נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 3

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: יחסים בינלאומיים

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): גליה בר נתן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: galia.press-barnathan@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום שני 1430-1600 [יתכנו שינוים]

מורי הקורס:
ד"ר גליה בר-נתן
גב פלורית שויחט
גב ענב בירנבוים
מר דן ערן
גב ענבר נוי
מר אופק רימר

תאור כללי של הקורס:
קורס זה , יחד עם קורס ההמשך מבוא ליחסים בינלאומיים ב', פותחים בפניכם צוהר אל העולם הרחב של מחקר היחסים הבינלאומיים כתחום מדעי. מובא א' סוקר את מושגי היסוד של התחום, ואת הגישות הבסיסיות הקיימות במחקר המדעי של היחסים הבינלאומיים. מבוא ב' יבנה על קורס זה ויתמקד בבחינת הסוגיות המחקריות המרכזיות אשר בהן דנים חוקרים בתחום, בדגש על נושאים של בטחון בינלאומי, הפוליטיקה של הכלכלה הבינלאומית, שיתוף פעולה בינלאומי ועל-לאומי, ומגוון סוגיות גלובליות

מטרות הקורס:
לחשוף את התלמידים למושגי היסוד של חקר היחסים הבינלאומיים ולפרוס בפניהם באופן השוואתי וביקורתי את הגישות המחקריות הבולטות בתחום.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בסיומו של קורס זה הסטודנטים יהיו מסוגלים:
1. להגדיר ולהבין את מושגי היסוד בספרות היחסים הבינלאומיים.
2. להגדיר ולהבין את הפרדיגמות המרכזיות בחקר היחסים הבינלאומיים.
3. להשוות באופן ביקורתי בין גישות מחקריות שונות.
4. לבחון מקרים אמפיריים ולזהות את הדינמיקות התיאורטיות בהן התמקד הקורס.
5. ליישם מושגים תיאוןרטיים לצורך ניתוח מקרי בוחן שונים.

דרישות נוכחות (%):
80% נוכחות חובה בתרגולים. אין חובת נוכחות בשיעור, ברור שכדאי לבוא

שיטת ההוראה בקורס: הקורס מורכב משני חלקים אשר משלימים זה את זה: שעור שבועי במתכונת של הרצאה ותרגיל שבועי קטן יותר אשר מבוסס על דיון פעיל ועל הגשה של תרגילים. התרגילים יתקיימו מדי שבוע, במשך כ- 60 דקות, החל מהשבוע הראשון של שנת הלימודים. התרגילים יתמקדו בחומר שנלמד בשיעור הקודם.
מטרת התרגיל (קבוצת הדיון) לסייע לסטודנט להבין את חומר הקריאה ואת ההרצאות, להתמודד עם כתיבת תרגילי ישום, ולהתכונן למבחן. התרגיל מהווה חלק בלתי נפרד ומרכזי מהקורס, ובו גם ניתנת לסטודנטים האפשרות לשאול ולענות על שאלות, להביע ולהחליף דיעות, וליישם את החומר הנלמד בשיעורים על מקרים אמפיריים.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מבוא ומפלסי ניתוח
2. מי השחקנים בזירה הבינלאומית? מדינת הלאום, שחקנים לא מדינתיים
3. עוצמה והשפעה ביחסים בינלאומיים
4. הפרדיגמה הריאליסטית - הריאליזם המדיני
5. הגישה הריאליסטית-מבנית
6. הגישה הליברלית
7 ניאוליברליזם
8 הגישה הגרוציאנית / האסכולה האנגלית
9 מרקסיזם
10 גישה הקונסטרוקטיביסטית- הפן האידאי של היחב"ל
11. ניתוח מד"ח I : מדיניות חוץ ומודלים של קבלת החלטות
12. ניתוח מד"ח II : השפעת הזירה הפנימית על עיצוב מדיניות חוץ
13. גישות ביקורתיות ופוסט-מודרניות לחקר ביחסים הבינלאומיים

חומר חובה לקריאה:
חומר הקריאה לקורס מבוסס על מקורות שונים:
א. חומר קריאה מהספר של Charles W. Kegley, Jr., World Politics: Trend and Transformation , 11th edition (Belmont, CA: Thomson, 2007
אשר חלק ניכר ממנו הינו קריאת רקע חשובה. יש הרבה עותקים ממגוון הוצאות בספריה. אין הבדלים גדולים בין ההוצאות השונות, רק שימו לב לשינויים במספרי העמודים. חפשו את החומר על בסיס הכותרת ולא העמודים. כמו כן, ספר זה מופיע בגרסא מתורגמת לעברית על ידי האוניברסיטה הפתוחה (קגלי וויטקוף).

ב. מאמרים מדעיים מקוצרים המופיעים ברובם בספר של Phil Williams, Donald M. Goldstein and Jay M. Shafritz (eds.,) Classic Readings of International Relations, 2nd edition (Fort Worth, TX: Harcourt Brace College Publishers, 1999)
ג. מגוון מאמרים ופרקים נבחרים מהספרות התיאורטית המרכזית בתחום. אלו נמצאים גם במחלקת השמורים בספרייה, בשמורים האלקטרונים ובמאגרי המידע האינטרנטים.

על הסטודנט/ית לקרוא את חומר הקריאה מראש, על מנת לעקוב אחרי ההרצאות ובעיקר, להשתתף באופן פעיל בתרגילים.
!! כתלמידים בחוג ליחסים בינלאומיים אנו מצפים שתעקבו באופן שוטף אחר מדורי חדשות החוץ בעתונות. דברים מעניינים קורים בעולם!!

להלן חומר קריאת החובה מחולק על פי השיעורים. חומרי קריאת רשות נמצאים בהמשך. במידה ואתם מתעניינים יותר בנושא מסויים, אתם מוזמנים לפנות אלינו לקבל עוד הפניות.:

גישות בסיסיות לחקר היחסים הבינלאומיים

שעור 1: מבוא ומפלסי ניתוח - מהן השאלות הגדולות של מחקר היחב"ל? מהן הדרכים הבסיסיות בעזרתן אנו מקטלגים את התשובות השונות?

Karen Mingst, Essentials of International Relations ( NY: Norton, 2003)
Ch.1 "Approaches to International Relations" pp.1-16
Ch.3 "Contending Perspectives: How to Think about International
Relations Theoretically", pp. 57-62.
[חובה]
Stephen Walt, “One world, many theories” Foreign Policy, No. 110, Special Edition: Frontiers of Knowledge. (Spring, 1998), pp.29-32+34-46.-בעצם סקירה גורפת של רוב הקורס. קצת ישן אך עדין נותן תמונה כללית טובה [רשות]




שעור 2:מי השחקנים בזירה הבינלאומית? מדינת הלאום ושחקנים לא מדינתיים

Bruce Russett and Harvey Starr, World Politics: The Menu for Choice, 7th edition (Belmont, CA: Wadsworth, 2004), Chapter 3: “International Actors: States and Other Players on the World Stage,” pp. 47-63. [ERESERVE]
[חובה]


Kegley, World Politics: Trend and Transformation, Chapter 6, "Non-State Actors in a System of States," pp. 168-217.
[חובה]

חלק מהשאלות שיעלו בשעור הזה ישובו לדיון בשעור על גלובליזציה במבוא ליחב"ל ב'.



שעור 3: עוצמה והשפעה ביחסים בינלאומיים

Nye, Joseph S., Jr. 2004. Soft Power: The Means to Success in World Politics. New York: Public Affairs. Ch.1 (1-32).
[חובה]

Andrew Mack, “Why Big Nations Lose Small Wars: The Politics of Asymmetric Conflict”, World Politics 27(2) 1975.
[חובה- אחד המאמרים הקלאסיים על פרדוקס העוצמה הבלתי ממומשת, ועל כן הוא כאן למרות היותו עתיק. שימו לב כאשר אתם קוראים- מה השתנה/לא באופן משמעותי מ-1975 ל-2017 בהקשר הפרדוקס?].

