נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: עבודה סוציאלית

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופ' מוחמד חאג' יחיא

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: m.hajyahia@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: ימי רביעי 12:15-13:30 ובימי חמישי 10:15-12

מורי הקורס:
פרופ מוחמד חאג'-יחיא

תאור כללי של הקורס:
סמינר זה מיועד לפתח ולערוך פרויקטים של מחקר אודות נושאים שונים מתחום בעיית האלימות במשפחה. בין היתר, יעודדו פרויקטים המתייחסים למאפיינים ופרופילים של דפוסים שונים של אלימות במשפחה וגורמי הסיכון שלהם. יעודדו גם פרויקטים אשר מתייחסים להשלכות השונות של התנסות ישירה או עקיפה עם אלימות במשפחה, הדפוסים הפורמאליים והבלתי פורמאליים של התמודדות עם אלימות במשפחה ודפוסים של חיפוש עזרה, גישות ועמדות של קהילות שונות ואנשי מקצוע מתחומים שונים כלפי בעיית האלימות במשפחה, ההקשר הסוציו-תרבותי והסוציו-פוליטי של בעיית האלימות במשפחה (למשל, הזיקה של הקונטקסטים הללו למימדי הבעיה, להשלכותיה, לאופן ההתמודדות עמה), ועוד. סוגיות קונספטואליות, מתודולוגיות ואתיות בחקר בעיה זאת יידונו בהרחבה בשעורים. סטודנטיות תעבודנה בקבוצות (2 – 3 סטודנטיות בכל קבוצה) על עריכתם של מחקרים מתחום התעניינותן, תוך שימוש בידע, במיומנויות ובכלים שרכשו בקורס שיטות מחקר, ובקורסים מתודולוגיים אחרים. בנוסף למפגשים הרגילים של המרצה עם כלל הסטודנטיות בסמינר, המרצה ילווה כל קבוצה לחוד בביצוע פרויקט המחקר וכתיבת הדו"ח הסופי על המחקר. סמינר המחקר פתוח לעריכתם של מחקרים כמותניים ואיכותניים כאחד, כאשר מערך המחקר ייקבע לפי מהות ואופי שאלת המחקר ומטרות

מטרות הקורס:
בהסתמך על העובדה שהסטודנטיות מצויידות בידע הבסיסי ובמיומנויות השונות הקשורים במחקר במדעי החברה וההתנהגות, ניתן להציב לקורס זה מטרות, אשר יש להן זיקה לחקר בעיית האלימות במשפחה, כדלהלן:
1. להגביר את ההבנה לבסיס הידע התיאורטי והאמפירי של מודלים ותיאוריות אשר מסבירים
דפוסים שונים של אלימות במשפחה, ולבחון את אפשרויות יישומם בחקר אלימות במשפחה.
2. להבין את אפשרויות השימוש בסכימות קונצפטואליות שונות וקריטריונים רלוונטיים על מנת
לנתח באופן ביקורתי מתודות שונות ומערכי מחקר שונים לחקר אלימות במשפחה.
3. להעמיק את ההבנה לקונטקסטים הסוציו-תרבותיים והסוציו-פוליטיים של הדפוסים השונים של
אלימות במשפחה, והשלכות קונטקסטים אלה על חקר בעיית האלימות במשפחה.
4. ללמוד את הסוגיות הקונצפטואליות, המתודולוגיות, והאתיות השונות אשר יש להן זיקה
לעריכת מחקר על דפוסים שונים של אלימות במשפחה ונושאים שונים מתחום בעיה זו.
5. להגביר את ההערכה לחשיבותו של ידע אמפירי על נושאים שונים הקשורים בדפוסים השונים של
אלימות במשפחה. בעניין זה דגש יהיה על נושאים כמו גורמי סיכון לאלימות במשפחה,
ההשלכות של האלימות על קורבנות ישירים ועקיפים, ודפוסי התמודדות עם אלימות במשפחה,
עמדות ותפיסות כלפי אלימות, ועוד.
6. להגביר את ההערכה לחשיבות פיתוח מערכי מחקר תקפים, מהימנים, ורלוונטיים לחקר דפוסים שונים
של אלימות במשפחה ונושאים אחרים שיש להם זיקה לבעיה זאת.
7. להגביר את המודעות למחויבותה של העבודה הסוציאלית כפרופסיה כלפי בעיית האלימות
במשפחה (איתור, אבחון, מניעה, התערבות, מחקר, ועוד).
8. להגביר את ההערכה לחשיבותו של ידע אמפירי לפיתוח תוכניות למניעת אלימות במשפחה,
תוכניות ומודלים התערבותיים עם תוקפנים ועם הקורבנות של אלימות במשפחה, ותוכניות
שונות למדיניות חברתית אשר יש להן זיקה לבעיה זאת.
9. לפתח את הידע של הסטודנטיות אודות פיתוח טכניקות וגישות איסוף נתונים אוניברסאליות
וייחודיות לחקר תחומים ונושאים שונים אשר יש להם זיקה לבעיית האלימות במשפחה, ולהעשיר את
הידע שלהן אודות סוגיות אתיות הקשורות בטכניקות וגישות אלה.
10. להגביר את המודעות של הסטודנטיות לגישות ולכלים הסטטיסטיים והאיכותניים האוניברסאליים
והייחודיים לניתוח ממצאים אמפיריים שונים על תחומים ונושאים שונים אשר יש להם זיקה
לבעיית האלימות במשפחה.
11. להעשיר את הידע והמיומנויות של הסטודנטיות בפיתוח וגיבוש בעיית ושאלת מחקר, סקירת
ספרות רלוונטית לבעיה באופן אינטגרטיבי וביקורתי, התייחסות ביקורתית למערכי מחקר
אפשריים לחקר הבעיה שנבחרה, גיבוש עמדה סופית לגבי המערך המתאים ביותר לחקר הבעיה
ופיתוח כלי מחקר הולם לאיסוף הנתונים, קידוד נתונים, ניתוח ממצאים, פירוש הממצאים, קשירת
הממצאים לתיאוריה ולמסגרת הקונספטואלית של המחקר, איתור מוגבלויות המחקר, והשלכות
ממצאיו למחקרים עתידיים, למניעה, לטיפול, לפיתוח שירותים, למדיניות חברתית, ולחינוך לעבודה
סוציאלית, וכתיבת דו"ח מחקר סופי.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בהסתמך על העובדה שהסטודנטיות מצויידות בידע הבסיסי ובמיומנויות השונות הקשורים במחקר במדעי החברה וההתנהגות, ניתן להציב לקורס זה מטרות, אשר יש להן זיקה לחקר בעיית האלימות במשפחה, כדלהלן:
1. להגביר את ההבנה לבסיס הידע התיאורטי והאמפירי של מודלים ותיאוריות אשר מסבירים
דפוסים שונים של אלימות במשפחה, ולבחון את אפשרויות יישומם בחקר אלימות במשפחה.
2. להבין את אפשרויות השימוש בסכימות קונצפטואליות שונות וקריטריונים רלוונטיים על מנת
לנתח באופן ביקורתי מתודות שונות ומערכי מחקר שונים לחקר אלימות במשפחה.
3. להעמיק את ההבנה לקונטקסטים הסוציו-תרבותיים והסוציו-פוליטיים של הדפוסים השונים של
אלימות במשפחה, והשלכות קונטקסטים אלה על חקר בעיית האלימות במשפחה.
4. ללמוד את הסוגיות הקונצפטואליות, המתודולוגיות, והאתיות השונות אשר יש להן זיקה
לעריכת מחקר על דפוסים שונים של אלימות במשפחה ונושאים שונים מתחום בעיה זו.
5. להגביר את ההערכה לחשיבותו של ידע אמפירי על נושאים שונים הקשורים בדפוסים השונים של
אלימות במשפחה. בעניין זה דגש יהיה על נושאים כמו גורמי סיכון לאלימות במשפחה,
ההשלכות של האלימות על קורבנות ישירים ועקיפים, ודפוסי התמודדות עם אלימות במשפחה,
עמדות ותפיסות כלפי אלימות, ועוד.
6. להגביר את ההערכה לחשיבות פיתוח מערכי מחקר תקפים, מהימנים, ורלוונטיים לחקר דפוסים שונים
של אלימות במשפחה ונושאים אחרים שיש להם זיקה לבעיה זאת.
7. להגביר את המודעות למחויבותה של העבודה הסוציאלית כפרופסיה כלפי בעיית האלימות
במשפחה (איתור, אבחון, מניעה, התערבות, מחקר, ועוד).
8. להגביר את ההערכה לחשיבותו של ידע אמפירי לפיתוח תוכניות למניעת אלימות במשפחה,
תוכניות ומודלים התערבותיים עם תוקפנים ועם הקורבנות של אלימות במשפחה, ותוכניות
שונות למדיניות חברתית אשר יש להן זיקה לבעיה זאת.
9. לפתח את הידע של הסטודנטיות אודות פיתוח טכניקות וגישות איסוף נתונים אוניברסאליות
וייחודיות לחקר תחומים ונושאים שונים אשר יש להם זיקה לבעיית האלימות במשפחה, ולהעשיר את
הידע שלהן אודות סוגיות אתיות הקשורות בטכניקות וגישות אלה.
10. להגביר את המודעות של הסטודנטיות לגישות ולכלים הסטטיסטיים והאיכותניים האוניברסאליים
והייחודיים לניתוח ממצאים אמפיריים שונים על תחומים ונושאים שונים אשר יש להם זיקה
לבעיית האלימות במשפחה.
11. להעשיר את הידע והמיומנויות של הסטודנטיות בפיתוח וגיבוש בעיית ושאלת מחקר, סקירת
ספרות רלוונטית לבעיה באופן אינטגרטיבי וביקורתי, התייחסות ביקורתית למערכי מחקר
אפשריים לחקר הבעיה שנבחרה, גיבוש עמדה סופית לגבי המערך המתאים ביותר לחקר הבעיה
ופיתוח כלי מחקר הולם לאיסוף הנתונים, קידוד נתונים, ניתוח ממצאים, פירוש הממצאים, קשירת
הממצאים לתיאוריה ולמסגרת הקונספטואלית של המחקר, איתור מוגבלויות המחקר, והשלכות
ממצאיו למחקרים עתידיים, למניעה, לטיפול, לפיתוח שירותים, למדיניות חברתית, ולחינוך לעבודה
סוציאלית, וכתיבת דו"ח מחקר סופי.

דרישות נוכחות (%):
נוכחות חובה בכל השיעורים

שיטת ההוראה בקורס: התהליך הלימודי של הסמינר מורכב משני סמסטרים (כעשרים וששה עד עשרים ושמונה מפגשים), והם מתחלקים כדלהלן:
1. שלושת המפגשים הראשונים יוקדשו להיכרות, הבהרת מטרות סמינר המחקר ואת הנושאים
אשר הם מתחומי התעניינותו, והבהרת הסוגיות הקונספטואליות, המחקריות והמתודולוגיות, והאתיות הקשורות בשלבים השונים לעריכת מחקר על נושאים שונים אשר יש להם זיקה לבעיית האלימות במשפחה. בנוסף לכך, תינתן ההזדמנות לסטודנטיות להתחלק לקבוצות (3-2 בקבוצה) אשר תתבקשנה לעבוד כל קבוצה לחוד, על גיבוש נושא המחקר ופיתוח שאלת מחקר שתהווה הבסיס לעריכת מחקר שיטתי במשך השנה האקדמאית.
2. מהמפגש הרביעי ועד המפגש האחד-עשר המרצה יציג בפני הכיתה, בשיתוף פעולה עם הסטודנטיות,
סוגיות תיאורטיות, קונספטואליות, מתודולוגיות, ואתיות מתחום חקר בעיית האלימות במשפחה.
בנוסף, תינתן הזדמנות לסטודנטיות להציג סוגיות דומות, מהספרות המקצועית ומניסיונן המקצועי. בו
בזמן, יגיש המרצה לכל קבוצה לחוד את הייעוץ וההכוונה הדרושים לפתוח בעיית, שאלת, ומערך
מחקר וכתיבת הצעת מחקר אודות הבעיה שנבחרה.
3. במפגשים השנים עשר ועד הארבעה עשר תינתן ההזדמנות לכל קבוצה להציג בפני שאר הסטודנטיות
בסמינר את נושא ובעיית המחקר אשר מתחומי התעניינותה של הקבוצה, שאלת המחקר, סיכום סקירת
הספרות, וסיכום מערך המחקר אשר מתכוונת הקבוצה לפתח ולבצע ע"מ לחקור את הבעיה והשאלה
המחקרית. על כן, תינתן ההזדמנות לכל קבוצה לקבל פידבק משאר הסטודנטיות בעניינים אלה.
4. המרצה והסטודנטיות יקדישו את המפגש החמשה עשר ועד המפגש העשרים להציג חומר
תיאורטי, אמפירי, ומתודולוגי מתחום חקר האלימות במשפחה. בנוסף לכך, נתכנן מועדים
לפגישות עם כל קבוצה לחוד, וזאת לצורך פיתוח מערך וכלי המחקר וגם ע"מ לעמוד מקרוב על
תהליכי ביצוע המחקר, ולהגיש את ההדרכה והייעוץ הנדרשים ע"מ להתמודד עם הסוגיות
והמכשולים השונים אשר עלולים להתעורר בשלבים השונים לביצוע המחקר.
5. במפגשים העשרים ואחד ועד העשרים וששה תינתן ההזדמנות לכל קבוצה להציג בפני כלל
הסטודנטיות בסמינר את מחקרה על כלל מרכיביו, עם דגש על מערך המחקר, תהליך ביצוע המחקר,
ממצאי המחקר, והמסקנות המתבקשות מהממצאים (אם כי שהצגת ממצאי המחקר תלויה במידת
התקדמותה של הקבוצה בעריכת המחקר).
6. שני המפגשים האחרונים יוקדשו לסכום הקורס, סיכום ממצאים נבחרים ממחקרים שונים אשר
בוצעו בסמינר זה, למידה הדדית על סוגיות מתודולוגיות, אתיות, ואחרות שנתקלו בהן הסטודנטיות
בתהליך ביצוע המחקר, והצגת השלכות מניעתיות והתערבותיות וכיוונים שונים למדיניות חברתית
בהקשר לבעיות של אלימות במשפחה, המתבקשים לאור הממצאים של המחקרים השונים אשר בוצעו
במסגרת הסמינר.

בסיום הקורס, תגיש כל קבוצה דו"ח מפורט אודות המחקר שביצעה, אשר יכלול תקציר על המחקר, מבוא לנושא המחקר והבהרת בעיית המחקר וחשיבות ומטרות ביצועו, סקירת ספרות תיאורטית ואמפירית מורחבת ורלוונטית לבעיית ושאלת המחקר, מסגרת קונספטואלית של המחקר, שאלות והשערות המחקר, המתודולוגיה ומערך המחקר (אוכלוסיות המחקר, הדגימה והמדגם, שיטות ופרוצדורות איסוף הנתונים, כלי המדידה וכו'), הצגה מקיפה לממצאי המחקר וניתוחים רלוונטיים לממצאים, סיכום הממצאים והמסקנות המתבקשות (פרשנות לממצאים; השוואתם לממצאי מחקרים קודמים; מסקנות למחקרים נוספים בעתיד; השלכות הממצאים למניעה, להתערבות, למדיניות חברתית, ולחינוך לעבודה סוציאלית), דיון במוגבלויות המחקר, נספחים שונים, ומקורות. הנחיות מפורטות לכתיבת דו"ח המחקר תימסרנה בכתב לסטודנטיות.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
בוכבינדר, א., שרר, מ. ואיזיקוביץ, ד. (1997). פערי דיווח בין גברים ונשים על רמת אלימות אינטימית.
חברה ורווחה, י"ז, 166-145.

Ammerman, R.T., & Hersen, M. (Eds.) (1999). Assessment of family violence: A clinical and legal sourcebook (2nd ed.). New York: John Wiley & Sons. (Chapters 1, 2, 3, 4, and 5).

Arias, H., & Beach, S.R. (1987). Validity of self-reports of marital violence. Journal of Family Violence, 2, 139-149.

Babbie, E. (2001). The practice of social research (9th ed.). Belmont, CA: Wadsworth.

Barata, P., & Senn, C.Y. (2003). When two fields collide: An examination of the assumptions of social science research and law within the domain of domestic violence. Trauma, Violence, and Abuse, 4(1), 3-21.

Barnett, O. W., Miller-Perrin, C. L., & Perrin, R. D. (2011). Family violence across the lifespan (3rd ed.). Thousand Oaks, CA: Sage.

Bartels, L. (2010). Emerging issues in domestic/family violence research. Canberra, Australia: Australian Government, Australian Institute of Criminology.
Becker- Blease, K.A., & Freyd, J.J. (2006). Research participants telling the truth about their lives: The ethics of asking and not asking about abuse. American Psychologist, 61, 218-226.

Besharov, D.J. (1990). Improved research on child abuse and neglect through better definitions. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 42-52). Washington, D.C.: The AEI Press.

Bradley, E. J., & Lindsay, R.C.L. (1987). Methodological and ethical issues in child abuse. Journal of Family Violence, 2, 239-255.

Brownridge, D.A., & Halli, S.S. (1999). Measuring family violence: The conceptualization and utilization of prevalence and incidence rate. Journal of Family Violence, 14, 333-350.

Chalk, R. (2000). Assessing family violence interventions: Linking programs to research-based strategies. Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma, 4, 29-53.

Cicchetti, D. (2004). An odyssey of discovery: Lessons learned through three decades of research on child maltreatment. American Psychologist, 59, 731-741.

Cox, J.W., & Stoltenberg, C.D. (1991). Evaluation of a treatment program for battered wives. Journal of Family Violence, 6, 395-413.

DeLeon. G.W., & Wells, W. (2003). The reliability and validity of measures of domestic violence resources as used in intimate partner homicide research. Violence Against Women, 9, 148-162.

DeVoe, E.R., & Kantor-Kaufman, G. (2002). Measurement issues in child maltreatment and family violence prevention programs. Trauma, Violence, and Abuse, 3, 15-39.

Dobash, R.E., & Dabash, R.P. (1988). Research as social action: The struggle for battered women. In K. Yllo & M. Bograd (Eds.), Feminist perspectives on wife abuse (pp. 51-74). Newbury Park, CA: Sage.

Dobash, R.E., & Dobash, R.P. (1990). How theoretical definitions and perspectives affect research and policy. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 108-129). Washington, D.C.: The AEI Press.

Dobash, R.P., & Dobash, R.E. (1990). How research makes a difference to policy and practice. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 185-204). Washington, D.C.: The AEI Press.

Drake, B. & Johnson-Reid, M. (1999). Some thoughts on the increasing use of administrative data in child maltreatment research. Child Maltreatment, 4, 308-315.

Dube, S.R., Williamson, D.F., Thompsom, T., Felitti, V.J., & Anda, R. F. (2004). Assessing the reliability of retrospective reports of adverse childhood experiences among adult HMO members attending a primary care clinic, Child Abuse & Neglect, 28, 729-737.

Ellsberg, M., & Heise, L. (2002). Bearing witness: Ethics in domestic violence research. Lancet, 359, 1599-1604.

Feindler, E.L., Rathus, J.H., & Silver, L.B. (2003). General issues in the assessment of family violence. In J.H. Rathus, E.L. Feindler et al. (Eds). Assessment of family violence: A handbook for researchers and practitioners (pp. 11-37). Washington, DC: American Psychological Association.

Follingstad, Diane (1990). Methodological issues and new directions for research on violence in relationships. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 13-25). Washington, D.C.: The AEI Press.

Fontes, L.A. (1997). Conducting ethical cross-cultural research on family violence. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 296-312). Thousand Oaks, CA: Sage.

Fontes, L.A. (1998). Ethics in family violence research: Cross-cultural issues. Family Relations, 47(1), 53-61.

Geffner, R., Rosenbaum, A., & Hughes, H. (1988). Research issues concerning family violence. In V.B.V. Hasselt, R.L. Morrison, A.S. Bellack & M. Hersen (Eds.), Handbook of family violence (pp. 457-481). New York: Plenum Press.

Gelles, R.J. (1990). Methodological issues in the study of family violence. In M.A. Straus & R.J. Gelles (Eds.), Physical violence in American families (pp. 17-28). New Brunswick, NJ: Transaction Publishers.

Gondolf, E. (1987). Evaluating programs for men who batter: Problems and prospects. Journal of Family Violence, 2, 95-108.

Goodman, L.,& Epstein, D. (2005). Refocusing on women: A new direction for policy and research on intimate partner violence. Journal of Interpersonal Violence, 20, 479-487.

Gordon, R.A., Holmes, M., & Maly. C. (1999). Research productivity in the areas of child abuse and domestic violence. Psychological Reports, 84, 887-898.

Guterman. N.B. (2004). Advancing prevention research on child abuse, youth violence, and domestic violence: Emerging strategies and issues. Journal of Interpersonal Violence, 19, 299-321.

Hamby, S., Sugarman, D.B.,& Boney-McCoy, S. (2006). Does questionnaire format impact reported partner violence rates? An experimental study. Violence and Victims, 21, 507-518.

Hart, C. (1998). Doing a literature review: Releasing the social science research imagination. London: Sage.

Helie, S., Clement, M.E., & Larrivee, M.C. (2003). Epidemiological considerations in the conceptualization and utilization of “prevalence” and “incidence rate” in family violence research: A reply to Brownridge and Halli (1999). Journal of Family Violence, 18, 219-225.

Heyman, R. E., & Slep, A. M. (2009). A translational research orientation to family violence. Violence and Victims, 24, 283-301.

Holden, G.W. (1998). Introduction: The development of research into another consequence of family violence. In R. Geffner, G.W. Holden et al. (eds.), Children exposed to marital violence: Theory, research, and applied issues (pp. 1-18). Washington, DC: American Psychological Association.

Howing, P.T., Wodarski, J.S., Kurtz, P.D., & Gaudin, J.M. (1989). Methodological issues in child maltreatment research. Social Work Research & Abstracts, 25, 3-7.

Jordan, C. E. (2004). Toward a national research agenda on violence against women: Continuing the dialogue on research and practice. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1365-1368.

Kelleher, K. J., Barth, R. P., & Edleson, J. L. (2005). The changing lens of research on family violence and child welfare. Children and Youth Services Review, 27, 1163-1166.
Kendall-Tackett, K., & Becker-Blease, K. (2004). The importance of retrospective findings in child maltreatment research. Child Abuse & Neglect, 28, 723-727.

Kilpatrick, D.G. (2004). What is violence against women: Defining and measuring the problem. Journal or Interpersonal Violence, 19, 1209-1234.

Kimmel, M.S. (2002). 'Gender symmetry' in domestic violence: A substantive and methodological research review. Violence Against Women, 8, 1332-1363.

Kinard, E. (2001). Recruiting participants for child abuse research: What does it take? Journal of Family Violence, 16, 219-236.

Kolko, D. (2000). Treatment research in child maltreatment: Clinical and research directions. Journal of Aggression, Maltreatment, and Trauma, 4, 139-164.

Kotch, J.B. (2000). Ethical issues in longitudinal child maltreatment research. Journal of Interpersonal Violence, 15, 696-709.

Kroner, D.G. (2005). Issues in violent risk assessment: Lessons learned and future directions. Journal of Interpersonal Violence, 20, 231-235.

Lalayants, M., & Epstein, I. (2005). Evaluating multidisciplinary child abuse and neglect teams: A research agenda. Child Welfare, 84, 433-458.

Lloyd, S.A. (1990). Asking the right questions about the future of marital violence research. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 93-107). Washington, D.C.: The AEI Press.

MacMillan, H.L., & Wathen, C.N. (2005). Family violence research: Lessons learned and where from here? JAMA-Journal of the American Medical Association, 294, 618-620.

Malley-Morrison, K., & Hines, D. A. (2007). Attending to the role of race/ethnicity in family violence research. Journal of Interpersonal Violence, 22, 943-972.

Meyers, J.C., & Wilcox, B.L. (1998). Public policy applications of research on violence and children. In P.K. Trickett & C.J. Schellenbach (Eds.), Violence against children in the family and the community (pp. 465-478). Washington, DC: APA.

Miller, J. L. (1991). Family violence research: Some basic and applied questions. In. D.D. Knudsen & J.L. Miller (Eds.). Abused and battered: Social and legal responses of family violence (pp. 5-16). New York, NY: Aldine de Gruyter.
Moore, T. M., Rhatigan, D. L., Stuart, G.L., Street, A., & Farrell, L. E. (2004). Where to publish family violence research? Violence and Victims, 19, 495-503.

Newman, E., Kaloupek, D.G., Keane, T.M. & Folstein, S.F. (1997). Ethical issues in trauma research: The evolution of an empirical model for decision making. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 271-281). Thousand Oaks, CA: Sage.

Paavilainen, E., Lepistӧ, S., & Flinck, A. (2014). Ethical issues in family violence research in health care settings. Nursing Ethics, 21, 43-52.

Pearce, C.W. et al. (2003). Translation of domestic violence instruments for use in research. Violence Against Women, 9, 859-878.

Peled, E. (2001). Ethically sound research on children's exposure to domestic violence: A proposal. In J .L. Edleson & S. A. Graham-Bermann (Eds.), Domestic violence in the lives of children: The future of research, intervention, and social policy (pp. 111-132). Washington, DC: American Psychological Association.

Ratiner, C. (2000). Child abuse treatment research: Current concerns and challenges. In R.M. Reece (Ed.), Treatment of child abuse (pp. 362-370). Baltimore, MD: Johns Hopkins University Press.

Resick, P.A. (2004). A suggested research agenda on treatment-outcome research for female victims of violence. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1290-1295.

Rosenbaum, A. (1988). Methodological issues in marital violence research. Journal of Family Violence, 3, 91-104.

Saunders, D. G. (1991). Procedures for adjusting self-reports of violence for social desirability bias. Journal of Interpersonal Violence, 6, 336-344.

Shepard, M. (2005). Twenty years of progress in addressing domestic violence: An agenda for the next 10. Journal of Interpersonal Violence, 20, 436-441.

Stover, C. S. (2005). Domestic violence research: What have we learned and where do we go from here? Journal of Interpersonal Violence, 20, 448-454.

Straus, M. A. (1990). The conflict tactics scales and its critics: An evaluation and new data on validity and reliability. In M.A. Straus & R.J. Gelles (Eds.), Physical violence in American families (pp. 49-73). New Brunswick, NJ: Transaction Publishers.

Straus, M. A. (1991). New theory and old canards about family violence research. Social Problems, 38, 180-197.

Straus, M. A. (1992). Sociological research and social policy: The case of family violence. Sociological Forum, 7, 211-237.

Straus, M. A. (2008). Bucking the tide in family violence research. Trauma, Violence, & Abuse, 9, 191-213.

Straus, M. A., Hamby, S.L., Boney-McCoy, S., & Sugarman, D.B. (1996). The Revised Conflict Tactics Scales (CTS2): Development and preliminary Psychometric data. Journal of Family Issues 17, 283-316.

Straus, M.A., & Hamby, S.L. (1997). Measuring physical and psychological maltreatment of children with the Conflict Tactics Scales. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 119-135). Thousand Oaks, CA: Sage.

Sugarman, D.B., & Boney-McCoy, S. (2000). Research synthesis in family violence: The art of reviewing research. Journal of Aggression, Maltreatment, and Trauma, 4, 55-82.

Sullivan, M., Bhuyan, R., Senturia, K., Shiu-Thornton, S., & Ciske, S. (2005). Participatory action research in practice: A case study in addressing domestic violence in nine cultural communities. Journal of Interpersonal Violence, 20, 977-995.

Szinovacz, M.E., & Egley, L.C. (1995). Comparing one-partner and couple data on sensitive marital behaviors: The case of marital violence. Journal of Marriage and the Family, 57, 995-1010.

Tausing, H.N. , & Litrowink, A.J. (1997). Methodological issues in classifying maltreatment: An examination of “protective issue” children. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 136-147). Thousand Oaks, CA: Sage.

Trickett, P.K., Allen, L., Schellenbach, C.J., & Zigler, E.F. (1998). Evaluation research on violence interventions: Issues and strategies for design. In P.K. Trickett & C.J.
Schellenbach (Eds.), Violence against children in the family and the community (pp. 439-
464). Washington, DC: American Psychological Association.

Urquiza, A.J. (1991). Retrospective methodology in family Violence research: Our study to report past abuse. Journal of Interpersonal Violence, 6, 119-126.

Veltman, M.W.M., & Browne, K.D. (2001). Three decades of child maltreatment research: Implications for the school years. Trauma, Violence, and Abuse, 2, 215-239.

Waltermaurer, E. (2005). Measuring intimate partner violence (IPV): You may only get only what you ask for. Journal of Interpersonal Violence, 20, 501-506.

Weis, J.G. (1989). Family violence research methodology and design. In L. Ohlin & M. Tonry (Eds.), Family violence (pp. 117-162). Chicago: Ill: The University of Chicago Press.

Widom, C.S., Raphael, K.G., & DuMont, K.A. (2004). The case for prospective longitudinal studies in child maltreatment research: Commentary on Dube, Williamson, Thompson, Felitti, and Anda (2004). Child Abuse & Neglect, 28, 715-722.

Williams, L.M. (2004). Researcher-advocate collaborations to end violence against women: Toward liberating methodologies for action research. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1350-1357.

Yllo, K. (1988). Political and methodological debates in wife abuse research. In K. Yllo & M. Bograd (Eds.), Feminist perspectives on wife abuse (pp. 28-50). Newbury Park, CA: Sage.

Yoshioka, M.R., & Choi, D.Y. (2005). Culture and interpersonal violence research: Paradigm shift to create a full continuum of domestic violence services. Journal of Interpersonal Violence, 20, 513-519.

מאמרים להצגה בכיתה ע"י סטודנטיות: דוגמאות של מחקרים

Bell, H. (2003). Cycles within cycles: Domestic violence, welfare, and low-wage work.
Violence Against Women, 9, 1245-1262.

Bevan, E., & Higgings, D.J. (2002). Is domestic violence learned? The contribution of five forms of child maltreatment to men’s violence and adjustment. Journal of Family Violence, 17, 223-245.

Briggs, F., & Potter, G.K. (2004). Singaporean early childhood teachers’ responses to myths about child abuse. Early Child Development and Care, 174, 339-355.


Buel, S.M. (2003). Addressing family violence within juvenile courts: Promising practices to improve intervention outcomes. Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma, 8,
273-307.

Carr, J.L., & Van Deusen, K.M. (2002). The relationship between family of origin violence and dating violence in college men. Journal of Interpersonal Violence, 17, 630-646.

Chang, H., & Saunders, D.G. (2002). Predictors of attrition in two types of group programs for men who batter. Journal of Family Violence, 17, 273-292.

Coolidge, F.L., & Anderson, L.W. (2002). Personality profiles of women in multiple abusive relationships. Journal of Family Violence, 17, 117-131.

Dimah, K.P., & Dimah, A. (2003). Elder abuse and neglect among rural and urban women. Journal of Elder Abuse and Neglect, 15, 75-93.

Eckhardt, C., & Jamison, T.R. (2002). Articulated thoughts of male dating violence perpetrators during anger arousal. Cognitive Therapy and Research, 26, 289-308.

Gover, A. R., Kaukinen, C., & Fox, K.A. (2008). The relationship between violence in the
family of origin and dating violence among college students. Journal of
Interpersonal Violence 23, 1667-1693.

Haj-Yahia, M.M. (2002). Attitudes of Arab women toward different patterns of coping with wife abuse. Journal of Interpersonal Violence, 17, 721-745.

Hebert, M., Tremblay, C., Parent, N., Daignault, I.V., & Piche, C. (2006). Correlates of
behavioral outcomes in sexually abused children. Journal of Family Violence, 21,
287-299.

Herron, K., & Holtzurworth-Muroe, A. (2002). Child abuse potential: A comparison of subtypes of maritally violent men and nonviolent men. Journal of Family Violence, 17, 1-21.

Higgins, D.J. (2004). The importance of degree versus type of maltreatment: A cluster analysis of child abuse types. Journal of Psychology: Interdisciplinary and Applied, 138, 303-324.

Kelly, D., Faust, J., Runyon, M.K., & Kenny, M.C. (2002). Behavior problems in sexually abused children of depressed versus nondepressed mothers. Journal of Family Violence, 17, 107-116.

Kinstle, T.L., Hodell, E.C., & Golding, J.M. (2008). The impact of juror characteristics and
victim health status on the perception of elder physical abuse. Journal of
Interpersonal Violence, 23, 1143-1161.


Lee, M. (2009). A path analysis on elder abuse by family caregivers: Applying the ABCX
model. Journal of Family Violence, 24, 1-9.


Levendosky, A.A., & Graham-Bermann, S.A. (2001). Parenting in battered women: The effects of domestic violence on women and their children. Journal of Family Violence, 16, 171-192.

McMahon, J., & Clay-Warner, J. (2002). Child abuse and future criminality: The role of social service placement, family disorganization, and gender. Journal of Interpersonal Violence, 17, 1002-1019.


Moon, A., Tomita, S.K., & Jung-Kamei, S. (2001): Elder mistreatment among four Asian American groups: An exploratory study on tolerance, victim blaming and attitudes toward third-party intervention. Journal of Gerontological Social Work, 36, 153-
169.

Reay, A. M. C., & Browne, K.D. (2002). The effectiveness of psychological interventions with individuals who physically abuse or neglect their elderly dependents. Journal of Interpersonal Violence, 17, 416-431.

Salzinger, S., Feldman, R.S., Ng-Mak, D.S. Mojica, E., Stockhammer, T., & Rosario, M. (2002). Effects of partner violence and physical child abuse on child behavior: A study of abused and comparison children. Journal of Family Violence, 17, 23-52.

Sarantakos, S. (2004). Deconstructing self-defense in wife-to-husband violence. The Journal
of Men's Studies, 12, 277-296.

Spilsbury, J.C., Kahana, Sh., Drotar, D., Creeden, R., Flannery, D.L., & Friedman, S. (2008).
Profiles of behavioral problems in children who witness domestic violence. Violence
and Victims, 23, 3-17.

Testa, M., & Leonard, K.E. (2001). The impact of marital aggression on women’s psychological and marital functioning in a newlywed sample. Journal of Family Violence, 16, 115-130.

חומר חובה לקריאה:
בוכבינדר, א., שרר, מ. ואיזיקוביץ, ד. (1997). פערי דיווח בין גברים ונשים על רמת אלימות אינטימית.
חברה ורווחה, י"ז, 166-145.

Ammerman, R.T., & Hersen, M. (Eds.) (1999). Assessment of family violence: A clinical and legal sourcebook (2nd ed.). New York: John Wiley & Sons. (Chapters 1, 2, 3, 4, and 5).

Arias, H., & Beach, S.R. (1987). Validity of self-reports of marital violence. Journal of Family Violence, 2, 139-149.

Babbie, E. (2001). The practice of social research (9th ed.). Belmont, CA: Wadsworth.

Barata, P., & Senn, C.Y. (2003). When two fields collide: An examination of the assumptions of social science research and law within the domain of domestic violence. Trauma, Violence, and Abuse, 4(1), 3-21.

Barnett, O. W., Miller-Perrin, C. L., & Perrin, R. D. (2011). Family violence across the lifespan (3rd ed.). Thousand Oaks, CA: Sage.

Bartels, L. (2010). Emerging issues in domestic/family violence research. Canberra, Australia: Australian Government, Australian Institute of Criminology.
Becker- Blease, K.A., & Freyd, J.J. (2006). Research participants telling the truth about their lives: The ethics of asking and not asking about abuse. American Psychologist, 61, 218-226.

Besharov, D.J. (1990). Improved research on child abuse and neglect through better definitions. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 42-52). Washington, D.C.: The AEI Press.

Bradley, E. J., & Lindsay, R.C.L. (1987). Methodological and ethical issues in child abuse. Journal of Family Violence, 2, 239-255.

Brownridge, D.A., & Halli, S.S. (1999). Measuring family violence: The conceptualization and utilization of prevalence and incidence rate. Journal of Family Violence, 14, 333-350.

Chalk, R. (2000). Assessing family violence interventions: Linking programs to research-based strategies. Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma, 4, 29-53.

Cicchetti, D. (2004). An odyssey of discovery: Lessons learned through three decades of research on child maltreatment. American Psychologist, 59, 731-741.

