נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: גיל הרך

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): יערה שילה

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: yaara.shilo@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתאום

מורי הקורס:
גב יערה שילה

תאור כללי של הקורס:
מטרת הקורס לערוך הכרות עם מושגים ותיאוריות מרכזיים במדיניות ציבורית תוך ניתוח מקרי בוחן מתחום מדיניות הגיל הרך. נעסוק בקורס בתמורות המרכזיות אשר חלו במדיניות הגיל הרך בישראל ובעולם, נשוחח ונדון על התפתחות וציר זמן וממשק בנושא גיל הרך ומדיניות ננסה להסביר את התפתחויות העולמיות והשפעתן על ישראל. נתבונן לעומק על יישום מדיניות חדשה הכיצד? ואת הקשר שלהם לצמצום פערים.

מטרות הקורס:
מטרות הקורס:
1 .הכרת מערכות גיל הרך בארץ ובעולם.
2 .הקניית ידע אודות האופן שבו מתעצבת מדיניות בהקשר לזכויות ילדים בארץ ובעולם.
3 .היכרות עם מערכות להובלת שינוי מדיניות.
4 .הקניית ידע תיאורטי ופילוסופי ביחס לילדּות.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
הסטודנטיות יבינו כיצד מדיניות משפיעה עלינו במעגלים הקהילה השונים.
הסטודנטיות יפתחו חוש ביקורתי ומחשבתי על מערכות וניירות עמדה שהם קוראות.
הסטודנטיות יגלו אחריות אישית על הסובב אותן ויחתרו לשינוי באמצעים מגוונים המקובלים בחוק.

דרישות נוכחות (%):
100

שיטת ההוראה בקורס: הוראה פרונטלית דיונים ודיאלוג בכיתה

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מבוא לקורס: מה היא מדיניות, איך היא משפיעה עלינו בכלל על גיל הרך בפרט.
2. חינוך בגיל הרך מבט היסטורי ישראל והעולם
3. התפתחות היסטורית של ילדות בעולם
4. זכויות הילד הגדרות ועקרונות יסוד.
5. הקשר בין חקיקה, רגולציה לזכויות ילדים.
6. מדיניות מבוססת נתונים – פיזה, טאליס, OECD ועוד והקשר של מחקר ואקדמיה בעיצוב מדיניות.
7. רווחה ואיכות החיים של ילדים, עבר הווה עתיד, גיל הרך.
8. הקשר בין מאבקים חברתיים להובלת שינוי מדיניות – עמותות, פעילים, תקשורת, מחקר )שני שיעורים(.
9. "היפוך הפירמידה". הכדאיות הכלכלית בהשקעה בגיל הרך, הקשר או שקר הכלכלי.

חומר חובה לקריאה:
אלפסי, י. (2019). צמצום עוני בין-דורי וקידום שוויון הזדמנויות בישראל: המפגש בין ידע מחקרי למדיניות ממשלתית .סוגיות חברתיות בישראל 27: 22-7 .
אוחזר מ- https://www.ariel.ac.il/wp/social-issues/wp-content/uploads/sites/141/2019/02/03_Alfasi_SocialIssues27_Final.pdf

דורון, א' (2017). הרחבת רשת מעונות היום לילדים בגיל הרך בישראל בשנות ה-70-חקר מקרה של מדיניות חברתית, ביטחון סוציאלי101, 140-119.
אוחזר מיתוך - https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitahon101/Documents/50-doron.pdf

המועצה לשלום הילד "ילדים בישראל 2021" לקט נותנים, תקציר.
אוחזר מ- https://www.children.org.il/wp-content/uploads/2022/01/%D7%9C%D7%A7%D7%98-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-2021-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93.pdf

וינינגר א' (2019), רפורמות מרכזיות במערכת החינוך בזמן כהונת הכנסת ה-20. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. אוחזר מ-
http://fs.knesset.gov.il/21/Committees/21_cs_bg_559684.pdf

חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט- 2018. אוחזר מתוך:
https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_518940.pdf

טרכטנברג, מ', זר אביב, ה', לייזר, ר' ועוזיאל א' (2019)."היפוך הפירמידה", חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל. חיפה: מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
אוחזר מתוך https://www.neaman.org.il/Turning-the-Pyramid-Upside-Down .

מורג, ת. (1995) אתגרים חדשים בהגדרת גבולות הילדות והבגרות לאור האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד. ביטחון סוציאלי44: 116-108.

מושל, ס. (2015). חינוך לגיל הרך כמנוף לצמצום אי שוויון: מחקר, מדיניות ופרקטיקה. היזמה למחקר יישומי בחינוך. מוגש לצוות המומחים בנושא אי שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי-שוויון חברתי-כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך, כסלו תשע.
אוחזר מ- http://education.academy.ac.il/SystemFiles/23036.pdf


מבקר המדינה (2022) הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים.

נוי, בלהה .(2002) האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד כמצפן וכאתגר לשיפור מערכת החינוך, ביטחון סוציאלי63‏, 209-187.

פרי-חזן ל, (2013). הזכות לחינוך: קווים לדמותה בעידן של מהפכה חוקתית, משפט ועסקים טז, 233-151.
אוחזר מ- https://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/1E8CB00C-13E3-4B35-A4C6-DCA621F1F356/188488/perryhazanrighttoeducation.pdf

קושר, ח & בן-אריה, א.(2009) . השתתפות ילדים בעיצוב מדיניות חברתית—תפקידה של העבודה הסוציאלית ביטחון סוציאלי 81: 134-107.

רבינוביץ', מ., מוניקנדם-גבעון, י. ווייסבלאי, א. (2020). מסגרות לילדים בגיל הרך והפיקוח הממשלתי עליהן. מרכז מחקר ומידע של הכנסת.

שילה, י'. (2022). תחושת סיכון ומוגנות מנקודת מבטם של ילדים המתגוררים באזור של מתיחות בטחונית. מחקרי יהודה ושומרון לא(1): 130-101
אוחזר מ- https://www.ariel.ac.il/wp/judea-and-samaria-research-studies/wp-content/uploads/sites/144/2022/08/%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%942.pdf

שמעון שפירו. (2011). עיצוב מדיניות חברתית בישראל: מגמות 47 (4-3): 648-645.

Miller, L., Barbour, N., Dalli, C., & Cameron, C. (2017). The SAGE handbook of early childhood policy. The SAGE Handbook of Early Childhood Policy, 1-664.

חומר לקריאה נוספת:
ידלין, א. (2014). אתגרי מדיניות חינוך ממלכתית-מבט היסטורי ואקטואלי .עיונים בחינוך 12-11: 76-64.

ליכט, ר. (2010). קבלת החלטה בעניינה של ילדה – לקראת השלמה בין טובת הילדה לבין זכויות הילדה. בתוך: מורג, ת. (עורכת), זכויות הילד והמשפט הישראלי (עמ' 429 – 460). רמות.

מבקר המדינה (2022), יישום רפורמות וצמצום פערים בחינוך לגיל הרך - ביקורת מעקב

עמיתי מכון מנדל למנהיגות חינוכית (2016), הגיל הרך מוצא מקום לגדול בו – העברת האחריות על מסגרות הגיל הרך למשרד החינוך. ירושלים.

פוסטמן, נ. (1986) אובדן הילדות. ספריית הפועלים: תל אביב.

רונן, י. וגילת, י. צ. (2016). האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי? משפט ועסקים יט, 1143-1234.

שחר, ש. (1990) ילדות בימי הביניים, תל אביב: כנרת זמורה דביר.

Bae, B. (2010). Realizing children's right to participation in early childhood settings: some critical issues in a Norwegian context. Early Years, 30 (3), 205-218

‏ Theobald, M., Danby, S., & Ailwood, J. (2011). Child participation in the early years: Challenges for education. Australasian Journal of Early Childhood, 36(3), 19-26



Moody, Z. (2017). Transnational treaties on children’s rights: Norm building and circulation in the twentieth century. In Children's Rights (pp. 37-50). Routledge.
Lansdown, G. (2004). Participation and young children. Early Childhood Matters, 103, 4-14.‏
.‏
UN Committee on the Rights of the Child. General Comment No. 7. 2005. Implementing child rights in early childhood (CRC/C/GC/7/Rev.1, 2006). UN Committee on the Rights of the Child: General Comment No. 12. 2009. The right of the child to be heard (CRC/C/GC/12). http://www.medvirkning.no (accessed May 2010)

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 25 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 75 %
מבחן בית

מידע נוסף / הערות:
מטלות הקורס:
- קריאה שוטפת של חומר הקריאה.
- הגשת תרגיל אמצע (25%)
- מבחן בית (75%)
- ירד ציון על מטלות שיוגשו באיחור.
- יש להגיש תרגילים באמצעות המודל.