שעור 4: הריאליזם המדיני – מהגות פוליטית לתיאוריה של היחסים הבינלאומיים

John J. Mearsheimer, The Tragedy of Great Power Politics (NY: Norton, 2001), Chapter 2 (pp.29-54). [ המייצג העכשווי הבולט ביותר של גישת הריאליזם ההתקפי]
[חובה]

Edward H. Carr, "The Realist Critique and the Limitations of Realism", in Williams et al., Classic Readings, pp.39-43.
[חובה]


שעור 5: הגישה הריאליסטית-מבנית / ניאו-ריאליזם : גישת המערכת הבינלאומית
Kenneth Waltz, "The Anarchic Structure of World Politics," in: Art and Jervis (eds.,) International Politics, pp.49-68. [ERESERVE]
[זהו הסיכום הקלאסי של הטיעון הניאו-ריאליסטי לגבי מהות מבנה המערכת הבינלאומית ואופן השפעתו. זהו טקסט לא קל לקריאה אבל בעל השפעה עצומה על התפתחות מחקר היחב"ל מסוף שנות השבעים ואילך]
[חובה]

Kegley, World Politics, Chapter 4: “Great Power Rivalries and Relations,” pp. 92-128.
[פרק זה מספק לכם את הבסיס היסטורי בכדי לדון בהתנהלות המערכת הבינלאומית, ובמידת ואופן ההשפעה של מבנה המערכת הבינלאומית על מדיניות החוץ של מדינות ועל הסיכויים ליציבות ביחסים הבינלאומיים. הוא סוקר ביעף את הרקע לפרוץ מלה"ע הראשונה, מלה"ע השניה, המלחמה הקרה וסיומה.- האם טיעוניו של וולץ משכנעים לאור ההסטוריה המוצגת כאן?]
[חובה]

קראו שוב את הפרק של מירשהיימר מהשיעור שעבר. במה הוא דומה ושונה מוולץ?
John J. Mearsheimer, The Tragedy of Great Power Politics (NY: Norton, 2001), pp. 17-22, pp.29-36.
[רשות]



שעור 6: הגישה הליברלית ליחסים הבינלאומיים - מהגות פוליטית לתיאוריה של היחסים הבינלאומיים
Bruce Russett, Grasping the Democratic Peace: Principles for a Post-Cold War World (Princeton, NJ: Princeton University Press, 1993) , Chapter 2 (“Why Democratic Peace?”), pp. 24-42. [ERESERVES] [חובה]




שעור 7: הגישה הניאו-ליברלית מוסדית - מוסדות ומשטרים בינלאומיים כגורמים משמעותיים בפוליטיקה הבינלאומית

Robert Keohane, After Hegemony, Chapter 6 (“A Functional Theory of International Regimes”) [חובה]



שעור 8: הגישה הגרוציאנית (האסכולה האנגלית)

Hedley Bull, The Anarchical Society: A Study of Order in World Politics, (London: Macmillan, 1977), pp.3-27, and 77-98 [מייצג הגישה הגרוציאנית- המערכת כחברה בינלאומית] [ERESERVE]
[חובה]

Galia Press-Barnathan (June 2004). “The War in Iraq and International Order – From
Bull to Bush”. International Studies Review Vol. 6(2), pp. 195-212.
[חובה] דוגמא לישום הגישה של בול על התנהגות ארה"ב מאז ה-11 בספטמבר.


* נקודה למחשבה- הגישה הניאוליברלית-מוסדית מציעה אף היא תפיסה מערכתית אשר שמה דגש על תפקידם של מוסדות בינלאומיים. מה ההבדל בינה לבין גישת האסכולה האנגלית?



שעור 9: הגישה המרקסיסטית [ על המרקסיזם נשוב ונרחיב כאשר נדון בכלכלה פוליטית בינ"ל בקורס ההמשך, מבוא ליחב"ל ב'].


Stephen Hobden and Richard Wyn Jones, "Marxist theories of International Relations", in: John Baylis & Steve Smith (eds.,) The Globalization of World Politics – An Introduction to international relations (pages may vary in different editions) [חובה]

Immanuel Wallerstein, “The Rise and Future Demise of the World Capitalist System” Comparative Studies in Society and History, Vol.16, 1974.
[חובה- !!!שימו לב שמספיק לקרוא את הגרסא המקוצרת של המאמר



שעור 10: הגישה הקונסטרוקטיביסטית- הפן האידאי של היחסים הבינלאומיים
השעור יציג את הנחות היסוד של הגישה ואת האופן בו הן באות לידי ביטוי סביב שתי סוגיות מרכזיות: משמעותה והשלכותיה של האנרכיה בזירה הבינלאומית, והיווצרותן של נורמות בינלאומיות.

Alexander Wendt, “Anarchy is What States Make of It” in: Robert Art and Robert Jervis (eds.,), International Politics- Enduring Concepts and Contemporary Issues (5th edition), pp.75-82 [גרסא מקוצרת] [חובה]

Martha Finnemore and Kathryn Sikkink, "International Norms and Political Change," International Organization, Vol. 52, No. 4, Autumn 1998, pp. 887-917
[חובה]
מהי מדיניות חוץ ומהם הגורמים המשפיעים על עיצובה?

שעור 11: מדיניות חוץ ומודלים של קבלת החלטות
שעור זה יציג את המודל הרציונלי שמהווה נקודת ייחוס מרכזית להבנת תהליכי קבלת החלטות, וממנו יעבור לבחון את ההשפעה של פוליטיקה בירוקרטית, של גורמים פסיכולוגים ורעיונות של מקבלי החלטות על עיצוב מדיניות חוץ. בתחום זה יש מגוון רב של תיאוריות, אשר דגימות ממנו מופיעות ברשימת קריאת הרשות.

Graham T. Allison, "Conceptual Models and the Cuban Missile Crisis," in Williams et al., Classic Readings, pp. 160-190.
או בעברית: גרהם אליסון, "דגמים מושגיים ומשבר הטילים בקובה", בתוך איתן גלבוע (עורך), יחסים בינלאומיים: מקראה (תל-אביב: עם עובד, תשל"ח), עמ' 99-130. JX 1308 G5
[חובה]
[ספרו של אליסון היה אבן דרך חשובה בהתפתחות הספרות היחב"לית על מודלים של קבלת החלטות]

שעור 12: מדיניות חוץII : השפעת גורמים פנימיים שונים על עיצוב מדיניות חוץ? הזירה הפוליטית הפנימית ועיצוב מד"ח: משטר, מבנה מוסדי, קבוצות אינטרס, דעת קהל

Michael Mastanduno, “The United States Political System and International Leadership: A ‘Decidedly Inferior’ Form of Government?”, in G. John Ikenberry (ed.,), American Foreign Policy- Theoretical Essays (Longman, 2002), pp.238-255.
[חובה. מאמר זה מדגים את ההשפעות של מבנה פוליטי פנימי וקבוצות אינטרס על עיצוב מדיניות
החוץ של ארה"ב].

Charles D. Freilich, "National Security Decision-Making in Israel: Processes, Pathologies, and Strengths" Middle East Journal Vol.60(4) Autumn 2006, pp.
[מאמר זה מנסה לבחון את ההשפעה של גורמים מערכתיים וגורמים פנימיים על עיצוב מדיניות החוץ הביטחונית של ישראל]

John Mearsheimer and Steven Walt, Domestic Politics and International Relations (Conversations with History), view in: http://www.uctv.tv/search-details.aspx?showID&eq;13568 [
שיחה מעניינת מאד על התפקיד של פוליטיקה פנימית במדיניות חוץ, עם מחברי הספר השנוי במחלוקת על ה-Israel Lobby, שהם גם שני חוקרי יחב"ל מובילים. אתם מכירים את מירשהיימר דווקא מהכיוון המערכתי, כאיש הריאליזם ההתקפי ]
והנה הספר:
John Measheimer and Stven Walt, The Israel Lobby and US Foreign Policy (Mcmillan Press), עמודים ינתנו בהמשך.

שיעור 13: גישות ביקורתיות ופוסט-מודרניות לחקר היחסים הבינלאומיים
הקריאה תתווסף בהמשך !


שיהיה מעניין ומוצלח!!

חומר לקריאה נוספת:
קריאת רשות

שעור 1: מבוא ומפלסי ניתוח

David Singer, "The Level-of-Analysis Problem in International Relations", in: Williams et al., Classic Readings, pp. 105-119.
[רשות]

Daniel Drezner, “Night of the Living Wonks”, Foreign Policy July/August 2010
[see also http://drezner.foreignpolicycom/posts/2009/08/18/theory_of_international_politics_and_zombies


[מה יש לתיאוריות השונות שנלמד בקורס לומר על תסריט האימה של מתקפת זומבים עולמית...][רשות] ויש גם גרסת ספר: Theories of International Politics and Zombies

שעור 2: השחקנים בזירה הבינלאומית

John H. Herz, "The Territorial State Revisited: Reflections on the Future of the Nation State," in Williams et al, Classic Readings, pp.119-130.
[רשות

שעור 3: עוצמה והשפעה

Ivan Arreguín Toft , How the Weak Win Wars: A Theory of Asymmetric Conflict (Cambridge University Press, 2007), Chapters 1-2, pp. 1-47. [רשות]


Kegley, World Politics, pp.444-455(“Power in International Politics; “The Elements of State Power”).
[רשות]

Gil Merom, How Democracies Lose Small Wars: State, Society, and the Failrues of France in Algeria, Israel in Lebanon , and the United States in Vietnam (NY: Cambridge University Press, 2003)

Robert Art, "The Fungibility of Force", in : Robert J. Art and Kenneth N. Waltz (eds.,) The Use of Force- Military Power and International Politics (Rowman and Littlefield Pub., 6th edition or 7th edition).







שעור 4: ריאליזם
Hans Morgenthau, "Six Principles of Political Realism", in Williams et al., Classic Readings, pp.43-48.
[רשות] [אבי הגישה הריאליסטית הקלאסית, לאחר מלחמת העולם השנייה)

Kegley , World Politics , pp.29-36 (“Realism”) [בפרק 2 -סיכום תמציתי של הגישה הריאליסטית ]
[רשות]


Niccolo Machiavelli, "Recommendations for the Prince", in Williams et al., Classic Readings, pp.30-35.
[רשות]

Thomas Hobbes, "Relations Among Sovereigns", in Williams et al, Classic Readings, pp.35-

שעור 5: ניאוריאליזם

על תיאורית "מאזן האיומים" ראו:
Stephen Walt, The Origins of Alliances (Ithaca and London: Cornell University Press, 1987).
[רשות]

הביקורת הקונסטרוקטיביסטית על וולץ מופיעה ב:
Alexander Wendt, Social Theory of International Politics (Cambridge University Press, 1999), especially chapter 3.
[רשות] [נגיע אליה בהמשך].

למי שרוצה לקרוא עוד על תיאורית מאזן הכוחות יש שני מקורות נוספים מצויינים:

Paul, Wirts and Fortman (eds.,) Balance of Power- Theory and Practice in the 21st century )Stanford University Press, 2004).
[רשות]

International Security 30(1) (Summer 2005)-
[רשות]
אוסף מאמרים המתווכחים על קיומה של תופעה חדשה בשם "איזון רך".


שעור 6: ליברליזם

Kegley , World Politics, pp.25-28; 36-41 (in chapter 2: “Liberalism”; “Neo-liberalism”); [סיכום תמציתי ]
[רשות]


Michael, Doyle, "Kant, Liberal Legacies, and Foreign Affairs", in: Robert Art and Robert Jervis (eds.,) International Politics- Enduring Concepts and Contemporary Issues (NY: Longman, 2000, 5th edition), pp.97-109. [ היישום המודרני של קאנט ביחב"ל
[רשות]

`* עמנואל קאנט, לשלום הנצחי, ( ירושלים: הוצאת מגנס, תשל"ו), עמ' 23-51.
[רשות]

לסקירה טובה של תיאורית הליברליזם המסחרי ראו:
Katherine Barbieri, The Liberal Illusion- Does Trade Promote Peace?(University of Michigan Press, 2002), chapters 1-2.
שעור 7: הגישה הניאו-ליברלית

Richard Little. “International Regimes,” in John Baylis and Steve Smith, eds., The Globalization of World Politics, 2nd edition (Oxford: Oxford University Press, 2001), pp. 299-316. [ERESERVE]
[רשות]

Robert O. Keohane, “Introduction: From Interdependence and Institutions to Globalization and Governance," in Robert O. Keohane, Power and Governance in a Partially Globalized World (London: Routledge, 2002), pp. 1-24.

שעור 8: האסכולה האנגלית
Kegley, World Politics, pp. 535-553 (“International Law and World Order”).
[רשות]

שעור 9: הגישה המרקסיסטית
John A. Hobson, “The Economic Taproots of Imperialism”, in Williams et al., Classic Readings, pp.59-62.

Andrew Gamble, “Marxism after Communism: beyond Realism and Historicism”, Review of International Studies (1999)Vol.25(5) pp.127-144.

Stephen Krasner, “Two Alternative Perspectives: Marxism and Liberalism,” in Williams et al., Classic Readings, pp. 66-70.
[רשות]

סקירה כללית טובה של התפתחות זרמים בגישה המרקסיסטית ניתן למצוא ב:
Stephen Hobden and Richard Wyn Jones, “Marxist theories of International Relations”, in: John Baylis and Steve Smith (eds.,), The Globalization of World Politics- An Introduction to International relations, pp.200-223.
[רשות]

Karl Marx and Friedrich Engels, “The Communist Manifesto”, in Robert Tucker, The Marx-Engels Reader (NY: Norton, 1978), pp.473-500.
[רשות]

שעור 10: הגישה הקונסטרוקטיביסטית
Alice Ba and Matthew J. Hoffmann, “Making and Remaking the World for IR 101: A Resource for Teaching Social Constructivism in Introductory Classes”, International Studies Perspective Vol.4 (1) (February 2003) [ERESERVES]רשות



John Gerard Ruggie, “What Makes the World Hang Together? Neo-untilitarianism and the Social Constructivist Challenge,” from Constructing the World Polity: Essays on International Institutionalization, reproduced in: Karen Mingst and Jack Snyder, Essential Readings in World Politics (NY: Norton,2001) [
כדאי להתמקד בעמודים 98-113 בלבד. החלק הראשון עד עמוד 98 דן בניאוריאליזם ובניאוליברליזם. על הניאוליברליזם נלמד בהרחבה מאוחר יותר] [רשות]


Alexander Wendt, “On Constitution and Causation in International Relations,” Review of International Studies 24/5 (December 1998), 101-117.



שעור 11: מודלים של קבלת החלטות

Alexander L. George, "Causal Nexus Between Cognitive Beliefs and Decision-Making Behavior: The "Operational Code" Belief System," L.S. Falkowski (ed.) Psychological Models in International Politics .
[רשות]


Vertzberger, Y. 1990. The World in their Minds: Information Processing, Cognition and Perception in Foreign Policy Decision Making. Stanford: Stanford University Press. Ch.1 (כדאי להתמקד בעמ' 7-10, 21-50).
[רשות]

Kegley World Politics, pp.67-82 (in Capter 3, “The Unitary Actor and Rational Decision-Making,” “The Bureaucratic Politics of Foreign Policy Decision Making”).
[רשות]

Arnold Wolfers, Discord and Collaboration: Essays on International Politics, (Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1962), pp.67-80.
[רשות]

Donald. Neuchterlein, "The Concept of National Interest: New Approaches", Orbis 23 (1979), pp.73-92.
[רשות]

על השפעת גורמים פסיכולוגים על קבלת החלטות יש ספרות ענפה. ראו לדוגמא אוסף המאמרים המקוצרים שנוגעים בתיאוריות פסיכולוגיות מרכזיות, אשר מופיעים ב:
G. John Ikenberry (ed.,) American Foreign Policy- Theoretical Essays (Longman, 2002), pp.465-572. [ Robert Jervis, “Hypotheses on Misperception”; Tetlock and McGuire, “Cognitive Perspectives on Foreign Policy”; Yuen Foong Khong, “Seduction by Analogy in Vietnam: The Malaya and Korea Analogies”; Winter, Hermann, Weintraub and Walker, “The Personalities of Bush and Gorbachev Measured at a Distance: Procedures, Portraits, and Policy”; Irving Janis, “Escalation of the Vietnam: How could it happen?” [On groupthink] ][רשות]

על השפעת רעיונות של מנהיגים ורעיונות בכלל על מד"ח ראו למשל:

Judith Goldstein and Robert O. Keohane, "Ideas and Foreign Policy: An Analytical Framework", in Judith Goldstein and Robert O. Keohane (eds.,) Ideas and Foreign Policy- Beliefs, Institutions and Political Change (Ithaca: Cornell University Press, 1993), pp.3-26.
[רשות] [ספר זה מייצג את תחילת הדיון הרציונליסטי בתפקיד שמשחקים רעיונות ביחסים הבינלאומיים. ראו דוגמאות מתחומים שונים בשאר הספר

Jeff Checkel, "Ideas, Institutions, and the Gorbachev Foreign Policy Revolution," World Politics 45 (January 1993), pp. 271-300.
[רשות]

Jeffrey W. Legro, Rethinking the World: Great Power Strategies and International Order, Chapters 1-2.
[רשות]

לדיון טוב על השפעת אידיאות על עיצוב מדיניות חוץ כלכלית ובכלל ראו:
Kathryn Sikkink, Ideas and Institutions: Developmentalism in Brazil and Argentina (Ithaca, NY: Cornell University Press), chapter 1.
[רשות]
Martha Finnemore, The Purpose of Intervention: Changing Beliefs about the Use of Force (Ithaca, NY: Cornell University Press, 2003), chapters 1, 5.
[רשות]
על השפעתן של נורמות בינלאומיות בקביעת מדיניות חוץ (במיוחד בהקשר של אמל"ט) ראו:

Arie M. Kacowicz, The Impact of Norms in International Society: The Latin American Experience, 1881-2001 (Notre Dame, IN: University of Notre Dame Press, 2005), Chapters 1-2, pp. 1-41.
[רשות]


שעור 12: השפעת גורמי פנים על מדיניות חוץ

R. Wendzel, International Politics, (NY: John Wiley, 1981), ch.15.
[רשות]

Jack Snyder, Myths of Empire- Domestic Politics and International Ambitions (Ithaca: Cornell University Press, 1991), pp.21-55. [דוגמא: השפעת פוליטיקה פנימית על נטיית מעצמות להתפשטות-יתר. התמקדו בעיקר בעמודים 31-55].
[רשות]

Schweller, Randall. 1994. “Bandwagoning for Profit: Bringing the Revisionist State
Back In.” International Security 19(1):72-107 [התמקדו רק בתיאורית " מאזן
האינטרסים" שלו. זו דוגמא לכך שלמדינות שונות יש תפיסות אינטרסים שונות]
[רשות]

על השפעת דעת קהל על עיצוב מדיניות חוץ ראו:
Ole Holsti, “Public Opinion and Foreign Policy”, in: Ole Holsti, Making American Foreign Policy (Routledge, 2006), pp.55-83.
[רשות]

על השפעת התקשורת ראו לדוגמא:
Eytan Gilboa, “Foreign Policymaking in the age of television”, Politics and Diplomacy (Winter/Spring 2003).
[רשות]

על השפעת המבנה המוסדי על מדיניות חוץ ראו:
G. John Ikenberry, “Conclusion: an Institutional Approach to American Foregin Economic Policy,” International Organization 42(1) (Winter 1988), pp.219-243.
[רשות]

על חשיבותם של גורמים פנימיים בהסבר המעבר לשלום וקביעת מדיניות חוץ:

Galia Press-Barnathan, "Economic Cooperation and Transitions to Peace:The Neglected Dimension of Commerical Liberalism," Journal of Peace Research, Vol. 43, No. 3, 2006, pp. 261-278.
[רשות]

Ethel Solingen, Regional Orders at Century's Dawn: Global and Domestic Influences on Grand Strategy (Princeton, NJ: Princeton University Press, 1998), pp. 1-89.
[רשות]

שעור 13: גישות ביקורתיות ופוסט-מודרניות לחקר היחסים הבינלאומיים
(חומרי קריאה לנושא זה ינתנו במהלך הסמסטר).

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 60 %
הרצאה0 %
השתתפות 5 %
הגשת עבודה 30 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 5 %
אחר 0 %
ראו למטה

מידע נוסף / הערות:
הערכת הקורס [הרכב הציון הסופי]:

א. השתתפות פעילה בתרגיל 5%
ב. בחני בקיאות על חומר הקריאה 5%
ג. תרגיל הגשה 30%
ד. מבחן סוף קורס 60%


מידע נוסף:

השתתפות פעילה- כוללת הגעה לתרגיל מוכנים (-קריאת החומר הביביליוגרפי, חזרה על השיעור), השתתפות פעילה (וחיובית) במהלך התרגילים. הנוכחות בתרגיל הינה תנאי בסיסי לגשת למבחן ואיננה מהווה לכשעצמה "השתתפות פעילה".

בחני בקיאות- במהלך הסמסטר יתקיימו בתרגילים שלושה בחני פתע על חומר הקריאה לאותו תרגיל. מטרת הבחנים לעודד אתכם לקרוא מראש לפני כל תרגיל, על מנת להוציא ממנו את המיטב. מדובר בבחנים קצרים שמטרתם לבדוק בקיאות בסיסית בחומר הקריאה ושעליהם ינתן ציון עובר/לא עובר. כל אחד מהם יהיה שווה 2.5 נקודות. יש לעבור 2 מתוך ה-3 לאורך הסמסטר על מנת לקבל את מלוא 5 הנקודות.

תרגיל הגשה- במהלך הקורס תצטרכו להגיש תרגיל אחד מתוך 3 תרגילים אפשריים. כל תרגיל יעסוק בישום של גישה תיאורטית מסויימת או מספר גישות על מקרה בוחן שיינתן לכם. מטרת התרגילים לאפשר לכם להתנסות ביישום של המושגים התיאורטיים הנלמדים בכיתה על "העולם האמיתי". זה למעשה האתגר הגדול שלכם כתלמידים וגם שלנו כחוקרות. בתרגיל תתבקשו להציג את הסוגיה התיאורטית כפי שמופיעה במאמרי החובה, ליישם אותה על מקרה אמפירי שמוצג בשאלה, להביע ביקורות ולחוות דעה על היישום. אורך התרגיל לא יעלה על 3 עמודים. פרטים ינתנו בתירגול.

מבחן סוף קורס- בסוף הסמסטר תתקיים בחינה מסכמת שתתייחס לביבליוגרפיה ולשיעורים. פרטים בכיתה בהמשך.