נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: חינוך

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר חן ברם

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: chen.bram@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: ד' 16 ו/או בתיאום עם המרצה

מורי הקורס:
ד"ר חן ברם

תאור כללי של הקורס:
מה התרומה של פרקטיקה אנתרופולוגית וחשיבה אנתרופולוגית למעשה החינוכי? יישום של ידע וחשיבה אנתרופולוגיים מאפשרים התמודדות מחודשת עם סוגיות יסוד ושאלות אקטואליות בחינוך: אי שוויון בחינוך, שונות תרבותית וריבוי זהויות, ומתן משמעות למעשה החינוכי בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים המעצבים מחדש את מאפייני המפגש בין תלמידים, מורים והורים ואף את צורת העבודה בתחומי החינוך.
מחקרים אנתרופולוגיים מציעים מבט מזווית שונה על זירות חינוכיות שונות: בתי ספר, גני ילדים, תנועות נוער ומסגרות אחרות בחינוך הבלתי פורמאלי. אלה הם ה"שבטים" אותם חוקרים אנתרופולוגים של החינוך, תוך שימוש בתצפית משתתפת, "מבט מלמטה" וניתוח של תרבות ארגונית וחינוכית, ושל טקסים, מיתוסים ואתוסים. בה בעת האנתרופולוגיה היישומית מדגישה את השילוב בין התבוננות מחקרית לבין יישום ופעולה: שימוש בידע וחשיבה מתחומי האנתרופולוגיה בהקשרים חינוכיים ולטובת המעשה החינוכי.
נבחן מה מאפיין את צורת החקירה והפעולה של אנתרופולוגים, מה הרלוונטיות שלה לחינוך, ואף מתי פועלים אנשי חינוך בפועל כאנתרופולוגים- לעיתים בלי להיות מודעים לכך. כל זאת תוך דגש על נקודות הממשק בין אנתרופולוגיה וחינוך, תוך לימוד של דוגמאות מגוונות של עבודה ומחקר אנתרופולוגים במערכות חינוך.

מטרות הקורס:
1) שימוש בידע וחשיבה מתחומי האנתרופולוגיה בהקשרים חינוכיים ולטובת המעשה החינוכי.

) הבנה מהי אתנוגרפיה מפרספקטיבה אנתרופולוגית, והקנית יכולת לשימוש באתנוגרפיה לצרכים חינוכיים.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1) הבנת אפשרויות היישום של ידע מחקרי הלכה למעשה בחינוך.
2) להשתמש בתובנות אנתרופולוגיות בכלל, ובכלים אתנוגרפייים בפרט, בשדה המעשה החינוכי.

דרישות נוכחות (%):
נוכחות מלאה. 80% נוכחות היא תנאי לקבלת ציון.

שיטת ההוראה בקורס: דיון, סדנא, הרצאות; התנסות. על הסטודנטים לקחת בחשבון יציאה אחת לתצפית משותפת (מחוץ למסגרת השעות הרגילות) שהיא חובה.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
בחלקו הראשון של השיעור נדון במאפיינים של פרספקטיבה אנתרופולוגית בכלל, תוך קריאה של מחקרים ומונוגרפיות בתחום החינוך: אתנוגרפיות בגני ילדים, בבתי ספר, בתנועות נוער; התבוננות וניתוח אנתרופולוגי של חיי היום יום בבתי ספר, של טקסים במערכת החינוך; של מפגשים בחינוך הבלתי פורמאלי או אופני הכשרת מורים ומנהלים. נבחן במבט מחודש עולמות מוכרים לכאורה כגון "טיולים שנתיים", "חדר המורים", "מבחן מסכם" או , לימודי אולפן לעולים חדשים.
בחלקו השני של השיעור נבחן את האופן שבו ניתן לעשות שימוש בידע אנתרופולוגי וחשיבה אנתרופולוגית כחלק מהתערבות חינוכית ופעולה מעשית בשדות חינוכיים מגוונים, מרמת המדיניות ועד למפגש בין מורים או מדריכים לתלמידים וחניכים בעלי זהויות מגוונות. נלמד על האופן בו פרספקטיבה אנתרופולוגית יכולה לתרום בזירות שונות כגון: התאמה של תוכניות לימוד ומדיניות חינוכית לאוכלוסיות שונות; בניית תרבות בית ספרית שנמצאת בדיאלוג עם הסביבה החברתית והמגוון התרבותי; יצירת זיקה בין 'תוכן' ו'תהליך' בפעילות חינוכית ובתוכניות חינוכיות; שמירת הרוח והערכים של מסגרות בלתי פורמאליות בסביבה משתנה ומגוונת ועוד. בחלק מהמקרים הלימוד יעשה מתוך מפגש עם מרצים אורחים – מומחים בתחומים ספציפיים של יישום ידע אנתרופולוגי או ידע מחקרי איכותני אחר בתחום החינוך.
במקביל ללימוד של ספרות ותוכניות התערבות שתועדו, נדון במקרי חקר על בסיס תצפיות וחומרים שיביאו המשתתפים עצמם מהשטח. המשתתפים יבחרו לשם כך שדה חינוכי – ע"פ תחומי העניין שלהם ונטייתם האישית. הבחירה יכולה להיות של שדה או זירה חינוכית שבה התלמידים מעורבים כבר ממילא (כאנשי חינוך, או בצורה אחרת)- או לחילופין היא יכולה להיות של שדה חינוכי שהם מעוניינים להכירו. ביחס לשדה זה יושם דגש ללימוד המוביל גם להשפעה מעשית על המעשה החינוכי. דיונים אלה ישמשו בסיס לעבודה הסופית בקורס.

חומר חובה לקריאה:
ביבליוגרפיה (רשימה זו אינה סופית!)
בן אליעזר, אורי ( 2008) "כושי סמבו, בילי-בילי ממבו. כיצד יהודי הופך שחור בארץ המובטחת". בתוך: גזענות בישראל. עורכים: יהודה שנהב, יוסי יונה. ירושלים: מכון ון ליר; הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשסח
בקרמן, צבי ( 2008) עיצוב זיכרון מפייס : לקראת דו-קיום יהודי-פלסטיני באמצעות חינוך דו-לשוני. משחקי זיכרון; תפיסות של זמן וזיכרון בתרבות היהודית. עורך: יותם בנזימן. ירושלים: מכון ון ליר בירושלים; תשסח.
גולדן, דבורה (2003). 'עכשיו, כמו ישראלים אמיתיים, בואו נקום ונשיר': הוראת השפה הלאומית למהגרים רוסים בישראל. מגמות. מ"ב (3): 388--411.
גולדן דבורה ברם חן (2012) הנוכחות החמקמקה של "רב-תרבותיות": פענוח ופעולה בשדה החינוך .מפגש כ' 35,
הרצוג, א. (1998 ). הקליטה הביורוקרטית של עולי אתיופיה בישראל: סגרגציה ולא אינטגרציה. בתוך: אבוהב, א הרצוג, א ואחרים (עורכים ). ישראל: אנתרופולוגיה מקומית . תל- אביב: צ'ריקובר, עמ' 133 –156
זועבי, חאולה וסויה ריקי, "אסטרטגיות התערבות מוטות תרבות: זיהוי והמשגה. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, מס 32 דצמבר 2010 עמ 53 -73
חביב-ברק איילה , בקרמן צבי בילו יורם ( 2011 ) יום הזיכרון ויום הנכבה בבית ספר ו-לשוני בישראל: מפגש בין זהויות בקונפליקט. מגמות מ"ז 3-4, עמ' 483-452.
יפה אורית רפופורט תמר (2013) על חינוך וחילוניות – קבלת שבת בגן הילדים הלא דתי בישראל. בתוך: מחקרים אתנוגרפיים על חינוך עורכים : ברכה אלפרט ושמחה שלסקי, תל אביב: מכון מופת. עמ' 231-271.
לומסקי פדר עדנה (2003) מסוֹכן זיכרון לאומי לקהילת אבל מקומית: טקס יום הזיכרון בבתי ספר בישראל. מגמות, מ"ב:3 (עמ' 387-353).
לומסקי-פדר עדנה, רפופורט תמר, גינזבורג לידיה 2008. נראות מהגרת : מבט, ייצוג, גוף בתוך נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג (בעריכתן) ירושלים: הקיבוץ המאוחד בשיתוף מכון ון ליר בירושלים.
סווידלר, אן. " תרבות בפעולה: סמלים ואסטרטגיות". בתוך תקשורת כתרבות, מקראה כרך א, עורכות ת.ליבס ומ. טלמון (האוניברסיטה הפתוחה) עמ' 53-78.
קרניאלי מירה (2008) המחקר האתנוגרפי ככלי להתפתחות המקצועית בהכשרת עובדי חינוך שבילי מחקר שנתון מס' 15.
רסניק ג'וליה (2008 ) "נראות וזהות בבתי ספר רב תרבותיים בישראל" בתוך: לומסקי-פדר, ע. ורפופורט, ת. (עורכות) נראות והגירה. ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
תובל סמדר (2013) אילו היה עושה אבחון היו מוצאים שהוא לקוי למידה..." - מוסדות בבית הספר ותפקידם בניתוב תלמידים לחינוך מיוחד. בתוך: מחקרים אתנוגרפיים על חינוך עורכים : ברכה אלפרט ושמחה שלסקי, תל אביב: מכון מופת. עמ' 173-206.

חומר לקריאה נוספת:
ביבליוגרפיה נוספת (בחירה והשלמה)
איזיקוביץ' רבקה (עורכת), על גבולות תרבותיים וביניהם :עולים צעירים בישראל, רמות - אוניברסיטת תל-אביב, 2003. פרקים נבחרים.
אשכנזי מיכאל ( 1986-8 ), מחקר אתנוגרפי באנתרופולוגיה, שיטות מחקר במדעי החברה בעריכת רות בייט מרום ואחרים, יחידה 4. רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
בילו, יורם 1992. "האוניברסאליות האנושית והשוני התרבותי", מחשבות 63: 18-27.
בר-שלום י' , שי א' (עורכים) (1999). המחקר האיכותני בחקר החינוך. במכללה 11 (גיליון מיוחד).
גירץ, קליפורד. "תיאור גדוש: לקראת תיאורית תרבות פרשנית". תרגם: י. מייזלר. בתוך תקשורת כתרבות, מקראה כרך א, עורכות ת.ליבס ומ. טלמון (האוניברסיטה הפתוחה) עמ' 27-49.
הרבון עירית, אבועסבה ח‘אלד אבו נסרה מוחמד (2013) החינוך הערבי בישראל: תביעה למשאבים חומריים או מאבק על משאבים אידיאולוגיים? סוציולוגיה ישראלית, י"ד 2
טיילור, צ'רלס. פוליטיקה של ההכרה, בתוך רב-תרבותיות במבחן הישראליות, עורך אוהד נחתומי, מאגנס, ירושלים, עמ' 21-52.
סבר, ריטה 1999. "בין "התחפרות" ל"הדיפה" – גורמי בלימה של חינוכאים בניהול הדיאלוג הבית-ספרי בתוך קונטקסט רב-תרבותי", בין הצלצולים, הסתדרות המורים.

סבר ריטה 2004. מדיניות קליטת העליה במערכת החינוך, מגמות מ"ג 1 145-169
עזר, ח' 2004. "רב-תרבותיות בחברה ובבית הספר, היבטים חינוכיים ואורייניים". רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

צבר בן יהושוע נ' (1990). המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה. תל-אביב: מסדה.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה20 %
השתתפות 20 %
הגשת עבודה 50 %
הגשת תרגילים 10 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
1) בסמינר זה תינתן אפשרות (אך לא חובה) לסטודנטים לעשות שימוש בנסיון המעשי שלהם, לשתף בו עמיתים ולבחון אותו באמצעות הכלים שמציע הקורס
בו עמיתים ולבחון אותו באמצעות הכלים שמציע הקורס.
2) רשימת הקריאה המצורפת אינה סופית, ויכולה להשתנות. תינתנה הנחיות מפורטות לגבי הקריאה לכל שיעור. הסטודנטים יתבקשו להציג חומרי קריאה בכיתה.
3) תינתנה הנחיות מפורטות בהמשך לגבי תרגיל ועבודת הסיום. על הסטודנטים לקחת בחשבון יציאה אחת לתצפית משותפת (מחוץ למסגרת השעות הרגילות) שהיא חובה. על המועד המדויק תהיה הודעה מוקדמת. העבודה הסופית תוגש בצמדים או בקבוצות, בתיאום עם המרצה. נקדיש זמן בכיתה לבניית צוותי העבודה.