נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: עבודה סוציאלית

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופ' רחל בכנר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: rachel.bachner@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: לפי תיאום מראש

מורי הקורס:
פרופ רחל בכנר

תאור כללי של הקורס:
בקורס יוצגו סוגיות באטיולוגיה, בהערכה ואבחון, בטיפול ובמניעה של הפרעות אכילה, כולל אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, ארפיד והפרעת אכילה בולמוסית. יוצגו גישות שונות לטיפול בהפרעות אכילה. יודגש הצורך בטיפול רב-מקצועי, בגישה רגישה לטראומה וברמות שונות של טיפול (מרפאתי, טיפול יום, אשפוז). נדון גם בנושאים כמו הפרעות אכילה חמורות וממושכת, דילמות אתיות, הקשר בין הפרעות אכילה לטראומה, החלמה מהפרעות אכילה ואתגרים ייחודים שמטפלים בהפרעות אכילה צריכים לעמוד בהם. סטודנטים יוזמנו להתבונן בקשר שלהם עם גופם, בהרגלי האכילה שלהם, וביחסם להפרעות אכילה ולהשמנה.

מטרות הקורס:
1. להעניק לסטודנטים ידע על בעיות והפרעות אכילה ועל מצבים נלווים, למשל פוסט-טראומה.
2. להקנות ידע בנושא האטיולוגיה והאבחון של הפרעות אכילה והטיפול בהן.
3. להפגיש את הסטודנטים עם גישות טיפוליות שונות בהפרעות אכילה, דילמות אתיות הקשורות לטיפול ותהליך ההחלמה.
4. להציע הזדמנויות ללמוד על מגוון רחב של סוגיות הנוגעות בתחום של הפרעות אכילה, באמצעות הרצאות פרונטליות, מאמרים מדעיים, סרטונים ותיאורי מקרה.
5. להעלות את המודעות של הסטודנטים לדימוי הגוף, להרגלי האכילה ולעמדות שלהם כלפי הפרעות אכילה והשמנה.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. להסביר קריטריונים לאבחנה, גורמי סיכון לפיתוח הפרעות אכילה, ולתאר את התמונה הקלינית, המהלך והפרוגנוזה של הפרעות אלה ותהליך ההחלמה מהן.
2. להבין את ההשפעות הגופניות, הפסיכולוגיות והסוציו-חברתיות של הפרעות אכילה.
3. להעריך את תרומת הטראומה להתפתות הפרעת אכילה ולשימורן.
4. להסביר כיצד ניתן לטפל בהפרעות אכילה בעזרת גישות טיפוליות כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול משפחתי, טיפול דיאלקטי התנהגותי, טיפול נרטיבי, אכילה קשובה וגישות פסיכודינמיות.
5. להבין את חשיבות העבודה בצוותים רב-מקצועיים בטיפול בהפרעות אכילה.
6. להסביר מהן רמות הטיפול השונות בהפרעות אכילה, והאופציות הטיפוליות הקיימות בישראל ובחו"ל.
7. לדון בנושאים שנויים במחלוקת הקשורים להפרעות אכילה, כמו גם במגבלות הידע הקיים בתחום.
8. להיות ער להיסטוריה האישית של דיאטות/בעיות אכילה, אמונות/חוקים סביב אוכל ודימוי גוף, ולהשלכות של הללו על האינטראקציות של הסטודנט עם אנשים שמתמודדים עם הפרעות אכילה.

דרישות נוכחות (%):
הנוכחות ב-80% מהשיעורים לפחות חובה, החל מהשיעור השני. מי שלא יכול להגיע לשיעור מתבקש להודיע מראש למרצה.

שיטת ההוראה בקורס: יהיו בקורס הרצאות, שיחות עם אורחים/ות, סרטונים, דיונים, הצגות מקרה ועבודה בקבוצות קטנות.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
15.3.23 היכרות

22.3.23 האבחנות השונות

29.3.23 סיפור אישי (מרצה אורחת: לירון אורן אלוני)

19.4.23 אטיולוגיה ואוכלוסיות בסיכון

3.5.23 טראומה וה"א

10.5.23 ה"א חמורות וממושכת

17.5.23 מניעה של ה"א (מרצה אורחת: פרופ' ברין אוסטן)

24.5.23 מבט על החלמה מה"א

31.5.23 אין שיעור (רחל בכנס בחו"ל) - יש לצפות ביוצאים מהכלל https://www.youtube.com/watch?v&eq;z8uonOTCKak

7.6.23 צוות רב מקצועי ורמות טיפול

14.6.23 נקודת מבט של בני המשפחה (מרצה אורחת: גב' מאיה פונר)

21.6.23 ו-28.6.23 טיפול נפשי: גישות שונות והצגות מקרה

חומר חובה לקריאה:
Hay, P. & Morris, J. (2016). Eating disorders. Editor: Paz Toren; In: J.M. Rey (ed), IACAPAP e-Textbook of Child and Adolescent Mental Health. Geneva: International Association for Child and Adolescent Psychiatry and Allied Professions.
תרגום לעברית: ד"ר עדי חנוך-לוי, טל גילון מן, דניאל שטיין

חומר לקריאה נוספת:
1. בכר, א' (2002). אנורקסיה ובולימיה: אבחון והיסטורית הטיפול. מתוך: הפחד לתפוס מקום אנורקסיה ובולימיה: גישת הפסיכולוגיה של העצמי. ירושלים: הוצאת מגנס האוניברסיטה העברית. עמ' 11-23.

2. וייסבלאי, א. (2010). הפרעות אכילה בקרב ילדים ובני נוער: תיאור התופעה, מניעתה ואיתורה. ירושלים: הכנסת.
3. טרבס, ג., שטנגר, ו., וגור, א. (2013). סוגיות בטיפול בהפרעות אכלה בישראל. חברה ורווחה, לג, 121-140.

4. לצר, י. ושטיין, ד. (2011). הפרעות אכילה. מתוך: צ. מרום, א. גלבוע-שכטמן, נ. מור, י. מאיירס (עורכים), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים: עקרונות טיפוליים. תל אביב: דיונון. עמ' 196-175.

5. רועה, ד.ת רוט, ש., ופניג, ס. (2003). צמצום התובנה למחלת האנורקסיה כביטוי ליחס אמביוואלנטי להחלמה. שיחות, י"ח(3), 247-253.

6. Abbate-Daga, G., Marzola, E., Amianto, F., & Fassino, S. (2016). A comprehensive review of psychodynamic treatments for eating disorders. Eating and Weight Disorders - Studies on Anorexia, Bulimia and Obesity, 21(4), 553-580.

7. Agras, W.S., Fitzsimmons-Craft, E.E., & Wilfley, D.E. (2017). Evolution of cognitive-behavioral therapy for eating disorders. Behaviour Research and Therapy, 88, 26-36.

8. Alexander, J. (2016). A life wasted: A patient’s perspective. In S. Touyz,, D. Le Grange,, P. Hay, & H. Lacey (Eds). Managing severe and enduring anorexia nervosa: A clinician' guide. Editors: Stephen Touyz, Daniel Le Grange, Phillipa Hay and Hubert Lacey. Routledge: New York.

9. Alphin, F.B., Pilewski, K., Diekman, C., Waterhous, T.S., Brake, J., Biron, L. et al. (2014). Transitioning care effectively: A guide for the expert level registered dietitian nutritionist (RDN) working with clients with eating disorders. Position paper of the Disordered Eating and Eating Disorder Subunit of the Sports, Cardiovascular and Wellness Nutrition (Practice Group of the Academy of Nutrition and Dietetics). SCAN Advanced Practice Guide, 1-4.

10. Brewerton, T. D. (2019). An overview of trauma-informed care and practice for eating disorders. Journal of Aggression, Maltreatment & Trauma, 28(4), 445-462.

11. Carter, J., Bewell, C., Blackmore, E., & Woodside, D. (2006). The impact of childhood sexual abuse in anorexia nervosa. Child Abuse & Neglect, (30)3, 257-269.

12. Dawson, L., Rhodes, P., & Touyz, S. (2014). The recovery model and anorexia nervosa. Australian & New Zealand Journal of Psychiatry, 48, 1009-1016.

13. Demmler, J. C., Brophy, S. T., Marchant, A., John, A., & Tan, J. O. (2020). Shining the light on eating disorders, incidence, prognosis and profiling of patients in primary and secondary care: national data linkage study. British Journal of Psychiatry, 216(2), 105-112.

14. Douzenis, A. & Michopoulos, I. (2015). Involuntary admission: The case of anorexia nervosa. International Journal of Law and Psychiatry, 39, 31-35.

15. Eisler, I., Lock, J., & le Grange, D. (2010). Family-based treatments for adolescents with anorexia nervosa: Single-family and multifamily approaches. In C.M. Grilo & J.E. Mitchell (Eds.), The treatment of eating disorders: A clinical handbook (pp.150-174). New York: The Guilford Press.

16. Hail, L. & Le Grange, D. (2018). Bulimia nervosa in adolescents: Prevalence and treatment challenges. Adolescent Health, Medicine and Therapeutics, 9,11-16.

17. Halmi, K. A. (2009). Salient components of a comprehensive service for eating disorders. World Psychiatry, 8(3), 150.

18. Lindgren, B-M., Enmark, A., Bohman, A., & Lundstrom, M. (2015). A qualitative study of young women’s experiences of recovery from bulimia nervosa. Journal of Advanced Nursing, 71(4), 860–869.

19. Matusek, J. A., & Wright, M. O. D. (2010). Ethical dilemmas in treating clients with eating disorders: A review and application of an integrative ethical decision‐making model. European Eating Disorders Review, 18(6), 434-452.

20. Neiderman, M., Farley, A., Richardson, J., & Lask, B. (2001). Nasogastric feeding in children and adolescents with eating disorders: toward good practice. International Journal of Eating Disorders, 29(4), 441–448.

21. Noordenbos, G. (2016). How to block the ways to eating disorders. Eating Disorders: The Journal of Treatment & Prevention, 24(1), 47–53.

22. Norris, M. L., Spettigue, W. J., & Katzman, D. K. (2016). Update on eating disorders: Current perspectives on avoidant/restrictive food intake disorder in children and youth. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 12, 213.

23. Offord, A., Turner, H., & Cooper, M. (2006). Adolescent inpatient treatment for anorexia nervosa: A qualitative study exploring young adults' retrospective views of treatment and discharge. European Eating Disorders Review, 14, 377-387.

24. Treasure, J., Duarte, T.A., & Schmidt, U. (2020) Eating disorders. Lancet, 395(10227), 899-911.

25. Westerberg, D.P., & Waitz, M. (2013). Binge Eating Disorder. Osteopathic Family Physician, 5(6), 230-233.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה20 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 60 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 20 %
יומן אישי

מידע נוסף / הערות:
ההצגה (תיאור מקרה או הרצאה קצרה בנושא רלוונטי) והיומן האישי הן רשות. הציון/ים יכללו בציון הסופי של הקורס רק אם הם גבוהים מהציון עבור העבודה המסכמת.

תכנית מפורטת יותר כולל פרטים נוספים על דרישות הקורס נמצאת במודל.