לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

פוליטיקה בכיתה - 34353
English
הדפסה
 
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 30-08-2023
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: לימודי הוראה - תעודת הוראה

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר אדר כהן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: adar.cohen1@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום מראש

מורי הקורס:
ד"ר אדר כהן

תאור כללי של הקורס:
החינוך הוא מעשה פוליטי מטיבו, ונדבך חשוב בכל מערכת חינוך הוא החינוך האזרחי. אתגר זה אינו נחלתם של מורים לאזרחות ולהיסטוריה בלבד, אלא של כלל המורים, בכל שכבות הגיל ובכל תחומי הדעת. במסגרת זו, נדרשת כל מורה לעסוק מפעם לפעם באירועים אקטואליים, לנהל שיח בסוגיות שנויות במחלוקת, ולהתמודד עם אמירות פוליטיות של התלמידים. בקורס זה נכיר את המושגים הבסיסיים של שדה החינוך האזרחי, נחשף להנחיות של משרד החינוך בעניין ונקדיש זמן להתנסות מעשית וניתוח כיצד להתמודד כמורים בכיתה עם מקרי-בוחן פוליטיים שונים מהמציאות הישראלית.
בשנה זו נעסוק גם בשאלה כיצד הדרמה המשפטית פוליטית במדינה (ברפורמה/ההפיכה) משפיעה על המתרחש בכיתה.

מטרות הקורס:
הכרת המושגים התיאורטיים הקשורים לחינוך פוליטי ואתגריו על מנת לשפר את היכולות לעסוק בו הלכה למעשה בהוראה.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

1. לנתח מקרי בוחן לאור הכרת המושגים התיאורטיים בתחום.
2. לגבש תפיסה חינוכית אישית אודות 'הראוי' בחינוך פוליטי.
3. להתנסות בבניית מערך שיעור העוסק בסוגיה פוליטית בישראל.

דרישות נוכחות (%):
100

שיטת ההוראה בקורס: 1. הרצאות פרונטליות
2. דיונים כיתתיים
3. שיעור התנסות של הסטודנטים (רפרט)

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מטרות החינוך האזרחי בישראל ובעולם והוויכוח לגביהן
2. חינוך לאזרחות בישראל, חברה מרובת שסעים
3. 'כל מורה מחנך לאזרחות' - כיצד?
4. עיסוק באקטואליה ובסוגית שנויות במחלוקת
5. מה מקומן של עמדות המורה? - רצוי ומצוי
6. מודל לתכנון שיעור בחינוך פוליטי ושימוש בכללי השיח המוגן

חומר חובה לקריאה:
מסמכים רשמיים:
משרד החינוך (1996). להיות אזרחים – דו"ח ועדת קרמניצר, ירושלים: משרד החינוך
משרד החינוך (2016). "התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת". חוזר מנכ''ל תשעז/4(ב), 11.12.2016, פרק 9.2-3 [תיקון והחלפה לנוסח קודם]
שליף, ישי, לויתן, אירית ופארן, רחל (2007) "קש"ב – קשר ושיח רב תרבותי מוגן – יצירת שיח מוגן בנושאים קונפליקטואליים". ירושלים: משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (גרסא מקוונת)
כתיבה אקדמית:
אבנון, דן (2013). מבוא, בתוך: אבנון (עורך) חינוך אזרחי בישראל, תל אביב: עם עובד. עמ' 11-29.
ארליך-רון, רקפת וגינדי, שחר (2017). "שיח פוליטי בכיתה ככלי לקידום חיים משותפים", ביטאון מכון מופ"ת 60, עמ' 65-70.
גייגר, יצחק (2018). "בין מסורת דתית למודרנה – חינוך לאזרחות בחמ"ד". עמדות, ט', עמ' 47-74.
הופמן, תמי ואח' (2020) חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך – מסמך עקרונות. ירושלים: המכן הישראלי לדמוקרטיה
זבולון, ג'קי והראל, יגאל (2017). "בחירות כהזדמנות לחינוך בני נוער לאחריות ציבורית". דפי יוזמה 9, עמ' 62-82.
כהן, אדר (2015). "כל מורה הוא מחנך לאזרחות". בתוך: ישעיהו תדמור עמיר פריימן (עורכים). חינוך - שאלות האדם, כרך ב': בהוויה. תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת. עמ' 78-68
כהן, אדר (2021) "עזר כנגדה: שימוש מושכל בדינמיקה של עימות פוליטי בין מורה לתלמיד לטובת קידומו של חינוך אזרחי", דברים 14, עמ' 125-146.
לם, צבי (2000). "חינוך פוליטי וחינוך אידיאולוגי: הבחנות" בתוך: הרפז, יורם (עורך) לחץ והתנגדות בחינוך, תל אביב: ספרית פועלים. עמ' 344-359.
מיכאלי, ניר (2014). "מבוא" בתוך: מיכאלי (עורך). כן בבית ספרנו – מאמרים על חינוך פוליטי. תל אביב: מכון מופ"ת והוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ' 9-31
עראר, ח'אלד ואבראהים, פאדיה (2016). "בסבך הציפיות הסותרות: אסטרטגיות לחינוך לזהות לאומית ערבית-פלסטינית בבתי ספר ערביים בצפון ישראל". גילוי דעת 10, עמ' 101-136;
תמיר, יולי (2015). "מורים בחזית" . פרק בתוך: מי מפחד משוויון? על חינוך וחברה בישראל. תל-אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד. עמ' 108-130.

Cohen, Aviv (2016). Navigating competing conceptions of civic education: Lessons from three Israeli civics classrooms. Oxford Review of Education, 42(4), 391-407.‏
McAvoy, P., & Hess, D. (2013). Classroom deliberation in an era of political polarization. Curriculum Inquiry, 43(1), 14-47.
Westheimer, J., & Kahne, J. (2004). What kind of citizen? The politics of educating for democracy. American educational research journal, 41(2), 237-269.

חומר לקריאה נוספת:
בר-טל, דניאל והלפרין, עירן (2008) "חינוך לדמוקרטיה והשפעתו על בני הנוער". דור לדור – קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, ל"ב, תל אביב: אונ' תל אביב. עמ' 21-44
גודמן, מיכה (2017). "ממבוכה להקשבה" (פרק ו'). מלכוד 67 – הרעיונות מאחורי המחלוקת שקורעת את ישראל. מודיעין: הוצ' דביר. עמ' 112-123.
הלפרין, עירן (2016). "מחקר אודות יחסם של מורים והורים לשיח קונטרוברסלי בבית הספר". פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך, הכנס ה-2 לחינוך שותפות ודמוקרטיה בישראל. אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, https://www.idi.org.il/events/11828
חסקין, מימי (2014). "הוראת ספרות כמעשה פוליטי". בתוך: מיכאלי, ניר (עורך). כן בבית ספרנו – מאמרים על חינוך פוליטי. תל אביב: מכון מופ"ת והוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ' 237-258.
יאיר, גד (2011). "הדיבר השישי: אני מדבר, משמע אני קיים – על קרב המילה ומלחמת הדעה". צופן הישראליות – עשרת הדברות של שנות האלפיים. ירושלים: כתר. עמ' 99-113.
כהן, אדר (2013). "ניצחוני בניי, ניצחוני בנותיי – על הבוגר הרצוי בחינוך לאזרחות". הד החינוך פ"ז (4), עמ' 73-75.
ליטמנוביץ, עדו, (2019). חינוך להוראת זהות לאומית ודתית – תיאור תכניות לימודים מהעולם ואתגרים המשותפים להן. ירושלים: יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הישראלית למדעים.
סרי-לוי, אריאל (2013). על חינוך ונקיטת עמדה . בתוך: http://ariel.seri-levi.com/?p&eq;760
שפיגל כהן, גלי (2015). "חינוך לדמוקרטיה ישראל 2015: תמונת מצב". כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך. רעננה: קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה והמכון הישראלי לדמוקרטיה. עמ' 30-39.

Alviar-Martina T., Randallb J.D., Usherc E.L. & Engelharda G. (2008). "Teaching Civic Topics in Four Societies: Examining National Context and Teacher Confidence" The Journal of Educational Research 101(3), Pp. 177-188
Avery, P. G., Levy, S. A., & Simmons, A. M. (2013). Deliberating Controversial Public Issues As Part of Civic Education. The Social Studies, 104(3), 105-114.
Banks, J. A. (2008). "Diversity, group identity, and citizenship education in a global age" Educational researcher, 37(3), 129-139‏
Bar-Tal, D., & Harel, A. S. (2002). Teachers as agents of political influence in the Israeli high schools. Teaching and Teacher Education, 18(1), 121-134
ספרות יפה:
בורבארה, ראויה (2019). "השכנוע", בתוך: בלשון כרותה: פרוזה פלסטינית בעברית, הוצאת ידיעות ספרים. תרגום: דולי ברוך. עמ' 30-32.
ראונר, עילי (2019) . בשבח המלחמה. מודיעין: הוצאת כנרת-זמורה-ביתן. עמ' 120-125.


מרכיבי הציון הסופי :
מצגת / הצגת פוסטר / הרצאה / סמינר / פרוסמינר / הצעת מחקר % 60
השתתפות פעילה / עבודת צוות % 10
מטלות הגשה במהלך הסמסטר: תרגילים / עבודות / מבדקים / דוחות / פורום / סימולציה ואחרות % 20
נוכחות / השתתפות בסיור % 10

מידע נוסף / הערות:
השאיפה כי כל המשתתפים יציגו רפרט מעשי בכיתה (שיעור לדוגמא). במקרה ומספר המשתתפים יהיה גדול מדי, תינתן אפשרות להמיר משימה זו עבור חלקם להגשת עבודה בכתב.

 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה