1. Pages

חומר לקריאה נוספת:
ב. מאמרים נוספים להשלמה:
Diamond, Jared. (1997). Guns, Germs, and Steel: the Fates of Human Societies. Norton, New York.
Diamond, Jared (2002). Evolution, consequences and future of plant and animal domestication. Nature 418: 700-707.
פולאן, מייקל (2004). הבוטניקה של התאווה: העולם מנקודת מבטו של צמח. תרגום: עדי גינצבורג-הירש. מודן הוצאה לאור. עמודים 11-22, 175-195.
Pollan, Michael (2001). The Botany of Desire: a plant's eye view of the world. New York: Random House.
יעקב, ה.ע. (1950; תש"י). תולדות הלחם: ששת אלפים שנות ציוויליזציה. תרגום: יגאל קמחי. תל אביב: מ. ניומן. עמודים 9–29.
הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו: בנימין שומרון, רחל צלניק-אברמוביץ. הוצאת כרמל (2013). ספר א' קטעים 190-194, ספר ב' קטעים 10-16, ספר ד' קטעים 50-58.
וילבר, קן (2006). קיצור תולדות הכול. תרגום: יובל אידו טל. כנרת הוצאה לאור. עמ' 75–89, 98–99, 102–103, 106–115, 334–339, 408–413.
Wilber, Ken (2000). A Brief History of Everything. Shambhala Publications, Inc. Boston.
Columella, Lucius Junius Moderatus (1960 [1941]). On agriculture, with a recension of the text and an English translation. Boyd, Harrison ed. & trans. [&eq;The Loeb classical library]. Cambridge, Massachusetts & London: Harvard University Press & William Heinemann.
Baker, Matthew (2008). "A structural model of the transition to agriculture." Journal of Economic Growth 13 (4), pp. 257-292.
Lev-Yadun, S., A. Gopher and S. Abbo (2000). The cradle of agriculture. Science 288, 1602–1603.
Bar-Yosef, Offer (1998). The Natufian Culture in the Levant, Threshold to the Origins of Agriculture Evolutionary Anthropology: 159-177.
Boyd, Robert & Peter J. Richerson (2005). “Was Agriculture Impossible during the Pleistocene but Mandatory during the Holocene? A Climate Change Hypothesis.” In idem. The origin and evolution of cultures. [&eq;Evolution and cognition]. Oxford & New York: Oxford University Press, pp. 337-374 (With Robert L. Bettinger.
Purugganan, Michael D. & D. Q. Fuller (2009). The nature of selection during plant domestication. Nature 457: 843-848.
Mithen, Steven (2007). Did farming arise from a misapplication of social intelligence? Phil. Trans. R. Soc. B 362: 705–718.
Mesoudi, Alex, Andrew Whiten & Kevin N. Laland 2006. "Towards a unified science of cultural evolution." Behavioral and Brain Sciences 29 (4), pp. 329-383.
Murphy, Denis J. (2007). People, Plants, and Genes: The Story of Crops and Humanity. Oxford University Press. pp. 3-19, 279-287.
O’Brien, M.J. and Kevin N. Laland (2012). Genes, Culture, and Agriculture: An Example of Human Niche Construction. Current Anthropology 53: 434-470.
Richerson, P.J., R. Boyd and J. Henrich (2010). Gene-culture coevolution in the age of genomics. PNAS 107, suppl.: 8985–8992.
Tauger, Mark B. (2011). Agriculture in world history. [&eq;Themes in world history]. London & New York: Routledge.
Zohary, D. and M. Hopf (2000). Domestication of Plants in the Old World, 3rd ed., Oxford Univ. Press, Oxford.

מרכיבי הציון הסופי :

מידע נוסף / הערות:
עוזר הוראה: עומר הקר

**הרכב הציון הסופי:
76%- מבחן סופי בכתב
24% - תשובות קצרות (עד 8 שורות לכל תשובה) במהלך הקורס, לכ"א מ 4-3 המאמרים המצוינים בנפרד ברשימת הקריאה (ראו פירוט בהמשך).