Syllabus - ילדים בישראל : מדיניות ושרותים (3885)

חומר חובה לקריאה:
Ajzenstadt, M., & Cavaglion, G. (2003). Sociological perspectives on the origins of child abuse legislation in Israel. Israel Law Review, 37(1), 169-196.‏
Aries, P. (1962). Centuries of childhood: A social history of family life. Vintage Books.
Bae, B. (2010). Realizing children's right to participation in early childhood settings: some critical issues in a Norwegian context. Early Years, 30 (3), 205-218.
Ben-Arieh, A. (2014). Multifaceted concept of child well-being. In: A. Ben-Arieh, F. Casas, I. Frønes, & J. E. Korbin (Eds.), Handbook of child well-being: Theories, methods and policies in global perspective (pp 1-27). Springer.
DeMause, L. (1974). The history of childhood. New York: Psychohistory Press.
Freeman, M. (1992). Taking children's rights more seriously. International Journal of Law & the Family, 6, 52 – 71.
Gershoff, E.T., Aber, J.L. & Raver, C.C. (2006). Child poverty in the United States: an evidence-based conceptual framework for programs and policies. In: R. M. Lerner, F. Jacobs, & D. Weirtlieb (Eds.), Applied developmental science: An advanced textbook (pp. 269-325). Sage.
Harman, J. J., Bernet, W., & Harman, J. (2019). Parental alienation: The blossoming of a field of study. Current Directions in Psychological Science, 28(2), 212-217.‏
Hart, S. (1991). From property to person status: Historical perspective on children's rights. American Psychologist, 46 (1), 53-59.
https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/socialsecurity44-50/Documents/social_sec63.pdf
Kahn, A. J. (2010). From child saving to child development? In: Kamerman, S., Phipps, S., & Ben-Arieh, A. (Eds.), from child welfare to child well-being; an international perspective on knowledge in the service of policy making (pp. 3-7). Springer.
Lansdown, G. (2004). Participation and young children. Early Childhood Matters, 103, 4-14.‏
McGowan, B. G. (2010). An historical prespective on child welfare. In: Kamerman, S., Phipps, S., & Ben-Arieh, A. (Eds.), From Child Welfare to Child Well-Being; An International Perspective on Knowledge in the Service of Policy Making (pp. 25-48). Dordrecht: Springer.
Pecora, P. J., Whittaker, J. K., Maluccio, A. N., & Barth, R. P. (2000). The child welfare challenge. Aldine Transactions (pp. 4-14, 21-25).
Prout, A., & James, A. (2015). The new paradigm for the sociology of childhood? Provenance, promise and problems. In: A. James, & A. Prout, (Eds.), Constructing and reconstructing childhood: Contemporary issues in the sociological study of childhood (pp. 6-28). Routledge.‏
Shamrova, D., & Lampe, J. (2020). Understanding patterns of child material deprivation in five regions of the world: A children’s rights perspective. Children and Youth Services Review, 108, 104595.‏
Theobald, M., Danby, S., & Ailwood, J. (2011). Child participation in the early years: Challenges for education. Australasian Journal of Early Childhood, 36(3), 19-26.‏
UN Committee on the Rights of the Child. General Comment No. 7. 2005. Implementing child rights in early childhood (CRC/C/GC/7/Rev.1, 2006). UN Committee on the Rights of the Child: General Comment No. 12. 2009. The right of the child to be heard (CRC/C/GC/12). http://www.medvirkning.no (accessed May 2010)
Weiss-Dagan, S., & Cnaan, R. A. (2020). Understanding the evolution of national child welfare policies: The case of Israel. Children and Youth Services Review, 108, 104515.‏
ארגון סיוע לפליטים מבקשי מקלט בישראל (א.ס.ף). (2019). ילדי מבקשי מקלט בישראל סוגיות מרכזיות ואתגרים בתחום החינוך. א.ס.ף.
ברמן, י. (2014). שיקולים זרים: ילדי מבקשי מקלט בהוצאה חוץ ביתית מועמדים לגירוש. א.ס.ף. ארגון סיוע לפליטים מבקשי מקלט בישראל.
דורון, א. (2005). שחיקתה של מדינת הרווחה בישראל בשנים 2000-2003: המקרה של קצבאות ילדים. עבודה, חברה ומשפט, י"א, 95-120.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, כתבי אמנה 1038.
הגשת תרגיל אמצע
הולר, ר. וגל, ג'. (2010). סבסבוד מסגרות לגיל הרך: ישראל בפרספקטיבה משווה. מנהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
המועצה לשלום הילד (2022). ילדים בישראל 2022. המועצה לשלום הילד.
וינטרסברגר, ה. (2002). רווחתם הכלכלית והחברתית של ילדים: איתור ילדים מבחינה כלכלית לקראת גישה של צדק בחלוקה בין-דורית. ביטחון סוציאלי, 63, 115 – 130.
זעירא, ע.ת, עטר-שוורץ, ש., ובנבנישתי, ר. (2012). ילדים ובני נוער בהשמה חוץ-ביתית בישראל: סוגיות ואתגרים. מפגש לעבודה סוציאלית חינוכית, 36, 9-16.
חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960
חוק העונשין (תיקון מס' 26, התש"ן, 1989), תשל"ז 1977
חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018
חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), תש"ס-2000
כהן, א. (2010). ילדים בודדים בצל דיני ההגירה: עיון בנוהג המקומי בראי המשפט זכויות האדם הבין לאומי. בתוך: מורג, ת. (עורכת), זכויות הילד והמשפט הישראלי (עמ' 347-389). רמות.
כץ, כ. וקושר, ח. (2020). "ילדים בתווך": פגיעה בקשר הורה-ילד במצבים של סכסוכי גירושין בעצימות גבוהה – דוח מחקר. בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב ובית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים (לא פורסם).
ליבוביץ', ש. ולב-שדה, ד. (2016). השמה חוץ ביתית של ילדים ובני נוער במצבי סיכון וסכנה. חברה ורווחה, לו, 2, 253-259.
ליכט, ר. (2010). קבלת החלטה בעניינה של ילדה – לקראת השלמה בין טובת הילדה לבין זכויות הילדה. בתוך: מורג, ת. (עורכת), זכויות הילד והמשפט הישראלי (עמ' 429 – 460). רמות.
לסר, י. (2005). תסמונת הניכור ההורי מנקודת מבט של התפתחות הילד. חברה ורווחה כה, 341-356.
מוניקנדם-גבעון, י. (2019). ילדים חסרי מעמד אזרחי בישראל. מרכז מחקר ומידע של הכנסת.
מוניקנדם-גבעון, י. (2019). מדיניות לטיפול במצבי ניכור הורי. מרכז מחקר ומידע של הכנסת.
מורג, ת. (1995). אתגרים חדשים בהגדרת גבולות הילדות והבגרות לאור האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד. ביטחון סוציאלי, 44, 108-116. https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/socialsecurity44-50/Documents/social_sec44.pdf
מושל, ס. (2015). חינוך לגיל הרך כמנוף לצמצום אי שוויון: מחקר, מדיניות ופרקטיקה. סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת הצוות "אי שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי-שוויון חברתי-כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך" היזמה למחקר יישומי בחינוך. (עמודים 17-34)
משרד הרווחה והביטחון החברתי (2023). דוח סטטיסטי לשנת 2021. משרד הרווחה והביטחון החברתי, מתו"ה – אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, נגיש ב chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.gov.il/BlobFolder/reports/molsa-social-services-review-2021/he/SocialServicesReview_2021_statistic-report-2021.pdf
ערד-דוידסון, ב. (2016). מהו הסידור החוץ ביתי העדיף? אומנה או פנימיה? חברה ורווחה, לו, 2, 235-225.
פבר, מ. (2003). התמודדות שירותי הרווחה עם תפישת הזמן בחיי הילד. בתוך ש. בן נתן (עורכת). זמן שאול- קבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון. תל אביב: הוצאת פראג.
פבר, מ. (2009). התעללות בילדים: ההכרה בתופעה, התפתחות החקיקה ופיתוח דרכי טיפול והגנה. מכון חרוב.
פבר, מ. וסלוצקי, ח. (2007). בין הגנה לטיפול בקטינים נזקקים: תפקיד פקיד הסעד לחוק הנוער. בתוך ד. הורוביץ, י. בן – יהודה, מ. חובב (עורכים), התעללות והזנחה של ילדים בישראל (עמ' 951 - 994). ביאליק.
פוסטמן , נ. (1986). אובדן הילדות. ספריית הפועלים: תל אביב.
קדמן, י. (2009-2010). במותה ציוותה לילדים רבים את החיים: חובת הדיווח על עבירות בילדים – רקע, סקירה ומהות. משפחה במשפט, ג-ד, 337 – 346.
קוורטרופ, י. (2002). ילדים והילדות כחלק ממבנה חברתי. ביטחון סוציאלי, 63, 97-114.
קושר, ח. (2020). בתי מעבר לילדים נפגעי התעללות והזנחה בגיל הרך בישראל. עמותת בית לכל ילד.
רבינוביץ‘, מ., מוניקנדם-גבעון, י. ווייסבלאי, א. (2020). מסגרות לילדים בגיל הרך והפיקוח הממשלתי עליהן. מרכז מחקר ומידע של הכנסת.
רוזנטל, מ. (2004). מדיניות חברתית חינוך ואיכות חינוך-טיפול במסגרות לגיל הרך. סדרת זרקורים על מדיניות חברתית. לימודי מוסמך לגיל הרך ע"ש שוורץ ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש ברוואלד פאול.
רונן, י. וגילת, י. צ. (2016). האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי? משפט ועסקים יט, 1143-1234.
שחר, ש. (1990). ילדות בימי- הביניים. תל אביב: דביר.

סילבוס