הדפסה |
|
גרסת PDF |
תאריך עדכון אחרון 07-10-2018 |
נקודות זכות באוניברסיטה העברית:
2
תואר:
בוגר
היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:
עבודה סוציאלית-השלמה למוסמך לבוגרי תחומים אחרים
סמסטר:
סמסטר א'
שפת ההוראה:
עברית
קמפוס:
הר הצופים
מורה אחראי על הקורס (רכז):
פרופ אורי ינאי
שעות קבלה של רכז הקורס:
מורי הקורס:
פרופ אורי ינאי
תאור כללי של הקורס:
שירותי רווחה אישיים Personal Social Services)) הם מגוון תכניות הרווחה, הטיפול והסיוע בעין (כולל תיווך וסנגור) המכוונים לציבור כולו, תוך שימת דגש על אוכלוסיות נזקקות. שירותי רווחה אישיים מיועדים לפרט ולמשפחה. השירותים מוגשים באמצעות צוות מקצועי שבמרכזו עובדים סוציאליים המועסקים ברשויות ממלכתיות ועירוניות וכן בידי ארגונים וולונטריים. בחלקם, מוצעים שירותי רווחה אישיים גם לקהילה ובאמצעותה.
הקורס יעסוק בשלשה תחומים עיקריים: היעדים, העקרונות והערכים שביסוד הגשת שירותי רווחה אישיים לאוכלוסייה, המאפיינים המוסדיים והמשפטיים של שירותים אלה והכרת חלק ממגוון התכניות המוצעות באמצעותם לציבור.
מטרות הקורס:
הקורס נועד להכרת שירותי הרווחה האישיים Personal Social Services)). שירותים אלה כוללים מגוון תכניות רווחה, טיפול וסיוע בעין (כולל תיווך וסנגור) המכוונים לציבור כולו, תוך שימת דגש על אוכלוסיות נזקקות. שירותי רווחה אישיים מיועדים לפרט ולמשפחה. השירותים מוגשים באמצעות צוות מקצועי שבמרכזו עובדים סוציאליים המועסקים ברשויות ממלכתיות ועירוניות וכן בידי ארגונים וולונטריים. בחלקם, מוצעים שירותי רווחה אישיים גם לקהילה ובאמצעותה.
תוצרי למידה : בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בתום הקורס אמורים התלמידים להכיר את עיקר שירותי הרווחה האישיים המיועדים לציבור, תפקידם ומעמדם של עובדים סוציאליים בהגשת שירותים אלה, דרכי קבלת החלטות וערעור עליהן בידי הציבור. בתום הקורס יוכלו התלמידים למצוא בעצמם מידע נוסף, מעודכן ומשלים לחומר שנלמד בקורס.
דרישות נוכחות (%):
100%
שיטת ההוראה בקורס:
הקורס בנוי מהרצאות פרונטאליות, דיונים והרצאת מומחים.
רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
הקורס כולל חמשה נושאים עיקריים:
1. ישראל כמדינת רווחה: הכרת מערכת שירותי הרווחה האישיים בישראל
2. היסוד החוקי של מערכת שירותי הרווחה האישיים בישראל ומשמעותו המשפטית
3. מגוון שירותי רווחה אישיים לאוכלוסיות בסיכון
4. מעמדו של הלקוח בשירותי הרווחה האישיים וזכויותיו
5. תפקיד העובד הסוציאלי בהגשת שירותי רווחה אישיים
חומר חובה לקריאה:
1. הגדרת תחום שירותי הרווחה האישיים: עקרונות וקוים להתפתחותם היסטורית.
דורון, א. (2013). קידום רעיון האזרחות החברתית כמאבק על צדק חברתי. ביטחון סוציאלי, 92, 75-95.
2. המערכת הממלכתית-מקומית להגשת שירותי רווחה אישיים בישראל.
חוקים:
חוק שירותי הסעד, התשי"ח – 1958 ותקנותיו
תקנון לעבודה סוציאלית (תע"ס)
דורון, א., ינאי, א. וגל, ג. (1997). סל שירותי רווחה אישיים: מסמך לדיון. ירושלים: משו"ב.
סטריאר, ר., בן-עוז, מ., דיקמן, ה., ח'שיבון, ס., תורג'מן, נ., סלומון, מ., עלו-חמרה, ח. וקיפרמן, מ. (2017). עבודה סוציאלית ביקורתית נוגדת עוני: מסגרת קונספטואלית לטיפול באנשים החיים בעוני. חברה ורווחה, ל"ז (3), 653-629.
3. הזכות החוקתית, החוקית והמעמד המשפטי לקבלת שירותי רווחה אישיים.
אמנות, חוקים ותע"ס:
אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (1966).
אמנה בדבר זכויות הילד (1989).
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998.
תע"ס 3.16 צרכים מיוחדים
4. שירותי רווחה אישיים: ילדים ובני נוער.
חוקים:
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962.
חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך – 1960.
חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו – 1955.
חוק העונשין, התשל"ז – 1977 ( תיקון לחוק - סעיפים 347, 347א, 348, 350, 364, 368)
חוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח – 1998.
חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981.
חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), התשט"ו – 1955.
חוק גיל הנישואין (תיקון מס( 6 התשע"ד 2013-
חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, תשנ"ו - 1996.
תע"סים:
תע"ס 3.22 טיפול בנוער ובצעירים.
תע"ס 17.1 העבודה עם נערות – מדיניות ומגמות.
תע"ס 8.41 אימוץ.
תע"ס 3.20 פקידי סעד לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים) התשט"ו – 1955: תפקידים ודרכי עבודתם
דודזון-ערד, ב. (2016). מהו הסידור החוץ ביתי העדיף: אומנה או פנימייה? חברה ורווחה, ל"ו (2), 225-235.
ידוב, מ. (2016). מקורות ידע שעובדים סוציאליים לחוק הנוער משתמשים בהם בתהליכי קבלת החלטות לגבי ילדים נפגעי התעללות והזנחה. חברה ורווחה, ל"ו (1) 90-69.
לף,י., ריבקין, ד. ומילשטיין, א. (2015). "כמו חתלתולים עיוורים" - משפחות עולים חדשים ושירותים המיועדים לילדיהן עם הצרכים המיוחדים. ביטחון סוציאלי, 96, 113-141.
קאים, ז., רומי, ש. (2014). נכונות לפנות למקורות סיוע בבעיות אישיות: מתבגרים במצבי סיכון ומתבגרים נורמטיביים. חברה ורווחה, ל"ד (3), 385-410.
מרמור, א., לוין, ל. וכץ, כ. (2017). "תיבת פנדורה": עמדותיהם של עובדים סוציאליים כלפי השתתפות ילדים בוועדות תכנון טפול והערכה. חברה ורווחה, ל"ז (2) 410-393.
5. שירותי רווחה אישיים: פרטים ומשפחות במצבי אלימות.
חוקים:
חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991.
תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי סוציאלי), תשס"ג – 2003.
חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995.
חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998.
חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001.
תע"סים:
תע"ס 3.28 מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה
תע"ס 3.8 נשים מוכות: יחסי גומלין בין הקהילה למקלט לנשים מוכות
תע"ס 3.35 תוכנית יחדיו
איזנשטדט מ. (2007). האם המושג "מסוכנות" מסוכן? ביטחון סוציאלי, 75, 65 - 88
אלדר-אבידן, ד. (2008). בין רווחה ומשפט: המקרה של יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה. בתוך מ. אייזנשטדט וג. מונדלק (עורכים), העצמה במשפט תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. (עמ. 371-410).
ינאי, א. (2005). מקלטי נשים בישראל: מחדשנות וולונטרית לאימוץ ממלכתי. ביטחון סוציאלי, 70, 77 – 109.
Hyman, A., Schillinger, D., & Lo, B. (1995). Laws mandating reporting of domestic violence: Do they promote patient well-being? JAMA Journal of American Medical Association, 273, 1781-87.
6. שירותי רווחה אישיים: נכי גוף ונפש.
חוקים:
חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים) תשט"ו – 1955.
חוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח – 1998.
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, תש"ס – 2000.
חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט – 1969.
חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991.
תע"סים:
תע"ס 14.1 מדיניות משרד הרווחה בתחום טיפול במפגרים
עדן,י., מורן, ג., עזאיזה, פ., לכמן, מ. (2015). תכנית השיקום הזאת היא לא שלי: מדוע הפונים לוועדות סל השיקום אינם מיישמים את תוכנית השיקום? חברה ורווחה, לה (1), 7-32.
7. שירותי רווחה אישיים: קבוצות נזקקות נוספות והאוכלוסייה הרחבה
חוקים:
חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו – 1966.
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2001.
תע"סים:
תע"ס 1.6 הכנות לחירום ולאסון המוני במחלקות לשירותים חברתיים.
תע"ס 3.17 ייעוץ והכוונה בשאלות של הפסקת הריון.
תע"ס 3.2 הנחיות לטיפול בנפגעי אלכוהול במסגרת המשפחה והקהילה.
תע"ס 3.27 הנחיות לטיפול בנפגעי סמים במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים.
תע"ס 3.33 הטיפול באוכלוסיית דרי הרחוב
תע"ס 4.4 טיפול בזקן בבית ובקהילה
וייס, ע. (2000). השלכות חוק הבטחת הכנסה על תפקוד המחלקות לשירותים חברתיים: האם התממשו הציפיות? ביטחון סוציאלי, 58, 76 – 96.
8. שירותי רווחה אישיים ככלי לפיקוח חברתי: הטיפול בעוברי חוק.
חוקים:
חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971.
פקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969.
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982, סעיף 59 (חקירת משטרה), סעיף 187 – ראיות לקביעת העונש (תסקיר נפגע עבירת מין).
ברק, א. (1980). התסקיר וקצין המבחן למבוגרים. חברה ורווחה, ג (2), 162 - 170.
ינאי, א. גרבלי, ש. (2012). צדק מאחה: סוגיות בהיוועדות קטין עובר חוק עם נפגע העבירה. חברה ורווחה, לב (2), 261-277.
סלונים-נבו, ו. (1994). טיפול בפונים שלא-מרצון: אפיונים מיוחדים. בתוך י. ווזנר, מ. גולן, ומ. חובב (עורכים), עבריינות ועבודה סוציאלית: ידע והתערבויות. תל אביב: רמות (עמ' 16 – 27).
9. עקרונות מקצועיים וסוגיות בהגשת שירותי רווחה אישיים.
חוקים:
חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו - 1996.
תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), התשנ"ט – 1999.
פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971- עדות עובד סוציאלי
תע"סים:
תע"ס 1.17 חובת סודיות
וייס-גל, ע. (2016). עובדים סוציאליים ומדיניות חברתית: נתיבי מעורבות. חברה ורווחה, לו (4-3), 305-281.
10. תכניות הביטוח הלאומי – מערכת הבטחת הכנסה בישראל
https://www.btl.gov.il/Publications/Habituah_haleumi/Documents/charth17.pdf
חוברות הסברה בשפות שונות: https://www.btl.gov.il/Publications/booklet/Pages/default.aspx
חומר לקריאה נוספת:
קריאת רשות - מומלצת:
ספרים מרכזיים: להשלמת תכני הקורס ולדיון בהם.
חובב, מ., לונטל, א., קטן, י. (עורכים). (2012). עבודה סוציאלית בישראל. תל אביב. הוצאת הקיבוץ המאוחד. קו אדום.
מדינת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2016). סקירת השירותים החברתיים: מהדורה ניסיונית.
קטן, י. (עורך). (1996). שירותי רווחה אישיים: מגמות ותמורות. המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, הוצאת רמות.
שניט, ד. (תשמ"ח). החוק הפרט ושירותי הרווחה: המסגרת החוקית של העבודה הסוציאלית בישראל. פרסומי מועצת בתי הספר לעבודה סוציאלית בישראל. ירושלים. הוצאת מאגנס.
ספרים, מאמרים ופרסומים:
אבירם, א. (2010). חוק שיקום נכי נפש בקהילה – הערכת ביניים והיערכות לעתיד. Medicine, פסיכיאטריה, 14, 14 – 23.
אייזנשטדט, מ. חורי-כסאברי, מ. (2013). ההקשר התרבותי של מדיניות הענישה כלפי קטינים בישראל. ביטחון סוציאלי, 92, 9-31.
איצקוביץ, נ. וצבע, י. (2011) אמנה חברתית-כלכלית חדשה לישראל: עקרונות וצעדי מדיניות בעקבות המחאה החברתית. משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/0ED4DDC0-308D-4FD9-BE49-6FFEFB8084DB/15112/HAMANA2011092011.doc
אלדר- אבידן ד. (עורכת). (2005). יחדיו: בדרך להורות מטפחת ועצמאית. מדינת ישראל, משרד הרווחה.
אלון, ש. (2009). כמו יונה פצועה: סיפורי חיים של נשים מוכות זקנות. חברה ורוחה ,29(2-3) 356-360.
אלפנדרי, ר. (2016). הערכת רפורמה ארצית בתחום הגנת הילד שנועדה לשפר השתתפות ילדים בקבלת החלטות ותגובת השירות לילד ולנוער משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ביטחון סוציאלי, 99, 13-33.
ארם, א. (1999). תכנית "דרור" לשבירת שרשרת המצוקה. חברה ורווחה, יט (4), 521 - 544.
באייר-טופילסקי, ט. מנור, א. סבו-לאל, ר. (2015) יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה : מחקר הערכה ארצי. http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/Summary_heb(11).pdf
בהם, א. (2004). פרקטיקה קהילתית: בניית מודלים מובחנים לפי התנאים בקהילה וצרכיה. חברה ורווחה, כד (4), 453
בנבנישתי, ר. (2016). עמדה כלפי השמה מוסדית: באיזה הקשר? חברה ורווחה, ל"ו (2), 191-200.
בן בסט, א., דהן, מ. (2004). זכויות חברתיות בחוקה ומדיניות כללית. ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, (49).
בן-דוד, ד. (2013). דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות. ירושלים, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
בנימין, ש. (2014). אזרחות מודרת - המקרה של חסרות הבית הסמויות. ביטחון סוציאלי, 94, 19-43.
בנימין, ש. סטריאר, ר. (2013). שילוב עבודה סוציאלית ביקורתית אנטי-דכאנית בשירותי הרווחה הציבוריים: מרטוריקה לפרקטיקה. חברה ורווחה, לג (4), 615-633.
בראל, מ., דורון, י., סטריאר, ר. (2015). אפוטרופסות - סקירה ביקורתית. ביטחון סוציאלי, 96, 55-85.
גבריאל-פריד, ב. רהב, ג. טייכמן, ג. (2010). הימורים בקרב בני נוער בישראל. חברה ורווחה, ל' (2) 189 – 212.
גל, ג'. וייס-גל, ע. (2013). פרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית מפרספקטיבה בין-לאומית משווה. חברה ורווחה, לג (4), 591-615.
דהאן , ניקול לוי, צפורה (2011) . התעללות רוחנית: המשגה ראשונית בעקבות קבוצה טיפולית חרדית . חברה ורווחה , לא (1): 7-27
דודזון-ערד, ב. (2010). איכות החיים של ילדים בסיכון שהוחלט להשאירם בבית בהשוואה לילדים שהוחלט להוציאם מהבית. חברה ורווחה, ל (34) 397 – 421.
דורון, א. (1985). מדינת הרווחה בעידן של תמורות. ירושלים: הוצאת מאגנס, פרסומי מועצת בתי הספר לעבודה סוציאלית בישראל. פרק ב' ("מהי רווחה חברתית") עמ' 42 - 57; פרק ג' ("שירותי הרווחה החברתיים") עמ' 58 - 67.
דורון, א. (2002). מסלול המכשולים להסדר חקיקתי של הגשת שירותי הסעד: המקרה של חוק שירותי הסעד – 1958. עבודה, חברה ומשפט, ט', 135 – 153.
דנציג-רוזנברג, ה. פוגץ', ד. (2010) "כשאהבה כואבת": על דילמת ההתחשבות בבקשתן של נשים החיות בצל האלימות להקל בענישת הפוגע. מחקרי משפט , 26(2): 589-652.
הורוביץ, ד., בן-יהודה, י., חובב, מ. (תשס"ז) התעללות והזנחה של ילדים בישראל : הנפגעים, אכיפת החוק והמשפט, רפואה, חינוך ורווחה. ירושלים, אשלים.
הייל ב. (2008). הבנת זכויות הילד: תיאוריה ומעשה. המשפחה במשפט. כתב העת של המרכז לזכויות הילד והמשפחה במכללת "שערי משפט" (הוד השרון) כרך א' עמ' 13 – 33.
הראל, ס., שמש, א., בוזגלו, א. (עורכים) (2017) חוקי ילדים ונוער: חוקים, נהלים, וחומרי עזר לעובדים בחינוך ילדים ונוער בסיכון. (מהדורה שלישית) הוצאת משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון.
וורצברגר, א. וקטן, י. (2005). השפעת ההפרטה על שירותי הרווחה האישיים ברשויות המקומיות. תל אביב. אוניברסיטת תל אביב. המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר. ניר דיון 05 – 3.
זיו-נגבי, ע. (2011). מבט פמיניסטי ביקורתי על הישגי הרפורמות החקיקתיות בדיני האונס. המשפט , 16(1-2): 209-237
זעירא, ע. ובן – הרוש, א. (2007). מרכזי הסיוע בירושלים: שירות חברתי במציאות משתנה. ביטחון סוציאלי, 74, 95 – 119.
חברה ורווחה (2010) חוברת מיוחדת בנושא ילדים נפגעי התעללות והזנחה ומשפחותיהם: מחקר וטיפול. כרך ל' (3-4).
חברה ורווחה (2013) חוברת מיוחדת בנושא אלימות כלפי נשים במשפחה. כרך לג (2).
חובב, מ. ושחורי-ביטון, מ. (2014). שירותי רווחה בעידן של הפרטה: מדיניות ויישומה. עמותת קשת והוצאת כרמל.
ידוב, מ. (2016) מקורות ידע שעובדים סוציאליים לחוק הנוער משתמשים בהם בתהליכי קבלת החלטות לגבי ילדים נפגעי התעללות והזנחה. חברה רווחה, ל"ו (1), 69-90.
ינאי, א. (2006). חוק שירותי הסעד, תשי"ח – 1958: האומנם יסוד וערובה לרווחת האוכלוסייה? קבוצת המחקר במדיניות חברתית: בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד, האוניברסיטה העברית בירושלים.
ינאי, א., שרביט, ר. וגרבלי, ש. (2001). צדק מאחה: סוגיות בהיוועדות קטין עובר חוק עם נפגע העבירה. חברה ורווחה, ל"ב(2), 261-277.
ינאי, א. וגל, ט (עורכים) (2016). מפגיעה לאיחוי: צדק מאחה ושיח מאחה בישראל. ירושלים, מאגנס.
כהן ע. (2016). "בין שתי דרכים - המפגש בין טיפול למשפט, כפי שבא לידי ביטוי בעדויות אנשי טיפול בתיקי עברות מין" המשפט 22 139
לוי, א. (2009). גישת היישוג כמתודה טיפולית בקרב בני נוער וצעירים בסיכון: תיאוריה, דגם הפעלה ודרכי התערבות. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים. השירות לנוער וצעירים.
ליכט-פטרן, ר. (2006). קבלת החלטה בעיניינה של ילדה – לקראת השלמה בין טובת הילדה לזכויות הילדה. המשפט, 22, 73-86.
מאסס, מ. (2010). בשם טובת הילד: אבדן וסבל בהליכי האימוץ. תל אביב, רסלינג.
מדינת ישראל. (2006). דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער במצוקה, בראשות פרופ. הלל שמיד. http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/DF526F91-848A-4193-A096-1D21F3EBB48F/0/shmidreport2006.pdf
מלר-שלו ה. (2017) "המרחב ה"משפטיפולי" : מופעי המפגש בין ה"משפטי" ל"טיפולי" בעבודת יחידות הסיוע ובתי המשפט לענייני משפחה" המשפט 23 87
סימקין, ח. וסדן, א. (2007). סוגיות של שליטה ועוצמה בתהליך ההתערבות המקצועית של פקידי סעד לחוק הנוער: נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן הייתה התערבות בחוק. ביטחון סוציאלי, 75, 115 – 138.
ענבר, ע. נבו, ח. להמן, ב. (2009) יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה – עשור לפעילותן. משפחה במשפט ב, 25-51.
פז-פוקס, א. שלוסברג, ע. (2012). מה שומר על השומרות? עובדים סוציאלים בעידן של הפרטה. ביטחון סוציאלי, 90, 221-257.
ציונוב-ארד, ר. ריכנברג, ש. רוזנר, ש. (2010). מישהו שומע אותי? על ייצוג רגיש מגדר לנערות בהליכי נזקקות בבית–המשפט לנוער מעשי משפט, 3, 103-122
קטן, י. (1998). שירותי הרווחה האישיים בישראל: סוגיות ודילמות מרכזיות. ביטחון סוציאלי, 53, 59-39.
קרומר-נבו, מ. (1999). מה הסיפור שלך? מטאפורות של מצוקה ושל עזרה. חברה ורווחה, יט (3), 283 - 301.
קרומר-נבו, מ. (2012). הצטלבות מיקומי שוליים: מסגרת מושגית לפרקטיקה של עבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות. חברה ורווחה, לב (3), 347-374.
קרומר-נבו מ., אטיאס, ע. ובן שמאי, א. (2002). שגרת העבודה עם משפחות במצוקה עמוקה בשירותי הרווחה: קווי יסוד לדיון מקצועי. חברה ורווחה, כב' (2), 199 – 223.
קרומר-נבו, מ. וברק, ע. (2006). מחקר פעולה משתף: מערכת הרווחה מנקודת מבטם של צרכני שירותי הרווחה. ביטחון סוציאלי, 72, 11 – 38.
קריגל, ק., פלד, ע. (2016). הנתיב המוביל מתלות לעצמאות כלכלית בקרב נשים נפגעות אלימות בן זוג - רקע תיאורטי, חסמים ועקרונות פעולה. ביטחון סוציאלי, 99, 63-93.
קרפל-הנס, מ. דורון, י. קרן אור, ח. (2008) עמדות של עובדים סוציאליים כלפי חוק ומשפט. ביטחון סוציאלי 78 69-99
רוזנפלד, י. מ. וסייקס, י. (2000). 'והיינו כחולמים' – לקראת שירותים טובים דיים בעבור משפחות וילדים. חברה ורווחה כ (4), 412-444.
רוטלוי, ס. (2010). אחריות המדינה בקידום זכויות ילדים. בתוך: מורג, ת. (עורכת) זכויות הילד והמשפט הישראלי. תל אביב, הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב. (עמ' 63-80).
רונאל, נ. וגוטר, נ. (2003). ניידות על"ם: שירות יישוג (outreach) לבני נוער במצבי סיכון ומצוקה השוהים ברחוב. חברה ורווחה, כ"ג (1), 27 – 52.
שילי-יריחובר, ד., גל, ט. (2016). על בקבוקים, יינות וכרמים: חוק הנוער (טיפול והשגחה) בראי המשפט הטיפולי. המשפט, כב, 9-47.
שלום, נ. וטל, ח. (1999). עבודה קבוצתית עם אבות במסגרת תכנית "יחדיו". חברה ורווחה, יט (3), 371 - 388.
שניט, ד. (2000). השפעת החקיקה על העבודה הסוציאלית, בתוך ח. הרצוג (עורכת), חברה במראה. תל אביב. רמות. (עמ' 379 – 397).
Holland, S., Scourfield, J., O’neill, S. & Pithouse, A. (2004). Democratizing the family and the state? The case of family group conferences in child welfare. Journal of Social Policy, 34 (1), 59–77
Yanay, U. & Benjamin, S. (2005). The role of social workers in disasters: The Jerusalem experience. International Social Work, 48 (3), 263–276
Yanay, U., Benjamin, S., Gimon-Yamin, H. (2010). Networking emergency teams in Jerusalem, Disasters: The Journal of Disaster Studies, Policy and Management 35(1):183-199.
http://onlinelibrary.wiley.com/journal/10.1111/(ISSN)1467-7717/earlyview
ט.ל.ח
מרכיבי הציון הסופי :
מידע נוסף / הערות:
דרישות הקורס:
1. מצופה מכל התלמידים להשתתף בכל מפגשי הקורס (ראה דרישה 4 בהמשך).
2. קריאה והכנה של המטלות ופריטי הקריאה לדיון לקראת כל שיעור.
3. הכנת תרגילים במהלך הסמסטר והגשתם בכתב במועד, קבלת ציון "עובר" בכל התרגילים.
4. עמידה בכל אחד מכללי וחובות ההתנהגות והמשמעת המפורטים באתר האוניברסיטה העברית ובשנתון ביה"ס – כל אחד מכללים וחובות אלה הוא תנאי מקדמי ויסודי להשתתפות במפגשי הקורס, בבחינה ולקבלת ציון סופי בקורס.
|
|
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
|
הדפסה |