Cox, J.W., & Stoltenberg, C.D. (1991). Evaluation of a treatment program for battered wives. Journal of Family Violence, 6, 395-413.

DeLeon. G.W., & Wells, W. (2003). The reliability and validity of measures of domestic violence resources as used in intimate partner homicide research. Violence Against Women, 9, 148-162.

DeVoe, E.R., & Kantor-Kaufman, G. (2002). Measurement issues in child maltreatment and family violence prevention programs. Trauma, Violence, and Abuse, 3, 15-39.

Dobash, R.E., & Dabash, R.P. (1988). Research as social action: The struggle for battered women. In K. Yllo & M. Bograd (Eds.), Feminist perspectives on wife abuse (pp. 51-74). Newbury Park, CA: Sage.

Dobash, R.E., & Dobash, R.P. (1990). How theoretical definitions and perspectives affect research and policy. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 108-129). Washington, D.C.: The AEI Press.

Dobash, R.P., & Dobash, R.E. (1990). How research makes a difference to policy and practice. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 185-204). Washington, D.C.: The AEI Press.

Drake, B. & Johnson-Reid, M. (1999). Some thoughts on the increasing use of administrative data in child maltreatment research. Child Maltreatment, 4, 308-315.

Dube, S.R., Williamson, D.F., Thompsom, T., Felitti, V.J., & Anda, R. F. (2004). Assessing the reliability of retrospective reports of adverse childhood experiences among adult HMO members attending a primary care clinic, Child Abuse & Neglect, 28, 729-737.

Ellsberg, M., & Heise, L. (2002). Bearing witness: Ethics in domestic violence research. Lancet, 359, 1599-1604.

Feindler, E.L., Rathus, J.H., & Silver, L.B. (2003). General issues in the assessment of family violence. In J.H. Rathus, E.L. Feindler et al. (Eds). Assessment of family violence: A handbook for researchers and practitioners (pp. 11-37). Washington, DC: American Psychological Association.

Follingstad, Diane (1990). Methodological issues and new directions for research on violence in relationships. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 13-25). Washington, D.C.: The AEI Press.

Fontes, L.A. (1997). Conducting ethical cross-cultural research on family violence. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 296-312). Thousand Oaks, CA: Sage.

Fontes, L.A. (1998). Ethics in family violence research: Cross-cultural issues. Family Relations, 47(1), 53-61.

Geffner, R., Rosenbaum, A., & Hughes, H. (1988). Research issues concerning family violence. In V.B.V. Hasselt, R.L. Morrison, A.S. Bellack & M. Hersen (Eds.), Handbook of family violence (pp. 457-481). New York: Plenum Press.

Gelles, R.J. (1990). Methodological issues in the study of family violence. In M.A. Straus & R.J. Gelles (Eds.), Physical violence in American families (pp. 17-28). New Brunswick, NJ: Transaction Publishers.

Gondolf, E. (1987). Evaluating programs for men who batter: Problems and prospects. Journal of Family Violence, 2, 95-108.

Goodman, L.,& Epstein, D. (2005). Refocusing on women: A new direction for policy and research on intimate partner violence. Journal of Interpersonal Violence, 20, 479-487.

Gordon, R.A., Holmes, M., & Maly. C. (1999). Research productivity in the areas of child abuse and domestic violence. Psychological Reports, 84, 887-898.

Guterman. N.B. (2004). Advancing prevention research on child abuse, youth violence, and domestic violence: Emerging strategies and issues. Journal of Interpersonal Violence, 19, 299-321.

Hamby, S., Sugarman, D.B.,& Boney-McCoy, S. (2006). Does questionnaire format impact reported partner violence rates? An experimental study. Violence and Victims, 21, 507-518.

Hart, C. (1998). Doing a literature review: Releasing the social science research imagination. London: Sage.

Helie, S., Clement, M.E., & Larrivee, M.C. (2003). Epidemiological considerations in the conceptualization and utilization of “prevalence” and “incidence rate” in family violence research: A reply to Brownridge and Halli (1999). Journal of Family Violence, 18, 219-225.

Heyman, R. E., & Slep, A. M. (2009). A translational research orientation to family violence. Violence and Victims, 24, 283-301.

Holden, G.W. (1998). Introduction: The development of research into another consequence of family violence. In R. Geffner, G.W. Holden et al. (eds.), Children exposed to marital violence: Theory, research, and applied issues (pp. 1-18). Washington, DC: American Psychological Association.

Howing, P.T., Wodarski, J.S., Kurtz, P.D., & Gaudin, J.M. (1989). Methodological issues in child maltreatment research. Social Work Research & Abstracts, 25, 3-7.

Jordan, C. E. (2004). Toward a national research agenda on violence against women: Continuing the dialogue on research and practice. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1365-1368.

Kelleher, K. J., Barth, R. P., & Edleson, J. L. (2005). The changing lens of research on family violence and child welfare. Children and Youth Services Review, 27, 1163-1166.
Kendall-Tackett, K., & Becker-Blease, K. (2004). The importance of retrospective findings in child maltreatment research. Child Abuse & Neglect, 28, 723-727.

Kilpatrick, D.G. (2004). What is violence against women: Defining and measuring the problem. Journal or Interpersonal Violence, 19, 1209-1234.

Kimmel, M.S. (2002). 'Gender symmetry' in domestic violence: A substantive and methodological research review. Violence Against Women, 8, 1332-1363.

Kinard, E. (2001). Recruiting participants for child abuse research: What does it take? Journal of Family Violence, 16, 219-236.

Kolko, D. (2000). Treatment research in child maltreatment: Clinical and research directions. Journal of Aggression, Maltreatment, and Trauma, 4, 139-164.

Kotch, J.B. (2000). Ethical issues in longitudinal child maltreatment research. Journal of Interpersonal Violence, 15, 696-709.

Kroner, D.G. (2005). Issues in violent risk assessment: Lessons learned and future directions. Journal of Interpersonal Violence, 20, 231-235.

Lalayants, M., & Epstein, I. (2005). Evaluating multidisciplinary child abuse and neglect teams: A research agenda. Child Welfare, 84, 433-458.

Lloyd, S.A. (1990). Asking the right questions about the future of marital violence research. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 93-107). Washington, D.C.: The AEI Press.

MacMillan, H.L., & Wathen, C.N. (2005). Family violence research: Lessons learned and where from here? JAMA-Journal of the American Medical Association, 294, 618-620.

Malley-Morrison, K., & Hines, D. A. (2007). Attending to the role of race/ethnicity in family violence research. Journal of Interpersonal Violence, 22, 943-972.

Meyers, J.C., & Wilcox, B.L. (1998). Public policy applications of research on violence and children. In P.K. Trickett & C.J. Schellenbach (Eds.), Violence against children in the family and the community (pp. 465-478). Washington, DC: APA.

Miller, J. L. (1991). Family violence research: Some basic and applied questions. In. D.D. Knudsen & J.L. Miller (Eds.). Abused and battered: Social and legal responses of family violence (pp. 5-16). New York, NY: Aldine de Gruyter.
Moore, T. M., Rhatigan, D. L., Stuart, G.L., Street, A., & Farrell, L. E. (2004). Where to publish family violence research? Violence and Victims, 19, 495-503.

Newman, E., Kaloupek, D.G., Keane, T.M. & Folstein, S.F. (1997). Ethical issues in trauma research: The evolution of an empirical model for decision making. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 271-281). Thousand Oaks, CA: Sage.

Paavilainen, E., Lepistӧ, S., & Flinck, A. (2014). Ethical issues in family violence research in health care settings. Nursing Ethics, 21, 43-52.

Pearce, C.W. et al. (2003). Translation of domestic violence instruments for use in research. Violence Against Women, 9, 859-878.

Peled, E. (2001). Ethically sound research on children's exposure to domestic violence: A proposal. In J .L. Edleson & S. A. Graham-Bermann (Eds.), Domestic violence in the lives of children: The future of research, intervention, and social policy (pp. 111-132). Washington, DC: American Psychological Association.

Ratiner, C. (2000). Child abuse treatment research: Current concerns and challenges. In R.M. Reece (Ed.), Treatment of child abuse (pp. 362-370). Baltimore, MD: Johns Hopkins University Press.

Resick, P.A. (2004). A suggested research agenda on treatment-outcome research for female victims of violence. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1290-1295.

Rosenbaum, A. (1988). Methodological issues in marital violence research. Journal of Family Violence, 3, 91-104.

Saunders, D. G. (1991). Procedures for adjusting self-reports of violence for social desirability bias. Journal of Interpersonal Violence, 6, 336-344.

Shepard, M. (2005). Twenty years of progress in addressing domestic violence: An agenda for the next 10. Journal of Interpersonal Violence, 20, 436-441.

Stover, C. S. (2005). Domestic violence research: What have we learned and where do we go from here? Journal of Interpersonal Violence, 20, 448-454.

Straus, M. A. (1990). The conflict tactics scales and its critics: An evaluation and new data on validity and reliability. In M.A. Straus & R.J. Gelles (Eds.), Physical violence in American families (pp. 49-73). New Brunswick, NJ: Transaction Publishers.

Straus, M. A. (1991). New theory and old canards about family violence research. Social Problems, 38, 180-197.

Straus, M. A. (1992). Sociological research and social policy: The case of family violence. Sociological Forum, 7, 211-237.

Straus, M. A. (2008). Bucking the tide in family violence research. Trauma, Violence, & Abuse, 9, 191-213.

Straus, M. A., Hamby, S.L., Boney-McCoy, S., & Sugarman, D.B. (1996). The Revised Conflict Tactics Scales (CTS2): Development and preliminary Psychometric data. Journal of Family Issues 17, 283-316.

Straus, M.A., & Hamby, S.L. (1997). Measuring physical and psychological maltreatment of children with the Conflict Tactics Scales. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 119-135). Thousand Oaks, CA: Sage.

Sugarman, D.B., & Boney-McCoy, S. (2000). Research synthesis in family violence: The art of reviewing research. Journal of Aggression, Maltreatment, and Trauma, 4, 55-82.

Sullivan, M., Bhuyan, R., Senturia, K., Shiu-Thornton, S., & Ciske, S. (2005). Participatory action research in practice: A case study in addressing domestic violence in nine cultural communities. Journal of Interpersonal Violence, 20, 977-995.

Szinovacz, M.E., & Egley, L.C. (1995). Comparing one-partner and couple data on sensitive marital behaviors: The case of marital violence. Journal of Marriage and the Family, 57, 995-1010.

Tausing, H.N. , & Litrowink, A.J. (1997). Methodological issues in classifying maltreatment: An examination of “protective issue” children. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 136-147). Thousand Oaks, CA: Sage.

Trickett, P.K., Allen, L., Schellenbach, C.J., & Zigler, E.F. (1998). Evaluation research on violence interventions: Issues and strategies for design. In P.K. Trickett & C.J.
Schellenbach (Eds.), Violence against children in the family and the community (pp. 439-
464). Washington, DC: American Psychological Association.

Urquiza, A.J. (1991). Retrospective methodology in family Violence research: Our study to report past abuse. Journal of Interpersonal Violence, 6, 119-126.

Veltman, M.W.M., & Browne, K.D. (2001). Three decades of child maltreatment research: Implications for the school years. Trauma, Violence, and Abuse, 2, 215-239.

Waltermaurer, E. (2005). Measuring intimate partner violence (IPV): You may only get only what you ask for. Journal of Interpersonal Violence, 20, 501-506.

Weis, J.G. (1989). Family violence research methodology and design. In L. Ohlin & M. Tonry (Eds.), Family violence (pp. 117-162). Chicago: Ill: The University of Chicago Press.

Widom, C.S., Raphael, K.G., & DuMont, K.A. (2004). The case for prospective longitudinal studies in child maltreatment research: Commentary on Dube, Williamson, Thompson, Felitti, and Anda (2004). Child Abuse & Neglect, 28, 715-722.

Williams, L.M. (2004). Researcher-advocate collaborations to end violence against women: Toward liberating methodologies for action research. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1350-1357.

Yllo, K. (1988). Political and methodological debates in wife abuse research. In K. Yllo & M. Bograd (Eds.), Feminist perspectives on wife abuse (pp. 28-50). Newbury Park, CA: Sage.

Yoshioka, M.R., & Choi, D.Y. (2005). Culture and interpersonal violence research: Paradigm shift to create a full continuum of domestic violence services. Journal of Interpersonal Violence, 20, 513-519.

מאמרים להצגה בכיתה ע"י סטודנטיות: דוגמאות של מחקרים

Bell, H. (2003). Cycles within cycles: Domestic violence, welfare, and low-wage work.
Violence Against Women, 9, 1245-1262.

Bevan, E., & Higgings, D.J. (2002). Is domestic violence learned? The contribution of five forms of child maltreatment to men’s violence and adjustment. Journal of Family Violence, 17, 223-245.

Briggs, F., & Potter, G.K. (2004). Singaporean early childhood teachers’ responses to myths about child abuse. Early Child Development and Care, 174, 339-355.


Buel, S.M. (2003). Addressing family violence within juvenile courts: Promising practices to improve intervention outcomes. Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma, 8,
273-307.

Carr, J.L., & Van Deusen, K.M. (2002). The relationship between family of origin violence and dating violence in college men. Journal of Interpersonal Violence, 17, 630-646.

Chang, H., & Saunders, D.G. (2002). Predictors of attrition in two types of group programs for men who batter. Journal of Family Violence, 17, 273-292.

Coolidge, F.L., & Anderson, L.W. (2002). Personality profiles of women in multiple abusive relationships. Journal of Family Violence, 17, 117-131.

Dimah, K.P., & Dimah, A. (2003). Elder abuse and neglect among rural and urban women. Journal of Elder Abuse and Neglect, 15, 75-93.

Eckhardt, C., & Jamison, T.R. (2002). Articulated thoughts of male dating violence perpetrators during anger arousal. Cognitive Therapy and Research, 26, 289-308.

Gover, A. R., Kaukinen, C., & Fox, K.A. (2008). The relationship between violence in the
family of origin and dating violence among college students. Journal of
Interpersonal Violence 23, 1667-1693.

Haj-Yahia, M.M. (2002). Attitudes of Arab women toward different patterns of coping with wife abuse. Journal of Interpersonal Violence, 17, 721-745.

Hebert, M., Tremblay, C., Parent, N., Daignault, I.V., & Piche, C. (2006). Correlates of
behavioral outcomes in sexually abused children. Journal of Family Violence, 21,
287-299.

Herron, K., & Holtzurworth-Muroe, A. (2002). Child abuse potential: A comparison of subtypes of maritally violent men and nonviolent men. Journal of Family Violence, 17, 1-21.

Higgins, D.J. (2004). The importance of degree versus type of maltreatment: A cluster analysis of child abuse types. Journal of Psychology: Interdisciplinary and Applied, 138, 303-324.

Kelly, D., Faust, J., Runyon, M.K., & Kenny, M.C. (2002). Behavior problems in sexually abused children of depressed versus nondepressed mothers. Journal of Family Violence, 17, 107-116.

Kinstle, T.L., Hodell, E.C., & Golding, J.M. (2008). The impact of juror characteristics and
victim health status on the perception of elder physical abuse. Journal of
Interpersonal Violence, 23, 1143-1161.


Lee, M. (2009). A path analysis on elder abuse by family caregivers: Applying the ABCX
model. Journal of Family Violence, 24, 1-9.


Levendosky, A.A., & Graham-Bermann, S.A. (2001). Parenting in battered women: The effects of domestic violence on women and their children. Journal of Family Violence, 16, 171-192.

McMahon, J., & Clay-Warner, J. (2002). Child abuse and future criminality: The role of social service placement, family disorganization, and gender. Journal of Interpersonal Violence, 17, 1002-1019.


Moon, A., Tomita, S.K., & Jung-Kamei, S. (2001): Elder mistreatment among four Asian American groups: An exploratory study on tolerance, victim blaming and attitudes toward third-party intervention. Journal of Gerontological Social Work, 36, 153-
169.

Reay, A. M. C., & Browne, K.D. (2002). The effectiveness of psychological interventions with individuals who physically abuse or neglect their elderly dependents. Journal of Interpersonal Violence, 17, 416-431.

Salzinger, S., Feldman, R.S., Ng-Mak, D.S. Mojica, E., Stockhammer, T., & Rosario, M. (2002). Effects of partner violence and physical child abuse on child behavior: A study of abused and comparison children. Journal of Family Violence, 17, 23-52.

Sarantakos, S. (2004). Deconstructing self-defense in wife-to-husband violence. The Journal
of Men's Studies, 12, 277-296.

Spilsbury, J.C., Kahana, Sh., Drotar, D., Creeden, R., Flannery, D.L., & Friedman, S. (2008).
Profiles of behavioral problems in children who witness domestic violence. Violence
and Victims, 23, 3-17.

Testa, M., & Leonard, K.E. (2001). The impact of marital aggression on women’s psychological and marital functioning in a newlywed sample. Journal of Family Violence, 16, 115-130.

חומר לקריאה נוספת:
בוכבינדר, א., שרר, מ. ואיזיקוביץ, ד. (1997). פערי דיווח בין גברים ונשים על רמת אלימות אינטימית.
חברה ורווחה, י"ז, 166-145.

Ammerman, R.T., & Hersen, M. (Eds.) (1999). Assessment of family violence: A clinical and legal sourcebook (2nd ed.). New York: John Wiley & Sons. (Chapters 1, 2, 3, 4, and 5).

Arias, H., & Beach, S.R. (1987). Validity of self-reports of marital violence. Journal of Family Violence, 2, 139-149.

Babbie, E. (2001). The practice of social research (9th ed.). Belmont, CA: Wadsworth.

Barata, P., & Senn, C.Y. (2003). When two fields collide: An examination of the assumptions of social science research and law within the domain of domestic violence. Trauma, Violence, and Abuse, 4(1), 3-21.

Barnett, O. W., Miller-Perrin, C. L., & Perrin, R. D. (2011). Family violence across the lifespan (3rd ed.). Thousand Oaks, CA: Sage.

Bartels, L. (2010). Emerging issues in domestic/family violence research. Canberra, Australia: Australian Government, Australian Institute of Criminology.
Becker- Blease, K.A., & Freyd, J.J. (2006). Research participants telling the truth about their lives: The ethics of asking and not asking about abuse. American Psychologist, 61, 218-226.

Besharov, D.J. (1990). Improved research on child abuse and neglect through better definitions. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 42-52). Washington, D.C.: The AEI Press.

Bradley, E. J., & Lindsay, R.C.L. (1987). Methodological and ethical issues in child abuse. Journal of Family Violence, 2, 239-255.

Brownridge, D.A., & Halli, S.S. (1999). Measuring family violence: The conceptualization and utilization of prevalence and incidence rate. Journal of Family Violence, 14, 333-350.

Chalk, R. (2000). Assessing family violence interventions: Linking programs to research-based strategies. Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma, 4, 29-53.

Cicchetti, D. (2004). An odyssey of discovery: Lessons learned through three decades of research on child maltreatment. American Psychologist, 59, 731-741.

Cox, J.W., & Stoltenberg, C.D. (1991). Evaluation of a treatment program for battered wives. Journal of Family Violence, 6, 395-413.

DeLeon. G.W., & Wells, W. (2003). The reliability and validity of measures of domestic violence resources as used in intimate partner homicide research. Violence Against Women, 9, 148-162.

DeVoe, E.R., & Kantor-Kaufman, G. (2002). Measurement issues in child maltreatment and family violence prevention programs. Trauma, Violence, and Abuse, 3, 15-39.

Dobash, R.E., & Dabash, R.P. (1988). Research as social action: The struggle for battered women. In K. Yllo & M. Bograd (Eds.), Feminist perspectives on wife abuse (pp. 51-74). Newbury Park, CA: Sage.

Dobash, R.E., & Dobash, R.P. (1990). How theoretical definitions and perspectives affect research and policy. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 108-129). Washington, D.C.: The AEI Press.

Dobash, R.P., & Dobash, R.E. (1990). How research makes a difference to policy and practice. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 185-204). Washington, D.C.: The AEI Press.

Drake, B. & Johnson-Reid, M. (1999). Some thoughts on the increasing use of administrative data in child maltreatment research. Child Maltreatment, 4, 308-315.

Dube, S.R., Williamson, D.F., Thompsom, T., Felitti, V.J., & Anda, R. F. (2004). Assessing the reliability of retrospective reports of adverse childhood experiences among adult HMO members attending a primary care clinic, Child Abuse & Neglect, 28, 729-737.

Ellsberg, M., & Heise, L. (2002). Bearing witness: Ethics in domestic violence research. Lancet, 359, 1599-1604.

Feindler, E.L., Rathus, J.H., & Silver, L.B. (2003). General issues in the assessment of family violence. In J.H. Rathus, E.L. Feindler et al. (Eds). Assessment of family violence: A handbook for researchers and practitioners (pp. 11-37). Washington, DC: American Psychological Association.

Follingstad, Diane (1990). Methodological issues and new directions for research on violence in relationships. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 13-25). Washington, D.C.: The AEI Press.

Fontes, L.A. (1997). Conducting ethical cross-cultural research on family violence. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 296-312). Thousand Oaks, CA: Sage.

Fontes, L.A. (1998). Ethics in family violence research: Cross-cultural issues. Family Relations, 47(1), 53-61.

Geffner, R., Rosenbaum, A., & Hughes, H. (1988). Research issues concerning family violence. In V.B.V. Hasselt, R.L. Morrison, A.S. Bellack & M. Hersen (Eds.), Handbook of family violence (pp. 457-481). New York: Plenum Press.

Gelles, R.J. (1990). Methodological issues in the study of family violence. In M.A. Straus & R.J. Gelles (Eds.), Physical violence in American families (pp. 17-28). New Brunswick, NJ: Transaction Publishers.

Gondolf, E. (1987). Evaluating programs for men who batter: Problems and prospects. Journal of Family Violence, 2, 95-108.

Goodman, L.,& Epstein, D. (2005). Refocusing on women: A new direction for policy and research on intimate partner violence. Journal of Interpersonal Violence, 20, 479-487.

Gordon, R.A., Holmes, M., & Maly. C. (1999). Research productivity in the areas of child abuse and domestic violence. Psychological Reports, 84, 887-898.

Guterman. N.B. (2004). Advancing prevention research on child abuse, youth violence, and domestic violence: Emerging strategies and issues. Journal of Interpersonal Violence, 19, 299-321.

Hamby, S., Sugarman, D.B.,& Boney-McCoy, S. (2006). Does questionnaire format impact reported partner violence rates? An experimental study. Violence and Victims, 21, 507-518.

Hart, C. (1998). Doing a literature review: Releasing the social science research imagination. London: Sage.

Helie, S., Clement, M.E., & Larrivee, M.C. (2003). Epidemiological considerations in the conceptualization and utilization of “prevalence” and “incidence rate” in family violence research: A reply to Brownridge and Halli (1999). Journal of Family Violence, 18, 219-225.

Heyman, R. E., & Slep, A. M. (2009). A translational research orientation to family violence. Violence and Victims, 24, 283-301.

Holden, G.W. (1998). Introduction: The development of research into another consequence of family violence. In R. Geffner, G.W. Holden et al. (eds.), Children exposed to marital violence: Theory, research, and applied issues (pp. 1-18). Washington, DC: American Psychological Association.

Howing, P.T., Wodarski, J.S., Kurtz, P.D., & Gaudin, J.M. (1989). Methodological issues in child maltreatment research. Social Work Research & Abstracts, 25, 3-7.

Jordan, C. E. (2004). Toward a national research agenda on violence against women: Continuing the dialogue on research and practice. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1365-1368.

Kelleher, K. J., Barth, R. P., & Edleson, J. L. (2005). The changing lens of research on family violence and child welfare. Children and Youth Services Review, 27, 1163-1166.
Kendall-Tackett, K., & Becker-Blease, K. (2004). The importance of retrospective findings in child maltreatment research. Child Abuse & Neglect, 28, 723-727.

Kilpatrick, D.G. (2004). What is violence against women: Defining and measuring the problem. Journal or Interpersonal Violence, 19, 1209-1234.

Kimmel, M.S. (2002). 'Gender symmetry' in domestic violence: A substantive and methodological research review. Violence Against Women, 8, 1332-1363.

Kinard, E. (2001). Recruiting participants for child abuse research: What does it take? Journal of Family Violence, 16, 219-236.

Kolko, D. (2000). Treatment research in child maltreatment: Clinical and research directions. Journal of Aggression, Maltreatment, and Trauma, 4, 139-164.

Kotch, J.B. (2000). Ethical issues in longitudinal child maltreatment research. Journal of Interpersonal Violence, 15, 696-709.

Kroner, D.G. (2005). Issues in violent risk assessment: Lessons learned and future directions. Journal of Interpersonal Violence, 20, 231-235.

Lalayants, M., & Epstein, I. (2005). Evaluating multidisciplinary child abuse and neglect teams: A research agenda. Child Welfare, 84, 433-458.

Lloyd, S.A. (1990). Asking the right questions about the future of marital violence research. In D.J. Besharov (Ed.), Family violence: Research and public policy issues (pp. 93-107). Washington, D.C.: The AEI Press.

MacMillan, H.L., & Wathen, C.N. (2005). Family violence research: Lessons learned and where from here? JAMA-Journal of the American Medical Association, 294, 618-620.

Malley-Morrison, K., & Hines, D. A. (2007). Attending to the role of race/ethnicity in family violence research. Journal of Interpersonal Violence, 22, 943-972.

Meyers, J.C., & Wilcox, B.L. (1998). Public policy applications of research on violence and children. In P.K. Trickett & C.J. Schellenbach (Eds.), Violence against children in the family and the community (pp. 465-478). Washington, DC: APA.

Miller, J. L. (1991). Family violence research: Some basic and applied questions. In. D.D. Knudsen & J.L. Miller (Eds.). Abused and battered: Social and legal responses of family violence (pp. 5-16). New York, NY: Aldine de Gruyter.
Moore, T. M., Rhatigan, D. L., Stuart, G.L., Street, A., & Farrell, L. E. (2004). Where to publish family violence research? Violence and Victims, 19, 495-503.

Newman, E., Kaloupek, D.G., Keane, T.M. & Folstein, S.F. (1997). Ethical issues in trauma research: The evolution of an empirical model for decision making. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 271-281). Thousand Oaks, CA: Sage.

Paavilainen, E., Lepistӧ, S., & Flinck, A. (2014). Ethical issues in family violence research in health care settings. Nursing Ethics, 21, 43-52.

Pearce, C.W. et al. (2003). Translation of domestic violence instruments for use in research. Violence Against Women, 9, 859-878.

Peled, E. (2001). Ethically sound research on children's exposure to domestic violence: A proposal. In J .L. Edleson & S. A. Graham-Bermann (Eds.), Domestic violence in the lives of children: The future of research, intervention, and social policy (pp. 111-132). Washington, DC: American Psychological Association.

Ratiner, C. (2000). Child abuse treatment research: Current concerns and challenges. In R.M. Reece (Ed.), Treatment of child abuse (pp. 362-370). Baltimore, MD: Johns Hopkins University Press.

Resick, P.A. (2004). A suggested research agenda on treatment-outcome research for female victims of violence. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1290-1295.

