נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: עבודה סוציאלית

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): גב בוני גולדברג

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: Bony.Goldberg@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום מראש

מורי הקורס:
גב בוני גולדברג

תאור כללי של הקורס:
הקורס אמור להציג דילמות ואתגרים מהתחום הפרקטי ומנסיון המצטבר שלי בתחום ניהול שירותי הרווחה הן ברשות מקומית גדולה והן משרות המדינה.
זאת לצד קריאת חומר תיאורטי והמשגת הנסיון הפרקטי.

מטרות הקורס:
למידה והכרת הכלים הניהוליים של שירותי הרווחה, מתוך פרקטיקה וניסיון מצטבר.
 רכישת כלים ומיומנויות ניהול בסוגיות ניהול מורכבות.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
התלמידים יהיו מסוגלים להתמודד עם סוגיות מורכבות של ניהול שירותי רווחה -דילמות ואתגרים למול סוגיות סבוכות של ניהול תוצאתי,עבודה רגישת תרבות, המתח בין דרג פוליטי לדרג המקצועי,עבודה מול תקשורת ועוד.
דיונים אלה אמורים לחדד הדילמות ולצד זה לימוד כלים מעשיים למול סוגיות אלה.

דרישות נוכחות (%):
100%

שיטת ההוראה בקורס: הוראה פרונטלית

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. אתגרים בעבודת המנהל החברתי ודילמות בעבודה סוציאלית:
בניש, א. (2012). שירותי רווחה במאה העשרים ואחת: מגמות ואתגרים, ביטחון סוציאלי, 90.
הזנפלד, י.(2018). מה זה בדיוק ניהול ארגוני רווחה?. חברה ורווחה לח' (1), 15-22.
*סדן, א. (2009). עבודה קהילתית- שיטות לשינוי חברתי. הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 413-428.
*קאופמן, ר. ומנסבך, א. (2002). על הקשרן של החלטות ערכיות בעבודה סוציאלית - חקר מקרה. חברה ורווחה כ"ב (2), 185-197.
* קוד האתיקה המקצועית של העובדים סוציאליים בישראל. (2018).האגודה לקידום העבודה סוציאלית.
* שיתופים (2013) תפקיד המנהלת החברתי- תיאוריה ומעשה. בית יהושע: שיתופים.
Banks, S. (2016). Everyday ethics in professional life: social works as ethics work. Ethics and social Welfare, 10, 35-52
.
2. הפרטה ומגזר שלישי:
*אלמוג-בר, מ. ואייזנשטדט, מ. (2015). "יש לך הרגשה שאתה נתקל בקיר, ואז אין לך ברירה אלא להקים עמותה": קווים לדמותם של ארגוני שורשים בחברה האזרחית המספקים שירותי רווחה. בטחון סוציאלי, 98, 97-128.
גל-נור י. ופז-פוקס, א. (2015). מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי. מבוא. מכון ון ליר: הקיבוץ המאוחד.
*מדהלה-בריק, ש. וגל, ג'. (2016) מיקור חוץ של שירותי הרווחה: מגמות ותמורות. בתוך א. וייס (עורך), דו'ח מצב המדינה 2016,ירושלים: מרכז טאוב.
3. התרעה ומדיניות חברתית:
בירן-דקלבאום, ד. (2016). עובדים סוציאליים ומדיניות חברתית-מושפעים או משפיעים? מידעו"ס 81, 28-29.
מקרוס, א. וע. וייס-גל (2012). אידיאולוגיה חברתית ומקצועית של עובדים סוציאליים קהילתיים ופרטניים בישראל. חברה ורווחה, ל"ב (4), 487-511.
נוימן.ח וכנען.ר.א.(2023). מחזון למעשה: עובדים סוציאליים קהילתיים כיזמים חברתיים. חברה ורווחה מ'ג, 42-64.
*סירקיס, ל. ומוסקוביץ', י. (2015). פעילות לשינוי מדיניות של 'פורום מים'. מידעו"ס 78, 66-72.
*רוסו-כרמל, ס. סוקולובר-יעקובי, א. וקרומר-נבו מ. (2019). מה בין מיצוי זכויות למיצוי זכויות אקטיבי? בטחון סוציאלי,106, 99-122.
* Mosley. J. (2013). Recognizing new opportunities: Reconceptualizing policy advocacy in every day organitional practice. National association of social workers

3. אתגרים בעבודה עם תקשורת ומדינה חברתית
בהם, א. (2012). שווק חברתי בעבודה סוציאלית, חברה ורווחה כ'ג (2), 149-166
*ברק-ברנדס, ס. וגפן-קושילביץ, ש. (2010). איפה רוז?- בחינת סיקור רציחתה של רוז פיזם בעיתונות הישראלית-כמקרה בוחן לייצוג אלימות נגד ילדים. מסגרות מדיה 5, 57-81.
ווייס-גל, ע. ופלד, ע. (2009). "קולות מפורסמים": הכשרת עובדים סוציאליים לשימוש באמצעי התקשורת ככלי בפרקטיקת מדיניות. ביטחון סוציאלי 79, 85-109.
*עיריית ירושלים ואחרים נ' שטיינברג ואחרים
*ת"א 13036-07-14 דוד גואלמן גולן נ' לורי שם טוב (2016)
* Duggan, M., Lenhart, A., Lampe, C.; Ellison, N.B. (2015). Parents and social media. Pew research center.

4. בין שלטון מרכזי ושלטון מקומי:
אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים: מבנה ארגוני.
* גל, ג'., מדהלה, ש., בלייך, ח. (2017). תקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות. מרכז טאוב.
להט, ל, וטלית, ג. (2012). אתגרי הרגולציה בתחום שירותי הרווחה האישיים והחברתיים. בטחון סוציאלי, 90, 81-120.
* להט, ל. וצבע, י. (2018). רגולציה מותאמת כמודל אפשרי לשירותי רווחה אישיים- היבטים תיאורטיים ומעשיים. חברה ורווחה, לח' (1), 149-174.
שמיד,י. ומורלי-שגיב, ד. (2018). רפורמה במחלקות לשירותים חברתיים- תמונת מצב ההישגים והקשיים ביישום שינויים בשירותים חברתיים. חברה ורווחה לח' (1), 175-205.
*פרוינד, ע., צריקר, ע., אבו-יונס, פ.(2018). עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים במגזר הערבי- מחויבות למנהיגות פוליטית או למנהיגות מקצועית- דילמות, קשיים ואתגרים. חברה ורווחה, ל'ח (1), 23-52.
6. כשירות תרבותית, רגישת תרבות ומה שביניהן:
*אגמון-שניר, ח. ושמר, א. (2016). כשירות תרבותית בעבודה קהילתית. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים,40-65
חאליוה, ז. וסוהיר (2010). אסטרטגיות התערבות מוטות תרבות. זיהוי והמשגה. מפגש,12, 53-63.
* קרני, ב.(2019). תפיסותיהם של הורים מהגרים מאתיופיה ביחס למצבי סיכון של ילדיהם. מידעו'ס 89.
שמר, א. (2009). מריבוי תרבויות לרב תרבותיות- אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והורים, עט השדה, 3, 4-11.
Forte, J. A. (1999). Culture: The tool-kit metaphor and multicultural social work. Families in Society: The Journal of Contemporary Social Services, 80(1), 51-62.
*Lightman, E. S., & Shor, R. (2002). Askanim: Informal helpers and cultural brokers as a bridge to secular helpers for the Ultra-Orthodox Jewish communities of Israel and Canada. Families in Society: The Journal of Contemporary Human Services, 83, 315–324.

7. ההקשר הפוליטי בניהול החברתי:
דורון, א'. (2004). שירותי הרווחה האישיים בישראל - שינויי המנהיגות והשלכותיהם על עיצוב המערכת. ביטחון סוציאלי, 65, 32-11..
*יחסי גומלין בין הנבחרים לפקידות בכירה ברשויות המקומיות. (2018) משרד הפנים.
*פרוינד, ע., צריקר, ע., אבו-יונס, פ.(2018). עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים במגזר הערבי- מחויבות למנהיגות פוליטית או למנהיגות מקצועית- דילמות, קשיים ואתגרים. חברה ורווחה, ל'ח (1), 23-52.

8. ניהול מבוסס תוצאות:
*מיזם התוצאות של משרד הרווחה והג'וינט.
*זעירא, ע. (2010). הטמעה של תהליכי הערכה שיטתית בפרקטיקה הישירה של עובדים סוציאליים. בטחון סוציאלי 85, 49-70.
פאס, ה. וכהן נבות, מ. (2002). עבודה עם משפחות בשירותי רווחה: הגדרת תוצאות, דרכי התערבות, ותפקידי העובדים הסוציאליים. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל: ירושלים.
Mayne, J. (2005). Challenges and lessons in results-based management. Canadian Journal of Programme Evaluation, 19 (1), 31-60.
Raghavan, R. (2010). Using risk adjustment approach in child welfare performance measurement. Children ajd youth services review: 32, 102-112.

9. שיתוף פעולה בין סוכנויות:
*השולחן העגול- מסמכי המסגרת לכינון השיח התלת- מגזרי. (2016). משרד ראש הממשלה.

שמיד, ה. ואלמוג-בר, מ. (2016). שותפויות בין מגזריות בישראל-תשומות, תהליכים ותוצרים. המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית.
Wimpfheimer, R., Bloom, M., & Kramer, M. (1991). Inter-agency collaboration: Some working principles. Administration in Social Work, 14(4), 89-102.
*Smith, S.R. (2018). Nonprofits and public administration: Reconciling performance management and citizen engagement. The American review of public administration, 129-152.

10. ניהול במצבי חרום
* תקנות עבודה סוציאלית (תע'ס) פרק 20.1 (2014). מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים- הערכות למצבי משבר.
*Hawkins, R. L, & Maurer, K. (2010). Bonding, Bridging and Linking: How social capital operated in New Orleans following hurricane Katerina. British journal of social work, 40, 1777-1793.
*Yanay, U. and Benjamin, S. (2015). The role of social workers in disasters: The Jerusalem experience. International Social Work 48(3): 263–276 Sage Publications: London, Thousand Oaks, CA and New Delhi.

11. אתגרי מערכת הבריאות בקורונה

*צ'רנחובסקי,ד';בנטל, ב' ו סלע, א'.(2020)- המאבק בנגיף הקורונה בראי מערכת הבריאות: מבט -על. מכון טאוב - מתוך דו"ח מצב המדינה 2020.

להד, מ' (2020) – עקרון הרציפות ויישומן במשבר הקורונה – הלכה למעשה. שיחות – שיחות בימי קורונה, 31-34.

12.החקיקה החברתית והשפעותיה
*דורון, י'.(2012). עובדם סוציאליים והחוק בישראל. בתוך עבודה סוציאלית בישראל-עורכים: חובב מאיר, לוונטל אלי ויוסי קטן. הוצאת הקיבוץ המאוחד .68-90.
כהן ,ר. (2014). הפוליטיקה של חקיקת חוק הדיור הציבורי. בטחון סוציאלי, תשע'ד, מספר 94, 93-97
פבר, מ. (2010). בין "טיפולי" ל"פלילי": חובת הדיווח מנקודת ראותם של פקידי הסעד. משפחה ומשפט, ג-ד, 347-365.
Melton, G. B. (2005). Mandated reporting: a policy without reason. Child abuse & neglect, 29(1), 9-18.

חומר חובה לקריאה:
1. אתגרים בעבודת המנהל החברתי ודילמות בעבודה סוציאלית:
בניש, א. (2012). שירותי רווחה במאה העשרים ואחת: מגמות ואתגרים, ביטחון סוציאלי, 90.
הזנפלד, י.(2018). מה זה בדיוק ניהול ארגוני רווחה?. חברה ורווחה לח' (1), 15-22.
*סדן, א. (2009). עבודה קהילתית- שיטות לשינוי חברתי. הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 413-428.
*קאופמן, ר. ומנסבך, א. (2002). על הקשרן של החלטות ערכיות בעבודה סוציאלית - חקר מקרה. חברה ורווחה כ"ב (2), 185-197.
* קוד האתיקה המקצועית של העובדים סוציאליים בישראל. (2018).האגודה לקידום העבודה סוציאלית.
* שיתופים (2013) תפקיד המנהלת החברתי- תיאוריה ומעשה. בית יהושע: שיתופים.
Banks, S. (2016). Everyday ethics in professional life: social works as ethics work. Ethics and social Welfare, 10, 35-52
.
2. הפרטה ומגזר שלישי:
*אלמוג-בר, מ. ואייזנשטדט, מ. (2015). "יש לך הרגשה שאתה נתקל בקיר, ואז אין לך ברירה אלא להקים עמותה": קווים לדמותם של ארגוני שורשים בחברה האזרחית המספקים שירותי רווחה. בטחון סוציאלי, 98, 97-128.
גל-נור י. ופז-פוקס, א. (2015). מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי. מבוא. מכון ון ליר: הקיבוץ המאוחד.
*מדהלה-בריק, ש. וגל, ג'. (2016) מיקור חוץ של שירותי הרווחה: מגמות ותמורות. בתוך א. וייס (עורך), דו'ח מצב המדינה 2016,ירושלים: מרכז טאוב.
3. התרעה ומדיניות חברתית:
בירן-דקלבאום, ד. (2016). עובדים סוציאליים ומדיניות חברתית-מושפעים או משפיעים? מידעו"ס 81, 28-29.
מקרוס, א. וע. וייס-גל (2012). אידיאולוגיה חברתית ומקצועית של עובדים סוציאליים קהילתיים ופרטניים בישראל. חברה ורווחה, ל"ב (4), 487-511.
נוימן.ח וכנען.ר.א.(2023). מחזון למעשה: עובדים סוציאליים קהילתיים כיזמים חברתיים. חברה ורווחה מ'ג, 42-64.
*סירקיס, ל. ומוסקוביץ', י. (2015). פעילות לשינוי מדיניות של 'פורום מים'. מידעו"ס 78, 66-72.
*רוסו-כרמל, ס. סוקולובר-יעקובי, א. וקרומר-נבו מ. (2019). מה בין מיצוי זכויות למיצוי זכויות אקטיבי? בטחון סוציאלי,106, 99-122.
* Mosley. J. (2013). Recognizing new opportunities: Reconceptualizing policy advocacy in every day organitional practice. National association of social workers

3. אתגרים בעבודה עם תקשורת ומדינה חברתית
בהם, א. (2012). שווק חברתי בעבודה סוציאלית, חברה ורווחה כ'ג (2), 149-166
*ברק-ברנדס, ס. וגפן-קושילביץ, ש. (2010). איפה רוז?- בחינת סיקור רציחתה של רוז פיזם בעיתונות הישראלית-כמקרה בוחן לייצוג אלימות נגד ילדים. מסגרות מדיה 5, 57-81.
ווייס-גל, ע. ופלד, ע. (2009). "קולות מפורסמים": הכשרת עובדים סוציאליים לשימוש באמצעי התקשורת ככלי בפרקטיקת מדיניות. ביטחון סוציאלי 79, 85-109.
*עיריית ירושלים ואחרים נ' שטיינברג ואחרים
*ת"א 13036-07-14 דוד גואלמן גולן נ' לורי שם טוב (2016)
* Duggan, M., Lenhart, A., Lampe, C.; Ellison, N.B. (2015). Parents and social media. Pew research center.

4. בין שלטון מרכזי ושלטון מקומי:
אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים: מבנה ארגוני.
* גל, ג'., מדהלה, ש., בלייך, ח. (2017). תקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות. מרכז טאוב.
להט, ל, וטלית, ג. (2012). אתגרי הרגולציה בתחום שירותי הרווחה האישיים והחברתיים. בטחון סוציאלי, 90, 81-120.
* להט, ל. וצבע, י. (2018). רגולציה מותאמת כמודל אפשרי לשירותי רווחה אישיים- היבטים תיאורטיים ומעשיים. חברה ורווחה, לח' (1), 149-174.
שמיד,י. ומורלי-שגיב, ד. (2018). רפורמה במחלקות לשירותים חברתיים- תמונת מצב ההישגים והקשיים ביישום שינויים בשירותים חברתיים. חברה ורווחה לח' (1), 175-205.
*פרוינד, ע., צריקר, ע., אבו-יונס, פ.(2018). עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים במגזר הערבי- מחויבות למנהיגות פוליטית או למנהיגות מקצועית- דילמות, קשיים ואתגרים. חברה ורווחה, ל'ח (1), 23-52.
6. כשירות תרבותית, רגישת תרבות ומה שביניהן:
*אגמון-שניר, ח. ושמר, א. (2016). כשירות תרבותית בעבודה קהילתית. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים,40-65
חאליוה, ז. וסוהיר (2010). אסטרטגיות התערבות מוטות תרבות. זיהוי והמשגה. מפגש,12, 53-63.
* קרני, ב.(2019). תפיסותיהם של הורים מהגרים מאתיופיה ביחס למצבי סיכון של ילדיהם. מידעו'ס 89.
שמר, א. (2009). מריבוי תרבויות לרב תרבותיות- אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והורים, עט השדה, 3, 4-11.
Forte, J. A. (1999). Culture: The tool-kit metaphor and multicultural social work. Families in Society: The Journal of Contemporary Social Services, 80(1), 51-62.
*Lightman, E. S., & Shor, R. (2002). Askanim: Informal helpers and cultural brokers as a bridge to secular helpers for the Ultra-Orthodox Jewish communities of Israel and Canada. Families in Society: The Journal of Contemporary Human Services, 83, 315–324.

7. ההקשר הפוליטי בניהול החברתי:
דורון, א'. (2004). שירותי הרווחה האישיים בישראל - שינויי המנהיגות והשלכותיהם על עיצוב המערכת. ביטחון סוציאלי, 65, 32-11..
*יחסי גומלין בין הנבחרים לפקידות בכירה ברשויות המקומיות. (2018) משרד הפנים.
*פרוינד, ע., צריקר, ע., אבו-יונס, פ.(2018). עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים במגזר הערבי- מחויבות למנהיגות פוליטית או למנהיגות מקצועית- דילמות, קשיים ואתגרים. חברה ורווחה, ל'ח (1), 23-52.

8. ניהול מבוסס תוצאות:
*מיזם התוצאות של משרד הרווחה והג'וינט.
*זעירא, ע. (2010). הטמעה של תהליכי הערכה שיטתית בפרקטיקה הישירה של עובדים סוציאליים. בטחון סוציאלי 85, 49-70.
פאס, ה. וכהן נבות, מ. (2002). עבודה עם משפחות בשירותי רווחה: הגדרת תוצאות, דרכי התערבות, ותפקידי העובדים הסוציאליים. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל: ירושלים.
Mayne, J. (2005). Challenges and lessons in results-based management. Canadian Journal of Programme Evaluation, 19 (1), 31-60.
Raghavan, R. (2010). Using risk adjustment approach in child welfare performance measurement. Children ajd youth services review: 32, 102-112.

9. שיתוף פעולה בין סוכנויות:
*השולחן העגול- מסמכי המסגרת לכינון השיח התלת- מגזרי. (2016). משרד ראש הממשלה.

שמיד, ה. ואלמוג-בר, מ. (2016). שותפויות בין מגזריות בישראל-תשומות, תהליכים ותוצרים. המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית.
Wimpfheimer, R., Bloom, M., & Kramer, M. (1991). Inter-agency collaboration: Some working principles. Administration in Social Work, 14(4), 89-102.
*Smith, S.R. (2018). Nonprofits and public administration: Reconciling performance management and citizen engagement. The American review of public administration, 129-152.

10. ניהול במצבי חרום
* תקנות עבודה סוציאלית (תע'ס) פרק 20.1 (2014). מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים- הערכות למצבי משבר.
*Hawkins, R. L, & Maurer, K. (2010). Bonding, Bridging and Linking: How social capital operated in New Orleans following hurricane Katerina. British journal of social work, 40, 1777-1793.
*Yanay, U. and Benjamin, S. (2015). The role of social workers in disasters: The Jerusalem experience. International Social Work 48(3): 263–276 Sage Publications: London, Thousand Oaks, CA and New Delhi.

11. אתגרי מערכת הבריאות בקורונה

*צ'רנחובסקי,ד';בנטל, ב' ו סלע, א'.(2020)- המאבק בנגיף הקורונה בראי מערכת הבריאות: מבט -על. מכון טאוב - מתוך דו"ח מצב המדינה 2020.

להד, מ' (2020) – עקרון הרציפות ויישומן במשבר הקורונה – הלכה למעשה. שיחות – שיחות בימי קורונה, 31-34.

12.החקיקה החברתית והשפעותיה
*דורון, י'.(2012). עובדם סוציאליים והחוק בישראל. בתוך עבודה סוציאלית בישראל-עורכים: חובב מאיר, לוונטל אלי ויוסי קטן. הוצאת הקיבוץ המאוחד .68-90.
כהן ,ר. (2014). הפוליטיקה של חקיקת חוק הדיור הציבורי. בטחון סוציאלי, תשע'ד, מספר 94, 93-97
פבר, מ. (2010). בין "טיפולי" ל"פלילי": חובת הדיווח מנקודת ראותם של פקידי הסעד. משפחה ומשפט, ג-ד, 347-365.
Melton, G. B. (2005). Mandated reporting: a policy without reason. Child abuse & neglect, 29(1), 9-18.

חומר לקריאה נוספת:
1.1. אתגרים בעבודת המנהל החברתי ודילמות בעבודה סוציאלית:
בניש, א. (2012). שירותי רווחה במאה העשרים ואחת: מגמות ואתגרים, ביטחון סוציאלי, 90.
הזנפלד, י.(2018). מה זה בדיוק ניהול ארגוני רווחה?. חברה ורווחה לח' (1), 15-22.
*סדן, א. (2009). עבודה קהילתית- שיטות לשינוי חברתי. הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 413-428.
*קאופמן, ר. ומנסבך, א. (2002). על הקשרן של החלטות ערכיות בעבודה סוציאלית - חקר מקרה. חברה ורווחה כ"ב (2), 185-197.
* קוד האתיקה המקצועית של העובדים סוציאליים בישראל. (2018).האגודה לקידום העבודה סוציאלית.
* שיתופים (2013) תפקיד המנהלת החברתי- תיאוריה ומעשה. בית יהושע: שיתופים.
Banks, S. (2016). Everyday ethics in professional life: social works as ethics work. Ethics and social Welfare, 10, 35-52
.
2. הפרטה ומגזר שלישי:
*אלמוג-בר, מ. ואייזנשטדט, מ. (2015). "יש לך הרגשה שאתה נתקל בקיר, ואז אין לך ברירה אלא להקים עמותה": קווים לדמותם של ארגוני שורשים בחברה האזרחית המספקים שירותי רווחה. בטחון סוציאלי, 98, 97-128.
גל-נור י. ופז-פוקס, א. (2015). מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי. מבוא. מכון ון ליר: הקיבוץ המאוחד.
*מדהלה-בריק, ש. וגל, ג'. (2016) מיקור חוץ של שירותי הרווחה: מגמות ותמורות. בתוך א. וייס (עורך), דו'ח מצב המדינה 2016,ירושלים: מרכז טאוב.
3. התרעה ומדיניות חברתית:
בירן-דקלבאום, ד. (2016). עובדים סוציאליים ומדיניות חברתית-מושפעים או משפיעים? מידעו"ס 81, 28-29.
מקרוס, א. וע. וייס-גל (2012). אידיאולוגיה חברתית ומקצועית של עובדים סוציאליים קהילתיים ופרטניים בישראל. חברה ורווחה, ל"ב (4), 487-511.
נוימן.ח וכנען.ר.א.(2023). מחזון למעשה: עובדים סוציאליים קהילתיים כיזמים חברתיים. חברה ורווחה מ'ג, 42-64.
*סירקיס, ל. ומוסקוביץ', י. (2015). פעילות לשינוי מדיניות של 'פורום מים'. מידעו"ס 78, 66-72.
*רוסו-כרמל, ס. סוקולובר-יעקובי, א. וקרומר-נבו מ. (2019). מה בין מיצוי זכויות למיצוי זכויות אקטיבי? בטחון סוציאלי,106, 99-122.
* Mosley. J. (2013). Recognizing new opportunities: Reconceptualizing policy advocacy in every day organitional practice. National association of social workers

3. אתגרים בעבודה עם תקשורת ומדינה חברתית
בהם, א. (2012). שווק חברתי בעבודה סוציאלית, חברה ורווחה כ'ג (2), 149-166
*ברק-ברנדס, ס. וגפן-קושילביץ, ש. (2010). איפה רוז?- בחינת סיקור רציחתה של רוז פיזם בעיתונות הישראלית-כמקרה בוחן לייצוג אלימות נגד ילדים. מסגרות מדיה 5, 57-81.
ווייס-גל, ע. ופלד, ע. (2009). "קולות מפורסמים": הכשרת עובדים סוציאליים לשימוש באמצעי התקשורת ככלי בפרקטיקת מדיניות. ביטחון סוציאלי 79, 85-109.
*עיריית ירושלים ואחרים נ' שטיינברג ואחרים
*ת"א 13036-07-14 דוד גואלמן גולן נ' לורי שם טוב (2016)
* Duggan, M., Lenhart, A., Lampe, C.; Ellison, N.B. (2015). Parents and social media. Pew research center.

4. בין שלטון מרכזי ושלטון מקומי:
אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים: מבנה ארגוני.
* גל, ג'., מדהלה, ש., בלייך, ח. (2017). תקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות. מרכז טאוב.
להט, ל, וטלית, ג. (2012). אתגרי הרגולציה בתחום שירותי הרווחה האישיים והחברתיים. בטחון סוציאלי, 90, 81-120.
* להט, ל. וצבע, י. (2018). רגולציה מותאמת כמודל אפשרי לשירותי רווחה אישיים- היבטים תיאורטיים ומעשיים. חברה ורווחה, לח' (1), 149-174.
שמיד,י. ומורלי-שגיב, ד. (2018). רפורמה במחלקות לשירותים חברתיים- תמונת מצב ההישגים והקשיים ביישום שינויים בשירותים חברתיים. חברה ורווחה לח' (1), 175-205.
*פרוינד, ע., צריקר, ע., אבו-יונס, פ.(2018). עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים במגזר הערבי- מחויבות למנהיגות פוליטית או למנהיגות מקצועית- דילמות, קשיים ואתגרים. חברה ורווחה, ל'ח (1), 23-52.
6. כשירות תרבותית, רגישת תרבות ומה שביניהן:
*אגמון-שניר, ח. ושמר, א. (2016). כשירות תרבותית בעבודה קהילתית. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים,40-65
חאליוה, ז. וסוהיר (2010). אסטרטגיות התערבות מוטות תרבות. זיהוי והמשגה. מפגש,12, 53-63.
* קרני, ב.(2019). תפיסותיהם של הורים מהגרים מאתיופיה ביחס למצבי סיכון של ילדיהם. מידעו'ס 89.
שמר, א. (2009). מריבוי תרבויות לרב תרבותיות- אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והורים, עט השדה, 3, 4-11.
Forte, J. A. (1999). Culture: The tool-kit metaphor and multicultural social work. Families in Society: The Journal of Contemporary Social Services, 80(1), 51-62.
*Lightman, E. S., & Shor, R. (2002). Askanim: Informal helpers and cultural brokers as a bridge to secular helpers for the Ultra-Orthodox Jewish communities of Israel and Canada. Families in Society: The Journal of Contemporary Human Services, 83, 315–324.

7. ההקשר הפוליטי בניהול החברתי:
דורון, א'. (2004). שירותי הרווחה האישיים בישראל - שינויי המנהיגות והשלכותיהם על עיצוב המערכת. ביטחון סוציאלי, 65, 32-11..
*יחסי גומלין בין הנבחרים לפקידות בכירה ברשויות המקומיות. (2018) משרד הפנים.
*פרוינד, ע., צריקר, ע., אבו-יונס, פ.(2018). עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים במגזר הערבי- מחויבות למנהיגות פוליטית או למנהיגות מקצועית- דילמות, קשיים ואתגרים. חברה ורווחה, ל'ח (1), 23-52.

