נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: מדע המדינה

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): גפרי מייסי

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: Jeffrey.Macy@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ד, 10:00-11:30

מורי הקורס:
ד"ר גפרי מייסי

תאור כללי של הקורס:
שעור חובה זה יסקור את המקורות החשובים ביותר במחשבה המדינית הקלאסית והימי-ביניימית (כולל קטעים מכתבי הוגי דעות יהודים, מוסלמים ונוצרים). דגש מיוחד יושם על נושאים מרכזיים כמו החוק והטבע ("נומוס" ו"פיסיס"), דת ופוליטיקה, טבע האדם ושלמותו. תשומת לב מיוחדת תוקדש לכתבי אפלטון ואריסטו בעולם היווני הקלאסי.

מטרות הקורס:
מטרות הקורס להעניק לתלמידיו הבנה בסיסית לגבי הסוגיות המרכזיות שעולות במחשבה המדינית המערבית, מתחילת התפתחותה ביוון הקלאסית, ולפתח הבנה והערכה לגבי העמדות השונות שסוגים שונים של הוגי דעות פיתחו והציגו בסוגיות אלה בעולם הקלאסי עד סוף ימי הביניים. מטרה נוספת היא ללמד את תלמידי השיעור איך לקרוא, לנתח ולהעריך סוגים שונים של מקורות במחשבה מדינית, עם דגש מיוחד על קריאה ביקורתית של טקסטים פילוסופיים.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
יכולת להגדיר את הסוגיות המרכזיות במחשבה המדינית המערבית הטרום-מודרנית; יכולת לזהות ולתאר את התפיסות הפוליטיות של הוגי הדעות המרכזיים בתקופה הטרום-מודרנית בעולם המערבי; השגת היכולת לקרוא, לפענח ולנתח מקורות ראשוניים במחשבה מדינית הכוללים מקורות מיוון הקלאסית, העולם ההלניסטי, ומהעולם היהודי, האיסלאמי והנוצרי של ימי הביניים; השגת היכולת להעריך ולהשוות תפיסות שונות (ולעתים מתנגשות) אודות הסוגיות המרכזיות במחשבה מדינית; הצלחה לתכנן ולכתוב עבודה קצרה בתחום המחשבה המדינית על בסיס קריאה ביקורתית ופרשנות של מקורות ראשוניים.

דרישות נוכחות (%):
לפחות 75%

שיטת ההוראה בקורס: שיטת הלימוד תתבסס על קריאת טקסטים מקוריים (רובם בתרגום לעברית, וחלקם בתרגום לאנגלית) וניתוח הטקסטים במטרה לגלות את הסוגיות המרכזיות במחשבה המדינית והעמדות השונות לגבי סוגיות אלה שניתן למצוא מהתקופה הקדומה ביוון ועד סוף ימי הביניים (בעולם דובר הערבית ובעולם הנוצרי). שיטת הלימוד תשלב הרצאה, קריאה משותפת של קטעי הטקסטים המקוריים ולעיתים דיון שבו הסטודנטים ישתתפו.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. המחשבה המדינית והתפתחותה: מבוא ומבט-על
2. תורת המשטרים בהיסטוריונים היווניים הקלאסיים
3. ויכוחים על המהות של הטבע (פיסיס), החוק (נומוס) והצדק אצל הסופיסטים ובאסיפת העם באתונה
4. סוקראטס ומשפטו
5. מבוא לספר המדינה (מאת אפלטון) ודיון בתפיסות המקובלות של הצדק
6. ספר המדינה: חינוך ומיתוסים
7. ספר המדינה: צדק, שוויון נשים וגברים, ביטול רכוש פרטי, ביטול המשפחה וקהילת הילדים
8. ספר המדינה: המלך-פילוסוף והמשטר הצודק
9. ספר המדינה: הביקורת על "המשטרים המקולקלים" והאפשרות של משטרים שניים-במעלה תחת עליונות החוק ב-מדינאי
10. מבוא לאריסטו: telos ו-teleology; מהות הפוליטיקה (המדע המדיני), תלמידיו הראויים ותפקידם במדינה; ההבדל בין חיי מעשה וחיי עיון
11. אריסטו: הצדק, החוק והידידות
12. אריסטו: טבע ומשמעויותיו השונות
13. אריסטו: מיהו האזרח; האזרח הטוב והאדם הטוב; תורת המשטרים
14. מחשבה מדינית ברומא ואצל יהודים הלניסטיים: הסטואה, פוליביוס, פילון האלכסנדרוני ו- יוספוס פלויוס
15. מחשבה מדינית בעולם דובר הערבית בימי הביניים I: א) המעבר של המחשבה המדינית של אפלטון ואריסטו לעולם דובר הערבית בימי הביניים. ב) ההשפעה של אפלטון על המחשבה המדינית של פילוסופים ערבים ועל תפיסותיהם לגבי הקשר הנכון בין דת לפוליטיקה
16. מחשבה מדינית בעולם דובר הערבית בימי הביניים II: א) השימוש בפרשנות של כתבי אפלטון ככיסוי לכתיבת ביקורת על החוק הפוליטי והדתי הקיים [הפרוש של אבן רושד (Averroes) ל-ספר המדינה]. ב) השימוש בפרשנות פילוסופית של כתבי הקודש להחדיר תפיסות פילוסופיות במסורת הדתית [קטעים מכתבי הרמב"ם]
17. הנצרות הקדומה: א) מבוא לברית החדשה ולנצרות הקדומה. ב) ההשקפות הפוליטיות, הא-פוליטיות והאנטי-פוליטיות של הברית החדשה וחזונה החברתית. ג) התייחסות לפוליטיקה על ידי אבות הכנסייה לפני ואחרי קונסטנטינוס.
18. אוגוסטינוס: א) מבוא לאוגוסטינוס וזמנו. ב) נושאים מרכזיים ב-העיר האלוהית. ג) אוגוסטינוס ועליונות החיים הרוחניים מעל החיים הטמפוראליים
19. תומס אקווינס: א) הגילוי מחדש של חלק מכתבי אריסטו והשפעתם של כתבי אריסטו והפילוסופיה הערבית על המחשבה המדינית הנוצרית מתחילת המאה ה-13. ב) אקווינס ועקרונות המחשבה המדינית שלו
20. מרסיליוס איש פדואה ועקרונות המחשבה המדינית שלו: 1) מבשר המחשבה המדינית המודרנית; תיאוריה מפותחת של סמכות העולה מהעם – העם (או החלק בעל המשקל הגדול ביותר שלו) כריבון ומחוקק, והשליט(ים) כמשרתי העם. ראשון הוגי הדעות החשובים בימי הביניים שמנתק את הפוליטיקה מהמטפיזיקה; האושר אפשרי בעולם הזה. 2) ביקורת חריפה על האפיפיור (והכנסיה) כגורם מרכזי המביא למלחמות ופילוג; הפרדה ברורה בין דת ומדינה וצמצום התחום הרוחני (שהכנסייה מופקדת עליו) לעניינים הקשורים לעולם הבא

חומר חובה לקריאה:
רשימת הקריאה ותאריכי הדיונים אינם סופיים ועשויים להשתנות. רשימת קריאה סופית תתפרסם לפני תחילת הקורס.

שעור 1 – 3.03.2015

מבוא ומבט-על


שעור 2 – 10.03

הירודוטוס ותוקידידיס (פריקליס) על משטרים:

1. הירודוטוס, ההיסטוריות, ספר 3,סעיפים 79-83; ספר 5, סעיפים 91-92.
2. תוקידידיס, תולדות מלחמת הפילופוניס, ספר 2, סעיפים 34-46 ו-59-65 (פריקליס, הנאום השני והנאום השלישי).


שעורים 3 ו-4 – 12.03 ו-19.03 (הגשת תרגיל #1: 19.03)

נומוס, פיסיס וצדק בסופיסטים ובויכוח בין האתונאים לבין חברי המועצה של מילוס (2 שעורים)

1. קטעים מהסופיסטים: פרוטגורס, גורגיאס, קאליקלס, אנטיפון ותראסימאכוס.
2. תוקידידיס, תולדות מלחמת הפילופוניס, ספר 5, סעיפים 84-105.


שעור 5 – 14.04

סוקראטס

1. אפלטון, האפולוגיה של סוקראטס, ב-משפטו ומותו של סוקראטס, הוצאת שוקן, עמ' 18-50 או ב-כתבי אפלטון, כרך א', הוצאת שוקן, עמ' 206-238.


שעור 6 – 16.04

אפלטון (וסוקראטס): מבוא לספר המדינה ודיון בתפיסות המקובלות של הצדק

1. אפלטון, ספר המדינה, ספר 2, ב-כתבי אפלטון, כרך ב', עמ' 201-216.


שעור 7 – 21.04 (הגשת תרגיל #2: 21.04)

ספר המדינה: חינוך ומיתוסים

1. אפלטון, ספר המדינה, ספרים 2 ו-3, ב-כתבי אפלטון, כרך ב', עמ' 227-250 ו- 282-284.


שעור 8 – 28.04

ספר המדינה: צדק, שוויון נשים וגברים, ביטול רכוש פרטי, ביטול המשפחה וקהילת הילדים

1. אפלטון, ספר המדינה, ספר 3, עמ' 284-286; ספר 4, עמ' 287-293, 298, 300-301, 304-306 ,307-309 ו- 323-326 וספר 5, עמ' 328-352.


שעורים 9 ו-10 – 30.04 ו-5.05

ספר המדינה: המלך-פילוסוף והמשטר הצודק

1. אפלטון, ספר המדינה, ספר 5, עמ' 364-377; ספר 6, עמ' 382-386 (משל האניה) ו- 411-420 (משל השמש ו"הקו המחולק"); ספר 7, 421-430 (משל המערה) ו-457-460.


שעור 11 – 7.05

ספר המדינה: הביקורת על "המשטרים המקולקלים" והאפשרות של משטרים שניים-במעלה תחת עליונות החוק ב-מדינאי.

1. אפלטון, ספר המדינה, ספר 8, עמ' 461-464 ו- 479-497; ספר 9, עמ' 534-536.
2. אפלטון, המדינאי, ב-כתבי אפלטון, כרך ג', עמ' 318-337.


שעור 12 – 12.05

מבוא לאריסטו: telos ו-teleology; מהות הפוליטיקה (המדע המדיני), תלמידיו הראויים ותפקידם במדינה; ההבדל בין חיי מעשה וחיי עיון.

1. אריסטו, אתיקה: מהדורה ניקומאכוס, ספר 1, פרקים 1-4; ספר 10, פרקים 7-8.
2. אריסטו, פוליטיקה, ספר 1, פרק 1.


שעורים 13 ו-14 – 14.05 ו-19.05 (הגשת עבודה #1: 14.05)

אריסטו: הצדק, החוק והידידות

1. אריסטו, אתיקה: מהדורה ניקומאכוס, ספר 5, קטעים מפרקים 2 (10-13), 3 (1-8) ו-4 (1-11); ספר 8, קטעים מפרקים 1 (1, 4), 3 (6-9), 9 (1-3), 11 (1, 6 התחלה); ספר 9, קטעים מפרק 6 (1-2); ספר 10, פרק 9.


שעור 15 – 21.05

אריסטו: טבע ומשמעויותיו השונות

1. אריסטו, פוליטיקה, ספר 1, פרק 2 וקטעים מפרקים 3-6.


שעור 16 – 26.05

אריסטו: מיהו האזרח; האזרח הטוב והאדם הטוב; תורת המשטרים

1. אריסטו, פוליטיקה, ספר 3, פרקים 1, 4-7 ו-11; ספר 4, קטעים מפרק 11.
2. אריסטו, אתיקה: מהדורה ניקומאכוס, ספר 8, פרק 10.


שעורים 17 ו-18 – 28.05 ו-2.06 (הגשת עבודה #2: 28.05)

רומא ויהודים הלניסטיים: הסטואה, פוליביוס, פילון האלכסנדרוני ו- יוספוס פלויוס

1. פוליביוס, היסטוריה, ספר 6, קטעים מפרקים 2-10, 15-18 ו-56-57.
2. פילון האלכסנדרוני, על בריאת העולם, סימנים 1-3, על יוסף, סימנים 28-36; על חיי משה, ספר 1, סימנים 1-2, 20-24; ספר 2, סימנים 8-24; על אברהם, סימנים 1-6, 89-98.
3. יוספוס פלויוס, נגד אפיון, ספר 2, 145-183, 217-235, 280-286, 291-296.


שעור 19 – 4.06

מחשבה מדינית בעולם דובר הערבית בימי הביניים: א) המעבר של המחשבה המדינית של אפלטון ואריסטו לעולם דובר הערבית בימי הביניים. ב) ההשפעה של אפלטון על המחשבה המדינית של פילוסופים ערבים ועל תפיסותיהם לגבי הקשר הנכון בין דת לפוליטיקה.

1. אלפאראבי, המשטר המדיני (התחלות הנמצאות), תרגום לאנגלית ב- Lerner and Mahdi (eds.), Medieval Political Philosophy: A Sourcebook, pp. 31-41, תרגום לעברית ב-החברה הפוליטית, תרגם שוכרי עבד, אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 73-87.


שעור 20 – 9.06

מחשבה מדינית בעולם דובר הערבית בימי הביניים: א) השימוש בפרשנות של כתבי אפלטון ככיסוי לכתיבת ביקורת על החוק הפוליטי והדתי הקיים [הפרוש של אבן רושד (Averroes) ל-ספר המדינה]. ב) השימוש בפרשנות פילוסופית של כתבי הקודש להחדיר תפיסות פילוסופיות במסורת הדתית [קטעים מכתבי הרמב"ם].

1. אבן רושד (Averroes), הפרוש ל-"ספר המדינה", קטעים נבחרים (התרגום האנגלי של לרנר, עמ' 21-25, 57-59, 71-75 ו- 148-149.
2. משה בן מימון (הרמב"ם), מורה נבוכים, ספר 1, פרקים 1-2.
3. משה בן מימון (הרמב"ם), קטעים על "העולם הבא" ו-"ימי המשיח", מ- משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרקים 8-9; ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרקים 11-12.


שעור 21 – 11.06

הנצרות הקדומה: א) מבוא לברית החדשה ולנצרות הקדומה. ב) ההשקפות הפוליטיות הא-פוליטיות והאנטי-פוליטיות של הברית החדשה וחזונה החברתית. ג) התייחסות לפוליטיקה על ידי אבות הכנסייה לפני ואחרי קונסטנטינוס

הברית החדשה: תרגום חדש, קטעים מהבשורות:

1. מתי, פרק 5 // לוקס, פרק 6, 17-38.
2. מתי, פרק 10: 32-39 // לוקס, פרק 12: 22-53.
3. מתי, פרק 16: 13-20.
4. מרקוס, פרק 12: 13-17 // מתי, פרק 22: 15-22 // לוקס, פרק 20: 20-26.
5. מרקוס, פרק 13 // מתי, פרק 24: 1-44 // לוקס, פרק 21: 5-34.
6. מתי, פרק 26: 51-52 // לוקס, פרק 22: 47-53.
7. מרקוס, פרק 15: 1-5 // מתי, פרק 27: 11-14 // לוקס, פרק 23: 1-5 // יוחנן, פרק 18: 28-38.
8. לוקס, פרק 24: 13-49.
9. מעשי השליחים, פרק 2, 42-47; פרק 4, 32-35.
10. האיגרת לרומאים, פרק 13, 1-7.
11. התגלות [חזון יוחנן], פרקים 17, 18 (21-24), 19 (1-10), 21 (1-8) ו-22.

אבות הכנסייה:

1. קטעי קריאה קצרים מ- Origen, Tertullian, Eusebius, St. Basil ו- Ambrose.


שעור 22 – 16.06

הנצרות הקדומה ואוגוסטינוס: א) מבוא לאוגוסטינוס וזמנו. ב) נושאים מרכזיים ב-העיר האלוהית. ג) אוגוסטינוס ועליונות החיים הרוחניים מעל החיים הטמפוראליים.

1. אוגוסטינוס, העיר האלוהית, ספר 4, פרקים 4 ו-32; ספר 5, פרקים 17, 24-25; ספר 13, פרק 14; ספר 14, פרקים 1, 9 (הסוף) וקטעים מ-28; ספר 15, פרקים 1-2 ו-4; ספר 19, קטעים מפרק 4, 14-17, 21, 23 ו-27.


שעור 23 – 18.06

תומס אקווינס: א) הגילוי מחדש של חלק מכתבי אריסטו והשפעתם של כתבי אריסטו והפילוסופיה הערבית על המחשבה המדינית הנוצרית מתחילת המאה ה-13. ב) אקווינס ועקרונות המחשבה המדינית שלו.

1. אקווינס, על מלוכה (De Regimine Principum), קטעים מפרקים 1, 6, 12 ו-14.
2. אקווינס, Summa Theologiae, I-I, שאלה 96, סעיף 4.
3. אקווינס, Summa Theologiae, II-I, קטעים משאלות 90, 91*, 94, 95 ו-97.
4. אקווינס, Summa Theologiae, II-II, קטעים משאלה 10(10), שאלה 66 (1-2), שאלה 104 (1, 5-6).
5. אקווינס, Summa Contra Gentiles, ספר 1,קטעים מפרקים 3 ו-7.


שעורים 24 ו-25 – 23.06 ו-25.06

א) תומס אקווינס: המשך הדיון במחשבה המדינית של אקווינס.
ב) מרסיליוס איש פדואה ועקרונות המחשבה המדינית שלו: 1) מבשר המחשבה המדינית המודרנית; תיאוריה מפותחת של סמכות העולה מהעם – העם (או החלק בעל המשקל הגדול ביותר שלו) כריבון ומחוקק והשליט(ים) כמשרתי העם. ראשון הוגי הדעות החשובים בימי הביניים שמנתק את הפוליטיקה מהמטפיזיקה; האושר אפשרי בעולם הזה. 2) ביקורת חריפה על האפיפיור (והכנסיה) כגורם מרכזי המביא למלחמות ופילוג; הפרדה ברורה בין דת ומדינה וצמצום התחום הרוחני (שהכנסיה מופקדת עליו) לעניינים הקשורים לעולם הבא.
ג) סיכום הקורס והכנה למבחן (בסוף השעור ב-25.06).

1. השלמת הקריאה משעור 23 (אקווינס).
2. מרסיליוס איש פדואה, מגן השלום, מאמר 1, קטעים מפרק 1 (סעיפים 3, 7 והשורות הראשונות של 8); קטעים מפרק 4 (סעיף 1 והחצי הראשון של סעיף 3); פרק 5 (סעיפים 10-14); פרק 12 (סעיפים 2-3, 5-9); פרק 13 (סעיפים 7-8); פרק 19 (סעיפים 8-9 ו-11-13).

חומר לקריאה נוספת:
הקורס מתבסס על קריאת החובה שמופיעה ברשימה הקודמת. מדי פעם המרצה יציע לתלמידים שיש להם רצון לקרוא ספרות משנית קריאת רשות נוספת בהתאם לסוגיות שעולות בדיון.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 50 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 35 %
הגשת תרגילים 15 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
מטלות במהלך הקורס שהן חובה (וללא הגשתן סטודנט/ית לא רשאי/ת לגשת למבחן הסופי) הן הגשת תרגיל אחד ועבודה אחת. יהיו שני מועדים שונים להגשת התרגיל והעבודה. תלמיד/ה שרוצה להגיש את שני התרגילים תהיה/יהיה רשאי/ת לעשות כך, אך במקרה זה הציון עבור התרגיל השני ייחשב כציונו/ה על מטלת התרגיל. לא תהיה אפשרות דומה לגבי העבודה ותלמיד/ה רשאי/ת להגיש עבודה אחת בלבד.

המרצה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת ציון מטיב של מספר נקודות על השתתפות פעילה התורמת במיוחד לדיון בכיתה.