Syllabus - תרבות פופולרית ופוליטיקה עולמית (58292)

חומר חובה לקריאה:
* חידודים לגבי קריאת החובה ינתנו בתחילת הקורס*
שעור 1- הקדמה- מהי תרבות פופולרית?

*Dittmer, Jason, Popular Culture, Geopolitics and Identity (Rowman& Littlefield, 2010), Chapter 2 (Popular Culture- Theories, Methods, and Intertextuality) pp.23-68.[E-book]
ראו גם:
John Storey, Inventing Popular Culture (Malden MA, USA: Blackwell Publishing, 2003)
Fiske John, Understanding Popular Culture (New York:Routledge, 1989).
שיעור 2- גישות שונות לבחינת הקשר בין תרבות פופולרית ופוליטיקה- הרמה הפנימית והרמה הבינלאומית
*Street, John (1997) Politics and Popular Culture.( Cambridge UK: Polity Press) Chapter 5- Ruling the wave.
ראו גם:
Strinati Dominic. An Introduction to Theories of Popular Culture (Routledge, 2005 2nd edition). (סקירה מקיפה של כל הגישות הפילוסופיות להבנה של תרבות פופולרית)
Storey, John, Cultural Studies and the Study of Popular Culture : Theories and Methods (1996) E-book (טקסט יסודי ומקיף על לימודי תרבות ועל הניתוח שלהם של מוצרי תרבות פופולרית שונים. יכול להיות שימושי גם בהמשך, ובעיקר לחובבי הגישות הקריטיות)
*Weldes, Jutta and Christina Rowley. "So, How does popular culture relate to world politics?" In: Caso, Erica and Caitlin Hamilton (eds.,) (2015) Popular Culture and World Politics- Theories, Methods, Pedagogies. Bristol: E-International Relations Publishing. [E-book]
Grayson, Kyle, Matt Davies, and Simon Philpott. (2009) Pop Goes IR? Researching the Popular Culture–World Politics Continuum. Politics 29(3): 155-163. -זה למעשה המאמר הקלאסי שהתחיל את כל תכנית המחקר על תרבות פופולרית בפוליטיקה עולמית, הידועה בתור PCWP.
Crilley, Rhys (2020), ‘Where We At? New Directions for Research on Popular Culture and World Politics.’ International Studies Review, 23(1): 164–80.
ראו גם:

Weldes, Jutta (1999) "Going Cultural: Star Trek, State Action and Popular Culture" Millennium 28:117-134.
Street, John, "Bob, Bono and Tony B: the popular artist as politician" Media, Culture and Society 2002 Vol. 24: 433–441. (מה מניע אומנים לפעילות פוליטית?)
Popular Geopolitics- PC and imagining the world
Dittmer, Jason, Popular Culture, Geopolitics and Identity (Rowman& Littlefield, 2010), Introduction, Chapter 1 (Geopolitics)- pp.10-22.
Dodds, Klaus (2008)" 'Have you seen any good films lately?' Geopolitics, International Relations and Film". Geography Compass 2 (2):476-494.
Dodds, Klaus. "Popular Geopolitics and War on Terror" in: Caso, Erica and Caitlin Hamilton (eds.,) (2015) Popular Culture and World Politics- Theories, Methods, Pedagogies. Bristol: E-International Relations Publishing. [E-book]
Dodds Klaus. "Hollywood and the Popular Geopolitics of the War on Terror" Third World Quarterly Vol.29(8) 2008.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4717130,00.html ראו הכתבה הנפלאה הזו על סידרת מלחמת הכוכבים והשפעתה על המציאות שלנו . קצת ישן אבל נותר רלוונטי
מתודולוגיה- איך לומדים את כל זה? ראו המאמר הראשון של Weldes and Crowly וגם:
Hansen, Lene (2011), ‘Theorizing the image for Security Studies: Visual securitization and the Muhammad Cartoon Crisis’ European Journal of International Relations 17/1: 51–74.

שעור 3: תרבות פופולרית, לאומיות בנאלית וזהות, היחב"ל של היום-יום
*Constance Duncombe and Roland Bleiker, "Popular Culture and National Identity", in: Caso, Erica and Caitlin Hamilton (eds.,) (2015) Popular Culture and World Politics- Theories, Methods, Pedagogies. Bristol: E-International Relations Publishing. [E-book] pp.35-44.
ראו גם:
Billig, Michael (1995), Banal Nationalism. London: Sage. Chapters 1 (Introduction) and 5 (Flagging the Homeland Daily).

Edensor Tim (2002) National Identity, Popular Culture and Everyday Life. Oxford: Berg. Chapter 1 (Popular culture, everyday life and the matrix of national identity), chapter 3 (Performing national identity).
Lene Hansen (2015) "How images make world politics: international icons and the case of Abu Ghraib" Review of International Studies Vol.41, pp.263-288.
תמר ליבס, "מבנה השידור כמבנה החברה- מעיצוב תרבות למלחמת תרבות", קשר מס' 25 מאי 1999, עמ' 88-97.
Oren, Tasha, "Living Room Levantine: Immigration, Ethnicity, and the Border in Early Israeli Television" The Velvet Glove Trap. No.44 (Fall 1999).
Gavrieli-Nuri Dalia. Israeli Culture on the Road to the Yom Kippur War (Lexington Books, 2014). [also find her article on ירושלים של זהב)
שמרית פלד, הריבון הישראלי- השיח והרומן 1973-1967 (הוצאת מאגנס 2014).
:
הספרות למעלה מתמקדת בהשפעה של ת"פ על הבניה של זהות לאומית, אבל אפשר לחשוב על ההשפעה של ת"פ על הבנייה של זהות מעבר לגבולות המדינה- זהות אזורית. ראו לדוגמא:
Otmazgin Nissim, "Commodifying Asian-ness: entrepreneurship and the making of East Asian popular culture", Media, Culture and Society 33(2) 2011. (אסיה)
[see also his book: Regionalizing Culture- The political economy of Japanese popular culture in Asia] !!שימו לב שהטיעון כאן "יושב" על ניתוח של תעשיית התרבות הפופולרית כזירה כלכלית-פוליטית חשובה. על זה נדבר בהמשך.
Jacobs, Sean. "Big Brother, Africa is watching" Media, Culture and Society Vol. 29(6): 851–868. (אפריקה)
Galia Press-Barnathan, “Managing multiple identity challenges and the origins of Israeli national television (in Arabic)”, Media, Culture and Society 2019, Vol. 41(4) 449-464.

שעור 4: תרבות פופולרית , רגשות וביטחון אונטולוגי
*Steele Brent (2008) Ontological Security in International Relations: Self Identity and the IR State (Routledge), chapter 1.
Myria Georgiou, "Seeking Ontological Security beyond the Nation: The Role of Transnational Television", Television & New Media 14(4) 304-321 (2012).
Rosler Nimrod and Press-Barnathan Galia, “Cultural sanctions and ontological (in)security:
operationalization in the context of mega-events.” Cambridge Review of International Affairs (2021).
Sucharov Mira (2005) The International Self: Psychoanalysis and the Search for Israeli-Palestinian Peace. SUNY, chapters 1-2. (E- book).

תרבות פופולרית וזיכרון קולקטיבי (כאן? בשיעור על זהות?)
Leavy, Patricia. “The Memory-History-Popular Culture Nexus: Pearl Harbor as a Case Study in Consumer-Driven Collective Memory.” In Sociological Research Online 10 no.1 (2005):1–16

שעור 5: תרבות פופולרית כמשאב עוצמה- האם ומתי משאב "עוצמה רכה" מוצלח?
*, Joseph S. (2004) Soft Power: The Means to Success in World Politics. New York: Public Affairs) Ch.1 (רק החלק על עוצמה רכה. רובכם כבר מכיר זאת, אז אפשר להמשיך הלאה)' , Chapter 2 (רק עמודים44-55- על ארה"ב), Chapter 3- Others' Soft Power.
*Ty Salomon, "The affective underpinnings of soft power", European Journal of International Relations 2014, Vol. 20(3) 720–741 (מה בדיוק המנגנון דרכו משפיעה עוצמה רכה? כיצד תרבות פופולרית רלוונטית כאן?)
דוגמאות אמפיריות:
Lam, Peng Er. (2007) Japan’s Quest for "Soft Power": Attraction and Limitations. East Asia 24(4): 349-363.
Otmazgin, Nissim K. (2008) Contesting Soft Power: Japanese Popular Culture in East and Southeast Asia. International Relations of the Asia-Pacific 8(1): 73-101.
Keane, Michael. “Keeping Up with the Neighbors: China's Soft Power Ambitions” Cinema Journal, Vol. 49, No. 3 (Spring 2010), pp. 130-135.
Shambaugh, G. "China's Soft power push", Foreign Affairs July/August 2015 https://www.foreignaffairs.com/articles/china/2015-06-16/china-s-soft-power-push
And:
Anthony Funnel, " China pushes to expand its soft power through cultural exports", May 6 2015. http://www.abc.net.au/radionational/programs/futuretense/soft-power-with-chinese-characteristics/6446990 להחליף במשהו חדש יותר
Fraser, Matthew. (2008) "American Pop Culture as Soft Power: Movies and Broadcasting" In: Soft Power Superpowers: Cultural and National Assets of Japan and the US, edited by Yasushi Watanabe and David L. McConnell. Armonk: M.E. Sharpe.

Politics Volume 35, Issue 3-4 pp.213 - 377, November 2015- Special Issue: "The Soft Power of Hard States", edited by Michael Barr and Valentina Feklyunina [מאמרים על סין, רוסיה, איראן]
והנה שתי דוגמאות מעניינות לגבי להקת ה-BTS הקוריאנית:
McLaren, C., & Dal Yong, J. I. N. (2020). “You can’t help but love them”: BTS, transcultural fandom, and affective identities. Korea Journal, 60 (1), 100-127.
Proctor, J. (2021). Labour of love: Fan labour, BTS, and South Korean soft power. Asia Marketing Journal, 22(4), 5.

שעור 6: תרבות פופולרית ודיפלומטיה ציבורית
לאור הפוטנציאל הגלום בה, אנו עדים לעליה דרמטית בניסיונות של ממשלות לרתום מוצרים וסוכנים של ת"פ לשרות המדינה. כיצד זה בא לידי ביטוי? האם יעיל? האם יש הבדל בין השימוש שעושות מעצמות ומדינות קטנות בכלי הזה? האם זו באמת תופעה חדשה או שבכלל לא?
*Gilboa, Eytan. (2008) Searching for a Theory of Public Diplomacy. The ANNALS of the American Academy of Political and Social Science 616(1): 55-77.
בחרו באחת הדוגמאות:
Wilson, Theodore A. (2000) Selling America via the Silver Screen? Efforts to Manage the Projection of American Culture Abroad, 1942-1947. In Here, There and Everywhere: The Foreign Politics of American Popular Culture, edited by Reinhold Wagnleitner and Elaine Tyler May. Hanover: University Press of New England.
Poiger, Uta G. (2000) Jazz, Rock, and Rebels: Cold War Politics and American Culture in a Divided Germany. Berkeley: University of California Press. Chapter 1.
Krause, Peter and Stephen Van Evera, (2009) "Public Diplomacy: Ideas for the War of Ideas". Middle East Policy, 16(3) Fall.
Dale, Helle C., Ariel Cohen, and Janice A. Smith. (2012) Challenging America: How Russia, China, and Other Countries Use Public Diplomacy to Compete with the U.S. Washington: The Heritage Foundation. Available at http://www.heritage.org/research/reports/2012/06/challenging-america-how-russia-china-and-other-countries-use-public-diplomacy-to-compete-with-the-us.
Cheng , Li-Chih. "The Korea Brand: The Cultural Dimension of South Korea’s Branding Project in 2008" in: SAIS US-Korea Yearbook 2008 (Johns Hopkins University) http://uskoreainstitute.org/wp-content/uploads/2010/02/Cheng.pdf
Jordan, Paul. The Modern Fairy Tale: Nation Branding, National Identity and the Eurovision Song Contest in Estonia (University of Tartu Press, 2014), chapter 3
דיפלומטיה של סלבריאטים
Mark Wheeler (2011) Celebrity diplomacy: United Nations’ Goodwill Ambassadors and Messengers of Peace, Celebrity Studies, 2:1, 6-18
שיעור 7: הרצאת אורח- משרד החוץ ודיפלומטיה דיגיטלית

שעור 8: תרבות פופולרית כמוצר צריכה- המימד הכלכלי הדומסטי והבינלאומי
תעשיית הת"פ היא תעשיה מאד גדולה במקומות מסויימים, שמגלגלת הרבה כסף. האם זהו עוד מוצר רגיל או שיש להתייחס באופן מיוחד למוצרי תרבות פופולרית? זוהי כמובן שאלה פוליטית...תעשית הת"פ הגלובלית מחברת אותנו לשיעור הבא על ההשלכות של הגלובליזציה הכלכלית הזו.

תעשיית התרבות הגלובלית כמקור הכנסה לאומי
*Otmazgin, Nissim K.(2011) A Tail that Wags the Dog? Cultural Industry and Cultural Policy in Japan and South Korea. Journal of Comparative Policy Analysis 13(3): 307-325. תעשיית התרבות הדומסטית
הפוליטיקה הבינלאומית של תעשיית התרבות הפופולרית הגלובלית/ אמריקאית (?)
*Crothers, Lane, Globalization and American Popular Culture (Rowman and Littlefield:2013, 3d ed.) (chapter 5: Global Trade and the Fear of American popular culture) תעשייית התרבות הגלובלית/ אמריקאית?
*Goff Patricia, "Invisible Borders: Economic Liberalization and National Identity", International Studies Quarterly Vol.44: 533-562. על ההתנגדות להכללת תעשיית התרבות בהסכם של סיבוב אורוגוואי
Tomer Broude, "Taking "Trade and Culture" Seriously: Geographical Indications and Cultural Protection in WTO Law" Journal of International Law Volume 26 Issue 4 (Published as University of Pennsylvania Journal of International Economic Law Article 2 2005 )
וגישה קריטית לתעשיית התרבות הגלובלית:
*David Hesmondhalgh, The Cultural Industries (Sage, 2002), Chapter 1 (“Internationalisation, globalization and cultural imperialism”)
Lash, Scott and Lury Celia, Global Cultural Industry (Polity Press 2007), chapter 1, (see also Chapter 3: Football Biography). (interesting but very heavy postmodern jargon).
Richard E. Caves, Creative Industries- Contracts between Art and Commerce (Harvard University Press, 2000) מאד מקיף
John Hartley (ed.), Creative Industries (Blackwell, 2005).

שעור 9:: גלובליזציה ותרבות פופולרית-
*Pieterse Jan Nederveen, Globalization and Culture (Rowman and Littlefield, 2015), Chapter 3: Globalization and Culture: Three Paradigms; Chapter 7: Hybrid China.
Crothers, Lane, Globalization and American Popular Culture (Rowman and Littlefield:2013, 3d ed.), chapters 4, 6
האם נוצרת תרבות פופולרית גלובלית מאופיינת על ידי חתכים לא-מדינתיים? מה ההשפעות של תהליכים כאלה?
תופעת מקדונלדס כדוגמא:
Uri Ram, "Glocommodification: How the Global Consumes the Local – McDonald's in Israel", Current Sociology Vol. 52: 11-31, 2004
James Watson, "China's Big Mac Attack", Foreign Affairs Vol.79 (3) 2000, pp.120-134.

ראו למשל התופעה המעניינת הבאה של פורמטים גלובליים:
Chalaby, Jean K. (2012) At the Origin of a global industry: The TV format trade as an Anglo-American invention. Media, Culture and Society 34(1):36-52. מה קורה כשרוב העולם רואה את אותן תוכניות (הישרדות, האח הגדול...)?
?מה המשמעות של תהליכים אלו על כוחם הפוליטי של שחקנים שונים ויכולתם לעשות שימוש בת"פ לקדם יעדים פוליטיים-חברתיים?
גלובליזציה כלכלית וגלובליזציה תרבותית?
Nam, Siho. 2013. “The Cultural Political Economy of the Korean Wave in East Asia: Implications for Cultural Globalization Theories.” Asian Perspective 37, no. 2: 209–231. http://www.jstor.org/stable/42704826.

שעור 10: תרבות פופולרית וניהול סכסוכים
שני נושאים מרכזיים כאן- אחד קשור לשימוש בסנקציות תרבותיות בניהול סכסוך. השני, רחב יותר, עוסק במושג של אתוס הסכסוך. דניאל בר-טל הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בשנים האחרונות בחקר היסודות הפסיכולוגים-חברתיים של סכסוכים מתמשכים. הוא טבע מושג בשם "אתוס הקונפליקט" המתייחס לאוסף של אמונות חברתיות אשר מאפיינות אומה בסכסוך מתמשך, והוא בוחן לאורך השנים את אותו אתוס ואת הדרכים השונות של הטמעתו בחברה והפיכתו ל"נורמלי". הספר המופיע בסילבוס הוא ספרו האחרון אשר למעשה מסכם שנים של מחקר. 2 הפרקים המופיעים בסילבוס מתייחסים לשאלה מהו "אתוס הקונפליקט" [פרק 5] ולדרכי המיסוד שלו [פרק 7]. מדובר בשני פרקים די ארוכים (למרות שקריאה לא קשה ונטולת ז'רגון כבד). אתם יכולים לעבור בעיקר על המסגרת שהוא מציע. נסו לחשוב מה המקום של מוצרי תרבות פופולרית בתוך התיזה הזו של בר-טל, ובאופן ממוקד יותר, נסו לחשוב על תוצר תרבות ישראלי אחד שבעיניכם מבטא את מה שבר-טל מדבר עליו.

*Bar-Tal Daniel (2013) Intractable Conflicts: Socio-psychological foundations and dynamics. Cambridge: Cambridge University Press. Chapters 5 and 7 [יתכן שיש גרסה עברית)
Daniel Bar-Tal, Neta Oren and Rafi Nets-Zehngut , "Sociopsychological analysis of conflict-supporting narratives: A general framework", Journal of Peace Research 2014 51: 662.
Soli Vered and Daniel Bar-Tal "Routinization of the Israeli-Arab Conflict The Perspective of Outsiders" Israel Studies Review, Volume 29, Issue 1, Summer 2014: 41–61.
Bar-Tal Daniel, Halperin Eran and de Rivera Joseph (2007) Collective Emotions in Conflict Situations: Societal Implications. Journal of Social Issues 63(2):441-460.
דוגמאות למוצרי תרבות פופולרית בהקשר סכסוך:
Pappe, Ilan (1997) “Post-Zionist Critique on Israel and the Palestinians Part III: Popular Culture”. Journal of Palestine Studies 26(4): 60-69.
Dodds, Klaus. "Hollywood and the Popular Geopolitics of the War on Terror" Third World Quarterly, Vol. 29, No. 8, 2008, pp. 1621–1637.
Dodds, Klaus (2008)" 'Have you seen any good films lately?' Geopolitics, International Relations and Film". Geography Compass 2 (2):476-494.
Merskin, Debra. "The Construction of Arabs as Enemies: Post-September 11 Discourse of George W. Bush." Mass Communication & Society 2004,7(2), 157–175.
שמרית פלד, הריבון הישראלי- השיח והרומן 1973-1967 (הוצאת מאגנס 2014)
Hudson, Robert. "Songs of seduction: popular music and Serbian nationalism", Patterns of Prejudice Vol. 37, No. 2, 2003.
חרמות תרבותיים:
MacLean Malcolm (2014)" Revisiting (and Revising?) Sports Boycotts: From Rugby against South Africa to Soccer in Israel", The International Journal of the History of Sport, 31:15,1832-1851.
Mangaliso, Nomazengele A. 1999. Cultural Boycotts and Political Change. In: Neta A. Crawford and Audie Klotz eds., How Sanctions Work- Lessons from South Africa. Macmillan Press.
Sheffi, Na’ama (2003) “Anatomy of Rejection: The Israeli Society and its attitude to the German Culture”, in: Zimmerman Moshe (ed.) Germany and the Land of Israel- The Meeting of Cultures (Magess Press, Jerusalem. Hebrew) pp.217-234.. זה בעברית

שעור 11: תרבות פופולרית ויישוב סכסוכים/ מעבר לשלום/ נורמליזציה/ התפייסות (בעצם שיעור 10 ו-11 הם חלק מאותה מיקשה)
Ted Swedenburg, "Saida Sultan/Danna International: Transgender Pop and the Polysemiotics of Sex, Nation, and Ethnicity on the Israeli-Egyptian Border" The Musical Quarterly, Vol. 81, No. 1 (Spring, 1997), pp. 81-108.
Barbara Harlow "Egyptian Intellectuals and the Debate on the "Normalization of Cultural Relations"" Cultural Critique, No. 4 (Autumn, 1986), pp. 33-58.
Pauker, Iva. “Reconciliation and Popular Culture: A Promising Development in Former Yugoslavia?” Local-Global: Identity, Security, Community Vol.2 (January 2006).
Hiroshi Kitamura, Screening Enlightment- Hollywood and the Cultural Reconstruction of Defeated Japan (2010, Cornell University Press), ch.2, 5.

שעור 14: מוסיקה ופוליטיקה לאומית ובינלאומית
Brown, Steven and Volgsten Ulrik (eds.,) Music and Manipulation- On the Social uses and social control of music (Berghahn Books, 2006, NY), chapter 1 (Brown: Introduction).
Street, John, Music and Politics (Polity 2012), chapter 3 –כיצד מוזיקאי יכול להפוך לפוליטיקאי
Longhurst, Brian, Popular Music and Society (Polity Press, 1995), ch.1- מסגרת מענינת וברורה יחסית לניתוח
Bleiker, Roland, "Of things we hear but cannot see: Musical explorations of International politics" in Franklin (ed.,) Resounding International Relations- On Music, Culture, and Politics (Palgrave,
Examples:
Regev, Motti and Seroussi Edwin. Popular Music and National Culture in Israel (University of California Press, Berkeley), ch. 1.
Bernheimer, Kathryn,”Paul Simon’s Role in Defeating Apartheid: Celebrating South African Music”, Boulder Jewish News, (2018), From https://boulderjewishnews.org/2018/paul-simons-role-in-defeating-apartheid-celebrating-south-african-music/

Meintjes, Louise. "Paul Simon's Graceland, South Africa, and the Mediation of Musical Meaning." Ethnomusicology 34/1 (1990)

שיעור 15: המדיה החדשה ותרבות פופולרית-
האם כל מה שדיברנו עליו רלוונטי בהקשר של תרבות פופולרית במדיה החדשה? מה דומה? מה שונה?
קריאה תתעדכן בהמשך

ספורט ופוליטיקה לאומית ובינלאומית –

Bairner, Alan. Sport, Nationalism, and Globalization: European and North American
Perspectives. Albany: SUNY Press, 2001. Chapter to be decided (electronic resource)

Riordan, Jim, and Arnd Kruger, eds. The International Politics of Sport in the 20th Century. NewYork: Routledge, 1999. Chapter to be decided (electronic resource)
Cha, Victor D. Beyond the Final Score: the Politics of Sport in Asia. New York: Columbia University Press, 2009. Chapter to be decided.
Shapiro, Michael J. "Representing World Politics: The Sport/War Intertext", in: James Der Derian and Michae J. Shapiro (eds.,) International/Intertextual Relations- Postmodern Readings of World Politics (Lexington 1989), pp. 69-96. קריאה פוסט-מודרנית) )
בן פורת, אמיר, כדורגל ולאומיות (רסלינג 2003), פרקים 3-4 (כללי), וההמשך- על התפתחות הכדורגל במדינת ישראל.
García, B. (2007). ‘UEFA and the European Union: From Confrontation to Cooperation’, Journal of Contemporary European Research, Vol. 3, No. 3, pp. 202-223.
Missiroli, Antonio. "European football cultures and their integration: the 'short' Twentieth Century" EU Institute for Security Studies, March 2002, http://www.iss.europa.eu/publications/detail/article/european-football-cultures-and-their-integration-theshort-twentieth-century/
Dorsey, James M., The Turbulent World of Middle East Soccer (Oxford University Press, 2016).
Grix, Jonathan. Sport Politics- An Introduction (Palgrave
Tom Gibbons. (2014). English National Identity and Football Fan Culture : Who Are Ya? Routledge.

Dubinsky, Yoav. "Country image, cultural diplomacy, and sports during the COVID19 pandemic: Brand America and Super Bowl LV." Place Branding and Public Diplomacy, 2022.