8. ניהול מבוסס תוצאות:
*מיזם התוצאות של משרד הרווחה והג'וינט.
*זעירא, ע. (2010). הטמעה של תהליכי הערכה שיטתית בפרקטיקה הישירה של עובדים סוציאליים. בטחון סוציאלי 85, 49-70.
פאס, ה. וכהן נבות, מ. (2002). עבודה עם משפחות בשירותי רווחה: הגדרת תוצאות, דרכי התערבות, ותפקידי העובדים הסוציאליים. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל: ירושלים.
Mayne, J. (2005). Challenges and lessons in results-based management. Canadian Journal of Programme Evaluation, 19 (1), 31-60.
Raghavan, R. (2010). Using risk adjustment approach in child welfare performance measurement. Children ajd youth services review: 32, 102-112.

9. שיתוף פעולה בין סוכנויות:
*השולחן העגול- מסמכי המסגרת לכינון השיח התלת- מגזרי. (2016). משרד ראש הממשלה.

שמיד, ה. ואלמוג-בר, מ. (2016). שותפויות בין מגזריות בישראל-תשומות, תהליכים ותוצרים. המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית.
Wimpfheimer, R., Bloom, M., & Kramer, M. (1991). Inter-agency collaboration: Some working principles. Administration in Social Work, 14(4), 89-102.
*Smith, S.R. (2018). Nonprofits and public administration: Reconciling performance management and citizen engagement. The American review of public administration, 129-152.

10. ניהול במצבי חרום
* תקנות עבודה סוציאלית (תע'ס) פרק 20.1 (2014). מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים- הערכות למצבי משבר.
*Hawkins, R. L, & Maurer, K. (2010). Bonding, Bridging and Linking: How social capital operated in New Orleans following hurricane Katerina. British journal of social work, 40, 1777-1793.
*Yanay, U. and Benjamin, S. (2015). The role of social workers in disasters: The Jerusalem experience. International Social Work 48(3): 263–276 Sage Publications: London, Thousand Oaks, CA and New Delhi.

11. אתגרי מערכת הבריאות בקורונה

*צ'רנחובסקי,ד';בנטל, ב' ו סלע, א'.(2020)- המאבק בנגיף הקורונה בראי מערכת הבריאות: מבט -על. מכון טאוב - מתוך דו"ח מצב המדינה 2020.

להד, מ' (2020) – עקרון הרציפות ויישומן במשבר הקורונה – הלכה למעשה. שיחות – שיחות בימי קורונה, 31-34.

12.החקיקה החברתית והשפעותיה
*דורון, י'.(2012). עובדם סוציאליים והחוק בישראל. בתוך עבודה סוציאלית בישראל-עורכים: חובב מאיר, לוונטל אלי ויוסי קטן. הוצאת הקיבוץ המאוחד .68-90.
כהן ,ר. (2014). הפוליטיקה של חקיקת חוק הדיור הציבורי. בטחון סוציאלי, תשע'ד, מספר 94, 93-97
פבר, מ. (2010). בין "טיפולי" ל"פלילי": חובת הדיווח מנקודת ראותם של פקידי הסעד. משפחה ומשפט, ג-ד, 347-365.
Melton, G. B. (2005). Mandated reporting: a policy without reason. Child abuse & neglect, 29(1), 9-18.

מרכיבי הציון הסופי :
הגשת עבודה מסכמת / פרויקט גמר / מטלת סיכום / מבחן בית / רפרט % 100

מידע נוסף / הערות:
לא יינתן ציון בקורס למי שייעדר יותר מ-20% במהלך הסמסטר, גם אם ההיעדרות מוצדקת

"הגשת עבודה (תרגיל אמצע/עבודת סיכום) בקורס ללא קבלת אישור מבעוד מועד מהמרצה תגרור הורדת ניקוד, תורד נקודה מציון העבודה עבור כל יום איחור"