נקודות זכות באוניברסיטה העברית:
2
תואר:
בוגר
היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:
לימודי הוראה - תעודת הוראה
סמסטר:
סמסטר ב'
שפת ההוראה:
עברית
קמפוס:
הר הצופים
מורה אחראי על הקורס (רכז):
אורית שורץ-פרנקו
שעות קבלה של רכז הקורס:
לפי תיאום
מורי הקורס:
ד"ר אורית שורץ-פרנקו
תאור כללי של הקורס:
כולם מדברים על למידה דיאלוגית. בקורס נשאל את עצמנו: למה דיאלוג? נכיר ונבחן את היסודות התיאורטיים של הגישה הדיאלוגית ללמידה, ונכיר את ההצדקות לבחירה בפדגוגיה דיאלוגית מכמה היבטים: הקוגניטיבי, הפדגוגי, הרגשי, המוסרי, והפוליטי. בהמשך לכך ננסה לברר דרכים ליישום הגישה הדיאלוגית בהוראת תחומי הדעת השונים. הקורס מבוסס על קריאה מודרכת במקורות פילוסופיים, על דיון קבוצתי, ועל הדגמה רפלקטיבית של הגישה הדיאלוגית בקורס עצמו .
מטרות הקורס:
יצירת מודעות למרכזיות של ההיבט הדיאלוגי בתהליכי למידה והוראה.
הכרות עם היסודות הפילוסופיים המרכזיים של הגישה הדיאלוגית ללמידה.
עידוד הלומדים לגישה של פדגוגיה דיאלוגית.
פיתוח כלים דידקטיים ליישום הגישה הדיאלוגית בתחומי הדעת השונים.
תוצרי למידה : בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בסיומו של קורס זה הסטודנטים יהיו מסוגלים פרט כמה סוגים של הצדקות לגישה דיאלוגית ללמידה.
דרישות נוכחות (%):
80
שיטת ההוראה בקורס:
מפגשי הקורס מבוססים על דיון פתוח בין המשתתפים, בתגובה לקריאת הכנה של טקסט עיוני, ויכללו קריאה משותפת של קטעי מקורות בכיתה.
רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1 פתיחה: היכרות, מקומם של ידע תלמיד ומורה בלמידה.
2 אפלטון: תורת ההיזכרות, הדיאלוג הסוקרטי.
3 רוסו: חינוך טבעי.
4-5 דיואי: החינוך הפאידוצנטרי. חינוך כפעולת גומלין. הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי.
6. בובר: זיקה, אני-אתה.
7 רוג'רס: הקשר הבינאישי כמוקד עבודת ההוראה.
8 נודינגס: אתיקה של דאגה. הדיאלוג ככלי לחינוך מוסרי
9-11 פאולו פרירה: פדגוגיה דיאלוגית, חינוך כמעשה פוליטי, העצמת תלמידים.
12 ההקשרים הפילוסופיים והמוסריים של הדיאלוג.
13 יישום הגישה הדיאלוגית בהוראת תחומי הדעת השונים
14 סיכום רפלקטיבי של הקורס
חומר חובה לקריאה:
אלוני, נ. (עורך), דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2008. (המבוא: עמ' 16-47)
אפלטון, "מנון" מתוך כל כתבי אפלטון, הוצאת שוקן, ירושלים, 1979. (כרך א', עמ' 414-452)
גרבר ר. , הומניזם ישראלי- מציונות רוחנית לזהות ישראלית, הוצאת מופת, תל-אביב, 2011. (פרק ד: "הגותו של מרטין בובר: החיים הם פגישה – על אידיאת האחווה.")
דיואי, ג'. ניסיון וחינוך. המקורות למדע החינוך. הוצאת בי"ס לחינוך של האוני' העברית. ירושלים. תש"כ. פרק ג.
דיואי, ג'. דמוקרטיה וחינוך– מבוא לפילוסופיה של החינוך, תרגם י.ט. הלמן, ירושלים, 1960. פרק 11 עמ' 114-124.
פרירה פ. עם שור א., פדגוגיה של שחרור – דיאלוגים על שינוי בחינוך, הוצאת מפרש, תל-אביב, תש"ן. (עמ' ; 7-28, 85-125.)
רוג'רס, ק. חופש ללמוד, הוצאת פועלים, תל-אביב, 1973. (עמ' 107-120)
רוסו, ז'.ז'., אמיל, (תרגמה ארזה טיר אפלרויט? ) ירושלים, 2009., עמ' , 111-116, 203-207 , 224-234 , 307-318.
Nodings, N. “An Ethic of Caring and it’s Implications to education” The Education Feminism Reader, New-York, 1994.
חומר לקריאה נוספת:
ברגמן, ש. ה. (1974), הפילוסופיה הדיאלוגית מקירקגור עד בובר. ירושלים: מוסד ביאליק.
וייס ר. ואחרים, ,(2003) ,טיפוח תרבות של אכפתיות, מכון מופת, עמ' 39-48.
סיגד א. , "הוראה דיאלוגית – דרך חינוכית או אחיזת עיניים?" בתוך: ערכים וחינוך לערכים – סוגיות בהשתלמויות מורים (עורכת מרים ברלב) , אונ עברית, 1999, עמ' 241-269
Burbules, N. (2000). "The Limits of Dialogue as a Criticl Pedagogy", in: Peter Trifonas (ed.), Revolutionary Pedagogies, Routledge
Burbules, N. C. (1993). Dialogue in Teaching; Theory and Practice. New York : Teachers College Press.
הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 40 %
הגשת תרגילים 60 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %
מידע נוסף / הערות:
אין
|