נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): עוזי ליבנר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: leibner1@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס: שני, 13:00-14:00

מורי הקורס:
ד"ר עוזיאל-א לייבנר

תאור כללי של הקורס:
הקורס יסקור אתרים וממצאים ארכיאולוגיים עיקריים בא"י ועבר-הירדן מן התקופות ההלניסטית הרומית והביזנטית ויציג את תרומתם להכרת ההיסטוריה והתרבות של קבוצות האוכלוסייה השונות. בין השאר ידונו ערים ותוכניותיהם, מבני ציבור ובתים פרטיים במרחב העירוני והכפרי, דרכים, גשרים, נמלים, מתקני שעשועים, מטבעות ערים, כלי יום-יום, מתקני תעשיה וחקלאות.

מטרות הקורס:
הקורס הנו קורס המבוא של המדור לארכיאולוגיה קלאסית ובסיומו הסטודנט יהיה בקי בארכיאולוגיה של המרחב בתק' הנדונות.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
הקורס הנו קורס המבוא של המדור לארכיאולוגיה קלאסית ובסיומו הסטודנט יהיה בקי בארכיאולוגיה של המרחב בתק' הנדונות.

דרישות נוכחות (%):
90%

שיטת ההוראה בקורס: הרצאה

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מבוא לעולם ההלניסטי ולמזרח ההלניסטי
2. היסטוריה של ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית
3. תכנון עירוני בתקופה ההלניסטית
4. ערים וביצוריהן: שומרון, עכו, דור, מרשה, הר גריזים
5. בתי אמידים, חוות, ואחוזות וחקלאות
6. מקדשים, פולחן, וקבורה
7. תקופת החשמונאים: מבוא; מטבעות החשמונאים
8. ירושלים בתקופה החשמונאית; קומראן
9. הכיבוש הרומי וימי הורדוס; מבוא לאדריכלות הרודיאנית
10. קיסריה ושומרון
11. ירושלים ההרודיאנית
12. קבורה בירושלים בימי הבית השני
13. ארמונות ומבצרי המדבר ביהודה
14. ערים, עיירות וכפרים בתקופה הרומית הקדומה

15. מבוא לתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית
16. בין המרידות ומרד בר כוכבא
17- 18. ערי ארץ ישראל ועבה"י בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית
19. הצבא הרומי בארץ ישראל: מחנות, דרכים, אמות מים
20. בתי מרחץ ומבני בידור
21. מקדשים בתק' הרומית המאוחרת
22. קברים וקבורה בתק' הרומית המאוחרת והביזנטית
23. בתי כנסת
24. כנסיות
25. מנזרים ונזירות
26. עיירות וכפרים בתק' הרומית המאוחרת והביזנטית
27. חקלאות בתק' הרומית המאוחרת והביזנטית
28. רצפות פסיפס

חומר חובה לקריאה:
א' טל, הארכיאולוגיה של ארץ- ישראל בתקופה ההלניסטית: בין מסורת לחידוש, ירושלים תשס"ז.
מ' שטרן, ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך ג', התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, עמ' 94-70:
מ' דותן, ביצורי פתולמאיס, קדמוניות ט, חוברת 35-34, תשל"ו, עמ' 74-71.
א' שטרן, דור - המושלת בימים, ירושלים 1992.
ע' קלונר, מרשה, קדמוניות כ"ד 95-96 (1991), עמ' 70-85.
Y. Magen, Mount Gerizim excavations:‎ A temple City, Jerusalem 2008
Sharon C. Herbert, Tel Anafa I, I: Final Report [JRA, Suppl. 10], Ann Arbor, MI 1994, pp. 1-19.
א, נצר, "ארמונו הקסום של הורקנוס לבית טוביה בעבר הירדן," קדמוניות ל"א, חוברת 116 (תשנ"ט), עמ' 117-122.
J. W. Crowfoot, K. M. Kenyon & E. L. Sukenik, The Buidings at Samaria, London 1942, pp. 62-66, 120-132.
A. Overman, J. Olive and M. Nelson, "A newly discovered Herodian Temple at Khirbet Omrit in Northern Israel, in: N. Kokkinos (ed.), The World of the Herods. Volume 1 of the International Conference The World of the Herods and the Nabataeans held at the British Museum, 17–19 April 2001 [Oriens et Occidens 14], Franz Steiner Verlag, Stuttgart 2007, pp. 177-195.
A. Berlin, "Power and Its Afterlife: Tombs in Hellenistic Palestine," Near Eastern Archaeology 65/2 (2002), pp. 138-148.
א' רפפורט, 'מדינת החשמונאים' בתוך מ' שטרן (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך ג', התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, עמ' 193 – 232.
ד' בר"ג וש' קדר, 'אימתי החלו החשמונאים לטבוע מטבעות?', קדמוניות חוברת 57, תשמ"ב, עמ' 32-29
נ' אביגד, העיר העליונה של ירושלים, עמ' 80-64.
ה' גבע, 'החומה הראשונה של ירושלים מתקופת בית שני,' ארץ ישראל יח (ספר אביגד), עמ' 39-21.
י"ל רחמני, 'קבר יסון', עתיקות ד' (תשכ"ו), עמ' 31-1.
ע' קלונר וב' זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, ירושלים 2003.
R. de Vaux, Archaeology and the Dead Sea Scrolls, pp. 95-138.
י' פטריך, "קיסריה ההרודיאנית - המסגרת העירונית", בתוך: מ' מור ואחרים (עורכים), לאוריאל - מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה מוגשים לאוריאל רפפורט, ירושלים תשס"ו, עמ' 497 – 538.
רבן אבנר, "קיסריה ים", האנציקלופדיה החדשה, עמ' 1385-1391.
המאוחרים, קדמוניות כט (חוברת 112), עמ' 93-99.
י' פטריך, "ההיפודרום/אצטדיון של הורדוס בקיסריה וזיקתו למבנים ולמשחקים בעולם ההלניסטי והרומי," י' בן אריה וי' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה. מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה מוגשים ליהודה בן פורת, ירושלים תשס"ג, עמ' 120-167.
י' פטריך, 'מבנהו של בית המקדש השני - הצעת שחזור חדשה', קדמוניות כא 81-82 (1988), עמ' 32-40.
ע' מזר, 'אמות המים הקדומות לירושלים', קדמוניות, 20 19 תשל"ג, עמ' 124-120.
י' צפריר, 'מבצרי המדבר של יהודה בימי בית שני, קדמוניות ח' (חוברת 31-30) תשל"ה - 1975 עמ' 53-41.
א' נצר ואחרים, חשיפת קברו של הורדוס בהרודיון, בתוך: י' אשל (עורך), מחקרי יהודה ושומרון, קובץ י"ז, אריאל תשס"ח, עמ' 57-67.
ז' וייס, 'טבריה וציפורי במאה הראשונה לסה"נ: טופוגרפיה עירונית ומפעלי הבנייה של הורדוס אנטיפס בגליל," קתדרה 120 תשס"ו, עמ' 11-32.
D. Syon and Z. Yavor, Gamla II:‎ The Architecture, Jerusalem 2010‎
י' צפריר, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי - המימצא הארכיאולוגי והאמנותי, ירושלים, תשמ"ה.
J. Patrich, "Church, State, and the Transformation of Palestine in the Byzantine Period (324-638 C.E.)." In: T. Levy (ed.), The Archaeology of Society in the Holy Land, Pinter Publishers, London
ע' קלונר, י' טפר, מערכות המסתור בשפלת יהודה, תל-אביב 1987.
י' ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא, ירושלים 1971.
א' סגל, "גרש -סקירה ארכיאולוגית-היסטורית", קדמוניות י"ט (תשמ"ו), עמ' 22-12.
פטריך יוסף, "קיסריה: ארמון הפרוקורטור הרומי והמושל הביזאנטי, מכלול מחסנים ותאי הזינוק באצטדיון ההרודיאני", קדמוניות 124 (תשס"ג), עמ' 66-86.
Y. Tsafrir and G. Foerster, “Urbanism at Scythopolis-BetShean in the Fourth to Seventh Centuries,” Dumbarton Oaks Papers 51 (1997) 65-146, p. 102.
זאב וייס, אהוד נצר, "חפירות משלחת האוניברסיטה העברית בצפורי בשנים 1992 - 1996", קדמוניות, חוברת 113 תשנ"ז, עמ' 2-21
י' צפריר, ש' ספראי (עורכים), ספר ירושלים – התקופה הרומית והביזנטית, -70-638, ירושלים 1999.
M. Fischer, “The Basilica of Ascalon: Marble, Imperial Art and Architecture in Roman Palestine,” JRA, Suppl. 14 (1995), pp. 121-150.
י' רול, "מערך הדרכים הרומיות בארץ ישראל", קדמוניות ט (תשל"ט), עמ' 50-38.
ד' עמית י' הירשפלד, י' פטריך (עורכים), אמות המים הקדומות בארץ ישראל, ירושלים 1989.
א' סגל, התיאטראות בארץ ישראל בעת העתיקה, ירושלים 1999.
צ' מעוז, "אימתי נבנו בתי הכנסת הגליליים לראשונה?", ארץ ישראל ט"ו, ירושלים תשנ"ו, עמ' 416-426.
Y. Tsafrir (ed.) Ancient Churches Revealed, Jerusalem 1993
י' הירשפלד, "מנזרי מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית", קדמוניות כב, חוברת 87-88, תשמ"ט, עמ' 87-58.
י' פטריך, נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית, יד יצחק בן צבי, ירושלים 1995.
י' הירשפלד, "עין גדי - כפר גדול של יהודים", קדמוניות ל"ז, חוב' 128 (תשס"ה), עמ' 62-87.
י' הירשפלד, "כפרים, בתי אחוזה ובתי חווה בארץ ישראל הביזנטית", בתוך: ש' דר, ז' ספראי (עורכים), הכפר הקדום בארץ ישראל, תל אביב 1997, עמ' 75-130.
י' הירשפלד, 'אדם וחברה בשבטה הביזנטית', קדמוניות 125 (תשס"ג), עמ' 2-17.
M. Avi Yonah, Art in Ancient Palestine Selected Studies, Jerusalem, 1981, pp. 282 382.

חומר לקריאה נוספת:

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 80 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 20 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות: