|
HU Credits:
2
Degree/Cycle:
2nd degree (Master)
Responsible Department:
social work
Semester:
2nd Semester
Teaching Languages:
Hebrew
Campus:
Mt. Scopus
Course/Module Coordinator:
Bilha Bachrach
Coordinator Office Hours:
Monday 15.00-16.00
Teaching Staff:
Dr. Bilha Bachrach
Course/Module description:
The course will integrate the worlds of trauma and loss with that of cinema.
Trauma and Loss- We will delve into the theoretical content in the area of trauma and loss in the context of several issues and populations using theoretical materials and movies.
Cinematic Creation- As a representation of reality and as a facilitator of changing reality. We will learn the indirect language of creativity that is made possible by the use of movies and we will explore the process of "self-healing" that the "artist" experiences while focusing on the content of trauma and loss.
Between Cinema and Treatment-In the interface between the world of treatment and that of cinema we find methods such as video-therapy and cinema-therapy. The course will provide an opportunity to examine cinematic creations as part of the therapeutic process in severe human situations.
Using a process of interactive experiential learning the course will combine a theoretical base and the viewing and analysis of movies. Implementing a psycho-social orientation, we will examine the function of movies as a representation and construct of reality and a connection will be made between these understandings and the use of movies in treatment.
Course/Module aims:
To offer an alternative view of the area of loss and trauma and to identify social and personal processes as expressed in cinematic creations.
To develop creative thinking among Social Workers in general and more specially among those that work in the area of severe human situations, trauma and loss.
To learn the curative power of cinematic creation and of the related treatment tools- video and cinema therapies.
Learning outcomes - On successful completion of this module, students should be able to:
The development of a flexible, wide view and a stance of Mindfulness in dealing with the area of trauma and loss.
The development of creative thinking in the treatment of clients in severe distress.
The addition of new treatment instruments to the students' professional repertoire- video and cinema therapies
Attendance requirements(%):
Active participation
Teaching arrangement and method of instruction:
Interactive process that will combine-
Theoretical reading material for each lesson and the summary of these materials.
Viewing and analysis of movies through the theoretical constructs.
Discussion and application of this knowledge in the framework of creative therapeutic treatment techniques.
Course/Module Content:
Tasks-
Reading of theoretical material
Active participation in the classes
Presentation of an issue, facilitating a discussion and presentation of practical applications in an area of trauma and loss integrating theoretical knowledge and relevant movie segments.
Submitting a written paper based on the presentation.
The presentation and paper: 90%
Active participation: 10%
Required Reading:
יצירה קולנועית והתמודדות עם שכול וטראומה
תשע"ה 2014-2015
ד"ר בלהה בכרך
רשימת קריאה על פי נושאי הקורס
מאמרי חובה מסומנים בכוכבית (*)
ייתכנו שינויים
מטאפורה
אליצור, א. (1992) ציפורים בראש, פרפרים בבטן וחיות אחרות: השימוש במטאפורות בתהליך הטיפול. שיחות, כרך ו' חוברת 2.
Fox, R. (1989). What is metaphor for? Clinical Social Work Journal, 17, 233-244 (*)
סינמה תרפיה
גוטרמן, ר., (1998). צפיה בסרטים ככלי טיפולי: המודל הסינו-תרפויטי אינטגרטיבי. חברה ורוחה, י"ח (3), 437-454. (*)
רפאלי-סתיו,א. ושוחט,ל. (2012). "לחבר את הכנפיים" - קבוצות תרפיה באמצעות צפייה בסרטים, להורים וילדיהם המתבגרים, השוהים בפנימייה". כתב- עת טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, כרך 2, (גליון 1), 140-149.
Sharp ,C., Smith ,J.V., & Cole ,A. (2002). Cinema therapy: Metaphorically promoting therapeutic change. Counseling Psychology Quarterly, 15(3), 269 – 276
ווידאו תרפיה
נצר, ר. (2013) הקולנוע מטפל בנו: יחסי מטפל מטופל בסרטים. ריסלינג: תל אביב.
קנסקביץ,י. (2013). על סרטים ושימושם ככלי טיפולי בפסיכולוגיה.נדלה בתאריך : 15/7/14. מהאתר: http://www.storypro.co.il/?pageNumber&eq;30
רונן, ת. ושכטר י. (1990). ”שימוש בסימולציות וידאו ככלי טיפולי בהתערבות התנהגותית קוגניטיבית”. חברה ורווחה י”א, (54-45)1.
Rigazio-Digilio, S.A. (2001). Videography: Re-storying the Lives of Clients Facing Terminal Illness. In R.A. Neimeyer (ed.) Meaning Reconstruction & the Experience of Loss (chap. 17, pp. 331-343). Washington DC: American Psychology Association.(*)
טראומה
הרמן-לואיס, ג'. ( 1994). טראומה והחלמה. הוצאת עם עובד. (*)
הקדמה, עמ' 13 – 16;
פרק 2, האימה. עמ' 50 – 70.
עתיה, י. (2014). לקראת פנומנולוגיה של הטראומה. בתוך אתר פסיכולוגיה עברית , אב תשע"ד. (*)
פלוסהיים, ד. ( 2014). מרחב מוגן: מטפל מטופל במציאות של טראומה מתמשכת. פסיכולוגיה עברית 1.8.14.
הלם קרב
בליך, א. ומלמד, י. (2007). פגיעה נפשית פוסט טראומטית עקב שירות צבאי. רפואה ומשפט, גליון 37, עמ' 37-43.(*)
כהו, מ. ופארשה, אלי. (2008). קשרים חברתיים ותרבותיים לתגובת-קרב טראומת מלחמה כמשבר זהות. אתר פסיכולוגיה עברית (*)
פלגי, י. (2007). טיפול נארטיבי בהפרעת דחק טראומטית. שיחות, כ"א, חוברת מס' 2. עמ' 190-196.
פגיעות מיניות
הרמן-לואיס, ג'. ( 1994). טראומה והחלמה. הוצאת עם עובד.(*) פרק 9,,זכרון ואבל. עמ'
213-238. [רלוונטי גם להלם קרב]
זומר, א. ( 2004). להיות או לא להיות: טראומת ילדות והפרעות ניתוק. בתוך הסוד ושיברו: סוגיות בגילוי עריות. עורכות צביה זליגמן וזהבה סולומון. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב. עמ' 164 -192 .
זליגמן, צ. ( 2004). תהליך העדות בטיפול בטראומת גילוי עריות: גילום מחדש ועיבוד הטראומה ביחסי העברה והעברה נגדית. בתוך הסוד ושיברו: סוגיות בגילוי עריות. עורכות צביה זליגמן וזהבה סולומון. הוצאת הקיבות המאוחד, תל אביב. עמ' 240 – 256.(*)
שכול מבט חברתי
ויצטום, א. (2004). נפש, אבל ושכל. משרד הביטחון. ישראל. פרק י"ג עמ' 115 – 128 שכול והנצחה – הפנים הכפולות של המיתוס הישראלי. (*)
אותו מאמר במקום אחר -
ויצטום, א. ומלקינסון, ר. (1993) שכול והנצחה: הפנים הכפולות של המיתוס הלאומי. בתוך אובדן ושכול בחברה הישראלית . רות מלקינסון, שמשון רובין ןאליעזר ויצטום
(עורכים). הצאת משרד הביטחון, ירושלים. עמ' 231 – 255.
קולנוע:
בזימן, י. (2013). "אנחנו היינו בים": הביקורת המאשרת בסרטי מקרה לבנון הישראלים שאחרי מלחמת לבנון השנייה. תיאוריה וביקורת. 41, 313 – 324.
שוחט, א. (1991). לאחר 1948: הז'אנר ההירואי-לאומי. בתוך הקולנוע הישראלי: הסטוריה ואידיאולוגיה. הוצאת הסינימטק, ירושלים. עמ' 61 – 80.
שכול אישי
רוטנברג, מ. (2005). שכול והאגדה החיה. לא מעשה עיקר אלא המעשייה. ספרי חמד, ישראל. (*)
פרק 17, אגדת שכול בהעדרו של מספר חי, עמ' 168 – 181
פרק 6 , מהפכת ההכרה באמת הסוביקטיבית, עמ' 49 – 63
ויצטום, א. (2004). נפש, אבל ושכול. משרד הביטחון. ישראל. פרק י"ג שכול והנצחה – הפנים הכפולות של המיתוס הלאומי.
פרק ט', יצירת משמעות לאובדן – משנתו של נימאייר עמ' 81 –88.
פרק ח'. התמודדות עם אבל טראומטי עמ' 70-80.
Lister, S., Pushkar, D. & Connolly, K. (2008). Current bereavement theory: Implication for art practice. The Art in Psychotherapy. 35. Pp. 245-250. (*)
גישות לאבל- שלבים, דו מסלולי, ומתן משמעות.
.
Additional Reading Material:
Course/Module evaluation:
End of year written/oral examination 0 %
Presentation 0 %
Participation in Tutorials 10 %
Project work 90 %
Assignments 0 %
Reports 0 %
Research project 0 %
Quizzes 0 %
Other 0 %
Additional information:
|
