נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: יחסים בין-לאומיים

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר דותן דרוק

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: dotan.druck@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום מראש

מורי הקורס:
ד"ר דותן דרוק

תאור כללי של הקורס:
הקורס 'מלחמות צה"ל החדשות' יבחן את השינוי בתפיסת ההפעלה של צה"ל במעבר ללחימה נגד ארגונים וכוחות "לא מדינתיים". במסגרת הקורס נבחן את ההשפעה של האסטרטגיה הרבתית על האסטרטגיה הצבאית, ועל תכנון וניהול המערכות והמבצעים השונים מאז מבצע 'ליטאני'. במהלך הקורס נתוודע לתהליכי הלמידה של צה"ל בארבעים השנים האחרונות ונדון בהם מזווית ראיה ביקורתית.

מטרות הקורס:
1. להקנות ללומדים ידע על עידן המלחמות "החדשות" של צה"ל ועל תפיסת הפעלת הצבא בתרחישים שונים ומגוונים.
2. להקנות ללומדים יכולות למחקר ביקורתי על המלחמות של צה"ל.
3. להקנות ללומדים יכולות לנתח תהליכים תפיסתיים ואת השפעתם על עריכת מלחמות ומבצעים במאה ה – 21.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. להכיר ולהבין את המושג "המלחמות החדשות של צה"ל".
2. להכיר ולהבין את תפיסת הפעלת הצבא בתרחישים השונים.
3. לבחון באופן ביקורתי את המלחמות והעימותים בעשורים האחרונים.
4. לנתח תהליכים תפיסתיים ואת השפעתם על עריכת מלחמות ומבצעים במאה ה – 21.

דרישות נוכחות (%):
80

שיטת ההוראה בקורס: הוראה פרונטלית, דיון בחומרי הקריאה, עבודה בקבוצות על טקסטים וחומרי מדיה, הגשת עבודה.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מבצע ליטאני – המעבר ממלחמות "גדולות" למלחמות "החדשות" או "עוד מאותו הדבר"?
2. התוכניות לקראת הלחימה בלבנון ב - 1982 וההישגים המבצעיים והמערכתיים שהובילו את תכנונן.
3. הקשר בין בניין הכוח לפני המלחמה לבין מהלך הלחימה בלבנון ב – 1982.
4. הלקחים העיקריים ממלחמת לבנון הראשונה וביטויים בתפיסות ובתורות הצבאיות.
5. הלחימה ברצועת הביטחון 1985 – 2000 – התפתחות תפיסת הלחימה והקשריה המערכתיים והטקטיים.
6. 2000 – 2005 – הלחימה באיו"ש וברצועת עזה – התפתחות החשיבה הצבאית ונסיגתה במקביל.
7. מתכוננים למלחמה, האומנם ? המתח בין הבט"ש לבניין הכוח למלחמה והשפעתו על מוכנות הצבא למלחמת לבנון השנייה.
8. מלחמת לבנון השנייה – ממבצע למלחמה – התפתחותה של מלחמה במאה ה – 21.
9. התחקור והלמידה ממלחמת לבנון השנייה וההיסט בתפיסת ההפעלה של צה"ל.
10. הלחימה ברצועת עזה – עופרת יצוקה – עמוד ענן – צוק איתן – אותו מקום מלחמה אחרת.
11. בחינת ההתפתחות של ספר המבצעים של צבא ארה"ב ((FM-3-0 לאורך שלושים השנים האחרונות – ממלחמות נגד מדינות ומעצמות למלחמות נגד כוחות בלתי סדירים ובחזרה למלחמה הגדולה ותפיסת Multi Domain Operations – מבט משווה.
12. הצורך בבחינה מתמדת של התפיסות והתורות הצבאיות לאור ההשתנות המדינית, החברתית-התרבותית, המשפטית והטכנולוגית.
13. מה בין גמישות לבין התפיסות ותורות הלחימה – האם נדרשת רגולציה בשדה הקרב.

חומר חובה לקריאה:
1. מבצע ליטאני – המעבר ממלחמות "גדולות" למלחמות "החדשות" או "עוד מאותו הדבר"?
גולן, ש. (2017). של"ג בלבנון, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 27 – 58.
ולד, ע. (1987). קללת הכלים השלובים – דו"ח ולד, הוצאת שוקן, עמ' 9 – 24.
2. התוכניות לקראת הלחימה בלבנון ב - 1982 וההישגים המבצעיים והמערכתיים שהובילו את תכנונן.
גולן, ש. (2017). של"ג בלבנון, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 115 – 149.
3. הקשר בין בניין הכוח לפני המלחמה לבין מהלך הלחימה בלבנון ב – 1982.
ולד, ע. (1987). קללת הכלים השלובים – דו"ח ולד, הוצאת שוקן, עמ' 140 – 187.
גולן, ש. (2017). של"ג בלבנון, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 27 – 58.
4. הלקחים העיקריים ממלחמת לבנון הראשונה וביטויים בתפיסות ובתורות הצבאיות.
אבינרי, ש. (2007). מכשולים בדרך הפקת הלקחים, מערכות 413, עמ' 72 – 79.
בר כוכבא, מ. (1982). השריון במלחמת שלום הגליל ובעקבותיה, מערכות 285, עמ' 29 – 33.
דרוק, ד. (2018). מי יכתוב לנו את תורת הלחימה ביבשה? הדעיכה של יכולות פיתוח הידע והסדרתו ביבשה, בין הקטבים 16 – 17, מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית, עמ' 245 – 260.

5. הלחימה ברצועת הביטחון 1985 – 2000 – התפתחות תפיסת הלחימה והקשריה המערכתיים והטקטיים.
תמיר, מ. (2005). מלחמה ללא אות, הוצאת משרד הביטחון.
גלבוע, ע. (2015). "דמדומי בוקר" – הסיפור האמיתי על יציאת צה"ל מלבנון מאי 2000, הוצאת אפי מלצר, עמ' 49 – 82, 137 – 167.
Matthews, M.M. (2008). We Were Caught Unprepared: The 2006 Hezbollah-Israeli War, The Long War Series Occasional Paper 26, U.S. Army Combined Arms Center Combat Studies Institute Press Fort Leavenworth, Kansas, pp. 5 – 13.
6. 2000 – 2005 – הלחימה באיו"ש וברצועת עזה – התפתחות החשיבה הצבאית ונסיגתה במקביל.
אבמן, א. (2013). הלחימה בטרור הפלסטיני, זרקור היסטורי 42, צה"ל – מחלקת היסטוריה (בלמ"ס).
טבנסקי, ל. (2007). המאבק בטרור בעידן המידע: 'אינתיפאדת המתאבדים' וההתמודדות הישראלית עמה בסיוע טכנולוגיות עילית, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 40 – 56.
7. מתכוננים למלחמה, האומנם ? המתח בין הבט"ש לבניין הכוח למלחמה והשפעתו על מוכנות הצבא למלחמת לבנון השנייה.
פינקל, מ. (ללא שנה). אתגרים ומתחים בתהליך בניין הכוח, הוצאת מערכות, עמ' 77 – 117.
זיגדון, י. (2008). עיונים בתורת בניין הכוח, הוצאת מערכות, עמ' 239 – 257.
8. מלחמת לבנון השנייה – ממבצע למלחמה – התפתחותה של מלחמה במאה ה – 21.
תמרי, ד. (2016). בין אירוע בודד לרצף, מערכות 466 - 467, עמ' 28 – 35.
ברום, ש. (2007). יעדים מדיניים וצבאיים במלחמה מוגבלת נגד ארגון גרילה, בתוך: אלרן, מ. וברום, ש. מלחמת לבנון השנייה, הוצאת INSS המכון למחקרי ביטחון וידיעות ספרים, עמ' 15 – 24.
אלרן, מ. וברום, ש. (2007). מלחמת לבנון השנייה, הוצאת INSS המכון למחקרי ביטחון וידיעות ספרים, עמ' 256 – 270.
Glenn, W.R. (2012). All Glory Is Fleeting - Insights from the Second Lebanon War. Rand, pp. 15 – 22.
Matthews, M.M. (2008). We Were Caught Unprepared: The 2006 Hezbollah-Israeli War, The Long War Series Occasional Paper 26, U.S. Army Combined Arms Center Combat Studies Institute Press Fort Leavenworth, Kansas, pp. 33 – 60.
9. התחקור והלמידה ממלחמת לבנון השנייה וההיסט בתפיסת ההפעלה של צה"ל.
Glenn, W.R. (2012). All Glory Is Fleeting - Insights from the Second Lebanon War. Rand, pp. 15 – 41.
סיבוני, ג. (2007). המערכה הצבאית בלבנון, בתוך: אלרן, מ. וברום, ש. מלחמת לבנון השנייה, הוצאת INSS המכון למחקרי ביטחון וידיעות ספרים, עמ' 58 – 73.
דרוק, ד. (2019). המלצות לתכנון ולניהול הפקת הלקחים במלחמה הבאה, מערכות 483, בית ההוצאה לאור של צה"ל – משרד הביטחון, ההוצאה לאור, עמ' 24 – 29.
10. הלחימה ברצועת עזה – עופרת יצוקה – עמוד ענן – צוק איתן – אותו מקום מלחמה אחרת.
Cohen, R.S., Johnson, D.E., Thaler, D.E., Allen, B., Bartels, E.M., Cahill, J., & Efron, S. (2017). From Cast Lead to Protective Edge: Lessons from Israel’s Wars in Gaza, Rand, pp. 24 – 26, 62 – 68, 149 – 169.
ענבר, א. ורפפורט, ע. (2014). מלחמת עזה 2014 – סיכום ראשוני, מזכרי מרכז בס"א מס' 7, מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב.
11. בחינת ההתפתחות של ספר המבצעים של צבא ארה"ב ((FM-3-0 לאורך שלושים השנים האחרונות – ממלחמות נגד מדינות ומעצמות למלחמות נגד כוחות בלתי סדירים ובחזרה למלחמה הגדולה ותפיסת Multi Domain Operations – מבט משווה.
Morris. Z.L. (2019). Emerging U.S. Army Doctrine, Military Review, 99 (1), pp. 27 – 32.
Fishburne, S., Dumas, J., Stegmann, B. & Burds, J. Field Manual 3-0 Doctrine Addressing Today’s Fight, Military Review, 99 (1), pp. 6 – 13.
Herbert, P.H. (1988). Deciding what has to be done: General William E. DePuy and the 1976 Edition of FM 100-5 Operations, Leavenworth Papers, 16, pp. 24 – 36.
12. הצורך בבחינה מתמדת של התפיסות והתורות הצבאיות לאור ההשתנות המדינית, החברתית-התרבותית, המשפטית והטכנולוגית.
דרוק, ד. (2018). מי יכתוב לנו את תורת הלחימה ביבשה? הדעיכה של יכולות פיתוח הידע והסדרתו ביבשה, בין הקטבים 16 – 17, מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית, עמ' 245 – 260.
מקגרגור, ד.א. (2007). השתנות תחת אש – מהפיכה בצורת הלחימה של אמריקה, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 65 – 93.
חורב, מ. (2017). ההיבטים הצבאיים במבצעים מוגבלים, בתוך: ענבר, א. (עורך). המלחמות הקטנות של צה"ל, עיונים בביטחון המזרח התיכון מס' 128, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 94 – 124.
מתניה, צ. (2017). מבצעים מוגבלים – הקשר בין דרישות הדרג המדיני ובין הישגי הדרג הצבאי, מערכות 473, עמ' 26 – 31.
13. מה בין גמישות לבין התפיסות ותורות הלחימה – האם נדרשת רגולציה בשדה הקרב.
דרוק, ד. (2017). רגולציה של שדה הקרב, מערכות 470, עמ' 18 - 21.
פינקל, מ. (2007). על הגמישות, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 89 – 164, 183 – 207.

חומר לקריאה נוספת:
ללא.
במהלך הקורס יינתנו הפניות למקורות נוספים על-פי הצורך.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 10 %
הגשת עבודה 90 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
השתתפות היא השתתפות פעילה - במהלך הקורס תיעשה לעיתים עבודה בקבוצות במהלך השיעור והקבוצות יציגו את תוצריהן לכלל המשתתפים.
השיעור מתקיים פיזית באוניברסיטה.