Rosenbaum, A. (1988). Methodological issues in marital violence research. Journal of Family Violence, 3, 91-104.

Saunders, D. G. (1991). Procedures for adjusting self-reports of violence for social desirability bias. Journal of Interpersonal Violence, 6, 336-344.

Shepard, M. (2005). Twenty years of progress in addressing domestic violence: An agenda for the next 10. Journal of Interpersonal Violence, 20, 436-441.

Stover, C. S. (2005). Domestic violence research: What have we learned and where do we go from here? Journal of Interpersonal Violence, 20, 448-454.

Straus, M. A. (1990). The conflict tactics scales and its critics: An evaluation and new data on validity and reliability. In M.A. Straus & R.J. Gelles (Eds.), Physical violence in American families (pp. 49-73). New Brunswick, NJ: Transaction Publishers.

Straus, M. A. (1991). New theory and old canards about family violence research. Social Problems, 38, 180-197.

Straus, M. A. (1992). Sociological research and social policy: The case of family violence. Sociological Forum, 7, 211-237.

Straus, M. A. (2008). Bucking the tide in family violence research. Trauma, Violence, & Abuse, 9, 191-213.

Straus, M. A., Hamby, S.L., Boney-McCoy, S., & Sugarman, D.B. (1996). The Revised Conflict Tactics Scales (CTS2): Development and preliminary Psychometric data. Journal of Family Issues 17, 283-316.

Straus, M.A., & Hamby, S.L. (1997). Measuring physical and psychological maltreatment of children with the Conflict Tactics Scales. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 119-135). Thousand Oaks, CA: Sage.

Sugarman, D.B., & Boney-McCoy, S. (2000). Research synthesis in family violence: The art of reviewing research. Journal of Aggression, Maltreatment, and Trauma, 4, 55-82.

Sullivan, M., Bhuyan, R., Senturia, K., Shiu-Thornton, S., & Ciske, S. (2005). Participatory action research in practice: A case study in addressing domestic violence in nine cultural communities. Journal of Interpersonal Violence, 20, 977-995.

Szinovacz, M.E., & Egley, L.C. (1995). Comparing one-partner and couple data on sensitive marital behaviors: The case of marital violence. Journal of Marriage and the Family, 57, 995-1010.

Tausing, H.N. , & Litrowink, A.J. (1997). Methodological issues in classifying maltreatment: An examination of “protective issue” children. In G.K. Kantor & J.L. Jasinski (Eds.), Out of the darkness (pp. 136-147). Thousand Oaks, CA: Sage.

Trickett, P.K., Allen, L., Schellenbach, C.J., & Zigler, E.F. (1998). Evaluation research on violence interventions: Issues and strategies for design. In P.K. Trickett & C.J.
Schellenbach (Eds.), Violence against children in the family and the community (pp. 439-
464). Washington, DC: American Psychological Association.

Urquiza, A.J. (1991). Retrospective methodology in family Violence research: Our study to report past abuse. Journal of Interpersonal Violence, 6, 119-126.

Veltman, M.W.M., & Browne, K.D. (2001). Three decades of child maltreatment research: Implications for the school years. Trauma, Violence, and Abuse, 2, 215-239.

Waltermaurer, E. (2005). Measuring intimate partner violence (IPV): You may only get only what you ask for. Journal of Interpersonal Violence, 20, 501-506.

Weis, J.G. (1989). Family violence research methodology and design. In L. Ohlin & M. Tonry (Eds.), Family violence (pp. 117-162). Chicago: Ill: The University of Chicago Press.

Widom, C.S., Raphael, K.G., & DuMont, K.A. (2004). The case for prospective longitudinal studies in child maltreatment research: Commentary on Dube, Williamson, Thompson, Felitti, and Anda (2004). Child Abuse & Neglect, 28, 715-722.

Williams, L.M. (2004). Researcher-advocate collaborations to end violence against women: Toward liberating methodologies for action research. Journal of Interpersonal Violence, 19, 1350-1357.

Yllo, K. (1988). Political and methodological debates in wife abuse research. In K. Yllo & M. Bograd (Eds.), Feminist perspectives on wife abuse (pp. 28-50). Newbury Park, CA: Sage.

Yoshioka, M.R., & Choi, D.Y. (2005). Culture and interpersonal violence research: Paradigm shift to create a full continuum of domestic violence services. Journal of Interpersonal Violence, 20, 513-519.

מאמרים להצגה בכיתה ע"י סטודנטיות: דוגמאות של מחקרים

Bell, H. (2003). Cycles within cycles: Domestic violence, welfare, and low-wage work.
Violence Against Women, 9, 1245-1262.

Bevan, E., & Higgings, D.J. (2002). Is domestic violence learned? The contribution of five forms of child maltreatment to men’s violence and adjustment. Journal of Family Violence, 17, 223-245.

Briggs, F., & Potter, G.K. (2004). Singaporean early childhood teachers’ responses to myths about child abuse. Early Child Development and Care, 174, 339-355.


Buel, S.M. (2003). Addressing family violence within juvenile courts: Promising practices to improve intervention outcomes. Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma, 8,
273-307.

Carr, J.L., & Van Deusen, K.M. (2002). The relationship between family of origin violence and dating violence in college men. Journal of Interpersonal Violence, 17, 630-646.

Chang, H., & Saunders, D.G. (2002). Predictors of attrition in two types of group programs for men who batter. Journal of Family Violence, 17, 273-292.

Coolidge, F.L., & Anderson, L.W. (2002). Personality profiles of women in multiple abusive relationships. Journal of Family Violence, 17, 117-131.

Dimah, K.P., & Dimah, A. (2003). Elder abuse and neglect among rural and urban women. Journal of Elder Abuse and Neglect, 15, 75-93.

Eckhardt, C., & Jamison, T.R. (2002). Articulated thoughts of male dating violence perpetrators during anger arousal. Cognitive Therapy and Research, 26, 289-308.

Gover, A. R., Kaukinen, C., & Fox, K.A. (2008). The relationship between violence in the
family of origin and dating violence among college students. Journal of
Interpersonal Violence 23, 1667-1693.

Haj-Yahia, M.M. (2002). Attitudes of Arab women toward different patterns of coping with wife abuse. Journal of Interpersonal Violence, 17, 721-745.

Hebert, M., Tremblay, C., Parent, N., Daignault, I.V., & Piche, C. (2006). Correlates of
behavioral outcomes in sexually abused children. Journal of Family Violence, 21,
287-299.

Herron, K., & Holtzurworth-Muroe, A. (2002). Child abuse potential: A comparison of subtypes of maritally violent men and nonviolent men. Journal of Family Violence, 17, 1-21.

Higgins, D.J. (2004). The importance of degree versus type of maltreatment: A cluster analysis of child abuse types. Journal of Psychology: Interdisciplinary and Applied, 138, 303-324.

Kelly, D., Faust, J., Runyon, M.K., & Kenny, M.C. (2002). Behavior problems in sexually abused children of depressed versus nondepressed mothers. Journal of Family Violence, 17, 107-116.

Kinstle, T.L., Hodell, E.C., & Golding, J.M. (2008). The impact of juror characteristics and
victim health status on the perception of elder physical abuse. Journal of
Interpersonal Violence, 23, 1143-1161.


Lee, M. (2009). A path analysis on elder abuse by family caregivers: Applying the ABCX
model. Journal of Family Violence, 24, 1-9.


Levendosky, A.A., & Graham-Bermann, S.A. (2001). Parenting in battered women: The effects of domestic violence on women and their children. Journal of Family Violence, 16, 171-192.

McMahon, J., & Clay-Warner, J. (2002). Child abuse and future criminality: The role of social service placement, family disorganization, and gender. Journal of Interpersonal Violence, 17, 1002-1019.


Moon, A., Tomita, S.K., & Jung-Kamei, S. (2001): Elder mistreatment among four Asian American groups: An exploratory study on tolerance, victim blaming and attitudes toward third-party intervention. Journal of Gerontological Social Work, 36, 153-
169.

Reay, A. M. C., & Browne, K.D. (2002). The effectiveness of psychological interventions with individuals who physically abuse or neglect their elderly dependents. Journal of Interpersonal Violence, 17, 416-431.

Salzinger, S., Feldman, R.S., Ng-Mak, D.S. Mojica, E., Stockhammer, T., & Rosario, M. (2002). Effects of partner violence and physical child abuse on child behavior: A study of abused and comparison children. Journal of Family Violence, 17, 23-52.

Sarantakos, S. (2004). Deconstructing self-defense in wife-to-husband violence. The Journal
of Men's Studies, 12, 277-296.

Spilsbury, J.C., Kahana, Sh., Drotar, D., Creeden, R., Flannery, D.L., & Friedman, S. (2008).
Profiles of behavioral problems in children who witness domestic violence. Violence
and Victims, 23, 3-17.

Testa, M., & Leonard, K.E. (2001). The impact of marital aggression on women’s psychological and marital functioning in a newlywed sample. Journal of Family Violence, 16, 115-130.

מרכיבי הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/ מבחן בית / בחינה בעל פה % 10
הגשת עבודה מסכמת / פרויקט גמר / מטלת סיכום / רפרט % 65
מצגת / הצגת פוסטר / הרצאה / סמינר / פרוסמינר / הצעת מחקר % 25

מידע נוסף / הערות:
אין