נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: הלשון העברית

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): יוחנן ברויאר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: yochanan.breuer@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: ב 13-12

מורי הקורס:
פרופ יוחנן ברויאר

תאור כללי של הקורס:
ש"י עגנון הוא מן הבולטים שבסופרי העת החדשה, וסגנונו אין דומה לו. לשונו המיוחדת קשורה בבסיסה ללשון חז"ל, ממזגת לתוכה סוגים אחרים של עברית עתיקה ומרמזת גם לעברית המתחדשת בימיו. בסמינר זה נדון ברקע ללשונו ובסיבות לייחודה, נבחן את קווי הלשון המייחדים את כתיבתו, נעמוד על התפתחות כתיבתו עד לגיבוש סגנונו המפורסם, נשווה את לשונו ללשון סופרים אחרים בני תקופתו ונעמוד על טכניקות לשוניות שפיתח בכתיבתו.

מטרות הקורס:
להכיר את הסגנונות האופייניים לתקופת תחיית הלשון בכתב ובדיבור
לאפיין את ייחוד סגנונו של עגנון בהשוואה לסגנונות האופייניים לתקופה
לעמוד על הקשר שבין סגנונו המיוחד של עגנון ובין עמדתו כלפי תחיית הלשון ותחיית האומה בכלל
לעקוב על התפתחות סגנונו של עגנון מתחילת כתיבתו עד שגיבש את סגנונו המיוחד
להגדיר עד כמה עגנון באמת דבק בלשון חז"ל ועד כמה הוא סוטה ממנה
להכיר את הסגנונות המשמשים אצל עגנון ולעמוד על מטרתם הספרותית
לעמוד על השפעתו הגדולה של עגנון על סופרי דור המדינה

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
לאפיין את סגנונו של עגנון ולעמוד על ייחודו בהשוואה לסגנונות אחרים בני התקופה.

דרישות נוכחות (%):
100

שיטת ההוראה בקורס: הרצאה ודיון

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. זיקת העברית החדשה ללשון המקורות
2. ייחוד לשונו של עגנון
3. המניעים לגיבוש סגנונו המיוחד
4. הבחירה לכתוב בלשון חז"ל
5. לשון חז"ל או לשון ספרי יראים?
6. עגנון והדקדוק
7. השימוש במובאות בכתבי עגנון: דרך טיפולו בהם ותפקידם
8. הסגנונות המתחלפים בכתבי עגנון
9. קריאת טקסטים נבחרים

חומר חובה לקריאה:
סיפורי עגנון:

תמול שלשום
על כפות המנעול:
- בדמי ימיה
- סיפור פשוט
- בנערינו ובזקנינו
- פנים אחרות
- הרופא וגרושתו
עד הנה:
- המלבוש
- תהלה
אלו ואלו:
- והיה העקוב למישור
- עגונות
- חוש הריח
סמוך ונראה:
- שני תלמידי חכמים
- האדונית והרוכל

מחקר:

אבא בנדויד, "שמואל יוסף עגנון", לשון מקרא ולשון חכמים,

יוסף בר-אל, "מאפייני לשון יידיש אצל ש"י טשאטשקיס", חקרי עגנון: עיונים ומחקרים ביצירת ש"י עגנון, בעריכת הלל ויס והלל ברזל, רמת-גן תשנ"ד, עמ' 353–360

יוחנן ברויאר, "היסוד המקראי הסמוי בלשונו של עגנון", מחקרי ירושלים בספרות עברית כג (תש"ע), עמ' 215–254

יוחנן ברויאר, "חילופי סגנון בכתיבתו של עגנון על פי 'תמול שלשום'", מאתיים וחמישים שנות עברית חדשה, בעריכת חיים א' כהן, ירושלים תשס"ט, עמ' 105–139

Yochanan Breuer, “Agnon”, Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics, Boston: Brill, 2013, Vol. 1, pp. 66-69

הרי גולומב, "הדיבור המשולב: טכניקה מרכזית בפרוזה של עגנון, לפי הסיפור 'פנים אחרות'", הספרות א/2 (1968), עמ' 251–262

בנימין דה-פריס, "וי"ו המהפך", לעגנון שי, בעריכת דב סדן ואפרים א' אורבך, ירושלים תשכ"ו, עמ' 77–82

ברכה דלמצקי-פישלר, "בין יפעַל ליפעוֹל בלשונו של עגנון", לשוננו לעם נא–נב (תש"ס–תשס"א), עמ' 75–80

ברכה דלמצקי-פישלר, "'יודע הוא בסוד החזרה': ההישנות בלשונו של עגנון", מחקרים בלשון ט (תשס"ד), עמ' 99–121

ברכה דלמצקי-פישלר, "עגנון לשיטתו וילון לשיטתו: 'טפח' ו'טפתה' או 'טפה' / 'טפת'", לשוננו סז (תשס"ה), עמ' 367–373

ח' ילון, "חוש הריח של ר' ש"י עגנון", פרקי לשון, ירושלים תשל"א, עמ' 113–114

ידידיה יצחקי, "על סגנונו של עגנון ועל לשון יצירתו", חקרי עגנון: עיונים ומחקרים, בעריכת ויס וברזל, עמ' 361–365

דוד כנעני, ש"י עגנון בעל-פה, מרחביה תשל"ב

אליעזר מאיר ליפשיץ, "ש"י עגנון", השילוח מה (תרפ"ו), עמ' 239–247

רחל לנדאו, "על הסגנון המקראי של 'בדמי ימיה' לש"י עגנון", בלשנות עברית חפשית 16 (תש"ם), עמ' 26–50

מנחם צבי קדרי, "'ואלו' של הניגוד בלשונו של ש"י עגנון", בלשנות עברית: דברי הכינוס לתורת הסגנון שנתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב‑1988 (תשמ"ח) 28–29–30 (תש"ן), עמ' 67–82

ברוך קרוא, "עגנון וסגנון", מאזנים ל (תש"ל), עמ' 268–269

חיים רבין, "הנחות-יסוד לחקר לשונו של ש"י עגנון", לעגנון שי, בעריכת דב סדן ואפרים א' אורבך, עמ' 217–236

חיים רבין, "הערות בלשניות לבעיית תרגום דברי ש"י עגנון ללועזית", חקרי לשון: אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה, ירושלים תשנ"ט, עמ' 391–403

חיים שטרן, "מילות היחס בלשונו של ש"י עגנון על רקע מקורותיו הלשוניים", לשוננו סד (תשס"ב), עמ' 245–264

חיים שטרן, עגנון כעורך לשון מקורותיו, עבודת דוקטור באוניברסיטת בר אילן, תשנ"ו

בעז שכביץ, "פיסוק בזמנו", לעגנון שי, בעריכת דב סדן ואפרים א' אורבך, עמ' 281–288

חומר לקריאה נוספת:
עדנה אפק, מערכות מלים: עיונים בסגנונו של ש"י עגנון, תל אביב תשל"ט

יעקב בהט, "למהותה של האסוציאציה הלשונית-האמנותית: עיונים בבעית סגנונו האמנותי של ש"י עגנון", לשוננו לב (תשכ"ח), עמ' 376–388

אהרן בר-אדון, "'כנגן המנגן' כמקור לחקר לשון וחברה בתקופת העלייה השנייה – ספרות יפה כאספקלריה ליחסי חברה ולשון", קובץ עגנון, בעריכת אמונה ירון ואחרים, ירושלים תשנ"ד, עמ' 261–285

אהרן בר-אדון, "להתפטרותו של עגנון מוועד הלשון", ש"י עגנון: מחקרים ותעודות, בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר, ירושלים תשל"ח, עמ' 291–302

אהרן בר-אדון, ש"י עגנון ותחיית הלשון העברית, ירושלים תשל"ח

משה גושן-גוטשטיין, "בין ספרות מופת לדקדוק נורמטיבי", לעגנון שי, בעריכת דב סדן ואפרים א' אורבך, ירושלים תשכ"ו, עמ' 63–75

ברכה דלמצקי-פישלר, "'והאר עיני בהערותיך היקרות': חליפת המכתבים בין ש"י עגנון לחנוך ילון (תר"ץ–תשכ"ח)", קובץ עגנון, ב, בעריכת אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין, ירושלים תש"ס, עמ' 225–290

ברכה דלמצקי-פישלר, "עגנון, ילון וטור הלשון: שיקולי הסופר, הבלשן והפוסק בסוגיית הנורמטיביות", ספר רפאל ניר, בעריכת אורה (רודריג) שורצולד, שושנה בלום-קולקה, עלית אולשטיין, ירושלים תש"ס, עמ' 144–165

ברכה דלמצקי-פישלר, "שלילת הבינוני – ארכאיזם בלשונם של עגנון והזז", מחקרי ירושלים בספרות עברית יח (תשס"א), עמ' 187–204

ברכה דלמצקי-פישלר, "שם, כינוי קניין והלוואי הבלתי מיודע: ארכאיזם בלשונם של הזז ועגנון", תלפיות תשנ"ט–תש"ס, עמ' 177–188

ברכה דלמצקי-פישלר, "תמורות במבחר המילים של עגנון (תרס"ט–-תש"ה)", לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 45–64

ברכה דלמצקי-פישלר, "מי שאינו עולה לארץ משתכח ונשכח", העברית שפה חיה ג (2003), עמ' 87–102

י"א זיידמן, "שירטוטים לסגנון עגנון", יובל שי, בעריכת ברוך קורצווייל, רמת גן תשי"ח, עמ' 49–59

מנחם מורשת, ש"י עגנון כמעשיר המלון העברי, ירושלים תשל"ח

ראובן מירקין, "עגנון במחשב", קובץ עגנון, בעריכת אמונה ירון ואחרים, ירושלים תשנ"ד, עמ' 319–344

יעקב מנצור, עיונים בלשונו של ש"י עגנון, תל אביב תשכ"ט

דב סדן, על ש"י עגנון, תל-אביב תשכ"ז, עמ' 157–209

עדינה עבאדי, "דרכי שימוש במובאות מהמקורות ב"הכנסת כלה" לש"י עגנון, מחקרים בלשון ה–ו (תשנ"ב), עמ' 579–596

מנחם צבי קדרי, "הערות לסגנונו של ש"י עגנון ב'עידו ועינם'", בקורת ופרשנות 21 (תשמ"ו), עמ' 5–16

מנחם צבי קדרי, "ה'אני מאמין' של ש"י עגנון המחבר בענייני הלשון העברית", חקרי עגנון: עיונים ומחקרים, בעריכת ויס וברזל, עמ' 341–352

מנחם צבי קדרי, ש"י עגנון רב סַגנון, רמת גן תשמ"א

אליעזר שביד, "הדיסוננס הסיגנוני בספורי עגנון", גזית יז, חוברת ז–יב (תש"ך), עמ' 110–114

חיים שטרן, "'איזון סגנוני' – מבט חדש על לשונו של עגנון: שינויים בנוסח פסקה אחת של 'עגונות'", בלשנות עברית 52 (תשס"ג), עמ' 61–83

גרשם שלום, "ש"י עגנון: אחרון הקלסיקאים העבריים?", עוד דבר, תל אביב תש"ן, עמ' 341–362

גרשון שקד, הסיפורת העברית: 1880–1980, ב: בארץ ובתפוצה, ירושלים ותל אביב תשמ"ג, עמ' 157–233

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 20 %
הגשת עבודה 80 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות: