נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: לימודי הוראה - תעודת הוראה

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר עדי בן-דוד

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: adi.ben-david@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתאום מראש

מורי הקורס:
ד"ר עדי בן-דוד

תאור כללי של הקורס:
"המדע הוא מהישגיה הגדולים ביותר של הרוח האנושית" (ג'וֹן גְרִיבּין).
אכן, מדע הוא תוצר של "רוח האדם": חשיבתו, סקרנותו, אמונותיו, נטיותיו וערכיו. המדע הוא תהליך דינמי ומתמשך של חקר וגילוי, המתבצע על ידי האדם באמצעות תהליכים של חשיבה יצירתית וביקורתית, סובייקטיבית ותלוית הקשר (זמן, מקום, תרבות, מוסכמות חברתיות, יכולת טכנולוגית וכיו"ב). בעידן הדיגיטלי והגלובלי, הנתון לתמורות מתמידות ומתאפיין באוריינטציה מדעית-טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית, גופי הידע המדעי מצטברים בכמויות עצומות ונמצאים בתהליך של השתנות מתמדת. לפיכך, יש להעביר את הדגש בהוראה מתהליכים המכוונים להקניית ידע מדעי ללומדים לתהליכים של הבניית ידע מעמיק (Deeper Learning) ופיתוח כישורים קוגניטיביים, בין-אישיים (interpersonal) ותוך-אישיים (intrapersonal) קרי, מיומנויות המאה ה-21(21stCS), המאפשרים למידה עצמאית ומתמדת מכל תחומי החיים ולאורך כל החיים.

חדשנות פדגוגית מבוססת נוירופדגוגיה יישומית מעמידה את צורכי הלומד במרכז ומכוונת ללמידה עצמאית ומתמדת מכל תחומי החיים - lifewide learning ולאורך כל החיים - Life-Long Learning (LLLׂ).

הקורס כולל היבטים תאורטיים של חדשנות פדגוגית והיבטים מעשיים של הוראת מדעי הטבע והמתמטיקה, בהלימה לרציונל וליעדים של תכניות הלימודים בחינוך העל-יסודי.

מטרת העל של הקורס היא לפתח תפיסה של חדשנות פדגוגית ויכולת ליישומה בתהליכי הוראה-למידה-הערכה (ה.ל.ה) במדעי הטבע והמתמטיקה.

מטרות הקורס:
1. להבנות ידע פדגוגי מעמיק על חדשנות פדגוגית המכוונות לפיתוח מיומנויות המאה ה-21(21stCS) כמכלול

2. להתעמק במושגי יסוד בקוגניציה ולמידה: הקניית ידע; הבניית ידע (קונסטרוקטיביזם); חשיבה מסדר גבוה (HOT); מטה-קוגניציה; נוירופדגוגיה; דפוס חשיבה מתפתח/מקובע ,(Growth/Fixed mindset) בהקשר לחדשנות פדגוגית ויישומה בתהליכי הוראה-למידה-הערכה בסביבה דיגיטלית.

3. להתנסות בפיתוח וביישום של פעילויות לימודיות המבוססות על חדשנות פדגוגית ונוירופדגוגיה יישומית

4. להתנסות בלמידה שיתופית בכלים דיגיטליים מתקדמים (כולל AI) ובתהליכים של חקר הפרקטיקה בשדה החינוך

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. להפגין ידע פדגוגי על חדשנות פדגוגית המכוונות לפיתוח מיומנויות המאה ה-21 (21stCS) כמכלול

2. להבין מושגי יסוד בקוגניציה ולמידה: הבניית ידע (קונסטרוקטיביזם); חשיבה מסדר גבוה (HOT); מטה-קוגניציה; נוירופדגוגיה; דפוס חשיבה מתפתח/מקובע ,(Growth/Fixed mindset) בהקשר לחדשנות פדגוגית ויישומה בתהליכי הוראה-למידה-הערכה בסביבה דיגיטלית.

3. לפתח פעילויות לימוד המבוססות על חדשנות פדגוגית ונוירופדגוגיה יישומית.

דרישות נוכחות (%):
80%

שיטת ההוראה בקורס: הקורס מתנהל במתכונת מקוונת באמצעות מערכת Moodle-Huji, ומאפשר ללומדים להתנסות בתהליכים של חקר הפרקטיקה החינוכית במסגרת "קהילת למידה מקצועית" (PLC - Professional Learning Community), כמודל לחיקוי (Modeling).
הערכת הלמידה בקורס מתבססת על מטלות ביצוע אישיות, שיח עמיתים בפורומים דיגיטליים, הערכה עצמית רפלקטיבית (Self-assessment)והערכת עמיתים(Peer-assessment) . מטלות הקורס מצטברות לכדי "פורטפוליו דיגיטלי אישי", המשקף את כל תהליכי הלמידה בקורס ולא רק את תוצריה הסופיים ומרכיב את הציון הסופי.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
הבניית ידע (קונסטרוקטיביזם);
חשיבה מסדר גבוה (HOT);
מטה-קוגניציה;
נוירופדגוגיה;
דפוס חשיבה מתפתח/מקובע (Growth/Fixed mindset)
חדשנות פדגוגית; נוירופדגוגיה יישומית

חומר חובה לקריאה:
איגר, ע. (2009). חשיבה מסדר גבוה: מבוא - תיחום, אפיון ומהות. בתוך: גלסנר, א. בן-דוד, ע. איגר, ע .(2009) .פיתוח חשיבה מסדר גבוה – סקירת ספרות. האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 7-27.

בן-דוד, ע. (2009). מטה-קוגניציה בהוראה ובלמידה. אאוריקה, 27, 14-1.

קארי, ס. וסמית, ק. (2004). על הבנת טבעו של ידע מדעי. אאוריקה, 19. המרכז לחינוך מדעי טכנולוגי, אוניברסיטת ת"א.

רמיאל, ח' (2023). בינה מלאכותית בחינוך – היבטים של הוגנות ושוויון. סקירת ספרות שהוגשה ללשכת המדען הראשי, משרד החינוך, ירושלים, פרק א עמודים 8-5.

Costa, A. L. (2008). The Thought-Filled Curriculum. Teaching Students to Think. Educational Leadership, 65(5), 20-24
McTighe, J. (1997). What Happens Between Assessments? Educational Leadership, Vol 54(4), 6-12.

חומר לקריאה נוספת:
בן-דוד, ע' (2012). תהליך החקר המדעי בכיתה – מהתיאוריה למעשה. אאוריקה 33, 19-1.

גריבין, ג. (2010). היסטוריה של המדע 2001-1543. הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים. תרגום מאנגלית: דפנה לוי.

ליביו, מ. (2013). שגיאות גאוניות. הוצאת אריה ניר, תרגום מאנגלית: עמנואל לוטם.

Uzzo, S.M., Graves, S.B., Shay, E., Harford, M., & Thompson, R. (2018) (Eds.) Pedagogical Content Knowledge in STEM: Research to Practice. Publisher: Springe.

מרכיבי הציון הסופי :
מטלות הגשה במהלך הסמסטר: תרגילים / עבודות / מבדקים / דוחות / פורום / סימולציה ואחרות % 100

מידע נוסף / הערות:
קורס מקוון המתנהל במתכונת א-סינכרונית באמצעות מערכת Moodle-Huji. הדרכה אישית וקבוצתית ניתנת בתיאום מראש ולפי הצורך.