לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

חינוך לזהות לאומית - פרקטיקות, שחקנים וזירות פעולה - 34552
English
הדפסה
 
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 02-12-2016
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: חינוך

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): עדנה לומסקי-פדר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: msednal@mscc.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס:

מורי הקורס:
פרופ עדנה לומסקי-פדר

תאור כללי של הקורס:
השיעור יעסוק בקשרי הגומלין ההדוקים שבין לאומיות וחינוך בחברה הישראלית. באמצעות ספרות סוציולוגית ואנתרופולוגית העוסקת בחקר ביטויי הלאומיות בזירות חינוך שונות נבחן סוגיות כמו: הפרקטיקות המגוונות במערכת החינוך להבניית מרחב, זמן וזיכרון, המשפחה המגויסת והמתגייסת; הכנה לצבא בתוך בית הספר ומחוצה לו; כינון היררכיות חברתיות וסימון גבולות הזהות הלאומית באמצעות מערכת החינוך,ועוד.

מטרות הקורס:
מטרה לבחון באופן תיאורטי וביקורתי את המקום של מערכת החינוך בעצוב הסמנטימנט הלאומי והבניית של היררכיות חברתיות.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

היכרות עם הגישות המרכזיות העוסקות בתחום.
יישום חשיבה ביקורתית.

דרישות נוכחות (%):
100%

שיטת ההוראה בקורס: ההוראה היא פרונטלית בעיקר תוך עידוד דיון פעיל בכתה על סמך חומרי הקריאה.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
ראה ברשימת הקריאה

חומר חובה לקריאה:
תכנית השעורים:
1. רקע תיאורטי
דהאן, י., וסרמן, ה., 2006. מבוא. בתוך דהאן, י., וסרמן, ה. (עורכים), להמציא אומה. האוניברסיטה הפתוחה:רעננה. עמ' 11-21.
זיגמונד באומן, 2000, מודרניות נזילה. מאגנס: ירושלים, עמ' 1-12, 26-32.
פלד, י. שפיר, ג. 2005, מיהו ישראלי – דינמיקה של אזרחות מורכבת. אוניברסיטה תל אביב. עמ' 9-20
Alexander, H. 2011, Citizenship, Education and Social conflict, pp.12-14, Vanleer- Jerusalem.

2. מבט היסטורי – מגמות ותהליכים
(פרק תקומה על חינוך בשנות ה 50)
סבג קלרה וביברמן-שלו ליאת, 2014, חינוך, חברה וצדק. פרדס: חיפה, עמ' 157-182.

3. תפוקות חינוכיות – עמדות, זהויות ודפוסי אזרחות בקרב צעירים
(הסרט עבדי הזיכרון)
שיינדלין, דליה, 2010, "בני הנוער בישראל – לאן?" בתוך, גם וגם, סתירות בזהות בקרב צעירים בישראל, הגר צמרת-קרצ'ר (עורכת), הוצאת ראלף הקסל ורובי נתנזון תל-אביב, עמ' 187-209.

4. אתוס הצבר כמודל תרבותי
אלמוג, עוז, 1997, הצבר-דיוקן. עם עובד: תל-אביב. עמ' 14-26.
גולדן, ד. ) 2010). "נראים כהלכה: מפגשים בין ילדים ישראלים לילדים עולים בספרות ילדים עכשווית". בתוך לומסקי-פדר, ע. ורפופורט, ת. (עורכות), נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג. ירושלים: ון ליר והקבוץ המאוחד, עמ' 140-157.
5. שפה
יהודה שנהב, מייסלון דלאשה, רמי אבנימלך, נסים מזרחי, יונתן מנדל,2015, ידיעת ערבית בקרב יהודים בישראל (דוח).ואן ליר: ירושלים.
יונס,מ. ליביו, א. 2015, ממדים אידיאולוגיים בשימוש של צעירים ערבים בישראל בשפה ההיברידית "ערביזי". מסגרות מדיה, 15: 1-20.
6. הבניית זיכרון – לימודי שואה
גודמן יהודה, מזרחי ניסים, 2013, "זיכרון לאומי והסללה אזרחית: הבדלים אתניים-מעמדיים בתהליכי זיכרון בבתי ספר תיכוניים בישראל". בתוך בתוך: יונה, מזרחי ופניגר (עורכים), פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל: מבט מלמטה. ירושלים: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ' 108-136.

7. זיקה למרחב - טיולים ומסעות

מרקוביץ, ד., 2012, "הטיול השנתי במבחן האתניות: המקרה של בית הספר קדמה בירושלים". בתוך: תמר רפופורט ואהוביה כהנא (עורכים), הסדר החברתי והקוד הבלתי הפורמלי, רסליג: תל אביב, עמ' 343-365.

נוי, ח, 2003, "סיפורים של גבריות הגמונית: גוף ומרחב בסיפורי תרמילאים ישראליים". סוציולוגיה ישראלית, ה(1): 75-120.

8. טקסים –זמן לאומי

וינצקי-סרוסי, ו. 2005. "ספור אגדה עם סוף לא נעים: יום הזיכרון ליצחק רבין בבתי הספר היסודיים בישראל". בתוך גור. ח. (עורכת), מיליטריזים בחינוך. בבל: תל אביב, עמ' 300-319.

לומסקי-פדר ע., 2003,"מסוכן זיכרון לאומי לקהילת אבל מקומית: טקס יום הזיכרון בבתי ספר". מגמות, 3: 353-87.



9. טקסים – בין הלאומי לאישי
לומסקי פדר, ע.2012."טקסי סיום בבתי ספר: על הפורמאלי, הבלתי-פורמאלי וסדר חברתי". בתוך: ת. רפופורט וא. כהנא (עורכים) סדר חברתי והקוד הבלתי פורמאלי. תל-אביב: רסלינג, עמ' 417-443
פורמן, מ., 1994, ילדות כמרקחה. תל אביב: הוצאת הקבוץ המאוחד, עמ' 153-160.
10. מוזאונים – ייצוגים של זיכרון
שנהב-קלר, שלי, 2005. "מדברים עבר – מדברים הווה- שיח פרשני של עבר בתצוגה מוזאונית". סוציולוגיה ישראלית ,ו(2):225-350.
Avner Ben-Amos, 2015. The Palmach Museum in Tel-Aviv: The Past as a Space of Education, Entertainment, and Discipline. Museum History Journal, 8(2): 147–167.

11. חינוך לחוסן לאומי
פרידמן-פלג, קרן, 2014, העם על הספה – הפוליטיקה של הטראומה בישראל. מאגנס: ירושלים. עמ' 128-144.
12. הפרדה ואינטגרציה על בסיס לאומי

נטלי לוי ויוסי שביט, 2015,"כרוניקה של אכזבה: אינטגרציה בין ערבים ליהודים בבית ספר יסודי". סוציולוגיה ישראלית, ט"ז(2):7-30.

13. הכנה לצבא
Harel, N., Lomsky-Feder, E., 2011, Bargeninig over Citizenship: Pre-Military Prepatory Activities in the Srevice of the Dominant Groups. In H. Alexander et al (eds), Citizenship, Education and Social conflict, pp.187-198, Van leer- Jerusalem.



חומר לקריאה נוספת:

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 90 %
הגשת תרגילים 10 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה