נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: חינוך

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר יונת רום

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: yonat.rum@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: ימי שני 10:30-11:30, או בתיאום מראש

מורי הקורס:
ד"ר יונת רום -צימת

תאור כללי של הקורס:
קורס זה יסקור את האופן בו נתפס, תואר והוגדר אוטיזם מהתיאורים הקליניים הראשונים בשנות ה-40 ועד היום, תוך התייחסות לידע המצטבר, שינויים, ושאלות פתוחות.

מטרות הקורס:
לחשוף את הסטודנטיות והסטודנטים להגדרה העדכנית של אוטיזם, תיאוריות מסבירות, מחקר וביקורת המחקר המגיעה מתוך קהילות אוטיסטיות, ולנושאים במחלוקת בשדה מחקר האוטיזם. חומר הקריאה יכלול מאמרי יסוד מדעיים בתחום האוטיזם, וכן מאמרים תיאורטיים והיסטוריים לצד טקטסים המתארים חוויות חיים בגוף ראשון, טורי דעה ודיונים בעיתונות המדע ובמדיה החברתית.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
לתאר את ההגדרה העדכנית של אוטיזם ולהבין את ההבדלים בין האופן בו אנו תופסים אוטיזם כיום והאופן בו נתפס אוטיזם בעבר. סטודנטיות וסטודנטים יוכלו לסקור מספר תיאוריות מסבירות לאוטיזם ואת הסוגיות המרכזיות הנמצאות כיום במחלוקת בשדה מחקר האוטיזם. סטודנטים יוכלו להציג דעה אישית מנומקת בנוגע לאחת או יותר מהסוגיות במחלוקת שידונו בכתה.

דרישות נוכחות (%):

שיטת ההוראה בקורס: קקורס זה יועבר באופן פרונטאלי, על מנת לעודד ולאפשר דיון, שאלות, וחשיבה משותפת במפגשים שלנו. ההרצאות, חומר הקריאה והמפגשים הם חלקים חיוניים של הקורס. נוכחות היא דרישת חובה של הקורס, והשתתפות פעילה במפגשים תגדיל את סיכויי ההצלחה.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מבוא: מבט על על הגדרות, תיאוריות ומיתוסים
2. תיאורים קליניים מוקדמים
3. שינויים בהגדרות וראשית המירוץ להבנת האטיולוגיה
4. הערכה, אבחנה והתערבות
5. תאוריות מסבירות לאוטיזם
6. התיאוריה על בעית האמפתיה הכפולה וגישת המגוון הנויורלוגי
7. קהילות אוטיסטיות, סנגור עצמי ומחקר משותף
8. מחקר גנטי באוטיזם: קצת על המדע והרבה על המחלוקות
9. אוטיזם או אוטיזמים? הויכוח על ההגדרה מחדש
10. חזרה וסיכום

חומר חובה לקריאה:
הסילבוס ה"חי" של קורס זה הוא מודל. שם תמצאו את חומר הקריאה לקראת כל שיעור והצעות להרחבה. מצ"ב רשימת קריאה בסיסית, יתכנו שינויים:
Baron‐Cohen, S. (2009). Autism: the empathizing–systemizing (E‐S) theory. Annals of the New York Academy of Sciences, 1156(1), 68-80.

Chevallier, C., Kohls, G., Troiani, V., Brodkin, E. S., & Schultz, R. T. (2012). The social motivation theory of autism. Trends in cognitive sciences, 16(4), 231-239.

Happé, F., & Frith, U. (2020). Annual Research Review: Looking back to look forward–changes in the concept of autism and implications for future research. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 61(3), 218-232.

Jaswal, V. K., & Akhtar, N. (2019). Being versus appearing socially uninterested: Challenging assumptions about social motivation in autism. Behavioral and Brain Sciences, 42, e82.

Milton, D., Gurbuz, E., & López, B. (2022). The ‘double empathy problem’: Ten years on. Autism, 26(8), 1901-1903.

Rajendran, G., & Mitchell, P. (2007). Cognitive theories of autism. Developmental review, 27(2), 224-260.

גיל, ר., שהם, ש., ושלי ס. (2016). הבניית זהות תרבותית חיובית בקהילות של אנשים עם מגבלות. בתוך: לימודי מוגבלות, מקראה. הוצאת מכון ון ליר.

דרומי, א. (2018). אוטיזם מסע להבנת הרצף. ספרי ניב (מבוא, פרק 4)

סילברמן, ס. תרגום לעברית: צוקרמן, א. (2021). על הספקטרום. כתר (פרק 3, פרק 4)

פרית', א. תרגום לעברית: נורית לוינסון (1997). אוטיזם - פשר החידה. ספרית פועלים (פרק 10: חשיבה על מיינד).

הסילבוס החי באתר יכלול גם חומרי קריאה רשות להרחבה והעמקה

חומר לקריאה נוספת:

מרכיבי הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה % 100

מידע נוסף / הערות:
סטודנט.ית שזקוק.ה לתמיכה או התאמה עקב מוגבלות או שוני מתבקש.ת ליצור איתי קשר בהקדם