|
נקודות זכות באוניברסיטה העברית:
2
תואר:
בוגר
היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
סמסטר:
סמסטר ב'
שפת ההוראה:
עברית
קמפוס:
הר הצופים
מורה אחראי על הקורס (רכז):
ד"ר רוית מזרחי-שטלמן
שעות קבלה של רכז הקורס:
מורי הקורס:
ד"ר רוית מזרחי-שטלמן
תאור כללי של הקורס:
קורס זה עוסק בבחינה סוציולוגית של מהות הגלובליזציה והשלכותיה כתהליך החברתי הגורף ביותר של תקופתנו. במסגרת הקורס נסקור גישות סוציולוגיות לחקר הגלובליזציה ונעמיק בבחינת תופעות חברתיות של העידן העולמי בו אנו חיים. נדון בתהליך הגלובליזציה ובהשלכותיו וננסה להבין האם קיימים עדיין ״גלובלי״ ו״לוקלי״ מובהקים, או שהם הוחלפו בתצורה ״גלוקלית״? נבחן כיצד נבנתה מערכת הממשליות העולמית, ומהן השלכות הגלובליזציה על אופיין של קהילות, מוסדות חברתיים וזהות האנשים החיים בחברה עולמית זו. הדיון בנושאים אלה יעשה תוך בחינת מקרי בוחן שונים מתוך המציאות העולמית והמקומית.
מטרות הקורס:
1. התבוננות ביקורתית על המאפיינים המרכזיים של תהליך הגלובליזציה.
2. הכרות עם תיאוריות סוציולוגיות לחקר הגלובליזציה.
3. דיון בהשלכות הגלובליזציה על אופי החיים החברתיים בעידן זה.
תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. הסטודנטים יכירו תאוריות העוסקות בגלובליזציה
2. הסטודנטים יוכלו לבחון בחינה סוציולוגית את השפעתה של הגלובליזציה על החברה.
3. הסטודנטים יכירו מושגים שונים מתחום הגלובליזציה.
דרישות נוכחות (%):
נוכחות מלאה והשתתפות פעילה בשיעורים.
שיטת ההוראה בקורס:
1. הקורס ישלב דרכי הוראה שונות ביניהן: הוראה פרונטלית, דיונים, למידה פעילה בקבוצות, למידת עמיתים.
2. במהלך ההוראה ישולבו אמצעי המחשה כמו: סרטים, קטעי עיתונות וקטעי מקורות.
רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. הכרות תיאורטית עם המושג גלובליזציה.
2. בחינה סוציולוגית את השפעתה של הגלובליזציה על המבנים החברתיים בהם אנו פועלים.
3. מה בין גלובליות, לוקליות וגלוקליות.
4. זהות וחינוך בעידן גלובלי.
חומר חובה לקריאה:
דרורי, ג., (2017) האם הגלובליזציה היא מהפכה? בתוך: י׳ גלעד (עורך) מהפכות נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו (עמ׳ 79-90), האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון.
Carvajal, Doreen. (2005) "Sesame Street goes global: let's all count the revenue." New York Times.
Meyer, J.W., Boli, J., Thomas, G.M., & F.O. Ramirez. (1997) World Society and the Nation-State. The American Journal of Sociology 103 (1): 144-181.
הקץ לאומות המאוחדות, מאת דון טפסקוט, אלכסון, יוני 2013
Dingwerth, K., & Pattberg, P. (2006). Global governance as a perspective on world politics. Global governance: a review of multilateralism and international organizations, 12(2), 185-204.
המדינה כפתרון זמני מאת דברה מקנזי, אלכסון, ספטמבר 2014
Hymes, Jacques E.C. (2010) East is East, and West is West? Currency Iconography as Nation-Branding in the Wider Europe. Political Geography, 29(2): 97-108.
הקופסא ששינתה את העולם מאת דורון פישלר, אלכסון, פברואר 2015
Matusitz, Jonathan. (2014) "Grobalization: An analysis of the Wal-Martization of the world." Journal of International Food & Agribusiness Marketing 26(4): 298-315.
Landy, David (2013) Talking human rights: How social movement activists are constructed and constrained by human rights discourse. International Sociology .409-428 :)4(28
גדרון, ב., (2007) חקר המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל: היסטוריה ותמונת מצב, חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל, א (1), עמ׳ 7-18.
רגב, מ., (2003) ייחודיות וקישוריות תרבותית במודרניות המאוחרת: המקרה של המוזיקה הפופולרית, תיאוריה וביקורת, 23, עמ׳ 115-140.
יותר מדי ספרות מאת עורכי 1+ח, אלכסון, נובמבר 2013
Drori, Gili S., Markus A. Höllerer and Peter Walgenbach. 2014. Unpacking the Glocalization of Organization: From Term, to Theory, to Analysis. European Journal of Cultural and Political Sociology 1(1): 85-99.
רם, אורי. (2003), ה M הגדולה: מק'דונלדס והאמריקניזציה של המולדת, תיאוריה וביקורת, 23, עמ׳ 179-212.
Arnett, JJ. (2002) The Psychology of Globalization, American Psychologist (10)57:774-783
Pizmony-Levy, Oren. (2011) "Bridging the global and local in understanding curricula scripts: The case of environmental education." Comparative Education Review 55(4): 600-633.
יוגב, אברהם, עדית ליבנה ויריב פניגר ( 2009) סינגפור במקום כרכור? מבחני הישג בין לאומיים והגלובליזציה של יעדי החינוך, מגמות, מו(3), 337-355
לביא, נועה (2006) תופרים גלובליזציה': גלובליזציה, המדינה ותעשיית הטקסטיל בישראל, תיאוריה וביקורת, 29, עמ׳ 103-124.
ממן, דניאל וזאב רוזנהק (2008) מנכיחים את הגלובלי: בנק ישראל ופוליטיקת ההכרח של הנאו ליברליזם, סוציולוגיה ישראלית, י (1) 107-130.
חומר לקריאה נוספת:
הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 10 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 90 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %
ראו פירוט במידע נוסף
מידע נוסף / הערות:
חובות הסטודנטים
- נוכחות מלאה והשתתפות פעילה בשיעורים.
- קריאת מאמרים.
- עמידה בביצוע מטלות הקורס והגשתן במועד הנדרש.
הערכת הסטודנטים
- נוכחות, השתתפות, מעורבות 10%
- הגשת שתי משימות התדיינות כמענה על שאלות: משימה ראשונה 40%, משימה שנייה 50%
מטלות הקורס
משימות התדיינות – סה״כ 90%
משימות ההתדיינות הם חיבורים המפתחים טענה כמענה לשאלה. לשם כך על התשובה להתבסס על חומר הקריאה והדיון בכיתה ולכלול מושגים, תיאוריות דוגמאות וממצאים מחומרי הקריאה. החיבור צריך להציב טענה כמענה לשאלה ולתת לה תוקף מבוסס תאורטית. מועדי ההגשה: 26 מאי 2020, 30 יוני 2020
היקף: עד 1000 מילים. השאלות לחיבורים יינתנו שבועיים לפני הגשת המשימה. לא יתקבלו חיבורים שהוגשו באיחור. כתיבת החיבורים והגשתם הם מטלה אישית.
|
