נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: לימודי הוראה - תעודת הוראה

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): תניא ציון-וולדקס

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: tanya.zion-waldoks@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום מראש במייל

מורי הקורס:
ד"ר תניא ציון-וולדקס,
גב יעל בוים פיין

תאור כללי של הקורס:
במהלך הקורס נתמקד בחיבור בין חינוך, חברה ואי-שוויון, תוך התמקדות בהצטלבויות בין מגדר, אתניות, מעמד, ולאום ובזיקות בין ידע ליחסי כוח. נבחן מספר אתגרים שמציבה חשיבה מגדרית ביקורתית לחינוך בישראל כיום, כולל לעצם עיצובם של "גופי ידע", ההיררכיה בין דרכי ידיעה שונות, ולמקומם ותפקידם של רגשות בחינוך. ניעזר במגוון מקרי בוחן כדי להכיר מושגי יסוד, עקרונות ומתודות הלקוחים מסוציולוגיה של החינוך ומתאוריות פמיניסטיות – נלמד ליישם את התאוריה ולזהות את מגבלותיה. ננתח דילמות עקרוניות בעזרת דוגמאות מהתרבות הפופולרית ומסדר היום העכשווי של החברה בישראל, תוך דגש מיוחד על ניסיון חייהם של הסטודנטיות.ים עצמן.ם. נדון בכל אחת מהסוגיות ממגוון נקודות מבט ונשקול את הפתרונות השונים המוצעים לה לאור המגוון הערכי והשונות האתנית, דתית, מעמדית ולאומית בחברה בישראל. בנוסף, במהלך הקורס נערוך היכרות והתנסות מעשית עם פדגוגיות פמיניסטיות, אתיקה של דאגה, ולמידה התייחסותית כדי להרחיב את מנעד המיומנויות והכוונות של הסטודנטים.ות בבואן.ם לעסוק בעבודה החינוכית. שימו לב: הקורס כולל סדנה מעשית שבמהלכה מתכננים פרויקט, וסטודנטים נדרשים להירשם גם לתוכנית מולטיברסיטה.

מטרות הקורס:
הקורס נועד לעורר שאלות ולהעניק כלים למחשבה מגדרית ביקורתית כאמצעי להבנה וניתוח של החברה והתרבות בהקשרים חינוכיים כבסיס ליצירת פתרונות צודקים ושוויוניים יותר. הקורס גם יזמן לסטודנטים.ות הזדמנות להתבונן באופן רפלקטיבי בהנחות היסוד המגדריות שמעצבות את חייהם.ן כלומדים וכמלמדים – בעבר, בהווה ובעתיד. הקורס אף ישמש מעין מעבדה שתאפשר לסטודנטיות.ים לתרגם תאוריה לפרקטיקה ולהיפך, לרכוש מיומנויות חדשות ולעצב התערבות חינוכית שעשויה להתמודד עם חלק מהאתגרים שזיהו ולהציע להם פתרון יצירתי, מקומי ומעשי.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
● להדגים הבנה של מושגי יסוד שנלמדו ולתאר מגמות ומחלוקות עיקריות במחקר
● ליישם באופן מושכל מגוון דרכי חשיבה מגדרית ביקורתית, תוך שיום והשוואה ביניהן
● לאבחן אתגרים חברתיים-חינוכיים באמצעות חשיבה מגדרית ולזהות קשרים בין אופן אבחון הבעיה לפתרונות המוצעים לה
● לזהות בעזרת חשיבה מגדרית ביקורתית תופעות רלוונטיות מחיי היומיום החברתי-חינוכי של הסטודנטיות.ים וממופעים תרבותיים המוכרים להם.ן ולנתח את אופני פעולתן
● לזהות זיקות בין האישי לפוליטי ולבטא זאת באמצעות שימת תופעות מחיי היומיום בהקשרם החברתי הרחב יותר ולהיפך
● לנסח (בעל פה או בכתב) שאלות פתוחות שמאתגרות את המובן מאליו, מקדמות חקירה נוספת, נובעות מעניין וסקרנות אישית של הסטודנט.ית אודות החומר הנלמד ומשקפות הפנמה ושימוש מושכל בחומר הנלמד
● ליישם מתודות ושפה רגישת-מגדר ורגישת-מגוון בפרקטיקות הלמידה וההוראה שלהם (עד כמה שאלה באים לידי ביטוי במסגרת הכיתה והמטלות)
● לבחון טענות באופן ביקורתי באמצעות כמה פרספקטיבות שונות, כולל הכרה במגבלות של כל נקודת מבט וזיהוי הנחות היסוד שלה והעדרים בידע קיים
● לזהות טענות עיקריות במאמר אקדמי ולתמצת אותן במילים שלהם.ן
● לנקוט עמדה ביחס לחומר הקריאה ולנסח את הטענה באופן בהיר תוך ביסוסה באמצעות הבאת מידע המחזק את עמדת הסטודנטיות.ים ושקילה של מידע חסר, סותר או מחליש
● לפתח תוכנית להתערבות חינוכית מוגדרת וברת-יישום שנועדה להתמודד עם בעיה שזוהתה על-ידי הסטודנט.ית בתחום של חינוך, מגדר ואי-שוויון
● להתבטא באופן רפלקטיבי (בעל פה או בכתב) על אודות חיבורים בין חומרי הלימוד לניסיון חייהם ותפיסות העולם של הסטודנטיות.ים
● לקחת אחריות על תהליך הלמידה שלהם.ן

דרישות נוכחות (%):

שיטת ההוראה בקורס: הרצאה פרונטלית, השתתפות פעילה של סטודנטים – דיון בכיתה, צוותי למידה, תרגילים ועבודה עצמאית על פרויקט חינוכי, הבאת חומרים מהיומיום כולל קטעי מדיה, כתיבה רפלקסיבית, סיורים, הרצאות מוקלטות, מפגשים אישיים ועבודה "בשטח"

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
• מושגי יסוד במגדר וחינוך
• הטמעת פרספקטיבה מגדרית (ג'נדר מיינסטרימינג)
• חינוך ומגדר ההקשר הישראלי
• טקסט, נרטיב, שפה וקאנון
• גוף, מיניות ומרחב
• הצטלבותיות ומגוון
• היבטים מבניים וארגוניים – שימור ושינוי
• מגדר, חינוך ועולם התעסוקה
• פדגוגיה פמיניסטית
• חינוך כעבודת דאגה, למידה והוראה התייחסותית
• אקטיביזם ויזמות חברתית-חינוכית לשוויון מגדרי (ניתוח תופעות ופיתוח התערבויות)

חומר חובה לקריאה:
שיעור 1
סנוף-פילפול, א. וזאבי, מ., 2017. לקסיקון מגדר. אוניברסיטת תל-אביב.
Routledge Rich, A. (1977). Claiming an Education. In Speech delivered at the convocation of Douglass College
שיעור 2
• הרצוג, ח. 2009. "במבחן הזמן: מבט ביקורתי על גלגולו של השיח על מגדר". עיונים בשפה וחברה 2 (1), עמ' 10-30.
• אורטנר, ש. 2007. "האם היחס בין הנשי לגברי הוא כמו היחס שבין הטבע לתרבות?" בתוך: ינאי, נ. ואחרות (עורכות). דרכים לחשיבה פמיניסטית. האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 25-45.
או בגרסה אנגלית מקורית לאותו מאמר:
Ortner, Sherry B. 1974. “Is Female to Male as Nature Is to Culture?” In M. Z. Rosaldo and L. Lamphere (eds.),Woman, Culture, and Society. Stanford University Press. pp. 68–87
• West, Candace, and Don Zimmerman. 1987. “Doing Gender.” Gender & Society 1 (2): 125–51.
• Walby.2005. "Gender Mainstreaming: Productive Tensions in Theory and Practice". Social Politics: International Studies in Gender, State & Society 12: 321-343
• Ellemers, Naomi. 2018. “Gender Stereotypes.” Annual Review of Psychology 69 (1): 275–98.
שיעור 3
חרובי, ד' וקוש זוהר, ט'. 2017. "ריצת משוכות: מכשולים בדרך לחינוך לשוויון זכויות מגדרי בישראל". בתוך: חרובי ד' וקוש זוהר ט' (עורכות). פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים. גמא והקיבוץ המאוחד. עמ' 17-46.
שיעור 4
• גלזנר, ל. 2017. "'היה הייתה ילדה קטנה': מעשיות, מעשיות-מחודשות ומודל הגיבורה האקטיבית". בתוך ד. חרובי וט. קוש-זוהר (עורכות), פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים (עמ' 149-125). תל-אביב: הוצאת גמא והוצאת הקיבוץ המאוחד.
• Kricheli Katz, Tali, and Regev, Tamar, “Do Gendered Languages Fail Women in Math?”
• רבינוביץ', מ. ואבגר, ע. 2019. "סקירה: מדיניות בנושא ייצוג מגדרי בחומרי למידה במערכת החינוך בישראל". מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
• Martin, Emily. 1991. "The Egg and the Sperm: How Science Has Constructed a Romance Based on Stereotypical Male-Female Roles", Signs, Vol. 16, No. 3, pp. 485-501
• Malcom, Nancy L. & Sheahan, Nicole. 2019. “From William’s Doll to Jacob’s New Dress: The Depiction of Gender Non-Conforming Boys in Children’s Picture Books From 1972 to 2014”, Journal of Homosexuality, 66:7, 914-936,
שיעור 5
• וולף, נעמי. מיתוס היופי: על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים. תרגמו מאנגלית: פימנטל, ד' ונוה, ח'. הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים. עמ' 9-26.
• : Wolf, Naomi. 2002. The Beauty Myth: How Images of Beauty Are Used Against Women. Harper Collins. Pp. 9-19.
• קוש-זוהר, ט. 2017. "(עדיין) זורקת כמו ילדה". בתוך ד. חרובי ו-ט. קוש-זוהר (עורכות), פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים (עמ' 89-71). תל-אביב: הוצאת גמא והוצאת הקיבוץ המאוחד.
• Marion Young, Iris. 1980. “Throwing like a Girl: A Phenomenology of Feminine Body Comportment Motility and Spatiality”. Human Studies, 3 (2), pp. 137-156.
• Fahs, Breanne. 2011. “Breaking Body Hair Boundaries: Classroom Exercises for Challenging Social Constructions of the Body and Sexuality.” Feminism & Psychology, 22(4), pp. 482–506
• רמתי דביר, אורנית. 2017. "שיחים הגמוניים והשיח החסר בקרב מורות לחינוך גופני לנערות". בתוך: לחובר, ע., פלד, ע. וקומם, מ. (עורכות). נערות וגופן: מדברות, נוכחות, נסתרות. מאגנס. עמ' 113-133.
שיעור 6
• אורנר, א. וקנולר נ. (2021). "המורה אפשר? אפשר להגיד?" כיצד תלמידים ותלמידות משתתפים/ות בדיון ואיך אפשר לקדם השתתפות הוגנת?. מהלך השקפה, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת ת"א, האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך.
• Pinson, H., Feniger, Y.& Barak, Y. (2020). Explaining a reverse gender gap in advanced physics and computer science course-taking: An exploratory case study comparing Hebrew-speaking and Arabic-speaking high schools in Israel. Journal of Research in Science Teaching, 57 (8).

שיעור 7
• Massry-Herzallah, A. and Arar, K. (2019), "Gender, school leadership and teachers’ motivations: The key role of culture, gender and motivation in the Arab education system", International Journal of Educational Management, Vol. 33 No. 6, pp. 1395-1410.
• בוקובזה, ג. (2017). הדרמה של הגבריות החדשה. מודן. עמ' 9-51. (ויש גם מאמר ביקורת על הספר)
• קמיר, א. (2011). " ציונות, גבריות ופמיניזם: הילכו שלושה יחדיו בלתי אם נועדו." בתוך: מ. שילה וג. כ"ץ (עורכים). עיונים בתקומת ישראל: מגדר בישראל. עמ' 443-470. מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
שיעור 8
• הרצוג, א. (2010) "הפוליטיקה של מגדור החינוך: למי מועילה הפמיניזציה של ההוראה?" בתוך: א. הרצוג וצ. ולדן (עורכות). על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך. כרמל. עמ' 37-72.
• Asali Nuseibeh, R. (2019). “Palestinian Women Teachers in East Jerusalem: Layers of Discrimination in the Labor Market”. Middle East Journal 73(2), pp. 207-223.

שיעור 9
• נודינגס, נ. 2008. "דאגה אכפתית בחינוך: הלכה ומעשה". הד החינוך 82:6, עמ' 58-66. (שימו לב שכל הגיליון עוסק בחינוך פמיניסטי – מוזמנות.ים לעיין...) מופיע גם בקישור הזה

קריאת רשות/הרחבה:
• McKenzie, M., and Blenkinsop, S. 2006. “An ethic of care and educational practice.” Journal of Adventure Education & Outdoor Learning,6:2, 91-105

שיעור 10
• גור זיו, ח. 2013. "הפדגוגיה הפמיניסטית ושילובה בפדגוגיה הביקורתית". פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית וחינוך לתרבות של שלום. מופת, עמ' 51-96.
• McCusker, G. 2017. “A feminist teacher’s account of her attempts to achieve the goals of feminist pedagogy”, Gender and Education, 29:4, 445-460.

חומר לקריאה נוספת:

מרכיבי הציון הסופי :
הגשת עבודה מסכמת / פרויקט גמר / מטלת סיכום / מבחן בית / רפרט % 50
השתתפות פעילה / עבודת צוות % 10
מטלות הגשה במהלך הסמסטר: תרגילים / עבודות / מבדקים / דוחות / פורום / סימולציה ואחרות % 40

מידע נוסף / הערות:
הלמידה בקורס תתקיים ברובה באופן פרונטאלי בכיתה (יתכן שילוב של מעט למידה א-סינכרונית עם הרצאות מוקלטות מראש וקטעי מדיה לצפייה באופן עצמאי או מפגשי זום).

הלמידה בקורס תהיה מאד אינטראקטיבית ודורשת נוכחות ומעורבות פעילה של סטודנטים.ות. הקורס יכולל מרכיב של הרצאה/דיונים (2 נ"ז) ומרכיב של סדנה מעשית של פיתוח פרויקט אישי/קבוצתי (2 נ"ז). הקורס כולל סיור מחוץ לאוניברסיטה.

נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים חובה! במידה וזה יתאפשר טכנולוגית, השיעורים גם יוקלטו. למען הסר ספק ההקלטה נועדה אך ורק עבור מי שנאלץ להחמיץ את השיעור בעקבות העדרות מסיבה מוצדקת.הרשאה לצפות בהקלטה תינתן על בסיס אישי בכפוף לבקשה שתוגש למרצה וכן לקראת סוף הסמסטר לצורכי חזרה על החומר לקראת הגשת מטלות.