נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: מדיניות ציבורית

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופ' ענת גופן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: anat.gofen@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום שני: 12:00-13:00

מורי הקורס:
פרופ ענת גופן

תאור כללי של הקורס:
תכני הסמינר: המונח "יישום מדיניות" מגלם עולם רחב ומגוון של פעולות והתנהגויות, המבוצעות על ידי בעלי עניין שונים, בכדי להוציא לפועל החלטת מדיניות. במסגרת הסמינר יוצגו מושגים, גישות ותיאוריות מרכזיות אודות יישום, כשלב מובחן של "קביעת מדיניות" – policymaking. בנוסף, יידונו במהלך הסמינר כשלים מרכזיים ביישום באמצעות דוגמאות מישראל ומהעולם.

מטרות הקורס:
לסמינר שתי מטרות עיקריות. האחת, לאפשר התנסות בעריכת מחקר, איכותני או כמותני, בהיקף מצומצם. המטרה השנייה הינה להדגיש את ההבחנות שבין מדיניות-כפי-שהיא-הוחלטה לבין מדיניות-כפי-שהיא-מבוצעת, ואף להקנות ללומדים פרספקטיבה יישומית על החלטות מדיניות.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
לבצע מחקר בהיקף מצומצם תוך התמקדות בשאלת מחקר אודות יישום מדיניות

דרישות נוכחות (%):
80%

שיטת ההוראה בקורס: מתכונת הסמינר: מתכונת הלימוד הינה סדנאית ודינמית, ואף מושפעת רבות מרמת ההשתתפות והמחויבות של הלומדים, בהמשך לתופעה המוכרת של peer effect, לפיה איכות הלמידה של כל פרט תלויה רבות בעמיתיו. בהתאמה, אני מחוייבת לעשות את מרב המאמצים לקדם את הלמידה העיונית והמעשית שלכם, אולם היכולת שלי לתרום תלויה לחלוטין במאמץ ובהשקעה שלכם.
מבנה הסמינר: השיעורים בסמסטר הראשון כוללים שיעורים פרונטליים והסמסטר השני יוקדש להדרכה אישית

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
תכנית הסמינר: סמסטר א'
תכנית הסמינר: סמסטר א'
שיעור 1: יישום מדיניות בראי קביעת מדיניות (Policymaking)
שיעור 2: פרספקטיבות על וסיווגים של יישום
top-down, bottom-up, integrated perspective
• Hupe, P. L., & Hill, M. J. (2016). ‘And the rest is implementation.’ Comparing approaches to what happens in policy processes beyond Great Expectations. Public Policy and Administration, 31(2), 103-121.
• Matland, Richard E. (1995). "Synthesizing the Implementation Literature: The Ambiguity-Conflict Model of Policy Implementation," Journal of Public Administration Research and Theory, 5(2), 145-174. http://jpart.oxfordjournals.org/content/5/2/145.full.pdf+html
שיעור 3: יישום כהענקת משמעות
• Yanow, Dvora. (1993). "The Communication of Policy Meanings: Implementation as Interpretation and Text," Policy Sciences 26:41-61.
• Spillane, J. P., Reiser, B. J., & Reimer, T. (2002). Policy implementation and cognition: Reframing and refocusing implementation research. Review of educational research, 72(3), 387-431. https://doi.org/10.3102/00346543072003387
שיעור 4:: NPM, יישום כניהול [חלק ראשון]
ניהול ביניים, upwards & downward roles, יישום כתרגום וכסינתזה של מידע
• Floyd, S. W., & Wooldridge, B. (1994). Dinosaurs or dynamos? Recognizing middle management's strategic role. Academy of Management Perspectives, 8(4), 47-57.
• Currie, Graeme, and Stephen J. Procter. (2005). The Antecedents of Middle Managers’ Strategic Contribution: The Case of a Professional Bureaucracy. Journal of Management Studies 42(7):1325–56.
• Chen, C.A., E.M. Berman, and C.Y. Wang. 2017. “Middle managers’ upward roles in the public sector.” Administration & Society 49(5):700-729.
שיעור 5: NPM, יישום כניהול [חלק שני]
מוטיבציות והשלכות של המעבר מ"איך" למדידת ביצועים
• Behn, Robert D. (2003). "Why measure performance? Different purposes require different measures." Public administration review, 63(5), 586-606. http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1540-6210.00322/full
• Taylor, J. (2020). Public Officials’ Gaming of Performance Measures and Targets: The Nexus between Motivation and Opportunity. Public Performance & Management Review, 1-22. https://doi.org/10.1080/15309576.2020.1744454
שיעור 6: יישום כ- co-production
יישום כאספקת שירותים, סוגים של co-production, תפקידי המנהל ו- co-production
• Nabatchi, T., Sancino, A., & Sicilia, M. (2017). Varieties of participation in public services: The who, when, and what of coproduction. Public Administration Review, 77(5), 766-776.
• Sicilia, M., Guarini, E., Sancino, A., Andreani, M., & Ruffini, R. (2016). Public services management and co-production in multi-level governance settings. International Review of Administrative Sciences, 82(1), 8-27. https://doi.org/10.1177/0020852314566008
שיעור 7: 30-11-20: יישום כמפגש בלתי אמצעי עם הציבור [חלק ראשון: הציבור]
יחסי כוחות ביישום, שביעות רצון ו"תפקיד" הציבור
• Dowding, K., & John, P. (2008). The three exit, three voice and loyalty framework: a test with survey data on local services. Political Studies, 56(2), 288-311. https://doi.org/10.1111/j.1467-9248.2007.00688.x
• Barnes, C. Y., & Henly, J. R. (2018). “They Are Underpaid and Understaffed”: How Clients Interpret Encounters with Street-Level Bureaucrats. Journal of Public Administration Research and Theory, 28(2), 165–181. https://doi.org/10.1093/jopart/muy008
רשות - ההנחה שלי היא כי קראתם מאמרים אלו בשנה שעברה ואתם מכירים את המושגים המוצגים בהם. מי מבינכם שלא קראו או לא זוכרים – אבקש לקרוא
• Mik-Meyer, N., & Silverman, D. (2019). Agency and clientship in public encounters: co‐constructing ‘neediness’ and ‘worthiness’ in shelter placement meetings. The British Journal of Sociology, 70(5), 1640-1660. https://doi.org/10.1111/1468-4446.12633
• Moynihan, D., Herd, P., & Harvey, H. (2015). Administrative burden: Learning, psychological, and compliance costs in citizen-state interactions. Journal of Public Administration Research and Theory, 25(1), 43-69.
שיעור 8: יישום כמפגש בלתי אמצעי עם הציבור [חלק שני: עובדי קצה]
• Tummers, L. L., Bekkers, V., Vink, E., & Musheno, M. (2015). Coping during public service delivery: A conceptualization and systematic review of the literature. Journal of Public Administration Research and Theory, 25(4), 1099-1126. https://doi.org/10.1093/jopart/muu056
• Brodkin, Evelyn Z. (2011). "Policy work: Street-level organizations under new managerialism." Journal of Public Administration Research and Theory, 21(2), i253-i277. http://jpart.oxfordjournals.org/content/21/suppl_2/i253.short
רשות
• Maynard-Moody, S., & Musheno, M. (2000). State agent or citizen agent: Two narratives of discretion. Journal of public administration research and theory, 10(2), 329-358.
שיעור 9: יישום כמפגש בלתי אמצעי עם הציבור [ארגונים ומנהלים]
• Smith, Dorothy E. 1965. Front-Line Organization of the State Mental Hospital. Administrative Science Quarterly 10(3):381–99.
• Gassner, Drorit, and Anat Gofen. 2018. Street-level Management: A Clientele-Agent Perspective on Implementation. Journal of Public Administration Research And Theory, 2018, 1–18 doi:10.1093/jopart/muy051.


שיעור 10: יישום כשינוי התנהגותי [חלק ראשון]
כלי מדיניות והנחות התנהגותיות, סיבות ל(חוסר) היענות למדיניות
• Schneider, A., & Ingram, H. (1990). Behavioral assumptions of policy tools. The Journal of Politics, 52(2), 510-529.
• Weaver, R. K. (2015). Getting people to behave: Research lessons for policy makers. Public Administration Review, 75, 806–816.
• Börjesson, M., Eliasson, J., Hugosson, M.B. and Brundell-Freij, K., 2012. The Stockholm congestion charges—5 years on. Effects, acceptability and lessons learnt. Transport Policy, 20, pp.1-12.

שיעור 11: יישום כשינוי התנהגותי [חלק שני]
התמודדות ותוצאות של חוסר היענות
• Gofen, A. (2013). Mind the gap: Dimensions and influence of street-level divergence. Journal of Public Administration Research and Theory, 24(2), 473-493.
• Gofen, A., Blomqvist, P., Needham, C. E., Warren, K., & Winblad, U. (2019). Negotiated compliance at the street level: Personalizing immunization in England, Israel and Sweden. Public Administration, 97(1), 195-209.

שיעור 12: החלת עקרונות שוק ביישום מדיניות [חלק ראשון שותפויות בין-מגזריות]
• Bovaird, T. (2004). Public–private partnerships: from contested concepts to prevalent practice. International review of administrative sciences, 70(2), 199-215. https://doi.org/10.1177/0020852304044250
• Hodge, G., Greve, C., & Biygautane, M. (2018). Do PPP’s work? What and how have we been learning so far? Public Management Review, 20:8, 1105-1121, DOI: 10.1080/14719037.2018.1428410
שיעור 13: החלת עקרונות שוק ביישום מדיניות [חלק שני: מיקור חוץ]
• Madhala-Brik, S., & Gal, J. (2016). The outsourcing of welfare services: Trends and changes. The state of affairs in Israel report: Society, economy and policy, 353-387.
שעור 14: מבט אינטגרטיבי על יישום והצגת נושאי העבודות הסמינריוניות

חומר חובה לקריאה:
ראו בתכנית הקורס

חומר לקריאה נוספת:

מרכיבי הציון הסופי :

מידע נוסף / הערות:
מטלות וציון: יינתנו שני ציונים נפרדים, ציון לעבודה הסמינריונית, וציון לסמינר אשר יתבסס על מספר מטלות. חלק מהמטלות תתבצענה בקבוצות (משתנות) וחלק ביחידים. כלל המטלות תוצגנה בשיעורים.
עבודת הסמינר תוגש לכל המאוחר במהלך חודש אוגוסט.

באופן כללי, הציון על המטלות ועל העבודה המסכמת יתבסס על ארבעה קריטריונים: עומק והיקף הניתוח, השיטתיות והקוהרנטיות של הטיעונים המוצגים, האיזון בין תמציתיות לנהירות הכתיבה, יצירתיות וחשיבה מקורית.

מטלות הסמינר
מטלה 1 (5%, ביחידים): ניתוח מדיניות – "סיכום ביניים" (היקף: עד עמוד אחד)
בעקבות הסדנא בניתוח מדיניות שלמדתם בשנה א':
1. פרטו שלוש תובנות אשר אימצתם.
2. הציגו תהיות/ביקורת/שאלות פתוחות במידה ונשארו.

מטלה 2 (20%, בקבוצות): תופעות בלתי רצויות (היקף: עד ארבעה עמודים)
1. ציינו שתי סיבות עקרוניות (לפחות, ניתן יותר) למחסור בנתונים שיכולים להמחיש תופעות בלתי רצויות. הציעו שלוש דרכים להתמודד עם מחסור זה. ניתן לציין דרכים קיימות ואף להמציא דרכים משלכם, כל עוד הן מנומקות ומובהרות. הדגימו דרכים אלו על סוגיית מדיניות ספציפית.
2. באמצעות סוגיית מדיניות שיש עבורה נתונים נגישים רבים, הדגימו כיצד ניתן להדגים תמונת מצב שונה, ואף מנוגדת. דונו בסיבות האפשריות.
3. באמצעות סוגיית מדיניות שיש עבורה נתונים נגישים רבים (זהה לסעיף הקודם או אחרת), בצעו ניתוח של התופעות הלא רצויות שיאפשר לזהות קבוצות אוכלוסיה מובחנות אשר הפגיעה ברווחתן החברתית היא שונה במהותה ובהיקפיה. העריכו מספרית את הפגיעה השונה לכל קבוצה, תוך התבססות על הנחות המגובות ככל הניתן בידע מחקרי. הבהירו את ההנחות והן את הממצאים עליהם הסתמכתם.

מטלה 3 (15%, בקבוצות): הגדרת בעיה (היקף: עד שלושה עמודים)
שימו לב לקריאה. עבור שלוש סוגיות מדיניות שונות, הדגימו הבניה של שלוש הגדרות בעיה שונות לכל אחת מהן. בססו את ההבניה כמה שניתן על ידע מחקרי ועל נתונים.

בונוס: מטלה 4 (8 נק' בונוס, בזוגות): הערכת חלופות
הציעו דרך (שונה ממה שנהוג) להשוות בין חלופות מדיניות והדגימו בקצרה על חלופות מדיניות קונקרטיות

מטלה 5 (30%, ביחידים): השוואה בינלאומית (היקף: עד שלושה עמודים)
עבור סוגיית המדיניות בה בחרתם להתמקד, הציגו השוואה בינלאומית שיטתית של לפחות ארבע מדינות אשר בחרו להתמודד עם הסוגייה באופן שונה. במידה והשוואה זו אינה רלבנטית לסוגייה שבחרתם יש לתאם עם המרצה האם להגיש את המטלה בהתייחס לסוגיית מדיניות אחרת, או לחלופין, לזהות ציר השוואתי שונה, למשל, ניתוח השוואתי לאורך זמן).

מטלה 6 (30%, ביחידים): פרספקטיבות על המצב הקיים (היקף: עד חמישה עמודים לשני החלקים)
עבור סוגיית המדיניות בה בחרתם להתמקד:
החלק הראשון מבוסס על כלל מקורות המידע שתצליחו לאתר
1. תארו בקצרה את סוגיית המדיניות, ובכלל זה בהקשר של המצב הקיים, מה ההבחנה שבין מטרת המדיניות לבין אמצעי המדיניות.
2. תיאור מצב העניינים הקיים מצופה להבהיר מי הם אלו האמונים על ההתמודדות עם סוגיית המדיניות, תוך הבחנה בין מקבלי ההחלטות לבין ההיבט היישומי (בדרג הגבוה ובשטח). זהו בעלי עניין מחוץ למגזר הציבורי ונסו להבין את השפעתם.
3. תארו את מצב העניינים הקיים בהיבט של השטח. מי מתמודד (או מצופה להתמודד) ועם מה? במידה ויש כבר מדיניות שהוחלט עליה, איך היישום שלה מובנה ברמה הפורמלית? במידה ויש, מהם מדדי הביצוע? נסו להציג תרשים זרימה של מצב העניינים הקיים.

החלק השני מבוסס על ראיונות שעליכם לערוך עם לפחות 14 בעלי עניין, ובכללם, לפחות, ראיון אחד עם מקבל החלטות, ראיון אחד עם מיישם בדרג גבוה אחד, שני מומחים שאינם מקבלי החלטות (אקדמיה, עיתונות, מגזר שלישי), מיישם אחד בדרג גבוה, 4 מיישמים בדרגים הקרובים לשטח (לפחות חלקם עובדי קצה), ו-6 בעלי עניין מהציבור הרלבנטי.
על הראיונות להתמקד במצב העניינים הקיים, כפי שכל בעל עניין רואה אותו. תסריט ראיון יוצג בשיעור. נתחו את הראיונות, ודונו באמצעות הממצאים בשאלות הבאות, תוך שאתם מבססים את קביעותיכם על טקסטים מהראיונות:
4. זהו ופרטו את המימדים של מדיניות בהם ניכרת שונות בין הפרספקטיבות (לדוגמא, צרכים, אינטרסים, משאבים, הנחות ואמונות. שימו לב כי אלו רק דוגמאות.) זהו, במידה ויש, התלכדות בין פרספקטיבות שונות. מומלץ להציג השוואה זו בטבלה.
5. זהו ופרטו לפחות ארבעה כשלים העולים מתיאור המצב העכשווי, הדגימו באמצעות טקסטים מהראיונות. נתחו את הדומה ואת ההבדלים שבין הפרספקטיבות השונות לכשלים אלו.
6. נתחו את ההצעות לשיפור העולות מהראיונות.
7. דונו באופן מעמיק בפער שבין רמת ההחלטות הפורמלית לבין רמת היישום בפועל.