נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: תקשורת ועיתונאות

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר אודליה דיין-גבאי

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: odelia.dayan@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: ימי שני, 10:00-11:00

מורי הקורס:
ד"ר אודליה דיין-גבאי

תאור כללי של הקורס:
הקורס יתמקד בקשרי הגומלין בין התקשורת לסוגיה לבין מגוון חברתי מפרספקטיבה מגדרית. נבחן אספקטים שונים של ייצוג עצמי במדיה החברתית ובתקשורת הממוסדת, ונשאל שאלות המתייחסות לנושאים כגון, פוליטיקה של זהויות, תקינות פוליטית, hashtag activism, הדרה, קביעת סדר יום, ייצוג חלקי וייצוג חסר, סטריאוטיפיזציה, הצטלבויות (crossectionality), שתיקה, השתקה, אלימות מגדרית בתקשורת, אתניות, מגדר ומעמד ועוד. נתייחס למקרי מבחן עכשוויים שונים, מקרי אלימות מגדרית בולטים בשיח הציבורי, מחאות חברתיות, נשים וגברים בפוליטיקה ועוד. נתייחס וננתח (על בסיס מאמרים אקדמיים) טקסטים תקשורתיים שונים לאורך הקורס כמו: תוכניות מציאות, פרסומות, ציוצים, פוסטים בפייסבוק, תמונות באינסטגרם, כתבות בעיתונים, תוכניות סאטירה, כתבות משודרות, תגוביות (טוקבקים) ועוד.

מטרות הקורס:
1. להגיע לתובנות לגבי ייצוג חברתי במרחבי הפעולה הקיימים בתקשורת על ממדיה השונים.
2. לבחון דרכי ייצוג שונים בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות.
3. לנתח מקרים מקומיים לאור דוגמאות ממקומות אחרים תוך התייחסות אל התרבות הקבוצתית בהקשר הישראלי.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. הבניית זהויות על הרצף המגדרי, הדתי, העדתי, הלאומי.
2. הטמעת מושגי יסוד: פוליטיקה של זהויות, תקינות פוליטית, hashtag activism, הדרה, קביעת סדר יום, ייצוג חלקי וייצוג חסר, סטריאוטיפיזציה, הצטלבויות (cross sectionally), אלימות מגדרית, תרבות האונס, קול, השתקה.
3. הצגה וניתוח של מקרה מבחן תקשורתי על בסיס מחקרים אקדמיים.

דרישות נוכחות (%):
90

שיטת ההוראה בקורס: דיונים משותפים על מקרי מבחן שונים (צפייה ביקורתית בקטעי מדיה) על בסיס מחקרים תיאורטיים, ומתודולוגיים.
שימוש בקטעי וידאו של אירועים, דיווחים או ייצוגים אמנותיים. חומרים אלה יעמדו לרשות הסטודנטים בעוד מועד כדי לאפשר דיון משמעותי. הנושאים בהם יבחרו תלמידים לעסוק ישמשו כבסיס לתוכנית הקורס. במתכונת מקוונת יצומצמו מראש הנושאים וזאת על מנת לאפשר התמקדות.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
מבחר אפשרויות להתמקדות, בהתאם לבחירת התלמידים:
מגדר: רצף א-בינארי; גבריות; שפה שוויונית; ייצוג ופרפורמנס; אלימות: אלימות מגדרית, אלימות נגד נשים, תרבות האונס, מיתוסים וסטריאוטיפים, ייצוגים של אלימות בזוגיות.
דתיות: ייצוגים בתקשורת הפופולארית; עולם הלימוד ועולם העבודה; קולנוע חרדי; מרחבים מוגנים (היחס לאינטרנט כדוגמא).
עדתיות: חצי-חצי; יהודים ערבים; ערסים ופרחות; פואטיקה של זהויות; מהגרים ופליטים.

חומר חובה לקריאה:
1 - מבוא, מושגי יסוד
חומרי קריאה אלה ישמשו אותנו במהלך הקורס ויסייעו בהכנת העבודות – אין חובת קריאה.
קמה, ע' ופירסט, ע' (2015). על ההדרה: ייצוגים תקשורתיים של 'אחרים'. תל אביב: רסלינג. בעיקר פרק 5: "ייצוגי נשים", עמ' 164-131.
Gill, Rosalind. 2007. "Gender and the media," chapter 1 in her book, Gender and the Media. Polity Press, pp. 7-41.

Kearney, Mary C. (2012). "Introduction," in The gender and media reader, edited by M. C. Kearney. Routeledge. 1-21.


2 – מגדר, אתניות, פוליטיקה: הצטלבותיות
Lachover, E. (2017). "Signs of change in media representation of women in Israeli politics: Leading and Peripheral women contenders." Journalism 18, 446-463.

Kostelka, Filip, André Blais, and Elisabeth Gidengil.(2019). "Has the gender gap in voter turnout really disappeared ?" West European Politics 42, no. 3, 437-463.


3 – פמיניזם, מגוון חברתי, אי שוויון בתקשורת
אהרוני, מ' (2023). סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה. מסגרות מדיה 23, 39-80.. https://doi.org/10.57583/MF.2023.23.10030
לביא, נ' (2023). תרבות הפקה ואי־שוויון בתעשיית הטלוויזיה בישראל. מסגרות מדיה 23, https://doi.org/10.57583/MF.2023.23.10038

עברי, י' (2008). גרוטסקה אותנטית: ערסים ופרחות בתרבות הישראלית. הכיוון מזרח, 16, 26-31.
ששון לוי, א' ושושנה, א' (2014). השתכנזות: על פרפורמנס אתני וכישלונו. תיאוריה וביקורת 42, 71-98.

Levy, Lital. 2017. The Arab Jew debate: Media, culture, politics. History. Journal of Levantine Studies, 7 (1) 79-103.

Katz, N., & Nossek, H. (2020). Watching televised representations and self-identity of national minorities: Israeli Arab citizens’ perceptions of their media representations on Israeli television. Communications, 45(4), 463–478.
4 - אלימות מגדרית לסוגיה בראי התקשורת
אלון-תירוש, מ' וברגר א' (2019). מי ניצל מינית את מי? מסגורן של הנערות בסיקור העיתונאי של פרשת "הזמר המפורסם והקטינות". מגדר, 6, https://www.migdarjournal.com/blank-6
בן-עטר, א' דיין-גבאי, א', יונס ג' (2021). "הם משלנו" — סיקור תקשורתי דינמי של אונס קבוצתי מקרה איה נאפה. קשר 57. 8-30. https://www.jstor.org/stable/27097943

דיין-גבאי, א' (2020). איזה מין נשיא: פרשת משה קצב כנקודת מפנה בשיח התקשורת על עבירות מין בישראל. מסגרות מדיה, 19, 43-70.
להב, ה' (2008). "מקרה מזעזע": סיקור תקשורתי של תקיפות מיניות בישראל. איגרתא, 10, מכון הרצוג: אוניברסיטת תל אביב.
Benedict, H. (1992). Virgin or vamp: How the press covers sex crimes. Oxford: Oxford University.
Hindes, S. & Fileborn, B. (2019). "Girl power gone wrong": #MeToo, Aziz Ansari, and media reporting of (grey area) sexual violence. Feminist Media Studies, doi:10.1080/14680777.2019.1606843
Sacks, M., Ackerman, A. R., & Shlosberg, A. (2018). Rape Myths in the Media: A Content Analysis of Local Newspaper Reporting in the United States. Deviant Behavior, 39(9), 1237–1246.

חומר לקריאה נוספת:

מרכיבי הציון הסופי :
הגשת עבודה מסכמת / פרויקט גמר / מטלת סיכום / רפרט % 80
השתתפות פעילה / עבודת צוות % 5
מטלות הגשה במהלך הסמסטר: תרגילים / עבודות / מבדקים / דוחות / פורום / סימולציה ואחרות % 5
נוכחות / השתתפות בסיור % 10

מידע נוסף / הערות:
דרישות הקורס ומבנה הציון
1.נוכחות והשתתפות, 10% מהציון הסופי.
ההשתתפות כוללת דיונים במהלך השיעור או לחילופין תגובות בפורום.

2.עבודת חקר שתוגש בשני שלבים שונים :
2.1.בחירת נושא למחקר. הגשת נושא לאישור שקולה ל5%.
2.2.עבודת סיכום קורס להגשה עד 25 לאוגוסט. 80% מהציון הסופי.

לא תתקבל עבודה סופית ללא השלב המקדים של אישור נושא מחקר ע"י המרצה.

לטובת עבודת סמינריון – (יש לאשר מול המרצה עד השיעור השני).

כותבי.ות עבודה סמינריונית נדרשים להגיש גם עבודה מסכמת בקורס – בתיאום ואישור המרצה.

עבודה סמינריונית תהיה בהיקף של 20-25 עמודים, תנתח תופעה וייצוגיה בתקשורת תוך התבססות על 20 מקורות אקדמיים (לפחות). לפחות מחציתם יהיו עדכניים, מ-2014 והלאה.

עבודה סמינריונית מזכה ב4 נ"ז בנוסף לשני הנ"ז של הקורס עצמו.