Syllabus - מבוא לארכאולוגיה מוסלמית בארץ-ישראל (43108)

חומר לקריאה נוספת:
Cytryn-Silverman, K. "Islamic and Crusader Archaeology," entry in Encyclopedia of Global Archaeology, edited by Claire Smith, Springer, 2014, pp. 4047-4055.
מ' רוזן-איילון (1987), "אמנות הבנייה בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה", בתוך י. פראוור (עורך), ספר ירושלים, התקופה המוסלמית הקדומה, 1099-638, ירושלים: 314-336.
H.R. Allen (1999), Some Observations on the Original Appearance of the Dome of the Rock, in J. Johns (ed.), Bayt al-Maqdis, Jerusalem and Early Islam, Oxford Studies in Islamic Art IX, Part 2: 197-213.
S.S. Blair (1992), What is the Date of the Dome of the Rock? in J. Raby & J. Johns (eds.), Bayt al-Maqdis, 'Abd al-Malik’s Jerusalem, Oxford Studies in Islamic Art IX, Oxford: 59-87.
D. Chen (1980), “The Design of the Dome of the Rock,” Palestine Exploration Quarterly 65: 41-50.
idem (1999), The Façades of the Dome of the Rock and the Rotunda of the Anastasis Compared, in J. Johns (ed.), Bayt al-Maqdis, Jerusalem and Early Islam, Oxford Studies in Islamic Art IX, Part 2: 191-196.
Elad, A. (1992), “Why did 'Abd al-Malik build the Dome of the Rock? A re-examination of the Muslim sources” in J. Raby & J. Johns (eds.), Bayt al-Maqdis, 'Abd al-Malik’s Jerusalem, Oxford Studies in Islamic Art IX, Oxford: 33-58.
ibid. (1995), Medieval Jerusalem and Islamic Worship: Holy Places, Ceremonies, Pilgrimage (Islamic History and Civilization: Studies and Texts, vol. 8), Leuven.
S.D. Goiten (1950), “The Historical Background of the Erection of the Dome of the Rock,” Journal of the American Oriental Society, 70: 104-109
O. Grabar (1959), “The Umayyad Dome of the Rock in Jerusalem,” Ars Orientalis 3: 33-62.
תרגום המאמר ע"י גב' ד. שרף, הוכנס לאתר לנוחיותכם. עליכם לצלם את הלוחות הנלווים מתוך כתב העת.
S. Nuseibeh and O. Grabar (1996), The Dome of the Rock, London.
M. Rosen-Ayalon (1989), The Early Islamic Monuments of al-Haram al-Sharif: An Iconographic Study, Qedem 28, Jerusalem.

AL-AQSA
ר' גרפמן ומ' רוזן-איילון, "שני המסגדים האומאיים הסוריים הגדולים בירושלים ובדמשק," ארץ-ישראל 25: 327-335. (או באנגלית, מסומן בירוק) או באנגלית

רוזן-איילון 1987.
Creswell 1989: 73-82.
R. Grafman and M. Rosen-Ayalon (1999), “The Two Great Syrian Umayyad Mosques: Jerusalem and Damascus,” Muqarnas 16: 1-15. See Hebrew above
R.W. Hamilton (1947), The Structural History of the Aqsa Mosque, Oxford.
idem (1992), “Once Again the Aqsa,” in J. Raby and J. Johns (eds.), Bayt al-Maqdis- 'Abd al-Malik’s Jerusalem, I, Oxford: 141-144.
R. Hillenbrand (1999), Umayyad Woodwork in the Aq·« Mosque, in J. Johns (ed.), Bayt al-Maqdis, Jerusalem and Early Islam, Oxford Studies in Islamic Art IX, Part 2: 271-310.

NUMISMATICS AND EPIGRAPHY
י' משורר (1987), "מטבעות ירושלים בימי בית אומייה ובית עבאס", בתוך י. פראוור (עורך), ספר ירושלים, התקופה המוסלמית הקדומה 638-1099, ירושלים: 337-344.

K. Cytryn-Silverman (2007), “The Fifth Mīl from Jerusalem: another Umayyad milestone from southern Bilād al-Shām,” Bulletin of the School of Oriental and African Studies 70, pp. 603-610.
A. Elad (1999), The Southern Golan in the Early Muslim Period. The Significance of Two Newly Discovered Milestones of ‘Abd al-Malik, Der Islam 76: 33-88.
S. Heidemann (1998), “The Merger of Two Currency Zones in Early Islam. The Byzantine and Sasanian Impact on the Circulation in Former Byzantine Syria and Northern Mesopotamia”, Iran 36: 95-111 (with appended plates).
L. Di Segni (1997), The Greek Inscriptions of Hammat Gader, in Y. Hirschfeld (ed.), The Roman Baths of Hammat Gader: Final Report, Jerusalem: 237-240.
L. Di Segni and Y. Tepper (2004), A Greek Inscription Dated By the Era of Hegira in an Umayyad Church at Tamra in Eastern Galilee, LA 54: 343-350.
M. Sharon, Corpus Inscriptionum Arabicarum Palestinae (CIAP), Abu Ghosh, ‘Aqabat Fiq; Bab al-Wad; Dayr al-Qalt, Fiq

UMAYYAD PALACES
חר' אל-מיניה
אנציקךופדיה לחפירות ארכיאולוגיות
מ. רוזן-איילון (1968), "ח'רבת אל מיניה," כל ארץ נפתלי: 236-241.
Cytryn-Silverman, K. (2016), Tiberias and Khirbat al-Minya: Two Long-lived Umayyad Sites on the Western Shore of the Sea of Galilee. In: Eichmann, R. and Kühnen, H.P. eds. Hirbet al Minya and the Archaeology of the Early Islamic Period. Orient Archäologie Series, Deutsches Archäologisches Institut. Berlin: 111-129.
M. Rosen-Ayalon, K. Cytryn-Silverman, and G. Solar (2005), "Khirbet al-Minya," IEJ 55: 216-219.
חר' אל-מפג'ר
אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות
ח' טרגן (1997), פטרונות ואמנות בארמון האומיי ביריחו, ירושלים.
מ' רוזן-איילון (1978), חירבת אל-מפג'ר," יריחו: 60-.64
R. Ettinghausen (1972), “The Throne and Banquet Hall of Khirbet al-Mafjar”, in From Byzantium to Sasanian Iran and The Islamic World: Three Modes of Artistic Influence, Leiden: 17-65.
R.W. Hamilton (1959), Khirbet el-Mefjer, Oxford.
idem (1969), “Who Built Khirbet al-Mafjer,” Levant 1: 61-67.
idem (1978), Khirbet al-Mafjer- The Bath Hall Reconsidered,” Levant 10: 126-138.
idem (1988), Walid and His Friends – An Umayyad Tragedy, Oxford Studies in Islamic Art VI, Oxford.
R. Talgam (2004), The Stylistic Origins of Umayyad Sculpture and Architectural Decoration, Wiesbaden.

BETH SHEAN
א' ח'מיס (תשנ"ח), "שתי כתובות בפסיפסי קיר מן התקופה האמיית בבית-שאן," קתדרה 85: 45-64.
S. Agady and B.Y. Arubas (209), “Mihrab Representations in the Art and Architecture of Early Islamic Bays«n,” in L. DiSegni, Y. Hirschfeld, J. Patrich and R. Talgam (eds.), Man near a Roman Arch, Jerusalem, 74*-87*.
Sh. Hadad (2002), The Oil Lamps from the Hebrew University Excavations at Bet Shean, Excavations at Bet Shean Volume 1, Qedem Reports 4, Jerusalem.
Y. Tsafrir and G. Foerster (1992), The Dating of the ‘Earthquake of the Sabbatical Year’ of 749 C.E. in Palestine, BSOAS 55: 231-235.

RAMLA
קדמוניות 135 (2008): מ' רוזן-איילון (51-55)
מ' בן-דוב (תשמ"ד), שרידים של מבני-ציבור ברמלה מימי האומאים והממלוכים," קדמוניות 66-67: 82-85
נ' לוז (1996), "רמלה האומיית - חידוש עירוני בארץ-ישראל - היבטים גאוגרפיים-היסטוריים," קתדרה 79: 22- 52.
י' קפלן (תש"ז-תש"ח), "החפירות במסגד הלבן ברמלה," עתיקות ב': 96-103. (גם באנגליתף ראה/י מטה)
Creswell 1989: 284-285.
מ' רוזן-איילון וא' איתן (1969), חפירות רמלה, ממצאים מהמאה השמינית לסה"נ, ירושלים.
Cytryn-Silverman, K. (2010), "Ramla – The Pottery Results," in O. Gutfeld
(ed.), Ramla- Final Report on the Excavations North of the White Mosque, Qedem 51 - Monograph of the Institute of Archaeology, The Hebrew University of Jerusalem: 97-213.
J. Kaplan (1959), Excavations at the White Mosque in Ramla, ‘Atiqot 2: 106-115. (also in Hebrew, see above)
M. Rosen-Ayalon (1976), The First Mosaic Discovered in Ramla,” IEJ 26: 104-119.
idem (1996), “The First Century of Ramla,” Arabica 43: 250-263.
idem (2006), “The White Mosque of Ramla: Retracing its History,” IEJ 56 (1): 67-83.

TIBERIAS
K. Cytryn-Silverman (2009), “The Umayyad Mosque of Tiberias," Muqarnas 26, 2009, pp. 37-61.
Idem (2015), Tiberias. In: Fiensy, D.A. and Strange, J.R. eds. Galilee in the Late Second Temple and Mishnaic Periods. Volume 2: The Archaeological Record from Galilean Cities, Towns, and Villages. Minneapolis: 186–210.
Idem (2016), Tiberias’ Houses of Prayer in Context. In: Patrich, J., Peleg-Barkat, O. and Ben-Yosef, E. eds. Arise, Walk Through the Land: Studies in the Archaeology and History of the Land of Israel in Memory of Yizhar Hirschfeld on the Tenth Anniversary of his Demise. Jerusalem: 235*-248*.
Idem (2016), Tiberias and Khirbat al-Minya: Two Long-lived Umayyad Sites on the Western Shore of the Sea of Galilee. In: Eichmann, R. and Kühnen, H.P. eds. Hirbet al Minya and the Archaeology of the Early Islamic Period. Orient Archäologie Series, Deutsches Archäologisches Institut. Berlin: 111-129.

FATIMIDS
י' הירשפלד וא' גוטפלד (1999), "גילויו של מטמון כלי ברונזה מן התקופה הפאטימית בטבריה," קדמוניות 118: 102-108.
א' ח'מיס ור' עמיר (1999), "מטמון כלי ברונזה מטבריה מן התקופה הפאטימית", קדמוניות 118: 108-114. מאמר זה קודם לפרסום בקדם על ידי ח'מיס, שיותר מקיף ומעמיק
א' לסטר (1999), "מכלול כלי המתכת מן המטמון בקיסריה," בתוך עושרה של קיסריה האיסלאמית, חיפה: 34-39.
א' לסטר (2008), "מטמון התכשיטים מהתקופה הפאטמית מחפירות במצליח," קדמוניות 135: 35-39.
ע' ציפר (1996), אמנות המתכת האסלאמית, תל-אביב: 108-115.

M. Ben-Dov (1983), “Fatimid Silver Jewellery from the Temple Mount Excavations”, Qadmonyot 62-63: 88-91.
Y. Hirschfeld and O. Gutfeld (2008), Tiberias: Excavations in the House of the Bronzes, Final Report, Volume I, Architecture, Stratigraphy and Small Finds, Qedem 48, Jerusalem.
A. Lester (1987), “A Fatimid Hoard from Tiberias,” in N. Brosh (ed.), Jewellery and Goldsmithing in the Islamic World, Jerusalem: 21-29.
idem (2004), “Glass and Metal Objects”, in Y. Hirschfeld (ed.), Excavations in Tiberias, 1989-1994, IAA Reports 22, Jerusalem: 62-67.
A. Lester and Y. Hirschfeld (2006), “Brass Chains from a Public Building in the Area of the Bathhouse at Tiberias, Levant 38: 145-158.
M. Rosen-Ayalon (1987), “The Islamic Jewellery from Ashkelon”, in N. Brosh (ed.), Jewellery and Goldsmithing in the Islamic World, Jerusalem: 9-19.

AYYUBIDS
ד. בהט (1991), "הטופוגראפיה והמימצא הארכיאולוגי – התקופה האיובית," בתוך י. פראוור וח. בן-שמאי (עורכים), ספר ירושלים, התקופה הצלבנית והאיובית 1099-1250, ירושלים: 120-132.
מ. רוזן-איילון (1991), "ארכיטקטורה ואמנות בירושלים בתקופה האיובית," בתוך כנ"ל: 353-373.

M.K. Hawari (2007), Ayyubid Jerusalem (1187-1250), An architectural and archaeological study, BAR International Series 1628, Oxford.
R. Hillenbrand and S. Auld (2009), Ayyubid Jerusalem: The Holy City in Context 1187-1250, London.

MAMLUKS
ד' בהט (1975), מבנים ממלוכים בירושלים, ירושלים.
י' דרורי (תשל"ט), "ירושלים בתקופה הממלוכית," בתוך ב"ז קדר (עורך), פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, ירושלים: 148-179.
טל א' (2014), ארץ-ישראל במקורות ערביים מימי הביניים (1517-634), ירושלים.
ח' טרגן (תשס"א), הכוח שבאבן: ביברס וקבר אבו-הורירה/רבן גמליאל ביבנה, קתדרה 97: 65-84.
א' פרידמן וי' דרורי (עורכים) (2012), ספר ירושלים בתקופה הממלוכית 1517-1260, ירושלים.
ק' ציטרין-סלברמן (2006), "תחנות הדרכים (ח'אנים) בארץ-ישראל בתקופה הממלוכית," קדמוניות 132: 66-77.
כנ"ל (2008), "המנרט של המסגד הלבן ברמלה," קדמוניות 135: 56-64. (גרסה מורחבת באנגלית, ראה/י מטה)
מ' רוזן-איילון (תשל"ט), אמנות הבנייה והעיטור המוסלמים בירושלים, בתוך ב"ז קדר (עורך), פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, ירושלים: 287-315.
כנ"ל (1981), האמנות והארכיטקטורה בארץ-ישראל בתקופה הממלוכית ובתקופה העות'מאנית, בתוך א. כהן (עורך), ההיסטוריה של ארץ-ישראל, שלטון הממלוכים והעות'מאנים (1260-1804), כרך 7, ירושלים: 275-300.

M.H. Burgoyne (1987), Mamluk Jerusalem, London.
K. Cytryn-Silverman (2008), “The Mamluk Minarets of Ramla,” JSAI 35: 379-432.
K. Cytryn-Silverman (2009), "Khān al-Ẓāhir – bi ẓāhir al-Quds!," Journal of the Royal Asiatic Society, 19/2: 149-171.
K. Cytryn-Silverman (2010), The Road Inns (Khāns) of Bilād al-Shām, BAR International Series S2130, Oxford.
H. Taragan (2000), “Politics and Aesthetics: Sultan Baybars and the Ab Hurayra/Rabbi Gamliel Building in Yavne,” in A. Ovadiah (ed.), Milestones in the Art and Culture of Egypt, Tel-Aviv: 117-145.
idem (2004), “Doors that open meanings: Baybars’s Red Mosque at Safed,” in M. Winter and A. Levanoni (eds.), The Mamluks in Egyptian and Syrian Politics and Society, London-Boston: 3-20.

OTTOMANS
א' כהן (תשל"ח), "מפעלי פיתוח בירושלים בראשית השלטון עות'מאני," קתדרה 8: 178-.187
כנ"ל (תשנ"א), "מפעלו של סולימאן המפואר בירושלים," קתדרה 57: 51-31.
ציטרין-סלברמן ק' וא' משיח (2016), הסבילים העות'מנים של ירושלים: פרויקט שיקום והחייאה, בתוך חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים כרך י, ירושלים: 169-196. קריאת חובה רק את המבוא של ציטרין-סלברמן

S. Auld and R. Hillenbrand, Ottoman Jerusalem, The Living City: 1517-1917, London, 2000.
M. Rosen-Ayalon, “On Suleiman’s Sabils in Jerusalem,” in C.E. Bosworth et al. (eds.), The Islamic World, from Classical to Modern Times: Essays in honor of Bernard Lewis, Princeton, NJ, 1989: 589-607.

GENERAL READING
- אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל.
- מ' גיל (1989), ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה 634-1099, ת"א (3 כרכים).
- ק' כאהן (1995), האסלאם מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית, תל אביב.
- ח' לצרוס-יפה (1967), פרקים בתולדות הערבים והאסלאם, תל אביב.
- י' פראוור (עורך) (1981), ההיסטוריה של ארץ-ישראל (כרכים 6 ו-7).
- Encyclopaedia of Islam, New Edition.
- M. Sharon (1997-), Corpus Inscriptionum Arabicarum Palestinae (CIAP).
- Le Strange, G. (1890), Palestine under the Moslems, London.
- Marmardji, A.S. (1961), Textes Geographiques Arabes sur la Palestine, Paris.
- M. Van Berchem (1922), Matériaux pour un Corpus Inscriptionum Arabicarum.

כללי: ארכיאולוגיה וארכיטקטורה
- Avni, G. (2014), The Byzantine-Islamic Transition in Palestine: An Archaeological Approach. Oxford.
- S.S. Blair & J.M. Bloom (1994), The Art and Architecture of Islam 1250-1800, Singapore.
- K.A.C. Creswell (1932-40), Early Muslim Architecture, Oxford (2 vols.).
- idem (1969), Early Muslim Architecture, Oxford (2 vols.)
- idem (1989), A Short Account of Early Muslim Architecture, Revised and supplemented by James W. Allan, Essex.
- R. Ettinghausen and O. Grabar (1987), The Art and Architecture of Islam 650-1250, Middlesex/New York.
- R. Hillenbrand (1994), Islamic Architecture- Form, function and meaning, New York.
- J.D. Hoag (1977), Islamic Architecture, New York.
- A.M. Issa (1994), Islamic art terms, Istanbul.
- G. Michell (1978), Architecture of the Islamic World, London.
- M. Milwright (2010), An Introduction to Islamic Archaeology, Edinburgh.
- A. Petersen (2001), A Gazetteer of Buildings in Muslim Palestine (Part 1), New York.
- idem (2005), The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600, BAR International Series, Oxford.
-* M. Rosen-Ayalon (2002), Art et archeologie islamiques en Palestine, Paris. Translated into English in: idem (2006), Islamic Art and Archaeology of Palestine, Walnut Creek, CA. RECOMMENDED!!!
- A. Walmsley (2007), Early Islamic Syria: An Archaeological Assessment, London.

סילבוס