לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

לכל מקום יש שם ולכל שם יש סיפור - צדק וכבוד במרחב הציבורי: עיון מחודש בשמות מקומות בירושלים בראיה פו - 62957
English
הדפסה
 
סגור סגירה חלון
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 24-02-2022
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: משפטים

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד״ר לימור יהודה וד״ר אינאס דיב

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: limor.yehuda@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום

מורי הקורס:
עו"ד לימור יהודה

תאור כללי של הקורס:
בקורס זה נחקור מדיניות ופרקטיקות של צדק ושל חוסר צדק דרך התמקדות בשמותיהם של מקומות ציבוריים בירושלים. שמות מקומות כגון שמותיהם של הרחובות, השכונות, הבניינים הציבוריים, תחנות הרכבת ופארקים — הם חלק מהמובן מאליו שסביבנו. אבל שמות גם טומנים בחובם מטען היסטורי, תרבותי, דתי ופוליטי, המעניק במודע ושלא במודע, הכרה וכבוד ציבורי לאנשים, לקבוצות אוכלוסייה (לפי מגדר, לאום, מעמד כלכלי, מוצא אתני, דתי וכיוצ׳), לתרבויות או לסיפורים היסטוריים מסוימים. בפועל, חברות ויחידות חברתיות שונות (כגון מדינה, רשות מקומית או אוניברסיטה) משתמשות במתן שם למקומות (שִׁיּוּם) כדרך מרכזית למתן כבוד והוקרה. בשל כך, ולא במקרה, הפעולה השגרתית לכאורה של שִׁיּוּם מקומות ציבוריים עשויה לעורר מתח ומחלוקת.
במסגרת הקורס הסטודנטים יתוודעו לתפקיד שיש לשִׁיּוּם במרחב הציבורי, לנורמות ולהליכים שבמסגרתם שמות נקבעים או ניתנים לשינוי, דרך התבוננות רב-תחומית וחווייתית בשמות ובמתן שמות לרחובות ומקומות במרחב העירוני של ירושלים. הקורס יתמקד בשאלות כגון: מדוע Queen Mary Street הפך לרחוב שלומציון המלכה, ואילו קינג ג'ורג נשאר המלך ג'ורג'? כיצד, מי ועל-פי אילו שיקולים, בוחרים את השמות של תחנות הרכבת הקלה וכיצד הן ייכתבו בשפות השונות? מדוע שמות הרחובות במזרח ירושלים הם מספרים או בכלל נעדרי שם? ואילו שמות, אם בכלל, מופיעים באפליקציות התמצאות כגון waze ו-?google maps
תהליך הלמידה בקורס יהיה דרך התנסות ולמידה חווייתית בגישה שמבוססת פרויקטים- למ"פ או PBL- Project Based Learning שבה הסטודנטים יובילו תהליך למידה עצמי, ייצרו ויפתחו ידע חדש ויהיו שותפים בקביעת הקריטריונים להערכה. צוותי סטודנטים יעבדו בקבוצות ויחקרו את השמות הקיימים, את הפרקטיקות ונורמות השיום הנהוגות כיום, ויפתחו פרויקטים שמטרתם לקדם התהוות של נורמות מתוקנות ופרקטיקה טובה של שִׁיּוּם וייצוג שמות במרחב הציבורי של ירושלים. הקורס מסתיים ביום פתוח מול קהל ואורחים שבו כל קבוצה תשתף בדרך מעניינת ויצירתית את התוצר הסופי.

מטרות הקורס:
• היכרות עם תיאוריות העוסקות בכוחה של שפה והכרה;
• חשיפה והתוודעות לתפקיד שיש לשמות הניתנים למקומות ציבוריים, ולהליכים שבהם אלה נקבעים;
• יכולת להערכה ביקורתית של התפיסות והפרקטיקות הקיימות, וכן של פרקטיקות הנתפסות כרצויות וראויות;
• עידוד יצירתיות והעצמה של הלומד, יכולת לפתח ולהתאים פרקטיקות ודפוסי חשיבה, למקומות בהם מתקיים סכסוך.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

• להכיר תיאוריות באשר לכוחה וחשיבותה של הכרה ושל כח סימבולי; להבין כיצד התובנות העולות מהן מתבטאות בפרקטיקה של שמות מקומות ציבוריים; וליישם אותן בהקשרים חדשים;
• להעמיק את ההיכרות עם המרחב העירוני בירושלים, על הסכסוכים והמחלוקות המאפיינים אותו לנתח באופן ביקורתי עמדות מקובלות ולהעריך מחדש את האתגרים ליישובם של סכסוכים ומחלוקות אלה;
• להכיר פרקטיקות של מקומות לשיום מקומות ממקומות שונים בעולם;
• להכיר ולהיות בעלי יכולת להעריך את היתרונות והמגבלות של הפרקטיקות הקיימות למתן שמות למקומות ושל פרקטיקות מוצעות לשיפור;
• להיות בעלי יכולת להתאים ולפתח פרקטיקות חדשות המתאימות למקומות של סכסוך מתמשך.

דרישות נוכחות (%):
100

שיטת ההוראה בקורס:

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. רקע תיאורטי: טופונימיה; שפה, הכרה וכוח סימבולי
2. מבט היסטורי, פוליטי, ספרותי ותרבותי בשמות הארץ והעיר ירושלים
3. היבטים מנהליים ומשפטיים של שיום מקומות
4. מבט מגדרי בשמות מקומות
5. מבט השוואתי על נורמות ופרקטיקות של שיום במקומות אחרים

חומר חובה לקריאה:
1. Taylor, Charles. Multiculturalism: Examining the politics of recognition (Princeton University Press, 1994).
עמודים מתוך המאמר:
בעברית — עמ׳ 21 - 23 למעלה; עמ׳ 29 - 33; עמ׳ 46 - 47 באמצע; 52 פסקה אחרונה.
באנגלית — עמ׳ 25 - 27; עמ׳ 37 - 44 באמצע; 63 למטה - 65 באמצע; עמ׳ 73 פסקה אחרונה.

2. עאמר דהאמשה, ״הזרה מבפנים: עברית וערבית בשלטי השמות שקבע הריבון הישראלי בתרשיחא הערבית״, העברית שפה חיה, כרך ח׳, אוניברסיטת תל-אביב
3. Amer Dahamshe and Yonatan Mendel, The language of Jewish nationalism, Street Signs and Linguistic Landscape in the Old City of Jerusalem, Jerusalem Quarterly 87, 12
4. פקודת העיריות [נוסח חדש], פרק שניים עשר, סימן ב׳: חובותיה של עיריה, סעיפים 235, 235א׳
5. בג"ץ 4438/97 עדאלה ואח' נגד משרד התחבורה ואח'; כתב עתירה ופסק דין
6. הצעת חוק שהוגשה ע״י מירב מיכאלי וח״כיות נוספות (קריאת לפחות 40% מהרחובות ע״ש נשים)
7. פרויקט ״רחוב משלה״ - מאגר שמות ומידע, אתר אינטרנט ודף פייסבוק
8. Nyström, Staffan. "Place-name policies in Scandinavia and elsewhere." Onomastica Uralica 14 (2018): 65-82.

חומר לקריאה נוספת:
9. Bourdieu, Pierre, Language and symbolic power (Harvard University Press, 1991), chapter 7, “On Symbolic Power” pp 163-170; chapter 11, “Social Space and the Genesis of ‘Classes’”, pp 229-251.
10. Henri Lefebvre, The Production of Space, Donald Nicholson Smith (trans.) (Oxford: Blackwell, 1991)
11. ביגון, ליאורה. "Introduction: Toponymic Processes and Practices/הקדמה: תהליכים ונוהגים טופונימיים במבט גלובלי." Horizons in Geography/אופקים בגאוגרפיה 83 (2013): 5-10.‎
12. עאמר דהאמשה, מקום לדור בו ושם לו: קריאה ספרותית ותרבותית בשמות הערביים של הארץ (דביר, 2017), מבוא עמ׳ 18-48; פרק 4 עמ׳ 291-313
13. מירון בנבנישתי, “המפה העברית”, תיאוריה וביקורת 11 (חורף 1997), 7-29
14. מעוז עזריהו, על שם: היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, 2012
15. חנה ביתן, “ועדת השמות הממשלתית: תולדותיה ועקרונות עבודתה”, 83 אופקים בגיאוגרפיה, תשע״ג-2013, 67-84
16. עאמר דהאמשה, מקום לדור בו ושם לו: קריאה ספרותית ותרבותית בשמות הערביים של הארץ (דביר, 2017)
17. עאמר דהמשה, ״יהודים במפה הערבית: שמות מקומות עבריים בפי ערבים, קריאה ספרותית ותרבותית״, 2013
18. אסתר זנדברג, ״מלחמה למען השם, מחיקת השמות הערביים בישראל כאמצעי שליטה והשכחה״, הארץ 21.5.2012
19. בג"ץ 4112/99 עדאלה ואח' נגד עיריית תל אביב-יפו ואח'
20. קריאת שמות לרחובות בירושלים, ממצאי ביקורת, שנת 2006, עמ׳ 645-694
21. בג״ץ 146/81 שיאון נ׳ ועדת השמות הממשלתית, פ״ד לו(1) 103
22. בג״ץ 6157/17 עמרו מוסא ואח׳ נ׳ מפקד כוחות צה״ל בגדה המערבית (פס״ד מיום 16.9.2020).
23. ניר חסון, ״רחובות חדשים במזרח ירושלים: רחוב הטיול פינת הפיקדון״, הארץ 22.9.2014
24. Ferradás, María Novas. "Commemorative Urban Practices and Gender Equality: The Case of Santiago de Compostela City’s Urban Toponymy." Hábitat y Sociedad 11 (2018).
25. אחמד סעדי, ״אפילוג, מרחב הזיכרון וזיכרון המרחב: מעבר למחיקה וכתיבה מחודשת״, חיים יעקובי וטובי פנסטר (עורכים), זיכרון השכחה ו[ה]בניית המרחב (מכון ון-ליר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011), 247-256
26. פרויקט השיום של אולסטר
27. New Zealand, Standard for Crown protected area names, NZGBS60001, Publication date: 11 May 2020 at: https://www.linz.govt.nz/regulatory/60001
28. What's in a name? Finding street names that acknowledge local heroes, Chris Johnston, Jun 16 2020 at: https://www.stuff.co.nz/life-style/homed/community/121806846/whats-in-a-name--finding-street-names-that-acknowledge-local-heroes
29. ביגון, ליאורה, "בין שמות מקומות וצורות עירוניות: כתיבת היסטוריה של לאגוס חוצת גבולות״, אופקים בגאוגרפיה (2013): 111-132.‎
30. ביגון, ליאורה, ואמבה נ'ג'וא. "העמימות הטופונימית באפריקה העירונית: מבט היסטורי ועכשווי״, אופקים בגאוגרפיה (2013): 122-136.‎
31. קורין דגני, ״בלי ווייז: במקומות שבהם אין שמות לרחובות, מוצאים דרכים יצירתיות להתמצא״, דה מרקר, 27.9.2020

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה15 %
השתתפות 15 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 20 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 50 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
הלמידה בקורס משלבת בין למידה מכינה, השתתפות פעילה בשיעורים ועבודת מחקר עצמאית ובקבוצות. הציון בקורס יינתן על ההערכה של מכלול המרכיבים האלה כדלקמן:
ציון אישי – 50%:
• השתתפות פעילה בשיעורים (נוכחות, השתתפות בשיח) — 15%
• משימות כתיבה — ניהול יומן לימודי (הגשות שבועיות בהתאם להנחיה) — 20%
• פרזנטציות בפני הכיתה — 15%
פרויקט סיום קבוצתי – 50%:
• פוסטר — 10%
• עבודה סופית — 30%
• פרזנטציה ביום הפתוח — 10%
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה