לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

מדע טוב, מדע רע, והמציאות המורכבת שביניהם - 51611
English
הדפסה
 
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 21-01-2026
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: פסיכולוגיה

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד״ר רותם בוטויניק נצר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: rotem.botvinik-nezer@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: ייקבעו בהמשך

מורי הקורס:
ד"ר רותם בוטויניק נצר

תאור כללי של הקורס:
פסיכולוגיה, ותחומים מדעיים אחרים, עוברים שינוי תרבותי משמעותי, המכונה לעיתים ״משבר השחזור״, ”״מהפיכת האמינות״ או ״הרנסנס של הפסיכולוגיה״. אנחנו מתפתחים/ות באופן שבו אנחנו חוקרים/ות, מההכשרה והשיטות עד למנגנוני המדידה, המימון והפרסום. שינוי זה מדגיש שקיפות רבה יותר, רפליקציות ושיתוף קוד ונתונים, מה שמגביר את אמינות המסקנות המדעיות.
בקורס נסקור את התהליכים המשמעותיים הללו והאירועים שהובילו אליהם, תוך שילוב חומר עיוני, דיונים פתוחים, והתנסויות מעשיות. נחשוב ביחד בביקורתיות על התהליך המדעי, ונשאל הרבה שאלות.
בחלק הראשון נתמקד בהטיות והאתגרים הטבועים במחקר המדעי, ונשאל למשל:
• מדוע אנחנו מבצעים/ות מחקר מדעי?
• כיצד נמדדים/ות מדענים/ות?
• האם מבנה התמריצים הנוכחי תואם את המטרות המדעיות?
• האם ניתן לסמוך על מאמרים מדעיים?
• איך אפשר לדעת אם מאמר טוב או לא?
• מי מממן את המדע ולמה?
• האם המדע נגיש לציבור הרחב?
• אילו הטיות משפיעות על חוקרים/ות ועל המחקר המדעי באופן כללי?
בחלק השני של הקורס נתמקד בפתרונות, במיוחד במסגרת ״מדע פתוח״ ("open science"). הסטודנטים/ות ירכשו כלים מעשיים לשיפור המחקר המדעי, כגון פרה-רג׳יסטרציה, ביצוע אנליזות ניתנות לשחזור, ושיתוף נתונים וקוד. גם כאן נמשיך לשאול שאלות ולהיות ביקורתיים/ות. למשל:
• מדוע (והאם) הכלים הללו חשובים?
• האם הם פותרים את הבעיות וההטיות שדנו בהן בחלק הראשון?
• איך מאזנים בין האידיאליים התיאורטיים לבין המגבלות והקשיים המעשיים?
בסיום הקורס, הסטודנטים/ות יבחרו הטיה, בעיה או פיתרון שלא כוסו בליבת הקורס, ויכתבו עליהם עבודה מסכמת.

מטרות הקורס:
• לנתח באופן ביקורתי את המחקר המדעי, כולל המערכות, השיטות והאנשים שמרכיבים אותו.
• לרכוש כלים מעשיים ותיאורטיים לביצוע מחקר מדעי פתוח, שקוף, אמין וניתן לשחזור.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

• לתאר את ה״משבר״ או ה״מהפיכה״ שעובר המחקר הפסיכולוגי (ותחומים אחרים).
• לבחון בביקורתיות מאמרים, שיטות, ומערכות מדעיות, כולל מחקריהם/ן האישיים של הסטודנטים/ות.
• ליישם כלים של ״מדע פתוח״ לשיפור המחקר האישי של הסטודנטים/ות.

דרישות נוכחות (%):
לפחות 80%. הסטודנטים/ות מצופים/ות להשתתף באופן פעיל בדיונים ובפעילויות בכיתה. המטרה העיקרית של הקורס היא לפתח חשיבה ביקורתית ולעודד דיון על חיי המחקר היומיומיים. נוכחות והשתתפות פעילה הן חיוניות להשגת מטרה זו.

שיטת ההוראה בקורס:

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
נושאים נבחרים (ייתכנו שינויים קלים):

חלק ראשון:
• מה זה מדע, ולמה אנחנו כאן?
• איך מודדים מדע? איך מתמרצים מדע ״טוב״?
• מי מממן מדע ולמה? איפה ועל מי מתבצעים מחקרים בפסיכולוגיה? האם הממצאים ניתנים להכללה?
• ״משבר הרפליקציה״ וניסויים מרובי מעבדות (many labs).
• האם רוב הממצאים המדעיים המפורסמים שגויים?
• שונות אנליטית ו-p hacking.
• הטיות וזיוף.
• האם המדע מתקן את עצמו?
• כיסוי תקשורתי של ממצאים מדעיים.

חלק שני:
• מה זה ״מדע פתוח״ (“open science”) ולמה צריך את זה?
• פרה רג׳יסטרציה.
• שיתוף נתונים וקוד.
• מדע ניתן לשחזור.
• מודל הפרסום, חומת תשלום מול גישה חופשית, פרה-פרינטס, ביקורת עמיתים ועוד.

חומר חובה לקריאה:
לקראת תחילת הקורס תפורסם רשימת קריאה מעודכנת, עם חומר קריאה לקראת כל שיעור (כ-1-2 מאמרים או מאמרי דעה לכל שיעור), וחומרים נוספים כקריאת רשות.

דוגמאות נבחרות למאמרים:

Nelson, L. D., Simmons, J., & Simonsohn, U. (2018). Psychology's renaissance. Annual review of psychology; https://doi.org/10.1146/annurev-psych-122216-011836

Open Science Collaboration. (2015). Estimating the reproducibility of psychological science. Science. https://doi.org/10.1126/science.aac4716

Ioannidis, J. P. a. Why most published research findings are false. PLoS Med. 2, e124 (2005) https://doi.org/10.1371/journal.pmed.0020124

Simmons, J. P., Nelson, L. D., & Simonsohn, U. (2011). False-positive psychology: Undisclosed flexibility in data collection and analysis allows presenting anything as significant. Psychological science https://doi.org/10.1177/095679761141763

Silberzahn, R. et al. (2018) ‘Many Analysts, One Data Set: Making Transparent How Variations in Analytic Choices Affect Results’. Advances in Methods and Practices in Psychological Science https://doi.org/10.1177/2515245917747646.

Nosek, B. A. et al. (2018). The preregistration revolution. PNAS. https://doi.org/10.1073/pnas.1708274114.

Munafò, M. R., et al. (2017). A manifesto for reproducible science. Nature Human Behaviour, https://doi.org/10.1038/s41562-016-0021

חומר לקריאה נוספת:
יפורסם בתחילת הקורס.

מרכיבי הציון הסופי :
הגשת עבודה מסכמת / פרויקט גמר / מטלת סיכום / רפרט % 70
מצגת / הצגת פוסטר / הרצאה / סמינר / פרוסמינר / הצעת מחקר % 10
השתתפות פעילה / עבודת צוות % 10
נוכחות / השתתפות בסיור % 10

מידע נוסף / הערות:
מרכיבי הציון:
70% עבודה מסכמת.
10% הצגה קצרה בכיתה של הרעיון לעבודה המסכמת.
20% נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה.
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה