נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: חינוך

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ג'וליה רסניק

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: julia.resnik@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ה' שעה 13:00-14:00

מורי הקורס:
פרופ ג'וליה רסניק

תאור כללי של הקורס:
עם העמקת תהליכי הגלובליזציה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית החל משנות ה 1980 וביתר שאת בשנות ה 2000 מערכות החינוך דגלו במעבר לאזרחות גלובלית וראייה קוסמופוליטית של האזרח, התייחסות למשבר האקלים כבעיה עולמית ומאבק לזכויות אדם ולצדק חברתי. אולם, בעשור האחרון אנו עדים לשינוי מגמה: במקום חתירה למטרות עולמיות משותפות בתמיכתם של ארגונים בינלאומיים ניכרת הסתגרות מקומית והתכנסות לאומית. מדינות נסוגות מהכלכלה הגלובלית דוגמת בריטניה והBrexit או מאיימות לסגת (make America great again “כדברי טרמפ), מפלגות ימין קיצוני עולות לשלטון (הונגריה, ועד לא מכבר פולין וברזיל) או מחזקות את כוחן משמעותית (צרפת וגרמניה). התחזקות רגשי פטריוטיזם ולאומנות בעקבות המלחמות (באוקראינה, ישראל) והפולריזציה הפוליטית והחברתית (ימין /שמאל, אליטות/עמך) מועצמים ברשתות חברתיות ומגבירים את אי הסובלנות ל"אחר" ל"שונה". האלגוריתמים המופעלים ברשתות מקבעות את הפרט בבועה חד גונית המחזקת את דעתו,ה ואינה חושפת את הפרט לביקורת או תפיסות סותרות. בנוסף, היעדר הפיקוח על הדיווחים ברשתות יוצר דיסאינפורמציה ופייק ניוס המכרסמים באמונה ב"אמת" וביכולתנו לקיים דיון על בסיס עובדות מוסכמות. ההתפתחויות של הבינה המלאכותית בצעדי ענק (בטיפול בטקסטים ובתמונות) מחריפות לעין ארוך את יכולתנו לקבוע מהי אמת ומה הן עובדות. ישנם פוליטיקאים המתנגדים לכלכלה ולפוליטיקה הגלובליות וכמהים להתכנס לחיק האומה וליכולת להחליט על גורל אזרחיה ללא תכתיבים מהאיחוד האירופי או מנאט"ו ומאידך, הגלובליזציה החברתית והתרבותית שרירה וקיימת. אנו עדים לאופן שהתקשורת העולמית והרשתות החברתיות חוצות ארצות והופכות את המתחים הלאומיים והאתניים ואת הפטריוטיות המקומית למאבקים גלובליים הנפרשים על פני מדינות ויבשות. דוגמא לכך, ההפגנות סטודנטים שהתקיימו לאחרונה בקמפוסים באוניברסיטאות באירופה ובארה"ב בעניין המלחמה בעזה. המורכבות הדינמית הזו קורעת את הצעירים.ות בין ההשתייכות לבינלאומיות, לגלובלי, לעולמי לבין ההשתייכות לקרוב, למקומי, ללאומי. ובתוך המורכבות המפותלת והחמקמקה הזו הצעירים.ות מחפשים.ות את דרכם.ן בחיים ומנסים.ות לדמיין ולבנות את עתידם.ן.

מטרות הקורס:
בקורס זה נחתור להבנת המתח בין האזרחות הגלובלית לאזרחות הלאומית בעידן הבתר-תעשייתי ונבחן מהם הכישורים הקוגניטיביים, החברתיים והאתיים הנדרשים מהאזרח.ית להבנה האתגרים העומדים בפניו.ה בימינו.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
- לעמוד על ההבדלים בין אזרח מדינה לבין אזרח גלובלי
- למנות את האפיונים המרכזיים של כלכלה קיינסייאנית ושל הכלכלה הניאוליברלית
- לבחון את הקשר בין קפיטליזם וקיימות
- להבחין בין זכויות הפרט וזכויות אדם
- לנתח ולהדגים מאפיינים של רשתות חברתיות
- להתמודד בקבוצות דיון בכיתה בדעות סותרות בנושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית

דרישות נוכחות (%):
80

שיטת ההוראה בקורס: פרונטלי, דיון, דיון בקבוצות, הצגות של תלמידים

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. אזרח מדינה ואזרח גלובלי : המתח בין לאומיות לבין קוסמופוליטיות
2. בין פרוטקציוניזם לבין כלכלה גלובלית
3. תיתכן קיימות בחברה קפיטליסטית?
4. פליטים, מהגרים וזהות מרובה – רב לשוניות, רב תרבותיות וגיוון דתי
5. טכנולוגיה וקומוניקציה –פייק ניוז (ידיעות כוזבות) וערעור ה"אמת"?
6. דמוקרטיה או פופוליזם? , מריטוקרטיה או אתנוקרטיה?

חומר חובה לקריאה:
אודנהיימר , נ. 2024 הישראלים החדשים הזמן הזה יוני 2024 https://hazmanhazeh.org.il/maqdasyin/
בוטון,א. ואסטרחן, ק. 2017 פרק 2 ״למי יש סיכום?״ שיתוף במשאבי למידה ברשתות חברתיות. בתוך: ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג וקריסטה אסטרחן (עורכים) חומות החינוך נפלו ברשת? מורים, תלמידים ורשתות חברתיות, מכון מופת, עמ' 53-75.
בר-טל, ד. ורוזן, י. 2010 חינוך לשלום בחברות המעורבות בסכסוך בלתי-נשלט: מודל עקיף וישיר. עיונים בחינוך, ג': 12-36.
הרפז, י. 2019 מסחור האזרחות כמגמה גלובלית סוציולוגיה ישראלית גליון כ 1 תשפ"ט , יוני 2019 עמ' 19-22
מילמן, א. ורבינוביץ, ד. 2017 (אי) שוויון אקלימי: פליטת גזי חממה מצריכת מזון בישראל על פי מדרג סוציו-אקונומי. סוציולוגיה ישראלית יח [2]/ גיליון מיוחד / סביבה וחברה 2017־ תשע"ז
נגר-רון 2023 המזרחים משבר חברתי וגלגוליה של הבעיה העדתית. סוציולוגיה ישראלית, כ"ד (2) , תשפ"ג
פילק, ד. 2019 הדמוס נעלם? הפופוליזם כאתגר על התפיסה הניאו־ליברלית של הפוליטי' סוציולוגיה ישראלית גליון כ 1 תשפ"ט. יוני 2019 עמ' 13-15
פרשיצקי, א. ורמניק, ל 2015 הון תרבותי בהגירה: ארגון פישקא של צעירים דוברי רוסית בתל אביב סוציולוגיה ישראלית תשע"ה ז' 1 עמ' 121 2015
שמחאי, ד. ודורצ'ין, א. 2024 פסטיבל אינדי בישראל: לקראת חשיבה אחרת על המרחב הקוסמופוליטי . סוציולוגיה ישראלית, כ"ה (2), תשפ"ד
Appiah, K. A. (1996). Against national culture. English in Africa, 23(1), 11-27.
Banks , J. A. 2004 Teaching for Social Justice, Diversity, and Citizenship in a Global World The Educational Forum. http://www.tandfonline.com/loi/utef20
Feijóo, C., Kwon, Y., Bauer, J. M., Bohlin, E., Howell, B., Jain, R., ... & Xia, J. (2020). Harnessing artificial intelligence (AI) to increase wellbeing for all: The case for a new technology diplomacy. Telecommunications Policy, 44(6), 101988. https://doi.org/10.1016/j.telpol.2020.101988
Gilead, T. (2017). Education’s role in the economy: towards a new perspective. Cambridge Journal of Education, 47(4), 457-473.
Grabel, I. (2018, April). Reflections on the economics profession, the neoliberal conjuncture, and the emerging democratic crisis: an analysis in the spirit of Albert O. Hirschman. In Forum for social economics (Vol. 47, No. 2, pp. 173-183). Routledge.
Resnik, J. (2008). The construction of the global worker through international education. In The production of educational knowledge in the global era (pp. 145-167). Brill. Kruse, L. M., Norris, D. R., & Flinchum, J. R. (2018). Social media as a public sphere? Politics on social media. The Sociological Quarterly, 59(1), 62-84.
Silberberg, R., & Agbaria, A. (2021). Legitimising populist education in Israel: The role of religion. British Educational Research Journal, 47(2), 316-331. Isin, E. (2024). Citizenship: New Trajectories in Law. Taylor & Francis.
Yair, G. and Gazit, O. 2010 Introduction: Collective Identities, States and globalization: Exploring the Legacy of SN Eisenstadt. In SN Eisenstadt, G Yaʼir, O Gazit (eds.) Collective Identities, States and Globalization: Essays in Honor of SN Eisenstadt. Hebrew University Magnes Press. (Read only: The Enlightenment and States—pp. 6-12).

חומר לקריאה נוספת:
חימיניס, א.ר. 2024 העידן הניאו־מרקנטיליסטי // איתי רנן • הזמן הזה יוני 2024 https://hazmanhazeh.org.il/neo-mercantilism/


D’Costa, A. P. (2012). Capitalism and economic nationalism: Asian state activism in the world economy. Globalization and economic nationalism in Asia, 1-32.
Hadžidedić, Z. (2021). No Capitalism Without Nationalism. Academicus International Scientific Journal, 12(24), 60-77.
Harber, Clive 2104. Education and International Development: Theory, Practice and Issues. Oxford: Symposium. Chapter 8: Education and green or sustainable education.
Resnik, J. (2009). Multicultural education–good for business but not for the state? The IB curriculum and global capitalism. British Journal of Educational Studies, 57(3), 217-244.

מרכיבי הציון הסופי :
מבחן בכתב % 50
השתתפות פעילה / עבודת צוות % 20
מצגת / הצגת פוסטר / הרצאה % 30

מידע נוסף / הערות:
50% מהציון הסופי מבחן בכיתה עם חומר פתוח

20% מהציון על קריאת שבועית מרשימת החובה

30% של הציון הסופי על הגשת סרטון/מצגת בקבוצות