לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

תקשורת פוליטית - 50125
English
הדפסה
 
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 17-02-2022
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: תקשורת ועיתונאות

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד״ר ערן אמסלם

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: eran.amsalem@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום שלישי, 10:00-9:00, חדר 5408

מורי הקורס:
ד"ר ערן אמסלם

תאור כללי של הקורס:
תקשורת פוליטית היא תחום מחקר הבוחן את הדרכים השונות בהן אמצעי התקשורת, שחקנים פוליטיים וציבור האזרחים מחליפים ביניהם מידע בעל אופי פוליטי וכן את ההשלכות של אינטראקציות אלה לדמוקרטיה. מטרתו של הקורס היא לדון במושגי מפתח ולהציג ממצאים מרכזיים מחקר התקשורת הפוליטית. במהלך הקורס נאפיין את זירת התקשורת הפוליטית, נציג את השחקנים המרכזיים הפועלים בה ואת המטרות המרכזיות המניעות אותם ונדון בהרחבה בהשפעות התקשורת הפוליטית על ציבור האזרחים ועל התהליך הפוליטי.

מטרות הקורס:
בהסתמך על התיאוריות המרכזיות ועל מחקרים עדכניים בתחום, מטרת הקורס היא להעניק לסטודנטים כלים להבנה בסיסית של הקשר בין התקשורת לבין הפוליטיקה.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

1. להגדיר מהי התקשורת הפוליטית ומהם תחומי העניין שלה.
2. להצביע על המחקרים המרכזיים והחוקרים הבולטים בתחום התקשורת הפוליטית.

דרישות נוכחות (%):
80%

שיטת ההוראה בקורס: 1. הקורס הוא במתכונת הרצאה פרונטלית.
2. יש לקרוא את המאמר הנדרש לקראת כל שיעור. נושא זה חשוב ביותר ויסייע מאוד להצלחה בקורס.
3. הציון בקורס יתבסס על הגשת תרגיל אמצע (40% מהציון) ועל עבודה מסכמת בסוף הסמסטר (60% מהציון).

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
שיעור 1: מבוא לתקשורת פוליטית

שיעור 2: הערכת תפקוד התקשורת הפוליטית

שיעור 3: מה מסוקר בתקשורת?

שיעור 4: מי מסוקר בתקשורת?

שיעורים 6-5: תקשורת בזמן בחירות

שיעורים 9-7: השפעות התקשורת הפוליטית

שיעור 10: חשיפה סלקטיבית

שיעור 11: תקשורת והשתתפות פוליטית

שיעור 12: שכנוע פוליטי

שיעור 13: תקשורת פוליטית השוואתית

שיעור 14: תקשורת פוליטית במאה ה-21: אתגרים מרכזיים

חומר חובה לקריאה:
הערכת תפקוד התקשורת הפוליטית
Strömbäck, J. (2005). In search of a standard: Four models of democracy and their normative implications for journalism. Journalism Studies, 6(3), 331-345.

מה מסוקר בתקשורת?
Soroka, S. N. (2006). Good news and bad news: Asymmetric responses to economic information. The Journal of Politics, 68(2), 372-385.

מי מסוקר בתקשורת?
Wagner, M. W., & Gruszczynski, M. (2018). Who gets covered? Ideological extremity and news coverage of members of the US Congress, 1993 to 2013. Journalism & Mass Communication Quarterly, 95(3), 670-690.

תקשורת בזמן בחירות
Zoizner, A. (2018). The consequences of strategic news coverage for democracy: A meta-analysis. Communication Research, 48(1), 3-25.

השפעות התקשורת הפוליטית
Amsalem, E., & Zoizner, A. (2020). Real, but Limited: A Meta-Analytic Assessment of Framing Effects in the Political Domain. British Journal of Political Science.

חשיפה סלקטיבית
Iyengar, S., & Hahn, K. S. (2009). Red media, blue media: Evidence of ideological selectivity in media use. Journal of Communication, 59(1), 19-39.

תקשורת והשתתפות פוליטית
Prior, M. (2005). News vs. entertainment: How increasing media choice widens gaps in political knowledge and turnout. American Journal of Political Science, 49(3), 577-592.

שכנוע פוליטי
Zaller, J. R. (1992). The nature and origins of mass opinion. Chapter 3. Cambridge: Cambridge University Press.

תקשורת פוליטית השוואתית
Brüggemann, M., Engesser, S., Büchel, F., Humprecht, E., & Castro, L. (2014). Hallin and Mancini revisited: Four empirical types of Western media systems. Journal of Communication, 64(6), 1037-1065.

חומר לקריאה נוספת:

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 60 %
הגשת תרגילים 40 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה