נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 3

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: חינוך

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): יהודה פולק

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: yehuda.pollak@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: שלישי 11-12

מורי הקורס:
פרופ יהודה פולק

תאור כללי של הקורס:
הקורס יידון במאפיינים הקליניים והתיאורטיים של הפרעת קשב ופעלתנות יתר ויעסוק בהפרעה התפקודית ובפגיעה באיכות החיים המתלווה להפרעה וללקויות למידה.

מטרות הקורס:
להכיר את הגדרת ההפרעה, מאפייניה הקליניים, המנגנונים העומדים בבסיבה וההשלכות שיש לה איכות חייו של הילד ומשפחתו

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
לזהות את מאפייני ההפרעה
לדון ביקורתית בתיאוריות הסמבירות אותה
לזהות כלים אבחנתיים וטיפוליים להפרעה
לזהות השלכות שליליות שיש ללקויות למידה והפרעת קשב וריכוז בתחומי תפקוד שונים
לזהות גורמים מתווכים וממתנים של הקשר
לבחון המשגות שונות של היחס בין תסמיני ההפרעות והפגיעה התפקודית
להבחין בין דרכי התמודדות שונות עם ההשלכות
לבחון אמצעים למניעה והתערבות להשלכות השליליות

דרישות נוכחות (%):
100

שיטת ההוראה בקורס: הוראה

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
תיאור ההפרעה: תסמינים, קו-מורבידיות, אפידמיולוגיה והשפעה
מנגנונים גנטיים, נוירו אנטומיים ונוירו כימיים
הסברים נוירופסיכולוגיים: "מליקוי בודד לנתיבים מרובים"
נושאים תיאורטיים ומעשיים באבחון וטיפול
הגדרת איכות חיים ומושגים קרובים
ההשלכות של לקויות למידה ו-ADHD על איכות החיים
גורמים ממתנים ומתווכים
התמודדות עם ההשלכות

חומר חובה לקריאה:
Faraone, S. V., Banaschewski, T., Coghill, D., Zheng, Y., Biederman, J., Bellgrove, M. A., . . . Wang, Y. (2021). The World Federation of ADHD International Consensus Statement: 208 Evidence-based Conclusions about the Disorder. Neurosci Biobehav Rev. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2021.01.022

חומר לקריאה נוספת:
Barkley, R. A. (1997). Behavioral inhibition, sustained attention, and executive functions: constructing a unifying theory of ADHD. Psychol Bull, 121(1), 65-94. https://doi.org/10.1037/0033-2909.121.1.65
Cortese, S., Adamo, N., Mohr-Jensen, C., Hayes, A. J., Bhatti, S., Carucci, S., . . . (EAGG), E. A. G. G. (2017). Comparative efficacy and tolerability of pharmacological interventions for attention-deficit/hyperactivity disorder in children, adolescents and adults: protocol for a systematic review and network meta-analysis. BMJ Open, 7(1), e013967. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2016-013967
Gnanavel, S., Sharma, P., Kaushal, P., & Hussain, S. (2019). Attention deficit hyperactivity disorder and comorbidity: A review of literature. World J Clin Cases, 7(17), 2420-2426. https://doi.org/10.12998/wjcc.v7.i17.2420
Hoogman, M., Muetzel, R., Guimaraes, J. P., Shumskaya, E., Mennes, M., Zwiers, M. P., . . . Franke, B. (2019). Brain Imaging of the Cortex in ADHD: A Coordinated Analysis of Large-Scale Clinical and Population-Based Samples. Am J Psychiatry, appiajp201918091033. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2019.18091033
Lawrence, D., Houghton, S., Dawson, V., Sawyer, M., & Carroll, A. (2020). Trajectories of academic achievement for students with attention-deficit/hyperactivity disorder. Br J Educ Psychol, e12392. https://doi.org/10.1111/bjep.12392
Pievsky, M. A., & McGrath, R. E. (2018). The Neurocognitive Profile of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A Review of Meta-Analyses. Arch Clin Neuropsychol, 33(2), 143-157. https://doi.org/10.1093/arclin/acx055
Retz, W., Ginsberg, Y., Turner, D., Barra, S., Retz-Junginger, P., Larsson, H., & Asherson, P. (2020). Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD), antisociality and delinquent behavior over the lifespan. Neurosci Biobehav Rev. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2020.11.025
Sonuga-Barke, E. J., Sergeant, J. A., Nigg, J., & Willcutt, E. (2008). Executive dysfunction and delay aversion in attention deficit hyperactivity disorder: nosologic and diagnostic implications. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am, 17(2), 367-384, ix. https://doi.org/10.1016/j.chc.2007.11.008
Wolraich, M. L., Chan, E., Froehlich, T., Lynch, R. L., Bax, A., Redwine, S. T., . . . Hagan, J. F., Jr. (2019). ADHD Diagnosis and Treatment Guidelines: A Historical Perspective. Pediatrics, 144(4). https://doi.org/10.1542/peds.2019-1682

מרכיבי הציון הסופי :
מבחן בכתב / בחינה בעל פה / מבחן מעשי % 90
מטלות הגשה במהלך הסמסטר: תרגילים / עבודות / מבדקים / דוחות / פורום / סימולציה ואחרות % 10

מידע נוסף / הערות:
לא