נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: גאוגרפיה

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): אפרת יעקב

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: Efyjacob@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס: שלישי
חדר 4612
16:30-17:30

מורי הקורס:
פרופ יהושע בן-אריה

תאור כללי של הקורס:
הקורס יחולק לשני חלקים. בחלק הראשון נעסוק בשינויים הגיאוגרפיים-היסטוריים שהתרחשו בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית 1799-1917. החלק השני יעסוק בתקופה שבין תחילת המנדט הבריטי עד להקמת מדינת ישראל 1917-1948.

מטרות הקורס:
מטרת הקורס היא לימוד כללי של השינויים הגיאוגרפיים-היסטוריים שהתרחשו בארץ-ישראל וירושלים מראשית העת החדשה (1799) ועד למלחמת העצמאות (1948).

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בסיומו של הקורס הסטודנטים/ות:
-יכירו את דרך הלימוד הגיאוגרפיה ההיסטורית והתפתחותה.
-יכירו באירועים המכוננים שהובילו לשינויים הגיאוגרפים היסטוריים בארץ ישראל, משלהי התקופה העות'מאנית ועד למלחמת העצמאות.
-יכירו את סוגי המקורות השונים מהם אנו יכולים ללמוד על השינויים הגיאוגרפיים ההיסטוריים באזור הנחקר.

דרישות נוכחות (%):
80%

שיטת ההוראה בקורס: הרצאה

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
החלק הראשון, כשש פגישות, יתרכז בשלהי התקופה העות'מאנית ( 1799 – 1917) כדלהלן:
א) מהות דרך הלימוד הגיאוגרפית-היסטורית; ראשית העת החדשה בארץ ישראל, מתי ?; שמונים השנים הראשונות של המאה ה-19 וחלוקתן לשלבים.
ב) מקורות לחקר ארץ-ישראל בשלהי השלטון העות'מאני; ספרות הנוסעים המערבית;
ג) חדירת המערב, הריפורמות בחוקה העות'מאנית והשלכותיהן; ראשית המודרניזציה וראשית הגידול של ערי ארץ-ישראל;
ד) אוכלוסיית ירושלים וארץ-ישראל בראשית העת החדשה והיווצרות הישוב היהודי "הישן";
ה) ראשית הפעילות הציונית; העלייה הראשונה; הקמת המושבות הראשונות; הבארון רוטשילד; יק"א; התמורות הכלליות בארץ;
ו) הפעילות הציונית המדינית; "העלייה השנייה"; המשרד הא"י ; מהפכת התורכים הצעירים (1908); מלחמת העולם הראשונה: המשבר ותוצאות המלחמה.
החלק השני יעסוק בתקופת המנדט (1917 – 1948), כשש פגישות נוספות, כדלהלן:
א) ירושלים וארץ-ישראל בראשית תקופת המנדט; הצהרת בלפור, הכיבוש הבריטי, הממשל הצבאי, כתב המנדט, תקופת הנציב הראשון- הרברט סמואל. ( 1917/18 – 1925/6);
ב) התארגנות התנועה הציונית, הסוכנות היהודית והישוב היהודי בארץ-ישראל בשנות העשרים, העליות השלישית והרביעית; תקופת הנציב לורד פלומר. (1926 – 1928);
ג) התפתחות הסכסוך הציוני- פלשתינאי; מאורעות תרפ"ט ( 1929) כנקודת מוקד בה, תקופת הנציב ג'ון צ'נסלור( 1929 – 1931);
ד) המחצית הראשונה של שנות השלושים- התקופה "המכוננת" בגידול היישוב בארץ, המפה היהודית, תקופת הנציב הראשונה של ארתור ווקופ (1931 – 1935);
ה) : המרד הערבי (מאורעות) 1936 – 1939; ההתפתחויות המדיניות, ועדת "פיל"; ועדת וודהוד (החלוקה); הספר הלבן – 1939; מלחמת העולם השנייה 1939 – 1945;
ו) תקופת "המאבק" בשלטון הבריטי ומלחמת העצמאות הישראלית- הבסיס הישובי והתוצאה המדינית; ירושלים כמוקד.

חומר חובה לקריאה:
חלק א' - שלהי התק' העות'מאנית
שיעור 1- 24/2/2016 מבוא: ראשית העת החדשה בארץ ישראל, מתי? ההשקפה הגיאוגרפית-היסטורית. שמונים השנים הראשונות של המאה ה-19 וחמשת שלבי המשנה שבה.
שמיר, ש. 'מתי התחילה העת החדשה בתולדות ארץ-ישראל', קתדרה 40 (תמוז תשמ"ו),
בן אריה, י. ארץ ישראל במאה הי"ט – גילויה מחדש, ירושלים 1970, עמ' 13-18, 52-56, 69-77,
117-125, 175-185, 216-219.
מעוז, מ. 'ירושלים במאה השנים האחרונות לשלטון התורכי עות'מאני', פרקים בתולדות הישוב
היהודי בירושלים, א, ( בהוצאת יד יצחק בן צבי) , ירושלים תשל"ו, עמ' 260-272.

שיעור 2 - 2/3/2016 המקורות ההיסטוריים לחקר שמונים השנים הראשונות של המאה ה-19. ספרות "הנוסעים " כמקור היסטורי וכתופעה תרבותית
בן אריה, י.. "ספרות הנוסעים המערביים לארץ-ישראל במאה הי"ט כמקור היסטורי וכתופעה
תרבותית",קתדרה, 40, 1986, עמ' 188-159.
הנ"ל, צייריה וציוריה של ארץ ישראל במאה ה- 19, ירושלים-תל אביב 1992, עמ' 9-11, 80- 95,
274-278.

שיעור 3 - 9/3/2016 אוכלוסייית ארץ-ישראל המערבית ותפרושת הישובים בה, ערב ראשית המפעל הציוני בסוף שנות השבעים של המאה ה-19, ובראשיתה של מאה זו.
בן אריה, י.. "אוכלוסיית ארץ-ישראל ויישובה ערב מפעל ההתיישבות הציונית", מחקרים גיאוגרפיה היסטורית יישובית של ארץ-ישראל, בהוצאת יד יצחק בן צבי כרך ראשון, ירושלים, 1987,עמ' 14-1. (הודפס שנית, בן-אריה, י., ארץ בראי עברה, מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית שלארץ- ישראל, ירושלים תשס"א, עמ' 361- 376)
בן-אריה, י. "שנים עשר היישובים הגדולים בארץ-ישראל במאה התשע-עשרה", קתדרה, 19, 1981, עמ' 83- 144
הנ"ל, "התפתחות הערים בארץ-ישראל" בתוך:(בן-אריה, י., ו- י' ברטל) שלהי התקופה
העות'מאנית (1917-1799), כרך 8 בסדרת כרכי ההיסטוריה של א"י, הוצאת כתר ויד בן-צבי,
1983. עמ' 67 – 109.

שיעור 4 - 16/3/2016 גידולו והתפתחותו של "הישוב הישן" היהודי בירושלים במאה ה- 19.
אליאב, מ. 'קוים להתפתחותו של הישוב הישן במאה הי"ט', פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים, א, ( בהוצאת יד יצחק בן צבי) ,ירושלים תשל"ו, עמ' 44-60.
בן-אריה, י. עיר בראי תקופה, ירושלים במאה התשע-עשרה, העיר העתיקה, ירושלים תשל"ז, פרקים רביעי וחמישי, עמ' 305 - 436
שיעור 5- 23/3/2016 תקופת העלייה הראשונה 1882 – 1904, הציונות המעשית, "חובבי ציון" והבארון רוטשילד; הציונית הרוחנית, אחד-העם; חברת יק"א; הציונות המדינית, הופעת הרצל ומותו
אהרנסון, ר. "שלבים בהקמת מושבות העלייה הראשונה ובהתפתחותן" ספר העליה הראשונה
(בעריכת מ. אליאב, בהוצאת יד יצחק בן צבי), ירושלים תשמ"ב, א', עמ' 25 – 84.
בן-אריה, י. "היבטים גאוגרפיים בראשית התפתחותן של המושבות העבריות בארץ-ישראל", ספר
העליה הראשונה (בעריכת מ. אליאב בהוצאת יד יצחק בן צבי) ), א', עמ' 94-85
בן-ארצי,י. המושבה העברית בנוף ארץ-ישראל, 1882 – 1914, ירושלים תשמ"ח (1988), "תהליכי הקמתן של המושבות העבריות תרמ"ב- תרע"ד ( רקע היסטורי ואידיאולוגי)" עמ' 15 – 47,

שיעור 6 – 30.3.2016 "העלייה השנייה"; הפעילות הציונית לאחר הרצל; תגובות השלטון העות'מאני; המשרד הארץ-ישראלי ופעילויותיו; התפתחות הערים והתרבות; מלחמת העולם הראשונה
שביט י. "הישוב החדש (1882 – 1917) המסגרת ההיסטורית וקווי היסוד", בתוך:י. בן-אריה וי.ברטל (עורכים) סדרת כרכי ההיסטוריה של א"י, כרך 8: שלהי התקופה העות'מאנית (1799 -1917), הוצאת כתר ויד בן-צבי, ירושלים 1983; גלעדי, ד. וי. שביט. "מארגון עדתי מקומי לראשיתה של התארגנות כלל ארצית", שם, שם עמ' 298 – 305; שביט י. "חינוך ותרבות בישוב החדש. מצביון מסורתי- חרדי ללאומיות עברית ארץ-ישראלית", שם, שם, עמ' 306 – 315.
שילוני, צ. ,"הדלדול באוכלוסייה היהודית בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה", בתוך:
י. בן-אריה, י. בן-ארצי ו-ח. גורן, (עורכים), מחקרים בגיאןגרפיה היסטורית יישובית של
ארץ-ישראל, (הוצאת יד בן-צבי ), א' , 1987, עמ' 151-128


חלק ב' - תקופת המנדט
שיעור 7- 6/4/2016 המצב בא"י עם הכיבוש הבריטי, הממשל הצבאי והצהרת המנדט, המשמעויות.
ביגר, ג., מושבת כתר או בית לאומי, השפעת השלטון הבריטי על ארץ-ישראל 1917 – 1930, בחינה גיאוגרפית-היסטורית, ירושלים תשמ"ג, עמ' 1 - 41
ביגר, ג. ארץ רבת גבולות, מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ-ישראל
1840 – 1947, שדה בוקר, 2001. סיכום עמ' 221 – 232.
יוסף, ב. השלטון הבריטי בארץ-ישראל, פרשת כשלונו של משטר (בצירוף גופי המסמכים של
משטר המנדט הארצישראלי, החלטת האומות המאוחדות ומפתח העניינים), ירושלים 1948

שיעור 8- 4/5/2016 שלבי תקופת המנדט, נתונים והשלכות יישוביות; השלב הראשון.
בן-אריה, י. "התמורות העיקריות בראשית שלטון המנדט הבריטי (1926-1917)" בתוך ,
הנ"ל, ארץ בראי עברה, מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל, ירושלים תשס"א, עמ' 377- 439
הנ"ל, "פעילות לשימורה ותכנונה של ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ- ישראל,1917 – 1926" בתוך, בן-אריה, י., ארץ בראי עברה, מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית
של ארץ-ישראל, ירושלים תשס"א, עמ' 441 – 500.

שיעור 9- 18/5/2016 מאורעות תרפ"ט ( 1929) כנקודת מוקד בהתפתחויות הארץ-ישראליות, בשלב השני.
בן-אריה, י., "ירושלים בתקופת המנדט הבריטי–סקירה היסטורית" ו"דברי סיכום" בתוך: הנ"ל (עורך), ירושלים בתקופת המנדט, העשייה והמורשת, ירושלים תשס"ג, עמ' 3 - 24; 501 - 520
רומן, מ. "מעברו של המרכז הדמוגרפי והכלכלי מירושלים לתל-אביב בתקופת המנדט", בתוך:
ח. לבסקי (עורכת) ירושלים בתודעה ובעשייה הציונית, (קובץ מאמרים), ירושלים תשמ"ט
(1989), עמ' 234-217

שיעור 10- 25/5/2016 המחצית הראשונה של שנות השלושים- התקופה "המכוננת" בגידול היישוב בארץ.
אליאב, ב., (עורך), הישוב בימי הבית הלאומי 1917 – 1948, ירושלים 1976, רובינשטיין, א.,
"מיישוב למדינה: מוסדות ומפלגות", בתוך: חלק שני, עמ' 129 – 284; עמיקם, ב.
"התרחבות היישוב היהודי ותשתיתו הכלכלית" ", חלק שלישי, עמ' 285 – 392
פורת,י. וי.שביט (עורכים) בסדרת כרכי ההיסטוריה של א"י, כרך 9: המאנדאט והבית הלאומי, 1917 – 1947, הוצאת כתר ויד בן-צבי, ירושלים 198 : שביט, י., "הארגון הפוליטי והציבורי של היישוב היהודי: מישוב למדינה בדרך", עמ 20- 56 ; 174 –193; שביט י., וביגר ג., "המאנדאט הבריטי על א"י , שלטון מנהל וחקיקה", עמ' 86 – 105; דן, א. ושמעוני,י. "החברה הערבית- פלסטינית" עמ' 263 – 290.

שיעור 11- 1/6/2016 השלב השלישי: השלב המדיני-בטחוני, 1936 – 1948. המפה היהודית.
פז, י. , "ירושלים החדשה בתוכנית הסוכנות היהודית לחלוקת ירושלים 1937/8" , קתדרה 72
(יוני 94) 113 – 134.
כץ, י. מדינה בדרך, התוכניות הציוניות לחלוקת א"י ולהקמת מדינה יהודית, ירושלים תש"ס.

שיעור 12- 8/6/2016 מלחמת העצמאות- הבסיס הישובי והתוצאה המדינית, ירושלים כמוקד.
בן אריה י., "ראשית ההיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות ומצב הידע בשאלת יחסי הכוחות" בתוך: מעטים מול רבים ( בעריכת א. קדיש וב"ז קדר), ירושלים תשס"ו, עמ' 141 – 186
גולני, מ., אורן, א., "שאלת ירושלים במלחמת העצמאות- עיון " קתדרה 54, (דצמבר 89),
155 – 184 .
שיעור 13 – 15/6/2016 שיעור סיכום

חומר לקריאה נוספת:
חלק א' - שלהי התק' העות'מאנית
בן אריה, י., "הישובים הכפריים בסנג'ק עזה (כולל יפו ורמלה) בשנות ה70- של המאה ה19-", שלם, ה', 1987, עמ' 187-339. (הודפס שנית, בן-אריה, י. , ארץ בראי עברה, מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל, ירושלים תשס"א, עמ' 311 – 360.
הנ"ל, "הנוף היישובי של ארץ-ישראל ערב ההתיישבות הציונית", תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה, התקופה העות'מאנית, חלק ראשון (בעריכת י' קולת),
(האקדמיה הלאומית למדעים) ירושלים, 1989, עמ' 142-75.
הנ"ל, "סנג'ק ירושלים בשנות השבעים של המאה ה-י"ט", קתדרה 36, 1985, עמ' 73-22.
בן-גוריון, ד., ו י. בן-צבי., ארץ-ישראל בעבר ובהווה, (תרגום: ד. ניב, מבחר פרקים מהספר
המקורי שהופיע בניו-יורק, 1918, באידיש, ההדירו: אליאב ,מ. ו י. בן- אריה), ירושלים
תש"ם (1980).
גורן, ח. לכו חיקרו את הארץ, המחקר הגרמני של א"י במאה התשע-עשרה, ירושלים 1999
קדר, ב. ז. , מבט ועוד מבט על ארץ- ישראל: תצלומי- אויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול
תצלומים בני זמננו, ירושלים 1991.
קרק, ר. יפו 1799 – 1917, צמיחתה של עיר , ירושלים 1984.
כרמל, א., ההתיישבות הגרמנית בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, בעיותיה המדיניות
והבינלאומיות ירושלים תשל"ג, 1973.


חלק ב' - תקופת המנדט
גלבר, י. , מולדת חדשה, עליית יהודי מרכז אירופה וקליטתם 1933 – 1948, ירושלים 1980.
דותן,ש., המאבק על ארץ-ישראל, תל-אביב 1981
לורך, נ. תולדות מלחמת העצמאות, תל-אביב 1959
מקובר, רחלה, שלטון ומנהל בארץ-ישראל 1917 – 1926, ירושלים תשמ"ח
ענף היסטוריה של צה"ל, תולדות מלחמת הקןממיות, הוצאת מערכות, תל-אביב 1957
פורת, י., צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918 – 1929, תל-אביב 1976
פורת, י. ממהומות למרידה, התנועה הלאומית הפלסטינית 1929 – 1939, תל-אביב 1978.
פרידמן, מ., חברה ודת,האורתודוכסיה הלא-ציונית בארץ-ישראל תרע"ח-תרצ"ז 1936-1918 ,
ירושלים תשל"ח (1978 ).
ראובני, י. , ממשל המנדט בא"י , ניתוח היסטורי-מדיני, רמת-גן 1993.
רייכמן, ש., ממאחז לארץ מושב, יצירת המפה היישובית היהודית בארץ-ישראל 1918 – 1948
ירושלים תשל"ט (1979).

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 100 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
נוכחות חובה