Syllabus - IR in Asia: Theory and Practice (58578)

Required Reading:
** Changes may occur. Final sylabus will appear on Moodle at the beginning of the year** BELOW IS A COMPREHENSIVE READING LIST, OUT OF WHICH REQUIRED READING WILL BE ASSIGNED
נושאים וחומרי קריאה (פריטי חובה יעודכנו בהמשך)
מזרח אסיה כ"אזור"-
דיון על המושג של "אזור" ו-"אזוריות" ויישום למזרח אסיה. מגוון שאלות עולות כאן לגבי מה מייצר "אזור" – האם משהו טבעי ונתון או תוצר דינמי של אינטראקציות בתוכו- ביטחוניות, כלכליות, פוליטיות, חברתיות? מה היחס בין האזור כמפלס ניתוח לבין מפלסים אחרים -המערכת הבינלאומית, המדינות, שחקנים אחרים?) הוויכוח הזה חי ותוסס בזירות אזוריות שונות, ואסיה היא זירה מרכזית כזו. בשיעור נתחיל בדיון על מהו אזור ואז נעבור להתמקד באסיה.
אסיה כאזור
Amitav Acharya, “The emerging regional architecture of world politics“, World Politics 59(4) (2007) 629-652
Peter Katzenstein, A World of Regions- Asia and Europe in an American Imperium (Cornell University Press), chapter 1. (המאמר של אצ'ריה מבקר את הגישה של קצנשטיין לגבי היחס בין הרמה האזורית לגלובלית)
Pempel. T.J. 2005. “Introduction: Emerging Webs of Regional Connectedness,” in Remapping East Asia: The Construction of a Region, (Ithaca: Cornell University Press), 1-28.
Hoshiro, Hiroyuki. 2009. “Co-Prosperity Sphere Again? United States Foreign Policy and Japan’s ‘First’ Regionalism in the 1950s,” Pacific Affairs, Vol. 82, No. 3.

ספרות כללית על אזורים ואזוריות (רגיונליזם)
David Lake, “Regional Security Complexes – A Systems Approach”, in: David Lake and Patrick Morgan (eds.,), Regional Orders- Building security in a New World (Pennsylvania: Pennsylvania State University Press, 1997), pp.45-67. ERESERVE 001568008
Louise Fawcett, “Regionalism in Historical Perspective”, in: Louise Fawcett and Andrew Hurrell (eds.,), Regionalism in World Politics- Regional Organization and International Order (Oxford University Press, 1995).
Barry Buzan and Ole Weaver, Regions and Powers (Cambridge , Cambridge University Press, 2004.) E-Book ; 327.116 B992, chapter 1
שיעור 2- 25.03
מאזן כוחות ודילמת הביטחון—עבר, הווה ועתיד
. חוקרים רבים טענו מאז סוף המלחמה הקרה שאסיה-פאסיפיק הוא אזור שהינו "ripe for rivalry". לפיכך עבור חוקרי יחב"ל שאלת מפתח היא לגבי הגורמים המייצרים יציבות באסיה ולחלופין, אלו המגדילים את הסכנה של סכסוך אלים. שיעור זה יוקדש לאחד המנגנונים המרכזיים בספרות היחב"לית הריאליסטית- הרעיון של מאזן כוחות והויכוח לגבי הדינמיקה המרכזית המאפיינת את המערכת- זו של דילמת הביטחון (יחב"ל כטרגדיה) לעומת זו של תחרות סכום-אפס בין שחקנים. בתקופת המלחמה הקרה לב הדיון הוא בתחרות הבינ-מעצתמי והשפעתה על עיצוב האזור. אחרי סוף המלחמה הקרה אנו עוברים תקופה בה חשקנים אזוריים משחקים תפקיד משמעותי בדינמיקה האזורית. בשיעור נדון במנגנונים הללו, תיאורטית ואמפירית.
תקופת המלחמה הקרה- איזון כחלק מהמערכת הגלובלית של תחרות בין ארה"ב לבריה"מ (נסכם בכיתה)
Christopher Hemmer and Peter J. Katzenstein, “Why is there no NATO in Asia? Collective Identity, Regionalism and the Origins of Multilateralism”, International Organization Vol.56(3) (Summer 2002)pp.575-607.
Galia Press-Barnathan, “The Lure of Regional Security Arrangements: The United States and Regional Security Cooperation in Asia and Europe”, Security Studies Vol.10(2) (winter 2000/1) pp.49-97
מאזן כוחות אחרי סוף המלחמה הקרה- משחקי איזון ישנים וחדשים, דילמת הביטחון כמניע לדינמיקה של איזון (או תחרות סכום אפס?) מה ההשלכות של זה?
Adam P. Liff and G. John Ikenberry, "Racing toward Tragedy? China's rise, Military competition in the Asia Pacific, and the Security Dilemma", International Security Vol.39 (2) (Fall 2014), pp.52-91. מאמר מאד מקיף אשר גם מציג היטב את תיאורית דילמת הביטחון ומרכיביה וגם בוחן באופן שיטתי האם רלוונטית בתגובות של מדינות מפתח באסיה להתעצמות הסינית.
Thomas J. Christensen, "The Contemporary security dilemma: Deterring a Taiwan conflict", Washington Quarterly, Vol.25(4), pp.5-21. דיון מצוין על הלוגיקה של דילמת הביטחון והשלכותיה מבחינת מדיניות, והדגמת המורכבות של זה בהקשר יחסי סין-ארה"ב סביב נושא טייוואן.
Thomas J. Christensen, "China, the U.S.-Japan Alliance, and the Security Dilemma in East Asia" International Security Vol. 23, No. 4 (Spring, 1999), pp. 49-80. המאמר המפורסם הזה נכתב לפני עשרים שנה. האם הטיעונים שלו נותרו רלוונטים כיום, לאור ההתפתחויות בעולם, בסין, יפן וארה"ב?
Victor Cha, “Abandonment, Entrapment, and Neoclassical Realism in Asia: The United States, Japan, and Korea,” International Studies Quarterly 44:2 (June 2000): 261-291
מה קורה לשתי בנות ברית של המעצמה? כיצד בריתות נפרדות עם ארה"ב יוצרות "מעין ברית" בין יפן ודרום קוריאה? (
Kei Koga, " The Concept of “Hedging” Revisited: The Case of Japan's Foreign Policy Strategy in East Asia's Power Shift", International Studies Review, ix059, https://doi.org/10.1093/isr/vix059 Published: 29 December 2017
(המושג של hedging, שאין לו תירגום ישיר טוב, אולי פיזור סיכונים?, הוא מונח מאד אופנתי היום. כאן בהקשר המד"ח היפני. מה דעתכם?)
שיעור 3- 01.04
טריביוט והגמוניה- דיון בנושא של הגמוניה וסדר הגמוני באסיה מעלה ומתכתב עם כמה שאלות מפתח על המושג של הגמוניה ביחב"ל: א.השוואה בין התיאוריה המערבית המוכרת לתפיסה של סדר היררכי באסיה- סין, קונפוציוניזם. זה כמובן מתקשר גם לשיעור הקודם שלנו, שהניח מערכת אנרכית תחרותית. מהו הסדר "הטבעי"? כזה של תחרות ואיזון או למעשה סדר היררכי הגמוני? קאנג למשל טוען שהציפיה לדינמיקה של איזון- השיעור הקודם שלנו- מוטעית בהקשר האסיאתי. האמנם?, ב. מה המשמעות של הגמוניה? רב הספרות היחב"לית עוסקת בהגמוניה אמריקאית, גם בהקשר של אסיה. הרחבת המבט לחשוב על הגמונים אחרים חשובה. אם הגמוניה היא שילוב של יכולות חומריות, מוטיבציה וזהות מסויימת, מה קורה כשההגמון אינו מערבי? מה החשיבות של השחקנים האחרים במערכת הגמונית (the followers)? בהקשר זה, מענין גם לחשוב על המאבק על הגמוניה באסיה בפרספקטיבה היסטורית (חזרה לימי שיטת ה-tribute הסינית) ומה ניתן ללמוד ממנו לנעשה כיום. בשיעור נדון בסוגיות אלו וננסה לבחון כיצד שיטת הטריביוט העתיקה מתכתבת עם שאלות אלה.
David Kang, East Asia before the West – Five Centuries of Trade and Tribute ( Columbia University Press, 2010) Chapters 1 ("The puzzle"), 2 ("Ideas: Hierarchy, Status, and Hegemony") and 4 ("Diplomacy: The Tribute System")
Ji-Young Lee, China's Hegemony: Four Hundred Years of East Asian Domination (Columbia University Press, 2017), Chapters 1 ("Introduction") and 2 *"Understanding the Tribute System")
Jeniffer Lind, "Life in China's Asia- What Regional Hegemony would look like", Foreign Affairs, March/April 2018. https://www.foreignaffairs.com/articles/china/2018-02-13/life-chinas-asia- מהעבר לעתיד..
David Kang, “Getting Asia Wrong: The Need for New Analytical Frameworks”, International Security, vo.27, no. 4 (2003), pp. 57-85.
Zhang Feng, "Regionalization in the Tianxia? Continuity and Change in China's Foreign Policy," in: Emilian Kavalski (ed.) China and the Global Politics of Regionalization (Surrey: Ashgate, 2009), pp. 19-32.
Takeshi Hamashita, “The Intra-regional System in East Asia in Modern Times” in: Peter Katzenstein and Takashi Shiraishi (eds.,) Network Power- Japan and Asia (Cornell University Press, 1997) [פרספקטיבה היסטורית. הסדר הישן עם סין במרכז. (האם חוזרים לשם היום?).]
שיעור 4- 22.04
זיכרון היסטורי ופוליטיקה בינלאומית באסיה. לזיכרון היסטורי יש לדעת חוקרים רבים השפעה רבה גם על פוליטיקה בהווה. בהקשר האסיאתי יש מספר מוקדים כאלה של טראומות היסטוריות שמעצבות (אולי?) דינמיקות עכשוויות. בשיעור נחשוב באופן ביקורתי על האופן בו זיכרון היסטורי יכול לעצב מדיניות, ועל האופנים השונים דרכם מייצרים זיכרון היסטורי ונבחן מספר דוגמאות כדי להבין כיצד זיכרון המלחמה משפיע ומעצב את היחסים בין המדינות באסיה ואת התנהגותן הבינלאומית? . המקרים שיידונו כוללים: "פציפיזם" יפני, זיכרון הקולוניאליזם בקוריאה ובדרום מזרח אסיה, "100 שנים של השפלה" בסין.
סרטון על נשות הנחמה: https://www.youtube.com/watch?v&eq;sVJoLMJOXoY
Berger, Thomas. 2018. "Precarious Balances: history and memory in Japan's foreign relations," in The Handbook of Japanese Foreign Policy, (London and New York: Routledge), chapter 23.
Victor Cha, “Hypotheses on History and Hate in Asia: Japan and the Korean Peninsula”, in: Yoichi Funabashi (ed.,)Reconciliation in the Asia-Pacific (Washington DC: US Institute of Peace Press, 2003), pp.37-60. [שמורים אלקטרונים
Alison A. Kaufman (China Analyst CAN). The “Century of Humiliation” and China’s National Narratives. ( Testimony before the U.S.-China Economic and Security Review Commission Hearing on “China‟s Narratives Regarding National Security Policy”. ) March 10 2011. https://www.uscc.gov/sites/default/files/3.10.11Kaufman.pdf
HOWARD W. FRENCH, IAN JOHNSON, JEREMIAH JENNE, PAMELA KYLE CROSSLEY, ROBERT A. KAPP, TOBIE MEYER-FONG, " How China’s History Shapes, and Warps, its Policies Today", Foreign Policy, MARCH 22, 2017.
Lind, Jennifer, Sorry States: Apologies in International Relations (Ithaca: Cornell University Press, 2010), chapter 1.
Otmazgin, Nissim, "Introduction: Manga as 'Banal Memory"', in Otmazgin Nissim and Suter Rebecca (eds). Rewriting History in Manga: Stories for the Nation. (London: Palgrave Macmilian; 2016), pp. 1-25.
שיעור 5- 06.05
הוויכוח סביב "הנס הכלכלי המזרח אסייתי". מודלים "אסייתיים" של התפתחות כלכלית, שכפול של "המדינה ההתפתחותית" באסיה – ראשיתו ביפן, אח"כ בקוריאה, עכשיו בסין, תחרות כלכלית והתפתחות אזורית. [בחלקו השני של השיעור יערכו פגישות אישיות קצרות לגבי העבודה הסמינריונית. פרטים בכיתה]
Beeson, Mark. “Developmental States in East Asia: A Comparison of the Japanese and Chinese Experience,” Asian Perspective, Vol. 33, No. 2 (2009), pp. 5-39.
Dieter, Ernst. 2006. “Searching for a New Role in East Asian Regionalization: Japanese Production Networks in the Electronics Industry,” in Beyond Japan: The Dynamic of East Asian Regionalism, edited by Peter Katzenstein and Takashi Shiraishi. Ithaca: Cornell University Press.
Beeson, Mark, " Geoeconomics with Chinese characteristics: the BRI and China’s evolving grand strategy," Economic and Political Studies, https://doi.org/10.1080/20954816.2018.1498988
(2018), pp. 1-17.

שיעור 6- 13.05
כלכלה, סכסוך ושלום- מה המשמעות של העלייה הדרמטית בתלות הגומלין הכלכלית בתוך מזרח אסיה ובין המדינות בה לשאר העולם? ההתפתחויות הדרמטיות לאורך השעורים האחרונים של כלכלות אסיה מספקות לחוקרי יחב"ל כר פורה של מקרי בוחן לחשוב על המשמעות של תלות גומלין כלכלית ליציבות ושלום (או סכסוכים). נסתכל על גישות שונות לקשר בין כלכלה, מלחמה ושלום, ואז נבחן אותן על שלושה צירי יחסים: סין-ארה"ב, סין-יפן, יפן-דרום קוריאה.
Hidetaka Yoshimatsu, "Economic-Security Linkages in Asia", in: The Oxford Handbook of the International Relations of Asia (edited by Saadia Pekkanen, John Ravenhill and Rosemary Foot) http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780199916245.001.0001/oxfordhb-9780199916245-e-029
Soo Yeon Kim and Etel Solingen, "Production Networks, Cooperation, and Conflict in East Asia", November 2017 https://www.internationalpoliticaleconomysociety.org/sites/default/files/paper-uploads/2017-11-15-17_30_32-sooyeon.kim@nus.edu.sg.pdf (בשנים האחרונות הדיון על תלות גומלין כלכלית התקדם מעבר לספרות הקלאסית שלמדתם על ת"ג של סחר. מאמר זה מדגים זאת היטב)
Min Gyo Koo (2009) The Senkaku/Diaoyu dispute and Sino-Japanese political economic relations: cold politics and hot economics?, The Pacific Review, 22:2, 205-232,
Benjamin Goldsmith, "A Liberal Peace in Asia?" Journal of Peace Research Vol.44 issue: 1, page(s): 5-27.
Etel Solingen, Regional Orders at a Century's Dawn, (Princeton University Press) chapter on North-South Korea.
ARTICLES WILL BE ADDED ON THE SPECIFIC BILATERAL RELATIONS
שיעור 7- 20.05
הוויכוח על תפקידם של מוסדות אזוריים כספקי סדר ויציבות- הוויכוח בין הגישות הריאליסטית והניאו-ליברלית מוסדית על התפקיד של מוסדות בינלאומיים מוצא ביטוי בבחינה של המוסדות האזורים המתפתחים באסיה-פסיפיק. זה בולט בהקשר הביטחוני ובהקשר הכלכלי. בשיעור זה נחזור לשאלות הבסיסיות לגבי התפקידים של מוסדות אזוריים ונבחן אותן בהקשר של המוסדות האזוריים באסיה. מוסדות אזוריים כמו ASEAN או ה-ASEAN Regional Forum (ARF) או ה-Asia Summit מייצרים מחד הזדמנויות לשת"פ, אך במקביל גם הופכים לזירה של תחרות בין המעצמות.
Yuen Foong Khong and Helen E.S. Nesadurai, “Hanging together, institutional design, and cooperation in Southeast Asia: AFTA and the ARF” in: Amitav Acharya and Alastair Iain Johnston (eds.,) Crafting Cooperation – Regional International Institutions in Comparative Perspective (Cambridge University Press, 2007), pp.32-82.
Vinod K. Aggarwal and Min Gyo Koo, “Asia’s New Institutional Architecture: Evolving Structures for Managing Trade, Financial, and Security Relations”, and Keiichi Tsunekawa, “Building Asian Security Institutions Under the Triple Shocks: Competitive, Complementary or Juxtaposed?”, in: Vinod K. Aggarwal and Min Gyo Koo (eds.,) Asia’s New Institutional Architecture – Evolving Structures for Managing Trade, Financial and Security Relations (Springer 2008), chapters 1 & 3.
Kai He, "Institutional Balancing and International Relations Theory: Economic Interdependence and Balance of Power Strategies in Southeast Asia" European Journal of International Relations • September 2008. (מוסדות אזוריים כזירה ואמצעי לנהל תחרות ריאליסטית?)
Galia Press-Barnathan, "The impact of regional dynamics on US policy toward regional security arrangements in East Asia" International Relations of the Asia-Pacific, Volume 14, Issue 3, 1 September 2014, Pages 357–391.

שיעור 8 – 27.05
עצמה רכה: בשיעור זה נדבר על המקום של עוצמה רכה באסיה והביטויים שלה (למשל הדגש הרב על תרבות פופולרית ככלי עוצמה רכה). עוצמה רכה היא אחד המונחים היותר פופולריים כיום, והכי פחות ברורים מבחינה תיאורטית ומתודולוגית. זהו מושג תיאורטי שאומץ בהתלהבות על ידי מקבלי החלטות. הדוגמאות הכי בולטות לכך הן באסיה. בשיעור נדון במושג עצמו, מה מייצר עוצמה רכה ומה היא אמורה לעשות, כמו גם מה האתגרים (הרבים) של שימוש בה. נבחן את השאלות הללו סביב מספר קייסים אסיאתיים: יפן ועוצמה רכה ("צל העבר" המעיק ו-cool Japan ), דרום קוריאה והשימוש המובהק בתרבות פופולרית לקידום יעדים לאומיים, סין והניסיון שלה לעשות שימוש בעוצמה רכה. בהקשר זה נדון גם בשימוש בדיפלומטיה ציבורית, המוקד "הרשמי" של שימוש במשאבי עוצמה רכה.
יפן:
Lam, Peng Er. (2007) Japan’s Quest for "Soft Power": Attraction and Limitations. East Asia 24(4): 349-363.
Otmazgin, Nissim K. (2008) Contesting Soft Power: Japanese Popular Culture in East and Southeast Asia. International Relations of the Asia-Pacific 8(1): 73-101.
סין:
Shambaugh, G. "China's Soft power push", Foreign Affairs July/August 2015 https://www.foreignaffairs.com/articles/china/2015-06-16/china-s-soft-power-push
Anthony Funnel, " China pushes to expand its soft power through cultural exports", May 6 2015. http://www.abc.net.au/radionational/programs/futuretense/soft-power-with-chinese-characteristics/6446990
Politics Volume 35, Issue 3-4 pp.213 - 377, November 2015- Special Issue: "The Soft Power of Hard States", edited by Michael Barr and Valentina Feklyunina [מאמרים על סין, רוסיה, איראן]
Kurlantzick, Joshua. (2007) Charm Offensive: How China’s Soft Power is Transforming the World. New Haven: Yale University Press. Chapters 1, 4.[פרשנות קצת רחבה למושג של עוצמה רכה]
Dale, Helle C., Ariel Cohen, and Janice A. Smith. (2012) Challenging America: How Russia, China, and Other Countries Use Public Diplomacy to Compete with the U.S. Washington: The Heritage Foundation. Available at http://www.heritage.org/research/reports/2012/06/challenging-america-how-russia-china-and-other-countries-use-public-diplomacy-to-compete-with-the-us
דרום קוריאה:
Cheng , Li-Chih. "The Korea Brand: The Cultural Dimension of South Korea’s Branding Project in 2008" in: SAIS US-Korea Yearbook 2008 (Johns Hopkins University) http://uskoreainstitute.org/wp-content/uploads/2010/02/Cheng.pdf

Press-Barnathan, Galia. 2017 'Thinking about the Role of Popular Culture in International Conflicts', International Studies Review, Vol.19(2) , 166-184.
Frost, L. Ellen. “Individuals as Spontaneous Integrators,” Chapter 5 in Frost, L. Ellen Asia’s New Regionalism. Boulder: Lynne Rienner Publishers, 2008.

שיעור 9- 03.06
זהויות מעבר (ומתחת) למדינה- זהות אזורית יצירת קטגוריה חדשה של "ערים גלובליות"
האם באמת נוצרת באסיה "זהות אזורית"? איך אפשר לבחון את זה? הדיון על זהות אזורית אסיאתית מתנקז בעיקר לשאלת קיומה של "קהילת ביטחון פלורליסטית" בדרום-מזרח אסיה (אסיאן). הויכוח הזה על אסיאן מגלם בתוכו את כל האתגרים של המושג הפופולרי הזה וכמובן שאלות מפתח לגבי יציבות השת"פ באסיה. במקביל, תהליכים אזוריים בעשורים האחרונים מעלים גם את האפשרות של יצירה של סוג חדש של קבוצות וזהויות, דרך צמיחתן של מגה-ערים בחלקים שונים באזור, הן במדינות מתועשות ומפותחות כגון יפן ודרום-קוריאה והן במדינות שעדיין מוגדרות כ"מתפתחות" דוגמת סין, תאילנד, וייטנאם, הפיליפינים ואינדונזיה. דרך ההתבוננות בתהליכי הצמיחה והשינוי של ערים גלובאליות במזרח אסיה ובמאפיינים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של מעמדות הביניים המאכלסים אותן, מלמדים על השינויים הדרמטיים בגיאוגרפיה הכלכלית ומאפשרים לזהות ולמפות מוקדי-כוח חדשים הצומחים כיום באזור וזהויות חדשות שאינן בהכרח מדינתיות.
Amitav Acharya, Constructing a Security Community in Southeast Asia, Ch.6
http://fmc90.files.wordpress.com/2010/05/constructing-a-security-in-asean.pdf
David Martin Jones and Michael L.R. Smith, “Making Process, Not Progress- ASEAN and the evolving East Asian regional order” International Security, Vol. 32, No. 1 (Summer 2007), pp. 148–184. (דוגמא יפה לגישה הספקנית לגבי קיומה של קהילת ביטחון אזורית)
Otmazgin, Nissim. 2013. Regionalizing Culture: The Political Economy of Japanese Popular Culture in Asia, Honolulu: University of Hawaii Press, Chapter 2.
Katzenstein, Peter. 2005. A World of Regions: Asia and Europe in the American Imperium, Ithaca: Cornell University Press. Chapter ??
ערים גלובליות:
Sassen, Saskia. 2009. “Cities in Today’s Global Age”. SAIS Review 29/1
Acuto, Michele. 2010. “Global Cities: Gorillas in Our Midst.” Alternatives: Global, Local, Political 35 (4): 425-448
Scott, Allen. 2006. “Globalization and the Rise of City-Regions.” In Neil Brenner and Roger Keil (eds.). The Global Cities Reader. Pp. 370-77. London and New York: Routledge
Hill, R.C. and Kim J.W. 2000. “Global Cities and Development States: New York, Tokyo and Seoul”, Urban Studies 37 (12): 2167-2195