נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: יחסים בין-לאומיים

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): יובל בנזימן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: yuval.benziman@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: 13-14 יום שני

מורי הקורס:
ד"ר יובל בנזימן,
ד"ר אינאס דיב

תאור כללי של הקורס:
מדוע מתפתחים סכסוכים בין קבוצות, קהילות, לאומים ומדינות? מה משותף לסכסוכים מקומיים ובינלאומיים? מי קובע איך סכסוך נפתר או מסתיים? מה משפיע על משא ומתן לפתרון סכסוך? האם התערבות חיצונית עוזרת או מחריפה סכסוכים? ואיך עוברים מסכסוך לפיוס? הקורס ייקח את הסטודנטים למסע לאורך התפתחותם של סכסוכים באופן כרונולוגי - מהתהוות סכסוכים ועד פתרונם: נזהה דינמיקות נפוצות בתפיסות היסוד של חברות בסכסוך ונבין כיצד נבנים נרטיבים בסכסוך, נלמד אופנים שונים לניהול משא ומתן והגעה להסכמים, נכיר מודלים שונים להתערבות בסכסוכים, יצירת פיוס ושינוי עמדות בקרב הקבוצות היריבות.

הקורס ישלב בין שיעורים פרונטליים לבין עבודה בצוותים במסגרתה כל קבוצת סטודנטים תבחר סכסוך להתמקד בו - החל מסכסוכים קהילתיים מקומיים בהם אנו נתקלים בחיי היומיום ועד מלחמות בינלאומיות. הקבוצות יישמו את שלבי חקר הסכסוך והדרך לפתרונו לפי התיאוריות העיקריות שיילמדו בקורס, ולפי זוויות ניתוח שכל קבוצה תמצא כרלוונטיות להבנת הסכסוך הנבחר (למשל היבטים מגדריים או סביבתיים).

תהליך הלמידה בקורס יהיה דרך התנסות ולמידה חווייתית בגישה מבוססת פרויקטים (למ"פ או PBL- Project Based Learning) שבה הסטודנטים יובילו תהליך למידה עצמי, ייצרו ויפתחו ידע חדש ויהיו שותפים בקביעת הקריטריונים להערכה. הקורס יכלול הצגת-עמיתים של התוצרים בפני כלל הסטודנטים, ובשלב הסופי גם הצגת מודל התערבות לפיוס בין הצדדים ביום פתוח בפני אורחים חיצוניים.

קורס זה נלמד במסגרת תוכנית "מולטיברסיטה – בניית-שלום בירושלים באמצעות לימוד אקדמי מבוסס פרויקטים" - תוכנית ייחודית המאפשרת למידה חווייתית ואינטראקטיבית של קורסים רב תחומיים מבוססי פרויקטים, בקבוצות רב תרבותיות ומגוונות של סטודנטים יהודים ופלסטינים. ניתן להרשם לתוכנית, ולקורס, בלינק הבא, כמו כן ניתן לצפות ברשימת הקורסים המלאה כאן. לפרטים נוספים: multiversitas@mail.huji.ac.il.

מטרות הקורס:

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
להציג נרטיבים של חברות בסכסוכים
לנהל משא ומתן בין חברות מסוכסכות
למצוא הסכמות בין יריבים
ליצור פרויקט אשר יחבר בין קבוצות יריבות
לנתח ולהסביר איך נוצרים סכסוכים ואיך ניתן לפתור אותם

דרישות נוכחות (%):
10

שיטת ההוראה בקורס:

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
מבוא והיכרות
רקע תיאורטי
מימדים פסיכולוגיים-חברתיים של סכסוכים
קונפליקט כמעצב חברה
הגדרת מחוון pbl
מהלכים לסיום סכסוכים
משא ומתן, גישור, בוררות
משא ומתן ואזורי הסכמה
פיוס
מפגשי קבוצות
שינויים מבניים
צדק מעברי
וועדות אמת וצדק
סליחה, שיקום ופיצוי
העדפה מתקנת

חומר חובה לקריאה:
Stephan, W.G. & Stephan, C.W. (1996). Intergroup Relations (pp. 143-152). Colorado: Westview Press.
Kriesberg, L. (2003). Constructive Conflicts: From Escalation to Resolution (Second Edition) (pp. 1-27). Lanham: Rowman & Littlefield.
Bar-Tal, D. (2013). Intractable Conflicts: Socio-Psychological Foundations and Dynamics (pp. 174-212). Cambridge: Cambridge University Press.
Tajfel, H, & Turner, J.C. (1986). The Social Identity Theory of intergroup behavior. In: S. Worchel & W.G. Austin (Eds.), Psychology of Intergroup Relations (2nd ed.) (pp.7-24). Chicago: Nelson-Hall.
Bar-Tal, D. (2013). Intractable Conflicts: Socio-Psychological Foundations and Dynamics (pp. 247-262). Cambridge: Cambridge University Press.
קריאה נוספת:
Benziman, Y. (2013). ‘Mom, I’m back home’ – dissociation, brotherhood, and framing: Israeli Lebanon-war films as inadvertent preservers of the national narrative, Israel Studies, 18 (3), 112-132.
Pruitt, D. G. (2011). Negotiation and mediation in intergroup conflict. In: Bar-Tal, D. (Ed.) Intergroup Conflicts and their Resolution (pp. 267-289). New York and London: Psychology Press Taylor & Francis Group.
Bercovitch, J. (2009). Mediation and conflict resolution. In: J. Bercovitch, V. Kremenyuk, & W. I. Zartman, (Eds.), The Sage Handbook of Conflict Resolution (pp. 340-357), London: Sage Publication.
Conlon, D. E., Meyer, C. J., Lytle, A. L., & Willaby, H. W. (2007). Third party interventions across cultures: no ‘one best choice’, Research in Personnel and Human Resources Management, 26, 309–349.
Fisher, R. & Ury, W. (1991). Getting to YES (pp. 13-48). Boston, Massachusetts: Houghton Mifflin.
ג'מאל, א. (2001). הכרה הדדית, פיוס וטרנספורמציה של סכסוכים: היבטים תיאורטיים, סוציולוגיה ישראלית, כרך ג(2), 313-341.
רוחאנא, נ. (2001). פיוס בסכסוך לאומי מתמשך: זהות וכוח במקרה הישראלי-פלסטיני, סוציולוגיה ישראלית, כרך ג (2), 277-295.
Maoz, I. (2011). Contact in protracted asymmetrical conflict: Twenty years of planned encounters between Israeli Jews and Palestinians. Journal of Peace Research, 48(1), 115-125.
Jeong, H. (2005). Peacebuilding in Postconflict Societies – Strategy & Process (pp. 77-122). London: Lynne Rienner Publishers.
Rosoux, V. (2009). Reconciliation as a peace-building process: scope and limits. In: J. Bercovitch, V. Kremenyuk, & W. I. Zartman, (Eds.), The Sage Handbook of Conflict Resolution (pp. 543-563). London: Sage Publication.
De Greiff, P. (2012). Theorizing transitional justice. In: M. S. Williams, R. Nagy & J. Elster (Eds.) Transitional Justice: NOMOS LI (pp. 31-77). New York: NYU Press.
Smith N. (2014) Political apologies and categorical apologies. In: M. Mihai & M. Thaler (Eds.), On the Uses and Abuses of Political Apologies (pp. 32-51). London: Rhetoric, Politics and Society Series. Palgrave Macmillan.
Kampf, Z. (2009). Public (non-)apologies: The discourse of minimizing responsibility, Journal of Pragmatics, 41(11), 2257–2270.
Cohen, R. (2004). Apology and reconciliation in international relations. In: Y. Bar Siman Tov, (Ed.), From Conflict Resolution to Reconciliation (pp. 177-196). New York: Oxford University Press.
Auerbach, Y. (2004). The role of forgiveness in reconciliation. In: Y. Bar Siman Tov, (Ed.), From Conflict Resolution to Reconciliation (pp. 61-80). New York: Oxford University Press.
Colonomos, A. & Armstrong, A. (2006). German reparations to the Jews after World War II a turning point in the history of reparations. In: P. deGreiff, (Ed.), The Handbook of Reparations (pp. 390-419). Oxford: Oxford University Press.
סנדל, מ. (2012). בזכות האפליה המתקנת. צדק – מהו המעשה הנכון שעלינו לעשות? (ע"מ 186-203). תל אביב: דביר.

חומר לקריאה נוספת:

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 10 %
הגשת עבודה 35 %
הגשת תרגילים 10 %
הגשת דו"חות 20 %
פרויקט מחקר 25 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות: