לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

יהודים, פלסטינים וישראל: שלוש היסטוריוגרפיות, תורות מוסר וחוקות - 62580
English
הדפסה
 
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 26-07-2020
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: משפטים

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): חיים גנז

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: gansch@tauex.tau.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: לפי תיאום מראש במייל

מורי הקורס:
פרופ חיים גנז

תאור כללי של הקורס:
בקורס תידונה גישות שונות לציונות כרעיון המכונן של ישראל: שלושה פירושים שלה והביקורת הפוסט-ציונית עליה. יידונו יסודות ההיסטוריוגרפיהשל היהדות הטרום ציונית שבבסיס כל אחת מהגישות, תורות המוסר המדיני המלוות כל אחת מהן, והחוקה שכל אחת מהן מייצרת לישראל

מטרות הקורס:
העשרת הרקע הרב-תחומי של התלמידים בשאלות היסוד של החוקה הישראלית

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

מקווה שיוכלו להתייחס באופן עשיר יותר אל האידואולוגיה המכוננת של ישראל ואל משמעויות חוקתיות חלופיות שלה

דרישות נוכחות (%):
מותרת העדרות משתי פגישות בלבד במהלך הסמסטר

שיטת ההוראה בקורס: הרצאה ודיון, הצגת ניירות עבודה, הכנה למחקר סוגיות הנדונות בקורס או סוגיות שהדיון בקורס משליך עליהן

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
שלוש גישות לשאלת הלאומיות היהודית; שלושה פירושים של זיקת היהודים לארץ-ישראל; שלושה פירושים שונים של הציונות כאידיאולוגיה לאומית;
והשלכות כל אחת מהגישות הנזכרות על השאלות החוקתיות, המוסדיות והטריטוריאליות שישראל ניצבת בפניהן באשר ליחסי יהודי עם הפלסטינים בישראל/פלסטין ועם היהודים שמחוץ לישראל.

חומר חובה לקריאה:
1. הרצאת מבוא: העקרונות המכוננים של הציונות והגישות כלפיהם

2. האם מהווים היהודים אומה?
א. יסודות עיוניים:
1. John Hutchinson and Anthony D. Smith (eds.), Nationalism, Oxford University Press, 1994, pp. 17-21
2. Joseph Raz and Avishai Margalit, “National Self-Determination,” in: Joseph Raz (ed.), Ethics in the Public Domain: Essays in the Morality of Law and Politics, Oxford: Clarendon Press, 1996, chap. 6, sec. 2, pp. 126-134
ב. פוסט-ציונות: הכחשת אפשרות הלאומיות יהודית
1. שלמה זנד, מתי ואיך הומצא העם היהודי? 30-32
2. אורי רם, הזמן של הפוסט, 30-33
3. Daniel and Jonathan Boyarin, “Diaspora: Generation and the Ground of Jewish Identity”, Critical Inquiry 19, no. 4 (1993)”, 693-725, 714-725
4. Daniel Boyarin, Unheroic Conduct, 310-312
ג. הציונות המהותנית-קניינית: הטענה שהיהדות היא לאומית במהותה
1. בן-ציון דינור, 'ישראל בגולה' עמ' 98-141 (מבוא לסדרת הספרים ישראל בגולה).
2. אורי רם, הזמן של הפוסט 33-51
3. חיים גנז, תיאוריה פוליטית לעם היהודי, 52-58
4. Israel J. Yuval, “The Myth of the Jewish Exile from the Land of Israel”, Common Knowledge 12(1) (2006) 16-33.
ד. הציונות הקונסטרוקטיביסטית-שוויונית: הטענה שהיהדות היא לאומיות במובן חלקי
1. חיים גנז, תיאוריה פוליטית לעם היהודי, 39-51, 58-63
2. אחד העם, 'מדינת היהודים וצרת היהדות', כל כתבי אחד העם עמ' קלה-קמג


3. מימוש ההגדרה העצמית היהודית בפלסטיין/ארץ-ישראל
א. יסודות תיאורטיים: מהן זכויות היסטוריות?
1. חיים גנז, 'זכויות היסטוריות', חיים גנז, מריכארד ואגנר עד זכות השיבה הפלסטינית: ניתוח פילוסופי של בעיות ציבור ישראליות, פרק שביעי, עמ' 225-258
ב. הפירוש הקנייני של הזכות ההיסטורית ומקומו בתודעה הישראלית-ציונית
1. חיים גנז, תיאוריה פוליטית לעם היהודי, פרק שני חלק 2 עמ' 67-79
2. אריה מורגנשטרן, "יהדות הגולה והכמיהה לציון 1240-1840, ,תכלת 12 (תשס"ב), 51-100
3. David Myers, Re-inventing the Jewish Past: European Jewish Intellectuals and the Zionist Return to History, 144-148
4. אליעזר שבייד, מולדת וארץ יעודה: ארץ-ישראל בהגותו של עם ישראל, 208-212
5. טליה ששון, תמצית דו"ח המאחזים
6. שמואל הספרי ואלדד יניב, השמאל הלאומי, 7
7. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל
ג. הפירוש השוויוני של הזכות ההיסטורית
1. רות גביזון, "המדינה היהודית" הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה", תכלת 13 (תשס"ג), 50-88
2. חיים גנז, תיאוריה פוליטית לעם היהודי 85-106
ד. פוסט-ציונות: קולוניאליזם יהודי בארץ-ישראל
1. יואב פלד וגרשון שפיר, מיהו ישראלי: הדינמיקה של אזרחות מורכבת, בערך עמודים 27-37
2. חיים גנז, תיאוריה פוליטית לעם היהודי 113-117

4. לאומיות אתנו-תרבותית יהודית
א. יסודות תיאורטיים: לאומיות אזרחית, לאומיות אתנו-תרבותית והציונות
1. חיים גנז, 'אידיאולוגיות לאומיות: טיפולוגיה נורמטיבית', עיון 51 (2002), 389-407
2. חיים גנז, ציונות שוויונית, 25-30
ב. שני טיפוסי הצדקות ללאומיות האתנו-תרבותית והשתקפותם בציונות המהותנית-קניינית והקונסטרוקטיביסטית-שוויונית
1. ישעיהו ברלין, "לאומיות ולאומנות", זמנים 12 (1983), 4-19
2. C. Gans, Citizenship and Nationhood, in Shachar et.al., The Oxford Book of Citizenship, Chap. 6
ג. הזכות להגדרה עצמית לאומית: הציונות ההירארכית לעומת הציונות השוויונית
1. חיים גנז, ציונות שוויונית, פרק ג 75-110

5. כמה השלכות וכמה יישומים
א. השלכות הגישות לציונות על סיכוייו של שלום יציב בישראל/פלסטין
1. חיים גנז, תיאוריה פוליטית לעם היהודי 144-159
ב. ארץ-ישראל השלמה, גבולות 1967 ועקביות ציונית
1. חיים גנז, תיאוריה פוליטית לעם היהודי 133-140
ג. חוק השבות וחוקי האזרחות של ישראל
1. Asa Kasher, “justice and Affirmative Action: Naturalization and the Law of Return”, Israel Yearbook on Human Rights 15 (1985), 101-112
2. חיים גנז, ציונות שוויונית, (פרק ה 149-189)
ד. יהודי העולם וישראל: גלות, תפוצה, העדר קשר
1. חיים גנז, תיאוריה פוליטית לעם היהודי, 161-209 (פרק רביעי)

חומר לקריאה נוספת:

מרכיבי הציון הסופי :

מידע נוסף / הערות:
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה