נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 1

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: הלשון העברית

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): רות אלמגור-רמון

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: rutha@iba.org.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום עם הסטודנטים

מורי הקורס:
גב רות אלמגור-רמון

תאור כללי של הקורס:
בקורס נקנה מיומנות בעריכה של טקסטים כתובים מתחום העיתונות, המדע והספרות, וטקסטים שנועדו לדיבור בציבור, כגון שידור ברדיו או בטלוויזיה. הדיון בכל הנושאים מכוון למטרה של עריכת טקסטים בלשון ימינו. בקורס נדונים נושאים כגון סדר המילים והתמורות שחלו בו בכל רובדי הלשון, ניסוחים פעילים (active) וניסוחים סבילים (passive) בעברית, דרכי הבנייה של פסוקיות משועבדות (dependent clauses) ושל משפטים מאוחים (independent clauses) בעברית לרבדיה ההיסטוריים, השפעותיהן של לשונות זרות על העברית בת ימינו ועל העברית הקדומה – באוצר המילים (vocabulary), באוצר הצירופים (idioms), בתבניות ניסוח ובמבנה המשפט, וכיוצא בזה. בקורס משולב גם לימוד של החלטות האקדמיה ללשון העברית בתחומי המינוח (terminology), התחדישים (innovations) המורפולוגיה, התחביר (syntax), הכתיב (spelling) והפיסוק (punctuation).
נוסף על הקשר שבין העברית המודרנית ללשון המקורות נדונה בקורס איכות הלשון מצד שטף הדברים והמוזיקליות של הטקסט, ההיגיון הפנימי במשפט, בפסקה ובחיבור כולו, ואחידות הסגנון.

מטרות הקורס:
הקורס "דרכי ניסוח בלשון (העברית) ימינו" נועד לבעלי תואר ראשון בלשון העברית המבקשים להתמחות בעריכה לשונית. הקורס מתבסס על הידע של הסטודנטים בלשון המקורות ובתאוריה של הלשון וממקד את הלימוד בדרכים לשאוב מתכונות לשון ודרכי ניסוח מכל רובדי הלשון – לשון המקרא (Biblical Hebrew), לשון חכמים ((Mishnaic, Talmudic and Midrashic Hebrew, לשון ימי-הביניים והעברית החדשה.
הלימוד התאורטי והתרגול שבצדו מכוונים את הסטודנט לפתח ידע וחוש לבחירת המתכונות המתאימה לכל שימוש, לכל סוגה ולכל מִשְלָב (register) ולבניית סולם עדיפויות של דרכי ניסוח חלופיות.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
לערוך טקסטים בתחומי הכתיבה המדעית, הספרותית והעיתונאית, וכן טקסטים שנועדו לדיבור בציבור או לשידור ברדיו ובטלוויזיה, יכירו את רובדי הלשון העברית ויֶדעו לשלב בטקסט הנערך מילים, ביטויים ומתכונות לשון מן הרבדים האלה, יכירו את החלטות האקדמיה ללשון העברית בתחום הכתיב, הפיסוק, המינוח והדקדוק ויהיו מיומנים בהשגת מידע בכל הקשור בלשון המקורות העבריים ובתקנת הלשון בת ימינו.

דרישות נוכחות (%):
75%

שיטת ההוראה בקורס: בשל מגבלות טכניות – עבודתי היום-יומית בתפקיד יועצת הלשון של רשות השידור הישראלי - הקורס נמשך שנתיים והשיעור ניתן אחת לשבועיים. שנה אחת ההדגשה היא על עניינים תאורטיים ושנה אחת השיעור נושא אופי של סדנה. בכל שנה הקורס מלווה בתרגילים המוטלים על התלמידים משיעור לשיעור, וכן ניתנות שתי עבודות מסכמות: בסוף הסמסטר הראשון התלמידים מגישים עבודה המבוססת על מקראה של טקסטים עבריים המייצגים את העברית לתקופותיה (ר' נספחים 2,1) [מייקל – את הנספחים נשאיר בעברית כמו הביבליוגרפיה, אבל אולי נתרגם רק את הכותרות שלהם]), ובסוף השנה ניתנת עבודה מסכמת שבה התלמידים עורכים טקסטים מסוגות שונות ומנמקים את דרך עריכתם, וכן כותבים על ספרים ומאמרים נבחרים מן הביבליוגרפיה

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
ב. תוכני הקורס:
הקורס מקנה מיומנות בעריכה של טקסטים כתובים מתחום העיתונות, המדע והספרות, וטקסטים שנועדו לדיבור בציבור, כגון שידור ברדיו או בטלוויזיה. הדיון בכל הנושאים מכוון למטרה של עריכת טקסטים בלשון ימינו. בקורס נדונים נושאים כגון סדר המילים והתמורות שחלו בו בכל רובדי הלשון, ניסוחים פעילים (active) וניסוחים סבילים (passive) בעברית, דרכי הבנייה של פסוקיות משועבדות (dependent clauses) ושל משפטים מאוחים (independent clauses) בעברית לרבדיה ההיסטוריים, השפעותיהן של לשונות זרות על העברית בת ימינו ועל העברית הקדומה – באוצר המילים (vocabulary), באוצר הצירופים (idioms), בתבניות ניסוח ובמבנה המשפט, וכיוצא בזה. בקורס משולב גם לימוד של החלטות האקדמיה ללשון העברית בתחומי המינוח (terminology), התחדישים (innovations) המורפולוגיה, התחביר (syntax), הכתיב (spelling) והפיסוק (punctuation).
נוסף על הקשר שבין העברית המודרנית ללשון המקורות נדונה בקורס איכות הלשון מצד שטף הדברים והמוזיקליות של הטקסט, ההיגיון הפנימי במשפט, בפסקה ובחיבור כולו, ואחידות הסגנון.

חומר חובה לקריאה:

החוג לשון העברית
חומר קריאה לקורס "דרכי ניסוח בלשון ימינו", תשע"ה
רות אלמגור-רמון
1. חומר קריאה כללי
יצחק אבינרי, כיבושי העברית בדורנו, ספרית פועלים, 1946
עוזי אורנן, בראשית היה השפה, האקדמיה ללשון העברית, תשע"ג
אילן אלדר, תכנון לשון בישראל, האקדמיה ללשון העברית, תשע"א
רות אלמגור-רמון, "מה נשתנה בלשון השידור?", לשוננו לעם מג/א (תשנ"ב)
רות אלמגור-רמון, רגע של עברית, צבעונים תשס"א
רות אלמגור-רמון וקרן דובנוב, "במה שוללין ובמה אין שוללין - על שלילת הנשוא הבינוני הקודם לנושא" . אקדם 39 (2009), עמ' 7-6.
יצחק אפשטיין, הגיוני לשון, תל-אביב תשנ"ז
שושנה בהט, "פעולותיה של האקדמיה ללשון העברית", קובץ לשנת הלשון - לשוננו לעם מא (תש"ן)
רות בורשטיין, "על מגמת שינויים במדיניות האקדמיה ללשון העברית בקביעת מילים חדשות", הד האולפן החדש 94, ירושלים 2008, 129-116.
גבריאל בירנבאום, "מקומה של הכוונת לשון בימינו", ספר רפאל ניר, ירושלים תש"ס, 349-334
יהושע בלאו, תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית, ירושלים תשל"ו
חיים בלנק, לשון בני אדם, מוסד ביאליק, תשמ"ט
מרדכי בן-אשר, התגבשות הדקדוק הנורמטיבי, הקיבוץ המאוחד - המכון האוניברסיטאי של חיפה, תשכ"ט
אבא בנדויד, לשון מקרא ולשון חכמים, תל-אביב תשכ"ז
יותם בנזימן, עורך, לשון רבים: העברית כשפת תרבות, מכון ון ליר, ירושלים תשע"ג
זאב בן-חיים, "לשון עתיקה במציאות חדשה", לשוננו לעם ד/ג-ה, ח-ט (תשי"ג); נדפס גם בספר במלחמתה של לשון (ר' להלן), 85-36 (ובעיקר ראו 63-60, 80-79)
זאב בן-חיים, במלחמתה של לשון, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב
יעקב בן-טולילה, "העברית המדוברת", קובץ לשנת הלשון - לשוננו לעם מא (תש"ן)
יעקב בן-טולילה, "הומונימיות עממית", ספר רפאל ניר, ירושלים תש"ס, 358-350
ניסן ברגגרין, עיונים בלשון העברית, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ה
שמעון ברנפלד, "מניחי לשון", לקט תעודות, האקדמיה ללשון העברית, תש"ל, 138-135
משה בר-אשר, "על העקרונות בקביעת הנורמה בדקדוק בוועד הלשון ובאקדמיה ללשון", לשוננו נד (תש"ן), 150-127
משה בר-אשר, "תפקידיה ופעולותיה של האקדמיה ללשון העברית בהכוונת התפתחותה של הלשון העברית", מחקרים במקרא ובחינוך מוגשים לפרופ' משה ארנד, ירושלים תשנ"ו, 222-214
משה בר-אשר, על ריבוי פניה של העברית בת ימינו, העברית נח, א-ב (תשסט-תשע) 26-5 ‬
רונית גדיש, "האקדמיה וציבור דוברי העברית", לשוננו לעם מט (תשנ"ח), 64-58
משה גוטשטיין ועלי איתן, "היסודות לתיקוני הלשון", לשוננו לעם ג/ד (תשי"ב), 10-3
גדעון גולדנברג, "העברית כלשון שמית חיה", הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, האקדמיה הלאומית למדעים, ירושלים תשנ"ו, 190-148
משה גושן-גוטשטיין, "בין ספרות מופת לדקדוק נורמטיבי", לעגנון שי, ירושלים תשי"ט
משה גושן-גוטשטיין, מילונה ותחבירה של הלשון העברית שבתחום השפעתה של הערבית, מכון בן-צבי, תשס"ו
אשר גינצברג (אחד-העם), "לשאלת הלשון - [א] הלשון וספרותה; [ב] הלשון ודקדוקה", על פרשת דרכים, תרנ"ה (מהדורה ראשונה; יצאו מהדורות נוספות)
גיא דויטשר, גלגולי לשון, תרגם מאנגלית עמרי אשר, תל-אביב 2007
ברכה דלמצקי-פישלר, שלושה מטביעין זה על גב זה : בין מובאה לבבואה בלשון מאפו, מנדלי והזז, מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה (תשסט) 104-65
שולמית הראבן, "גבולות לשוני - גבולות עולמי", תסמונת דולסינאה, כתר 1981, 156-144
שלמה הרמתי, "'מדיניות הלשון' של יצחק אפשטיין, לשוננו לעם מא - קובץ לשנת הלשון (תש"ן), 235-241
צביה ולדן וגיא דויטשר, "שפה עליונה", הארץ ל בניסן תשס"ט, 24 באפריל 2009
שמעון זנדבנק, "יש מצב אין מצב", הארץ (מוסף ספרים), 20 באפריל 2011
דוד טנא, "שלוש הערות על הכוונת לשון בימינו", הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשנ"ו, 244-212
יגאל ינאי, "מתקני לשון ותיקוני לשון: דרך ותכלית", לשוננו לעם מא - קובץ לשנת הלשון (תש"ן), 234-229
חיים אליעזר כהן, ‬ קביעות תקן בלשון: חדשים גם ישנים, מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה (תשסט), 54-33
אוטו יספרסן, "על סמכות בענייני לשון", לשוננו לעם ד/י (תשי"ג), 7-3
יצחק לבני, "היש לעברית דקדוק?", מולד ג (תש"ט), 302-293
יצחק לבני, מקרא ככתבו ולשון כתבניתה, תל-אביב תשכ"ו
שלמה מורג, "לשון ואסתטיקה בעברית בת ימינו", מולד 250 (תש"ם), 90-81; נדפס גם באסופה: העברית בת זמננו - מחקרים ועיונים, ירושלים תשמ"ח, 741-732
יעקב מנצור, עיקר וטפל בתיקוני לשון, חיפה תשל"א
רפאל ניר, "מה בין 'שימוש נורמטיבי' לבין 'שימוש קביל'", עיונים בבלשנות ובסמיוטיקה - קובץ מאמרים לזכרו של מרדכי בן-אשר, ירושלים, 46-36
רפאל ניר ונתן נחמיאס, מדריך ביבליוגראפי להוראת הלשון העברית, ירושלים 1975
תמר סוברן, "שימוש, נורמה, תיאוריה וקוגניציה", הד האולפן החדש תשנ"ט, 35-27
ראובן סיוון, בהתחדש לשון, משרד הביטחון, 1973
עמוס עוז, "הרהורים על השפה העברית: למה רגשו גויים, אייזן בטון, גלילי, דיין ורבין", באור התכלת העזה, 1979, 29-26
יפה פינברג-אלוני, "תכנון לשון בתחייתה של השפה העברית: דרכים ועקרונות", בלשנות עברית חפ"שית 13 (1978), 27-1
ברכה פישלר, "עגנון, ילון וטור הלשון: שיקולי הסופר, הבלשן והפוסק בסוגיית הנורמטיביות", ספר רפאל ניר, ירושלים תש"ס, 165-144
גלעד צוקרמן, ישראלית שפה יפה, תל-אביב 2008 וראו מאמרי תגובה בערך "גלעד צוקרמן" בוויקיפדיה.
יוסף קלויזנר, "לשון חיה או גל של דוגמאות", לשוננו ו (תרצ"ד-תרצ"ה), 357-352
יוסף קלויזנר, הלשון העברית לשון חיה, ירושלים תש"ט
יעקב רבי, לשון בריאה, ירושלים תשנ"ד
חיים רבין, "מה בין תכנון לשון לבין נורמטיביות?", עיונים בבלשנות ובסמיוטיקה, תשמ"א 51-44
חיים רוזן, "תהליכי לשון", לשוננו לעם ג (תשי"ב)
חיים רוזן, "על סטאנדארד ונורמה, על תהליכים ושגיאות", לשוננו לעם ד/ו, ז, ח-ט (תשי"ג)
חיים רוזן, העברית שלנו: דמותה באור שיטות הבלשנות, תל-אביב תשט"ז
חיים רוזן, עברית טובה; עיונים בתחביר הלשון ה"נכונה", ירושלים 1966
רוביק רוזנטל (עורך), עברית עכשיו, פנים (כתב עת לתרבות, חברה וחינוך), מס' 7, הסתדרות המורים בישראל, 1998 (בעיקר: נתן זך - "על מצבה של העברית", רפאל ניר - "תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה", עמוס קינן - "העברית בורחת אל כפר העולם", רות אלמגור-רמון - "מאבא בנדויד ועד שינקין")
רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, תל-אביב תשס"א
רוביק רוזנטל, חדוות הלשון, תל-אביב תשס"ה
Reader.co.il - אתר מאמרים ובו מאמרים רבים בַּתחום "עריכה לשונית"

2. ספרי הדרכה בתיקון הלשון
יצחק אבינרי, יד הלשון, תל-אביב תשכ"ד
חיים אהרונוביץ, עברית לכל רגע, חיפה תשל"ט
יעקב בהט ומרדכי רון, ודיֵּק, תל-אביב תש"ך
שושנה בהט, למד לשונך - עלונים ומפתחות, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ד
סמדר ברק ורונית גדיש (עורכות), שפה קמה, לקט מתוך המדור "לשוננו לעם", עיתון הארץ תרצ"ג-תש"ה (1944-1932), האקדמיה ללשון העברית תשס"ט
אבא בנדויד והדסה שי, מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה, רשות השידור, ירושלים תשל"ד
משה גושן-גוטשטיין, טור הלשון, הופיע בעיתון הארץ בשנים 1975-1955
מאיר גילון, מאה עצות בעניני לשון, משרד מבקר המדינה, ירושלים תשכ"ז
יצחק לבני, לשון כהלכתה, ירושלים תשכ"ו
חנה מגיד, ילקוט תיקוני לשון, תל-אביב תשמ"א
ראובן סיוון, לקסיקון דביר לשיפור הלשון, ירושלים ותל-אביב 1985
רחל סליג, "למד לשונך" סדרה חדשה, המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ד ואילך (עלונים 30-1 בנפרד, עלון 31 ואילך בתוך אקדם - ידיעון האקדמיה ללשון העברית)
אמציה פורת, המתרגם והעברית הנורמטיבית (עברית כהווייתה 6), צבעונים. תל אביב 2014
יצחק פרץ, עברית כהלכה, תל-אביב תשכ"ב
לאה צבעוני, עיינו ערך עריכה, צבעונים תשס"ב
לאה צבעוני, עניינים כלליים (עברית כהווייתה 1), צבעונים, מבשרת ציון 2009
לאה צבעוני, אמנות הפיסוק (עברית כהווייתה 2), צבעונים, תל אביב 2010
לאה צבעוני, כתיב בלי ניקוד (עברית כהווייתה 3), צבעונים, תל אביב 2011
לאה צבעוני, סדר המילים ומבנה המשפט (עברית כהווייתה 4), צבעונים. תל אביב 2012
לאה צבעוני, לתקנת הלשון (עברית כהווייתה 7), צבעונים. תל אביב 2014
יעקב רבי, שיחות על עברית, תל-אביב תשל"ז
ברוך ששון, עברית מתוקנת, תל-אביב 1989
החלטות האקדמיה בדקדוק, לשוננו לעם (תשס"ו) חוברת מיוחדת
החלטות האקדמיה בענייני תעתיק, אתר האקדמיה, החלטות האקדמיה, על החלטות האקדמיה (חוברת בדפוס – בהכנה)

3. ניסוח וסגנון
יצחק אבינרי, "תואר הפועל בעברית", לשוננו לעם יג/ד (תשכ"ב), 123-95
אורלי אלבק, "פוסקנות והגיון הלשון : הילכו שנים יחדיו?", מים מדליו, שנתון המכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ 23-22 (תשע"א-תשע"ב) 271-245
שולמית אליצור, "הלשון כחומר ביד המשורר", לשוננו לעם נו/א (תשס"ז)
שושנה בהט, "על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני", לשוננו לעם לח/ט-י (תשמ"ד)
אבא בנדויד, "כיצד סדר נושא נשוא", לשוננו לעם ט (תשי"ח) [בשלושה חלקים]
אבא בנדויד, "לתקנת לשון העיתונים", לשוננו לעם טז (תשכ"ה), 80-51, 248-226
אבא בנדויד, "עברית שנשבתה בין הגויים", מאזנים כ"ו, חוברת ה-ו (1968)
יאיר בן-חור, "שרד אינו שורד בעברית, על השורש שר"ד", במרשתת: articles.co.il
זאב בן-חיים, "כיצד נשתמש במלת אלמלא (אלמלי)", לשוננו יח (תשי"ב-תשי"ג), 30-27, 66; נדפס גם בספר במלחמתה של לשון, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב, 423-417
י' ברוך, "סדר נושא נשוא במשפטים הפותחים במלות אשר, ש, כש, מש, לכש", לשוננו לעם יט/ח (תשכ"ח), 206-195
קרן דובנוב, "הצירוף "בעוד ש" בעברית חדשה", לשוננו לעם נ/ד (תשנ"ט), 189-184
קרן דובנוב, "הלכה ומנהג בייעוץ האקדמיה לציבור", אקדם 44 אדר תשע"ב, 7-6
קרן דובנוב ואורי מור, "בגלל שהיא ברת תוקף: שני פרטים בעברית הקדומה ובעברית הנחשבת בלתי תקנית, העברית ס (תשע"ב), 99 – 121.
רבקה הלוי, "תארים חופשיים ותארים בלתי חופשיים בעברית החדשה", מחקרים בלשון ה-ו, 536-521
דנה טאובה, "על צירופי שם עצם + שם תואר גזור שם בעל סופית בעברית בת ימינו", שי לחיים רבין, 32-17
חיים כהן, "סכלות 'ו/או' איוולת", לשוננו לעם לב/א (תשמ"א), 14-3
חיים א' כהן, "רכבים ונשקים וכיוצא בהם", אקדם 31, אדר תשס"ו, 7-6
עירית מאיר, "בעקבות 'שמונה בעקבות אחד': בחירות לשוניות בעריכה עצמית", העברית ואחיותיה, ח-ט, (תשס"ח-תשס"ט), 218-205, במרשתת: (http://sandlersignlab.haifa.ac.il/html/html_eng/irit_articles/9-meir_final.pdf)
אהרן מירסקי, "ה"א החציצה", לשוננו כב (תשי"ח), 109-107, 266
מרדכי מישור, "בעד 'על ידי", לשוננו לעם מט/ד (תשנ"ח), 193-192
מרדכי מישור, "סדר המושאים 'אותו', 'לו'", לשוננו לעם מה/ד (תשנ"ד), 156-147
רפאל ניר, "למעמדה של נורמה לשונית בעברית בת ימינו, חלקת לשון 38-37 (תשס"ו)
ניסן נצר, תרגילי הבעה מלשון היום-יום, א' רובינשטיין, ירושלים 1975
ניסן נצר, "העברית בצל הלעז", לשוננו לעם מז/ג (תשנ"ו), 138-132
תמר סוברן, "שימוש, נורמה, תאוריה וקוגניציה – המקרה של 'לגבי'", הד האולפן החדש תשנ"ט, 35-27
תמר סוברן, "שירי נעמי שמר – קווי היכר סגנוניים", לשוננו לעם נו/ג (תשס"ז)
אמציה פורת, "המנגינה בפסוק העברי", מאזנים לב/ב (תשל"א)
אמציה פורת, "כצורתו, כתוכנו וכיופיו: המתרגם והעברית הנורמטיבית", לשוננו לעם מז/ג (תשנ"ו), 117-97
אמציה פורת, "כלל חד גדיא (בין מוקדם ומאוחר לחיבור ולזקיקה בלשון העברית)", מאזנים לג/ג-ד (אב-אלול תשל"א)
אוריאל פרנק, "חומרות, הידורים ושיבושים בלשון העברית : על תיקוני שגיאות ועל שגיאות מתקנים",‬ מים מדליו, שנתון המכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ 23-22 (תשע"א-תשע"ב) 320-273
יצחק פרץ, "לדרכי ההדגשה בעברית החדשה", לשוננו כו (תשכי"א), 124-118
יצחק פרץ, "מקומו של הכינוי המוסב במשפט הזיקה", לשוננו כד (תש"ך), 237-232
יצחק פרץ, דיוקי סגנון, י' שרברק, תל-אביב תשכ"ג
מנחם צבי קדרי, "תָּלָה שמשמעו 'היה תלוי'", לשוננו לעם מד/א (תשנ"ג), 27-21
ארנה רינת, "הסופרת נשארה מאחור: על עיבודו מחדש של 'שמונה בעקבות אחד'", לשוננו לעם מח/ב (תשנ"ז), 69-65
יעל רשף, "על תרומתה של נעמי שמר לעיצובו הלשוני של הזמר העברי", לשוננו לעם נו/ג (תשס"ז)
אורה שורצולד (רודריג), "בין השנה שעברה לשנה הבאה", העדר יידוע והשמטת בי"ת, חלקת לשון 38-37 (תשס"ו)

4. על מבנה הסמיכות
יצחק אבינרי, יד הלשון, עמ' 430-421, 570, 604-602
משה אזר, "תחושה הזרות ב'דחיית הממשלה את הבעיה'", בלשנות עברית חפ"שית 16 (1980), 11-5
אבא בנדויד, לשון מקרא ולשון חכמים, כרך ב, עמ' 469-460
א' בנדויד, "תואר לעומת סמיכות", בתוך 'לתקנת לשון העיתונים', לשוננו לעם טז (תשכ"ה) 79-75
אבא בנדויד והדסה שי, מדריך לשון לרדיו ולטלויזיה, 168, 230-229
דנה טאובה, "על צירופי שם עצם + שם תואר בסופית -י", שי לחיים רבין: אסופת מחקרי לשון, אקדמון, תשנ"א, 132-117
מאיר מדן, "תיקוני לשון: שיבושים בשימוש הסמיכות", לשוננו לעם ב/ג (תש"י), עמ' 27-23
יצחק פרץ, עברית כהלכה, 157-144
חיים ב' רוזן, עברית טובה, תשל"ז (קטעים - לפי המפתח ועוד)
יהודית רוזנהויז, "שרשרת סמיכות בעברית החדשה", לשוננו נג (תשמ"ט), 105-93
יצחק שלזינגר ודורית רביד, "הסמיכות הכפולה בעברית החדשה: עודפות או קיום עצמאי?", בלשנות עברית 43 (תשנ"ח), 97-85

5. מילונים ומילונוּת
א. מילונים עבריים כלליים
אברהם אבן-שוֹשן, המילון החדש, המהדורה המשולבת, תשנ"ז (5 כרכים)
שושנה בהט ומרדכי מישור, מילון ההווה - מילון שימושי לעברית התקנית, תשנ"ה (כרך אחד)
יעקב שוויקה (ראש המערכת), רב מילים - המילון השלם לעברית החדשה, תשנ"ז (6 כרכים); מהדורת אינטרנט
איתן אבניאון, מילון ספיר, מילון עברי-עברי מרוכז בשיטת ההווה, 1997 (כרך אחד)
איתן אבניאון, מילון ספיר, מילון עברי-עברי אנציקלופדי בשיטת ההווה, תשנ"ט (7 כרכים)
יעקב כנעני, אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות, תש"ך-תשמ"ט (18 כרכים)
אליעזר בן-יהודה, מלון הלשון העברית הישנה והחדשה, 1959-1908 (16 כרכים + המבוא הגדול)
מאיר מדן, מאלף עד תו - מלון עברי שמושי, תשל"ג (מהדורה מתוקנת) (כרך אחד)

ב. מילונים דו-לשוניים
מילון אנגלי-עברי עברי-אנגלי: מילון אלקלעי, מילון מגידו, מילון ענבל
מילוניות אלקטרוניות
מילונים דו-לשוניים לשפות אחרות


ג. מילונים למילים לועזיות
דן פינס וקפאי פינס, מילון לועזי עברי המורחב, תשל"ד (שני כרכים)
ראובן אלקלעי, לקסיקון לועזי-עברי חדש, מסדה, 1967 (מהדורה ראשונה)
לקסיקון לועזי-עברי שימושי, הוצאת פרולוג, 1992
לקסיקון לועזי-עברי, הוצאת פרולוג, 1996 (שני כרכים); 2006 (כרך אחד)

ד. לקסיקונים מקצועיים
מילוני האקדמיה (לדוגמה: מילון למונחי רפואה [תשנ"ט], המילון למונחי הבינה המלאכותית [תשנ"ז], המילון למונחי הפסיכולוגיה [תשנ"ד])
• לקסיקונים בנושאים מנושאים שונים
מאגר המונחים של האקדמיה באינטרנט - hebrew-terms.huji.ac.il; hebrew-academy.huji.ac.il
ה. אגרונים (תזאורוס)
נחום סטוצ'קוב, אוצר השפה העברית, תשכ"ח
ח' רבין וצ' רדאי, אוצר המילים, תש"ל (מהדורה ראשונה)
מילון חזותי עברי-אנגלי (נוסח עברי: ברוך שראל ורימונה גרסון), כרטא, תשנ"ב
איתן אבניאון, מילה במילה - אוצר המילים הנרדפות ניגודים ושדות סמנטיים, תש"ס

ו. מילונים לעברית המדוברת
רפאל ספן, מילון הסלנג הישראלי, תשכ"ו
דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה, מלון עולמי לעברית המדוברת (מלון אחול מניוקי..., כרך א), תשל"ב
ד' בן-אמוץ ונ' בן-יהודה, מלון אחול מניוקי לעברית מדוברת, כרך ב, תשמ"ב
לקסיקון הסלנג העברי והצבאי, הוצאת פרולוג, 1993

ז. מאמרים
אליעזר גלירנט, "לשיטות המילונאות במילון אבן-שושן - נורמטיביות ודסקריפטיביות", מחקרים בלשון ב-ג, ירושלים תשמ"ז, 409-399
ראובן מירקין, "על מילון עברי שימושי בכלל ועל 'מילון ההווה' בפרט", לשוננו לעם מו/ד (תשנ"ה), 165-143
מרדכי מישור, "סוגיות מדעיות בהכנת מילון שימושי", פרקים בעברית לתקופותיה - אסופת זיכרון לשושנה בהט, אסופות ומבואות ב, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ז, 272-265
מרדכי מישור, "מה בין מילון מדעי למילון שימושי", בלשנות חפשית 24 (תשמ"ז), 74-69
מרדכי מישור, "'מילון ההווה' - משולחן העורכים אל מדף המורים", חלקת לשון 27 (תשנ"ט), מכללת לוינסקי לחינוך,
123-119
מנחם צבי קדרי, "מה נכלל ומה לא נכלל במילון הלשון העברית של ימינו", ספר רפאל ניר, ירושלים תש"ס, 400-390
יעקב רבי, "על אברהם אבן שושן ומפעלו", לשון בריאה, ירושלים תשנ"ד, 311-309

6. חידושי מילים
ארי אבנר, "איך אומרים זאת בעברית?" (הרהורים וערעורים על "מילות האקדמיה"), פרקים בעברית לתקופותיה (אסופת זיכרון לשושנה בהט), אסופות ומבואות ב, תשנ"ז, 229-223
ארי אבנר, "הלעוזות החדשים", לשוננו לעם מג (תשנ"ב), 150-147
יצחק אבינרי, יד הלשון, תל-אביב תשכ"ד, "חדושים טובים ונחוצים", 174-172; "חדושים יתרים וטובים", -175¬-174; "חדושים יתרים ורעים", 176-175; "חדושים נפלטים ונקלטים", 185-183; "חדושים שבמלונים", 187-185; "חדושי המחבר", 189-187; "משמעות משתנים", 368-367; "משמעות מתרחבים" 371-368; "משמעות שאולים", 373-371
עוזי אורנן, "על יצירת שרשים חדשים ועל כמה מלים מחודשות", לשוננו לעם כז/ט (תשל"ו), 254 - 267 (בעיקר מ261-)
עוזי אורנן, "האנגלית מבעד לעברית – על סדר המילים במשפט", לשוננו לעם נא-נב/א (תש"ס-תשס"א) עמ' 31 ואילך.
רות אלמגור-רמון, "הלועזית שבעברית", זמן אוויר - מגזין עובדי רשות השידור, גיליון 2 (אפריל 2000), 15, 25
רות אלמגור-רמון, "המשחן כמשל - יחסי הגומלין בין השידור לדיבור", זמן אוויר - מגזין עובדי רשות השידור, גיליון 3 (יולי 2000), 6, 30
שושנה בהט, "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מלים", לשוננו לעם לח/ט-י (תשמ"ז)
שושנה בהט, "שתי גישות לחידושי לשון", עם וספר א (סדרה מחודשת), בטאון ברית עברית עולמית, תשמ"א, 33-28
משה בר-אשר, "על חרושת המילים בוועד הלשון ובאקדמיה ללשון העברית", לשוננו לעם מז (תשנ"ו), 18-3
רונית גדיש, "האקדמיה וציבור דוברי העברית", לשוננו לעם מט/ב (תשנ"ח), 64-58
מירי הורביץ, "דבר העורכת" סעיף ב, חלקת לשון 23 (חורף תשנ"ז)
בנימין הרשב, "מסה על תחיית הלשון העברית", אלפיים 2, תל-אביב תש"ן, 54-9
יגאל ינאי, "חידושי מלים בעברית", קובץ לשנת הלשון - לשוננו לעם מא (תש"ן), 254-258
רפאל ניר, דרכי היצירה המילונית בעברית בת-זמננו, האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ג
חיים רבין, "תרגום השאילה ככוח יוצר בלשון", לשוננו לעם כ/ט-י (תשכ"ט), 278-272
אמנון שפירא, "לשונות במגע", קובץ לשנת הלשון - לשוננו לעם מא (תש"ן), 301-287

7. כתיב
כללי הכתיב חסר הניקוד והדיונים בוועד הלשון ובאקדמיה ללשון
כללי הכתיב חסר הניקוד (עם כללי הפיסוק החדשים), לשוננו לעם, מהדורה מתוקנת עם מפתח הכתיב, טבת תשס"ב
מהדורות קודמות: תשנ"ו, כללי הכתיב חסר הניקוד, לשוננו טז (תש"ח), 89-82, עם הקדמה מאת ז' בן-חיים; כללי הכתיב חסר הניקוד, לשוננו לעם ט (תש"ט) (חוברת מיוחדת), עם הקדמה מאת נ"ה טור-סיני; כללי הכתיב חסר הניקוד, לשוננו לעם כא/ו (תש"ל); הצעת כללי הכתיב, לשוננו יא (תש"א-תש"ב), 242-232.
אספת ועד הלשון בסוכות תש"ד, לשוננו יב (תש"ד), 239-198
אספת ועד הלשון בל"ג בעומר תש"ד, לשוננו יג (תש"ה), 94-71
מתוך הקדמת ועד הלשון, לשוננו לעם א/ט (תש"ט), 13-11
כתיב מלא או חסר, פרוטוקול מסימפוזיון שנערך מטעם המזכירות המדעית הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות, מיום ד' בחשוון תש"ך, בהוצאת אוצר המורה, תל-אביב תשכ"א
דיונים על הכתיב במליאת האקדמיה, זיכרונות האקדמיה ללשון העברית ט (תשכ"ב), 119-64; י-יא (תשכ"ג-תשכ"ד), 116-103, 193-185; יד (תשכ"ז), 59-41, 85-76; טו (תשכ"ח), 79-62; יט-כ (תשל"ב-תשל"ג) 106-103; כא-כד (תשל"ד-תשל"ז), 34, 252-251; כח-ל (תשמ"א-תשמ"ג), 25-21; לא-לד (תשמ"ד-תשמ"ז), 224-223
קטעי דיונים על הכתיב, ליקט יוסף עופר, לשוננו לעם מג/ה (תשנ"ב), 194-183
החלטות ועדת הדקדוק בעניין כתיב מלים מסופקות, לשוננו לעם מג/ה (תשנ"ב), 198

מילונים לכתיב חסר הניקוד
ש' בהט, מילון הכתיב חסר הניקוד, ירושלים 1977
ראובן סיוון, מדריך הכתיב המלא, ירושלים 1975

מאמרים
עוזי אורנן, "אחזור ועיבוד מידע עברי באותיות לטיניות", קובץ הרצאות (הכנס הארצי לעיבוד נתונים), בעריכת יוסף מוניטה, חיפה תשל"ז
עוזי אורנן, "נקודת מוצא חדשה לכללי הכתיב הלא מנוקד", לשוננו לעם מג/ה (תשנ"ב), 174-169
עמנואל אלון, העברית הכתובה הבלתי מנוקדת, אוניברסיטת בן-גוריון, תשנ"ה
שושנה בהט, "הכתיב חסר הניקוד והוראתו: דברי פתיחה", לשוננו לעם מג/ה (תשנ"ב), 164-163
שושנה בהט, "והפעם: סדר נשים", לשוננו לעם מב/ג (התשנ"א), 115
שושנה בהט, "להוראת כללי הכתיב חסר הניקוד", לשוננו לעם מג/ה (תשנ"ב), 182-178
חיים בלצן, "הדחיפות ביישומם של כללי הכתיב", לשוננו לעם מד/א (תשנ"ג), 32-28
זאב בן-חיים, "הכתיב והוראתו בבית הספר", לשוננו לעם יא/ב (תש"ך), 58-35
זאב בן-חיים, "על עסקי הכתיב", במלחמתה של לשון, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב, 227-177
משה גוטשטיין, "מה נוכל ללמוד מלשונן של מגילות ים המלח: הכתיב וההיגוי", לשוננו לעם ב/ח-ט (תש"י), 9
ורנר ויינברג, תיקון הכתיב העברי, ירושלים 1972; בעיקר פרק 4 - "הצעות לשיטות כתיב חדשות"; סעיף 4.4 "כתיבת עברית באותיות רומיות" (בן-אב"י, ז'בוטינסקי, אבינור, אורנן, רטוש); ראו שם רשימה ביבליוגרפית
נ"ה טורטשינר, "לשאלת הכתיב העברי", לשוננו י (תרצ"ט-ת"ש), 261-257
מלכה מוצ'ניק, "כללי עזר ללימוד הכתיב חסר הניקוד", לשוננו לעם מג/ה (תשנ"ב), 177-175
יעקב מנצור, עיונים בלשונו של ש"י עגנון, תשכ"ז (בעיקר: הכתיב המלא והכתיב החסר; שאלות כתיב אחרות" [סיומת ב-א' או ב-ה'; מלה מטיפוס נתננו])
תמר סוברן וזוהר לבנת, "תוארי פועל בעברית החדשה", בלשנות עברית 43, טבת תשנ"ח, 52-43.
יוסף עופר, "כיצד מצטטים מן התנ"ך: כתיב", לשוננו לעם מב/ב (התשנ"א), 58-57
יוסף עופר, "כללי כתיב חד-משמעיים", לשוננו לעם מג/ה (תשנ"ב), 197-195
הדר פרי , סימני קווים, אתר תפוז תרגום ועריכה, 2012
http://hadarperry.wordpress.com/2012/03/14/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D/

גד בן-עמי צרפתי, "עוד על הכתיב חסר הניקוד", לשוננו לעם מה/א (תשנ"ד), 18-16
יוסף קלוזנר, "כתיב מלא או חסר?", לשוננו י (תרצ"ט-ת"ש), 256-251
חיים רבין, "על הכתיב בספרוני 'גשר'", מאזנים י (תש"ך), 74-73

על כתיב מלא וניקוד
אבא בנדויד, "כתיב מלא החל מכיתה א'", לשוננו לעם י/ד (צז) (תשי"ט) [ניקוד על כתיב מלא]
אבא בנדויד, "שתי תשובות למורי ניקוד וכתיב", לשוננו לעם י/ח-ט (תשי"ט), 242-235
אבא בנדויד, "כתיב אחד לבן-שבע ולבן-שבעים", לשוננו לעם יא/ד-ה (תש"ך), 142-130
ישראל ייבין, "כלום יש אסמכתה לכתיב מלא בטקסט מנוקד", לשוננו לעם יא/ג (תש"ך), 72-67
יהושע בלאו, "הרהורים על שיטת הכתיב 'הדקדוקי'", לשוננו לעם מג/ה (תשנ"ב), 168-165

8. פיסוק
כללי הפיסוק החדשים, כללי הכתיב חסר הניקוד, לשוננו לעם, מהדורה מתוקנת, אייר תשס"ב
מהדורות קודמות: תשנ"ו, כללי הפיסוק, לשוננו י (תרצ"ט-ת"ש), 250-241; כללי הפיסוק, לשוננו יב (תש"ג-תש"ד), 263-252; כללי הפיסוק, לשוננו לעם ז/ב (תשט"ז);
דיונים על הפיסוק, זיכרונות האקדמיה, כרך לח-לט-מ (לשנים תשנ"א-תשנ"ב-תשנ"ג), האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ה, ישיבות 199, 201, 202, 204, 230
עוזי אורנן, "נשימה תחביר וקצב", לשוננו לעם מד/ד (תשנ"ג), 178-174
עלי איתן, "על שימוש הלוואי משפט הזיקה", לשוננו לעם ד/ב (תשי"ג), 8-3
דן אלמגור, סימני משורר, לשוננו לעם מד/ד (תשנ"ג), 206-197
שושנה בהט, "הפסיק", לשוננו לעם מב/ד (תשנ"א), 155-154
(רונית גדיש), "עוד על כללי הפיסוק", לשוננו לעם מו/א (תשנ"ה), 42-35
שמעון וגה, "מניין לנו סימני הפיסוק", לשוננו לעם מד/ד (תשנ"ג), 195-193
ידידיה יצחקי, "אי-שימוש בסימני פיסוק בשירה - אמצעי להעמקת המשמעות", ביקורת ופרשנות, 22 (1986), 139-117
אשר לאופר, "הפסקה בדיבור רצוף ופיסוק", מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים - מוגשים לשלמה מורג, בעריכת משה בר-אשר, ירושלים תשנ"ו, 294-277
אהרן מירסקי, הפיסוק של הסגנון העברי, ירושלים תשל"ח
אהרן מירסקי, "כיצד פוסקים", לשוננו לעם מד/ד (תשנ"ג), 182-179
רפאל ניר, "סימני הפיסוק כמערכת תקשורת פארא-מילולית - היבטים סמיוטיים והשתמעויות דידקטיות", עיונים בחינוך 44-43 (1986), 217-207
רפאל ניר, "על התפקוד של סימני הפיסוק בשירה העברית בת-זמננו", בלשנות עברית 30-28 (תש"ן), 149-137
אמציה פורת, "על הפיסוק הנינוח", לשוננו לעם מד/ד (תשנ"ג), 186-183
יוסף עופר, "בין טעמי המקרא לסימני הפיסוק", לשוננו לעם מד/ד (תשנ"ג), 192-186
יוסף קלוזנר, "סימני פיסוק בעברית", לשוננו ט (תרצ"ח), 127-123; לשוננו לעם ז/ב (תשט"ז), 32-27
בעז שכביץ, "פיסוק בזמנו", לעגנון שי, ירושלים תשי"ט, 288-281

9. תעתיק ומילים לועזיות
א. החלטות האקדמיה ללשון העברית ודיונים במליאת האקדמיה
כללי התעתיק מכתב עברי לכתב לכתב לאטיני
כללי התעתיק מלועזית לעברית
כללי התעתיק מערבית לעברית, בתוך החלטות בדקדוק, תשנ"ה, סעיף 9
כתיבתן, הטעמתן וצורתן של מילים שאולות; ניקודן של מילים לועזיות בלשוננו, בתוך החלטות בדקדוק, תשנ"ה, סעיף 8-7
דיונים על התעתיק מכתב עברי לכתב לטיני, זיכרונות האקדמיה, כרך א-ב (תשי"ד-תשט"ו), ישיבה ט', י', י"א; כרך ג-ד (תשט"ז-תשי"ז), ישיבה י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז
דיונים על התעתיק מלועזית לעברית, זיכרונות האקדמיה, כרך יז (תש"ל), ישיבה צ"ג, צ"ו, צ"ז, צ"ח; כרך יט-כ (תשל"ב-תשל"ג), ישיבה ק"ז, ק"ח; כרך כא-כד (תשל"ד-תשל"ז), ישיבה קכ"ג; כרך ל"א-ל"ד (תשמ"ד-תשמ"ז), ישיבה קע"ז, קע"ח-ק"פ, קפ"א-קפ"ב


ב. מאמרים
עלי איתן, "מלועזית לעברית (ה)", [לביצוע au], לשוננו לעם ב/ה (תש"י), 23-18
שושנה בהט, "איך אומרים בעברית DNA?", לשוננו לעם מב/ה (תשנ"א), 196-194
שושנה בהט, "לבטל את הQ-" [מכתב תשובה], לשוננו לעם מג/ג (תשנ"ב), 114-113
זאב בן-חיים, "התעתיק", במלחמתה של לשון, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב, 245-228
זאב בן-חיים, "ניקוד מלים זרות", לשוננו לעם מג/ג (תשנ"ב), 102-93
(מאיר מדן), "כתיב של מלים ממוצא אירופי", לשוננו לעם ב/ח-ט (תש"י), 47-42
יוסף עופר, "התעתיק מערבית לעברית", לשוננו לעם מג/ב (תשנ"ב), 76-74
חיה פישרמן, "הויכוח בנושא מילים זרות בלשוננו", העברית ואחיותיה – כתב עת לחקר הלשון העברית וזיקתה ללשונות השמיות וללשונות היהודים, בעריכת יצחק אבישור, חיפה תשס"א, כרך א, עמ' 127-107.
גד בן-עמי צרפתי, "ברחובות ירושלים: שמות רחובות ותעתיקיהם הלועזיים", לשוננו לעם מה/ג (תשנ"ד), 134-132
אמנון שפירא, "לבטל את הQ-" [מכתב תשובה], לשוננו לעם מג/ג (תשנ"ב), 115-114

10. ראשי תיבות
חיים רוזן, "תהליכי לשון: אותיות", לשוננו לעם ג/י (תשי"ב), 19-15
ראובן סיוון, "כתיב השנה הבעל"ט - תש"ך", לשוננו לעם י/ה-ו (תשי"ט), 176-175
ראובן סיוון, "תש"ך עדיף!", לשוננו לעם י/ח-ט (תשי"ט), 248-242
דוד תמר, "תש"ך ולא תש"כ", לשוננו לעם י/ח-ט (תשי"ט), 249
הערת המזכירות המדעית, לשוננו לעם י/ח-ט (תשי"ט), 250
למד לשונך - עלונים ומפתחות, לפי המפתח

חומר לקריאה נוספת:
יינתן בשיעורים.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 50 %
הגשת תרגילים 50 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
אין