HU Credits: 3

Degree/Cycle: 1st degree (Bachelor)

Responsible Department: Education

Semester: 1st Semester

Teaching Languages: Hebrew

Campus: Mt. Scopus

Course/Module Coordinator: Dr. Lauren Erdreich

Coordinator Email: lauren.erdreich@mail.huji.ac.il

Coordinator Office Hours: Thursday, 930-1030, room 545

Teaching Staff:
Ms. tamar benshlomo,
Ms. aviv orner,
Dr. lauren edreich

Course/Module description:
As part of the discipline of Sociology, the Sociology of Education offers concepts and theories for understanding and analyzing the educational system and educational processes. The sociological perspective provides insight into social reality that goes beyond our taken for granted understandings of the motivations and inner-workings of the various actors in education. It aims to capture the conscious and unconscious aspects of social and organizational activity. The course will lay down the social thought behind this perspective, as well as show how the perspective can be applied to understanding educational activity in different contexts.

Course/Module aims:
This course aims to introduce students to the sociological approach, as one of the central disciplines in the research and analysis of education systems.

Learning outcomes - On successful completion of this module, students should be able to:
At the end of the course students will be able to:
Define concepts and explain theories in the Sociology of Education.
Analyze educational processes utilizing sociological concepts.
Take a personal stance on education based on empirical understandings of sociological analysis.

Attendance requirements(%):
80

Teaching arrangement and method of instruction: This course provides an infrastructure for sociological thought. It is constructed on three axes: structural theories , interpretative theories of social action, and sociological thought outside of the box of educational institutions. Throughout the course, we will zoom in on specific topics such as policy, family and education, knowledge and identity, and gender and adolescence.

Course/Module Content:
1. Introduction - an invitation to sociology of education
2. Structural functional paradigm
3. Conflict paradigm
4. Spotlight on policy
5. Theory of social praxis
6. Spotlight on family and education
7. Poststructuralism: knowledge and curriculum
8. Spotlight on knowledge and identity (gender, ethnicity, class, and nationality)
9. Social constructivism
10. Spotlight on gender and adolescence
11. Theories of the body in education
12. Learning in the digital age
13. Connectivity in the digital age

Required Reading:
שיעור 1: מבוא – הזמנה לסוציולוגיה של החינוך
נלמד על מדע הסוציולוגיה ומה שעומד בבסיס החשיבה הסוציולוגית. כמו כן, נשאל על החשיבות של ראיית העולם הסוציולוגית לתחום החינוך.
ברגר, פיטר (1998). פרק שני: סוציולוגיה כצורה של תודעה, הזמנה לפגישה (עם הסוציולוגיה), ספרית אופקים: הוצאת עם-עובד. 33-60.

דורקהיים, אמיל (1989). פדגוגיה וסוציולוגיה. בתוך: שפירא, ר. ופלג, ר. (עורכות), הסוציולוגיה הישראלית, אסופת מאמרים. הוצאת עם עובד, עמודים 22-28.

חלק א: פרדיגמות מבניות
הצירים המרכזיים שינחו את הקורס הם צירים תיאורטיים שמציעים הנחות יסוד ויחידות ניתוח להבנת המציאות החינוכית-חברתית. הציר הראשון מציג שתי פרדיגמות יסוד בסוציולוגיה של החינוך שממשיכות לעצב את התחום עד היום ומשמשות עדשות עיקריות לניתוח המבנה החברתי (social structure) וחינוך. בחלק זה נלמד על פרדיגמות מקרו-חברתיות שהפכו למרכזיות בחקר הסוציולוגיה של החינוך: הפרדיגמה התפקודית-מבנית (ובתוכה התיאוריה הפונקציונלית) והפרדיגמה הקונפליקטואלית (בתוכה התיאוריה המרקסיסטית).

שיעור 2: הפרדיגמה התפקודית מבנית (פונקציונליסטית)
פרסונס, טלקוט (1989). "כיתת בית ספר כמערכת חברתית : אחדים מתפקודיה בחברה האמריקאית." בתוך: רינה שפירא ורחל ופלג (עורכות), הסוציולוגיה של החינוך, אסופת מאמרים. תל-אביב: עם עובד, עמ' 495-514.

כהנא, ר. 2007. "לקראת תיאוריה של בלתי פורמאליות". נעורים והקוד הבלתי-פורמאלי. ירושלים: מוסד ביאליק והאוניברסיטה העברית. עמ. 21-35.

רשות:
בידוויל, צ'ארלס (1989 [1965]). בית הספר כארגון פורמלי. בתוך: ר' שפירא ור' פלג (עורכות), הסוציולוגיה של החינוך, אסופת מאמרים. תל אביב: עם עובד. 412-435.

כתריאל, ת' (1999). גיבוש כמטפורה חברתית. בתוך מילות מפתח: דפוסי תרבות ותקשורת בישראל. חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 148-167.

שיעור 3: הגישה הביקורתית (הפרדיגמה הקונפליקטואלית והתיאוריה המרקסיסטית)
הרן, כריסטופר (1990). תיאוריות על החינוך הבית ספרי והחברה: הפרדיגמה הפונקציונאלית ופרדיגמת הקונפליקט. בתוך: מגבלות החינוך הבית ספרי ואפשרויותיו. ירושלים: הוצאת אקדמון, (פרק שני), 53-66.

רשות:
Bowles, Samuel & Gintis, H. (2002). Schooling in capitalist America revisited. Sociology of Education, 75 (1): 1-18.

פניגר, י., מקדוסי, ע., & איילון, ח. (2016). אי-שוויון בהשלמת התואר הראשון: רקע חברתי, הישגים לימודיים קודמים ומאפיינים מוסדיים. סוציולוגיה ישראלית, 18(1), 82-104.‎

שיעור 4: זרקור על מדיניות חינוך בישראל
יונה, י' ודהאן, י' (2013) מערכת החינוך של ישראל: שוויון והזדמנויות - מבניין אומה לניאו-ליברליזם. בתוך יונה,י', מזרחי,נ', פניגר,י' פרקטיקות של הבדל בשדה החינוך בישראל. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 17-35.

שיעור 5: תיאוריה של פעולה חברתית (social praxis)
Wildhagen, T. (2010). Capitalizing on culture: How cultural capital shapes educational experiences and outcomes. Sociology Compass, 4(7), 519-531.

שיעור 6: זרקור על משפחה והורות בחינוך
ארדריך, ל' & גולדן, ד' (2019). טיפוח מכוון והשגת צמיחה טבעית. לקסי קיי, גיליון 11, כת עת מקוון, 5-7.

רוטמן, ע., & סער, ע. (2014). גן הילדים הפרטי: אנטי-צרכנות ומעמד בעידן קפיטליסטי. סוציולוגיה ישראלית, 15(2), 262-281.‎


חלק ב': תיאוריות של פעולה ופרשנות
הציר השני בקורס מציג תיאוריות שמציעות ניתוח של הפעולה והמשמעות של המעשה החינוכי. בחלק זה נלמד על פרדיגמה מיקרו-חברתית ונגע בתיאוריות ייחודיות שהציעו חידושים בחשיבה במחקר הסוציולוגי של החינוך. תיאוריות אלה מציעות כלים להבנת החוויה החינוכית, חיברות, ועיצוב זהות בחינוך.

שיעור 7: פוסט-סטרוקטורליזם: ידע ותוכניות לימודים
יונג, מ' (1973:1989). גישות לחקר תוכניות לימודים כידע מאורגן בחברה. בתוך ר' שפירא ור' פלג (עורכים) הסוציולוגיה של החינוך. עם עובד, 436-463.
רשות:
Street, B. (2006). Autonomous and ideological models of literacy: Approaches from New Literacy Studies. Media Anthropology Network, 17, 1-15.
Young, M. (2007). Bringing knowledge back in: From social constructivism to social realism in the sociology of education. Routledge. Chapter 2.
שיעור 8: זרקור על ידע וזהות (מגדר, אתניות, מעמד ולאום)
לבחירתכם אחד מהפרטים הבאים:

מסארוה סרור, א' (2017). נשות המסגד: למידה חתרנית של ידע דתי. רסלינג, פרק 3.

מרקוביץ', ד,. 2012. הטיול השנתי במבחן האתניות: המקרה של בית ספר קדמה. בתוך ת, רפפורט וא, כהנא, הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמאלי, רסלינג, 343-366.

ורדי, מ' (2019). מתלמיד למסתנן: חוויית הנעורים של מבקשי מקלט בישראל. בתוך ג' צבר וא' שיר, מבקשי חיים: אריתראים, סודאנים וישראלים במרחבים משותפים,
פרדס הוצאה לאור, 31-56.

Erdreich, L. (2006). Instructive ritual: the Arab Student Union and the communitas of the Palestinian Israeli educated. Social Analysis, 50(3), 127-145.

שיעור 9: תיאוריות של הבנייה חברתית
סבג, ק' וביברמן-שלו, ל' (2014). פרדיגמת הפעולה. בתוך חינוך חברה וצדק. פרדס הוצאה לאור, 47-57.
שיעור 10: זרקור על מגדר וחינוך
Dillabough, J-A. (2006) Gender theory and research in education. In M. Arnot, and M. Mac an Ghaill (eds.) The RoutledgeFalmer Reader in Gender and Education. London: RoutledgeFalmer, 17-32.

שיעור 11: תיאוריות גוף בחינוך
Shilling, C. (2016). The Body: A very short introduction. Oxford University Press, Chapter 3 Educating bodies.
רשות:
פלד, ע', לחובר, ע' וקומם, מ' (2017) .מבוא. נערות וגופן מדברות, נוכחות, נסתרות. בעריכת: עינת לחובר, עינת פלד, מיכל קומם. מאגנס, 16-20.

נתיב, יעל (ילי) (2017). אני-עצמי-גוף: מתיחת גבולות הגוף כפעולה חברתית בקרב תלמידות מחול (מחווה לאייריס מריון יאנג). בתוך: עינת לחובר, עינת פלד, מיכל קומם (עורכות), נערות וגופן: מדברות, נוכחות, נסתרות. מאגנס, 86-110.

חלק ג': חשיבה סוציולוגית המאתגרת את הרצף המוסדי בחינוך
הציר האחרון בקורס מפגש אתנו עם כיווני התפתחות של חשביה סוציווגית בעולם משתנה. בשני השיעורים ננסה לאתגר את האופן שבו אנחנו חושבים על למידה ועל מוסדות חינוכיים.


שיעור 21: למידה בעידן הדיגיטלי
שימי לב – שיעור זה יילמד בצורה מקוונת כדי להדגים את התוכן. ראו הוראות באתר.
Selwyn, N. (2010). Looking beyond learning: Notes towards the critical study of educational technology. Journal of computer assisted learning, 26(1), 65-73.

שיעור 31: חיברות וחיבוריות בעידן הדיגיטלי
Ito, M., Martin, C., Pfister, R. C., Rafalow, M. H., Salen, K., & Wortman, A. (2018). Affinity online: How connection and shared interest fuel learning. NYU Press, Introduction 1-25.

https://clalliance.org/about-connected-learning/

Additional Reading Material:
See within above list

Grading Scheme :
Written / Oral / Practical Exam / Home Exam 50 %
Active Participation / Team Assignment 6 %
Submission assignments during the semester: Exercises / Essays / Audits / Reports / Forum / Simulation / others 44 %

Additional information:
Attendance in lectures and precepts (80%)
Reading articles
Participation in forums before precepts 6%
4 assignments 44%
Final exam 50%