לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

דרכים חדשות לחשוב, ללמוד ולנוע - 34556
English
הדפסה
 
סגור סגירה חלון
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 30-08-2021
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: חינוך

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר אליק פלטניק

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: Alik.Palatnik@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס:

מורי הקורס:
ד"ר אליק פלטניק

תאור כללי של הקורס:
הקורס מתמקד בתנועה כמקור היוצר של התובנות שלנו על מרחב וזמן. הקורס יסקור תיאוריות מרכזיות ומושגי יסוד בתחום חשיבה מעוגנת גוף(Embodied cognition). במהלך הקורס נחשף לשיטות למידה מעוגנת גוף (Embodied learning) ונדון על היישום האפשרי של הפדגוגיה הזאת בתחומי דעת שונים. סוגיות של קוגניציה, תרבות ופדגוגיה יעלו מניסיונות המשתתפים להבין ולהסביר את דרכי החשיבה והתנועה שלהם.

מטרות הקורס:

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

לתאר בסיס תיאורטי ומעשי לחשיבה מעוגנת גוף.
להגדיר ולתאר את העקרונות העיקריים של הפדגוגיה מעוגנת גוף.
לתאר להשוות מודלים שונים של פדגוגיה מעוגנת גוף.
לתרגל פעילות חינוכית שיתופית מעוגנת גוף.
לנתח פעילויות חינוכיות מנקודת המבט מעוגנת גוף.
לתכנן וליישם פעילות חינוכית על פי העקרונות המנחים את פדגוגיית מעוגנת גוף (כולל בלמידה מרחוק).
לבנות מאגר של פעילויות וחומרים חינוכיים מעוגני גוף.

דרישות נוכחות (%):
90

שיטת ההוראה בקורס: שתתפות בפעילויות חינוכיות מעוגנות גוף, התנסות, דיון, הרצאה

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
מבוא. דוגמאות תפיסה,רגש, שפה, מושגים ותיאום חברתי מעוגני גוף.
טיול היסטורי-טכנולוגי. מה אנו יכולים למצוא על דואליות גוף-נפש? אפלטון, אריסטו, דקארט ועדויות ממדעי המוח.
מה נוכל ללמוד על קשר גוף-נפש מארכיאולוגיה? תיאוריה של מעורבות חומרית.
כיצד הגוף משפיע על התפיסה שלנו. אשליות אופטיות ועוד.
קצב ... אתה יכול להרגיש את זה בכל מקום. ניסויים עם קצב. פעילות קצבית שיתופית.
למידה מעוגנת גוף של גיאומטריה במרחב. עט תלת מימד, בניית דגמים. האם לגודל יש משמעות?
שפה מעוגנת גוף.
קסמים, מפלצות ומתמטיקה.
מחוות זה חשוב.
הטכנולוגיה נכנסת לזירה. הכירו את MIT (פ).
פיזיקת ריקודים.

חומר חובה לקריאה:
Required reading:
Abrahamson, D. (2015). The monster in the machine, or why educational technology needs embodied design. In V. R. Lee (Ed.), Learning technologies and the body: Integration and implementation (pp. 21–38). New York, NY: Routledge.
Abrahamson, D., & Sánchez-García, R. (2016). Learning is moving in new ways: The ecological dynamics of mathematics education. Journal of the Learning Sciences, 25(2), 203-239.
Alibali, M. W., & Nathan, M. J. (2012). Embodiment in mathematics teaching and learning: Evidence from learners' and teachers' gestures. Journal of the learning sciences, 21(2), 247-286.
De Lima, R. N., & Tall, D. (2008). Procedural embodiment and magic in linear equations. Educational Studies in Mathematics, 67(1), 3-18.
Radford, L. (2009). Why do gestures matter? Sensuous cognition and the palpability of mathematical meanings. In L. Radford, L. Edwards, & F. Arzarello (Eds.), Gestures and multimodality in the construction of mathematical meaning [special issue]. Educational Studies in Mathematics, 70(2), 111-126.
Nemirovsky, R., & Ferrara, F. (2009). Mathematical imagination and embodied cognition. Educational Studies in Mathematics, 70(2), 159-174.
Ng, O., & Sinclair, N. (2018). Drawing in space: Doing mathematics with 3D pens. In L. Ball, P. Drijvers, S. Ladel, H.-S. Siller, M. Tabach, & C. Vale (Eds.), Uses of technology in primary and secondary mathematics education (pp. 301–313). Cham, Switzerland: Springer
Palatnik, A., & Abrahamson, D. (2018). Rhythmic movement as a tacit enactment goal mobilizes the emergence of mathematical structures. Educational Studies in Mathematics, 99(3), 293–309. DOI: 10.1007/s10649-018-9845-0.

חומר לקריאה נוספת:
Johnson, M. (1987). The body in the mind: The bodily basis of meaning, imagination, and reason. Chicago: University of Chicago Press.
Lakoff, G., & Núñez, R. E. (2000). Where mathematics comes from: How the embodied mind brings mathematics into being. New York: Basic Books.
Malafouris, L. (2013). How things shape the mind. Cambridge, MA: MIT Press.
Sheets-Johnstone, M. (1999). The primacy of movement. Amsterdam: John Benjamins.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 60 %
הגשת תרגילים 40 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה