לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

משטר ופוליטיקה בישראל - 34195
English
הדפסה
 
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 07-08-2023
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: לימודי הוראה - תעודת הוראה

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: ערבית

קמפוס: הר הצופיםהר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר ואיל עיסא

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: waelisa99@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום מראש

מורי הקורס:
ד"ר ואיל עיסא

תאור כללי של הקורס:
הקורס יעסוק בתהליכי הממסד הישראלי והחברה בישראל. במהלך הקורס נלמד את עקרונות המשטר במדינת ישראל, וננסה לברר מה עומד מאחורי שאלות כגון, מהי ומה תפקידי רשויות המדינה כגון: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, בחירות, השלטון המקומי, מאפייניה של מדינת ישראל והחקיקה המשקפת את אופייה של המדינה. חומרי הלמידה כוללים מקורות מסוגים שונים של דעות והשקפות פוליטיות בנושאים שונים, מאמרים מגוונים וקטעי עיתונות.

מטרות הקורס:
להקנות מסגרות תיאורטיות וידע אמפירי להבנת הפוליטיקה והמשטר בישראל. בין היתר, בגישות תיאורטיות שונות ביחסי דת ומדינה, מיעוט הערבי בישראל והשלטון המקומי השואב את סמכותו מהעם הפועל לצד שלטון המרכזי.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

1. בסיומו של קורס זה, הסטודנטים יהיו מסוגלים להבין ולפרש מידע לאור הכרת החומר הנלמד בתחום.
2. בסיומו של קורס זה, הסטודנטים יהיו מסוגלים לגרות את התלמידים/ות להניע את תהליכי החשיבה בתחום הנלמד.
3. בסיומו של קורס זה, הסטודנטים יירכשו מיומנויות בבניית מערך שיעור בתחום הנלמד.
4. בסיומו של קורס זה, הסטודנטים יהיו מסוגלים לכתוב שאילות אירוע, שאלת ידע פשוטה ומורכבת, שאלות טקסט ושאילות עמדה.

דרישות נוכחות (%):
80%

שיטת ההוראה בקורס: לאורך הסמסטר הסטודנטים נדרשים לקרוא את המאמרים לקראת השיעור, ובכל שיעור ננהל דיון, נעורר שאלות רלוונטיות ונענה על השאילות של הסטודנטים.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. שיטות ממשל ושיטות בחירות בעולם ובישראל
2. הרשות המחוקקת
3. הרשות המבצעת
4. הרשויות המקומיות
5. רשויות השלטון ויחסי הגומלין ביניהן
6. מאפייניה של מדינת ישראל והחקיקה המשקפת את אופייה של המדינה

חומר חובה לקריאה:
1.דפנה ברק-ארז (2012), "אי יציבות ממשלתית בישראל: האם בכל אשמה שיטת הבחירות?, בתוך: דוד נחמיאס ושי דוד (עורכים), משפט ואדם –משפט ועסקים יד, הוצאת בית ספר המרכז הבינתחומי הרצליה, ע"ע 493-509.
2. אלי רכס (2007), "המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה- 17", בתוך: אלי רכס (עורך), המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת 17, מרכז משה דיין וקרן קונדר אדנאואר, אוניברסיטת תל- אביב, ע"ע57-72.
3. דוד נחמיאס ושי דוד (2012), "שיטות בחירה: ניתוח חלופות והמלצות לרפורמה בישראל", בתוך: דוד נחמיאס ושי דוד (עורכים), משפט ואדם –משפט ועסקים יד, הוצאת בית ספר המרכז הבינתחומי הרצליה, ע"ע541-511.
4. אברהם דיסקין ועמנואל נבון (2016), "תיקונים בשיטת הבחירות והממשל: חיזוק המשילות והייצוגיות", בתוך: פורום קהלת למדיניות ריבונות לאומית, ע"ע 5-8.
5. דן אבנון (1993), חוק ודמוקרטיה בחוק המפלגות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ע"ע 37-51.
6. שמחה דן רוטמן (2013), "פסילת מפלגות ומועמדים בישראל והשלכתה על הפרדת הרשויות", בתוך: התנועה למשילות ודמוקרטיה, ירושלים, ע"ע 1-14.
7. יוחנן פסלנר וגדעון רהט (2015), תכנית לתיקון שיטת הממשל בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים, ע"ע 5-13.
8. המכון הישראלי לדמוקרטיה (2013), איך מתקנים את שיטת הממשל בישראל?, הוצאת עם עובד. ע"ע 21-23.
9. אריאן, א., נחמיאס, ד., ואמיר ר. (2002), משילות הרשות המבצעת בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים, ע"ע 73-99.
10.דיסקין חנה ודיסקין אברהם (1991), בחירה ישירה של ראש הממשלה, מכון ירושלים לחקר ישראל, ע"ע 1-12.
11.דרי דוד (1994), מי שולט בשלטון המקומי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, ע"ע 34-60.
12.אלעזר דניאל, קלכהיים חיים, (2000), השלטון המקומי בישראל, המנהל לשלטון מקומי, משרד הפנים, ירושלים.
13.אליהו בוכורוב (2004), יסודות השלטון המקומי, האוניברסיטה הפתוחה, חלק 5-6.
14. סמי סמוחה (1966), "דמוקרטיה אתנית ישראלית", בתוך: גינוסר, פ. ו בראלי, א. (עורכים), המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר, ע"ע 277-311.
15. מנחם מאוטנר (2006),"הזהות הלאומית של ישראל ובעיית השוויון", בתוך: בתוך: שלמה חסון ומיכאיל קרייני (עורכים), הערבים בישראל חסמים בפני שוויון, מכון פלוסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים. ע"ע 111-120.
16. אריק רודניצקי (2015), המיעוט הערבי בישראל והשיח על מדינה יהודית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים. ע"ע 34-63.
17. סמי אבו שחאדה (2007), " השיח הפוליטי- לאומי בחברה הערבית בישראל", בתוך: אלי רכס (עורך), המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת - 17, מרכז משה דיין וקרן קונדר אדנאואר, אוניברסיטת תל- אביב, ע"ע 73-78.
18. דניא פרידמן (2013), "היש לישראל חוקה ומי כותב אותה?, בתוך: דוד נחמיאס ושי דוד (עורכים), משפט ואדם –משפט ועסקים יד, הוצאת בית ספר המרכז הבינתחומי הרצליה, ע"ע 117-153.
19. اللجنة القطرية لرؤساء السلطات المحلية العربية في اسرائيل (2006)، التصور المستقبلي للعرب الفلسطينيين في اسرائيل، الناصرة، ص 9-18.
20. عصام أبو ريا وبروفسور روت جيزون (2002)، الصدع العربي اليهودي في اسرائيل، المعهد الاسرائيلي للديمقراطية، القدس، ص 23-30.
21. ايناس خطيب (2015)، "تأثير الاحزاب الدينية والحريدية على المشهد السياسي في اسرائيل"، داخل: امطانش شحادة ونديم روحانا (تأليف)، مدى الكرمل: المركز العربي للدراسات الاجتماعية التطبيقية، ملف رقم 5، ص 2-22.
* חומר רלוונטי מאתר האזרחות של מטח שיחולק בכיתה.

חומר לקריאה נוספת:
.רענן כהן (2007), "המפלגות הציוניות והבוחר הערבי-קשר מתחדש?", בתוך: אלי רכס (עורך), המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת 17, מרכז משה דיין וקרן קונדר אדנאואר, אוניברסיטת תל- אביב, ע"ע 78-82.
2.אור טוטנאור (2014), "האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל במבט השוואתי", בתוך: אודליה אושרי, מורי מיטרני ורועי קיבריק (עורכים), פוליטיקה, גליון 23, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ע"ע 73-104.
3.אלון רובינשטיין (2005), המפלגות בעידן החדש, הכנסת מרכז מחקר ומידע, ע"ע 5-14.
4.שלומה חסון (2007), בין לאומיות לדמוקרטיה, מכון פלורסהיימר למחקר מדיניות, ירושליים, ע"ע 14-26; 28-47.
5.סמי סמוחה (2000), "המשטר של מדינת ישראל: דמוקרטיה אזרחית, אי דמוקרטיה או דמוקרטיה אתנית?", בתוך: סוציולוגיה ישראלית, ב,2, ע"ע 565-623.
6.שלמה חסון (2006), " חסמים בפני פיתוח ושוויון בין ערבים ליהודים בישראל: הצעה למסגרת חשיבה", בתוך: שלמה חסון ומיכאיל קרייני (עורכים), הערבים בישראל חסמים בפני שיוויון, מכון פלוסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים. ע"ע 27-43.
7.סלים בתיק (2007), "המערכת הפוליטית הערבית: איחוד, פירוד והשתתפות", בתוך: אלי רכס (עורך), המיעוט הערבי בישראל והבחירות לכנסת 17, מרכז משה דיין וקרן קונדר אדנאואר, אוניברסיטת תל- אביב, תל-אביב, ע"ע 22-38.
8.דליה שנידלין והישאם ג'ובראן (2012), "ההשתתפות הפוליטית של האזרחים הערבים בישראל", בתוך: איה בן עמוס (עורכת) יוזמות קרן אברהם, לוד, ע"ע 18-19.
9.יוסרי ח'יזראן ומחמד ח'לאילה (2019), נטושה לגורלה: החברה הערבית בישראל בצל האביב הערבי, מרכז משה דיין, אוניברסיטת תל-אביב, ע"ע 46-64.
10.אפרים לביא (2016), החברה הערבית –פלסטינית במדינת ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב
11.שמעון שמיר (2008), "קידום המגזר הערבי ושילובו: משימות ואבני הגף", בתוך: ד"ר אלי רכב ואריק רודניצקי (עורכים), החברה הערבית בישראל- אוגדן מידע, הוצאת קריית התקשורת נווה אילן, ע"ע VI-XI.
12.بولهام أميرة وبوزاعة نهاد (2018)، صنع السياسة العامة في اسرائيل ودور مراكز الفكر فيها، المركز الديمقراطي العربي، برلين.

מרכיבי הציון הסופי :
הגשת עבודה מסכמת / פרויקט גמר / מטלת סיכום / מבחן בית / רפרט % 70
השתתפות פעילה / עבודת צוות % 5
מבחני אמצע % 25

מידע נוסף / הערות:
-אין
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה