נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: תקשורת ועיתונאות

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר ערן אמסלם

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: eran.amsalem@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ג׳, 13:00-12:00, חדר 5408

מורי הקורס:
ד"ר ערן אמסלם

תאור כללי של הקורס:
הקורס יקנה לסטודנטים מושגי יסוד בתחום התקשורת הפוליטית. במהלך הקורס נקיים דיונים בסוגיות ובמגמות החשובות והחדשות במחקר בתחום. כמו כן נחדד כישורים של הבנה מעמיקה וקריאה ביקורתית של מאמרים בתחום וכן הצגה של מאמרים באופן שקושר אותם להקשרים נוכחיים. הידע והכישורים שיוקנו לסטודנטים בקורס יהוו בסיס לכתיבת הצעת מחקר מקורית בסוף הקורס וכן להמשך לימודי התואר השני במגמת תקשורת פוליטית.

מטרות הקורס:

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יוכלו:
1. להכיר ולהגדיר מושגי יסוד ותפיסות מחקריות מרכזיות בתקשורת פוליטית.
2. להסביר ולתאר את המגמות החשובות במחקר בתחום התקשורת הפוליטית.
3. לפתח חשיבה ביקורתית ביחס למחקרים בתחום.
4. להציע כיוון מחקר עצמאי המצביע על שאלות תיאורטיות שטרם קיבלו מענה ראוי.

דרישות נוכחות (%):
80%

שיטת ההוראה בקורס:

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. תקשורת פוליטית – מושגי יסוד והגדרות
2. המדיהטיזיציה של הזירה הפוליטית
3. עצמאות התקשורת הפוליטית מהממשל
4. איך שחקנים פוליטיים משתמשים בתקשורת?
5. השפעות התקשורת הפוליטית על אזרחים
6. השפעות המסגור: סוגיות מתקדמות
7. תקשורת פוליטית בין אישית
8. תקשורת פוליטית במבט השוואתי
9. מגמות עתידיות בחקר התקשורת הפוליטית

חומר חובה לקריאה:
Cook, T. E. (2005). Governing with the news: The news media as a political institution (2nd ed.). Chicago: University of Chicago press. Read Chapter 4.
Mazzoleni, G., & Schulz, W. (1999). “Mediatization” of politics: A challenge for
democracy? Political Communication, 16(3), 247-261.
Balmas, M., Sheafer, T., & Wolfsfeld, G. (2015). Enemies also get their say: Press performance during political crises. International Journal of Communication, 9, 154–174.
Bennett, W. L. (1990). Toward a theory of press-state relations in the United States. Journal of Communication, 40(2), 103–125.
McGregor, S. (2020). “Taking the temperature of the room”: How political campaigns use social media to understand and represent public opinion. Public Opinion Quarterly, 87, 236-256.
Van Aelst, P., & Walgrave, S. (2016). Information and arena: The dual function of the news media for political elites. Journal of Communication, 66(3), 496-518.
Feezell, J. T. (2018). Agenda setting through social media: The importance of incidental news exposure and social filtering in the digital era. Political Research Quarterly, 71(2), 482-494.
Scheufele, D. A., & Tewksbury, D. (2007). Framing, agenda setting, and priming: The evolution of three media effects models. Journal of Communication, 57(1), 9-20.
Cacciatore, M. A., Scheufele, D. A., & Iyengar, S. (2016). The end of framing as we know it… and the future of media effects. Mass Communication and Society, 19(1), 7-23.
Druckman, J. N., Peterson, E., & Slothuus, R. (2013). How elite partisan polarization affects public opinion formation. American Political Science Review, 107(1), 57-79.
Druckman, J. N., Levendusky, M. S., & McLain, A. (2018). No need to watch: How the effects of partisan media can spread via interpersonal discussions. American Journal of Political Science, 62(1), 99-112.
Mutz, D. C., & Mondak, J. J. (2006). The workplace as a context for cross-cutting political discourse. The Journal of Politics, 68(1), 140-155.
Hallin, D. C., and Mancini, P. (2004). Comparing media systems: Three models of media and politics. New York: Cambridge University Press. Read Chapter 4.
Powers, M., & Benson, R. (2014). Is the Internet homogenizing or diversifying the news? External pluralism in the US, Danish, and French press. The International Journal of Press/Politics, 19(2), 246-265.
Valenzuela, S., Halpern, D., Katz, J.E., & Miranda, J.P. (2019). The paradox of participation versus misinformation: Social media, political engagement, and the spread of misinformation. Digital Journalism, 7(6), 802-823.
Van Aelst, P., Strömbäck, J., Aalberg, T., Esser, F., De Vreese, C., Matthes, J., ... & Stanyer, J. (2017). Political communication in a high-choice media environment: a challenge for democracy? Annals of the International Communication Association, 41(1), 3-27.

חומר לקריאה נוספת:

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה35 %
השתתפות 10 %
הגשת עבודה 45 %
הגשת תרגילים 10 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות: