נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: הלשון העברית ולשונות היהודים

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): אהרן ממן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: aharon.maman@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: רביעי

מורי הקורס:
פרופ אהרן ממן

תאור כללי של הקורס:
הסמינר יעיין במבחר סוגיות מתולדות הדקדוק העברי בחיבוריהם של רב סעדיה גאון, דוד אלפאסי, מנחם בן סרוק, דונש בן לבראט ותלמידיהם, יהודה בן דוד חיוג', יונה בן ג'נאח, רב האי גאון, אבו אלפרג' הרון, יצחק בן ברון, אברהם אבן עזרא, יוסף ודוד קמחי, ובאברהם די בלמש.
וכן תיסקרנה סוגות ספרותיות שונות מתחום ספרות חכמת הלשון, ותידוננה סוגיות מרכזיות, כגון: בין המסורה וספרותה לספרות חכמת הלשון העברית; בין הדקדוק הספקולטיבי לבלשנות המודרנית; פילולוגיה ובלשנות; השפעת הדקדוקים הלועזיים (יווניים, לטיניים, סוריים וערביים) על התפתחות הדקדוק העברי; המטא-לשון שיש לתאר בה את תורת חכמי הלשון הקדומים, דיון עקרוני במונחים אחדים מתורתם של חכמים אלה, תורת נטיית הפועל מבית מדרשם של הקראים לעומת הרבניים, מורשת חכמי הלשון היהודים בגלגוליה אצל המדקדקים הנוצרים, וכיו"ב.

מטרות הקורס:
לחנך את התלמידים לקריאה מדוקדקת במקורות הראשוניים ולפרשנות הגיונית והוגנת של הטקסט
להעמידם על הפער בין פרשנות אימפרסיוניסטית לפרשנות המבוססת על ניתוח פילולוגי וטקסטואלי מדוקדקים
להנחיל להם את התודעה שהגדרה מדויקת של המונחים המקצועיים היא ערובה להבנה בטוחה ולהעמדה נאותה של התאוריה המדעית
לחדד את ההבחנה בין פילולוגיה לבלשנות
להבין שתאוריות, סוגות, וחיבורים אינם נוצרים יש מאין ושיש לבדוק אחר מקורות השפעה חיצוניים
להנחיל להם פרקים בתולדות הרעיונות והמחשבה הדקדוקית למן אריסטו, דרך הדקדוק היווני, והסורי והערבי שהשתלשלו ממנו.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
להשתמש במתודולוגיה נכונה בקריאת מקורות הראשוניים ופרשנותם
לבסס את פרשנותם על ניתוח פילולוגי וטקסטואלי מדוקדקים
לשים לב למונחים המקצועיים ולדרך הגדרתם המדויקת בדרך לבניין תאוריה מדעית
להבחין בין פילולוגיה לבלשנות
לתור אחר מקורות השפעה חיצוניים
לדעת פרקים על המקורות החיצוניים שעיצבו את הלך המחשבה הדקדוקית העברית

דרישות נוכחות (%):
90%

שיטת ההוראה בקורס: קריאת מקורות
ניתוח פילולוגי וטקסטואלי
דיון
שאלות ותשובות
הרצאת המורה
הרצאות התלמידים

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
בין ספרות המסורה לספרות חכמת הלשון העברית
רב סעדיה גאון ומפעלו הפילולוגי
ה'רסאלה' לר' יהודה בן קורייש
המונח 'כמשמעו' במחברת מנחם וגלגולי פרשנותו
לדרך ההרצאה בסוגת חכמת הלשון בימי הביניים
תאוריה ערבית בלבוש עברי
הפילולוגיה השמית המשווה בימה"ב: חיקוי או יצירה מקורית?
חלקי הדיבר במסורת האריסטוטלית, היוונית, הלטינית, הסורית, הערבית והעברית
דקדוק ולוגיקה: ר' יונה אבן ג'נאח ויוסף אבן כספי

חומר חובה לקריאה:
טנא 1971&eq; 1352-139016 cls. Tene David, "Linguistic Literature, Hebrew", EJ
(מהדורה מעודכנת של מאמר זה נמצאת בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה. את העדכונים אני השלמתי)

דותן, תש"ן &eq; אהרן דותן, "מן המסורה אל הדקדוק – ניצני המחשבה הדקדוקית העברית", לשוננו נ"ד, עמ' 168-155

ממן תשמ"ה&eq; אהרן ממן, השוואת אוצר המלים של העברית לארמית ולערבית בחיבורי הבלשנות העברית למן רס"ג ועד אבן ברון, פרסומי המדרשה ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית, ירושלים: הפרק על מנחם בן סרוק

ממן, תשס"ט &eq; "Philology in Andalus, 950-1223 – An Overview", Iberia Judaica 1 (2009), pp. 85-117

גולדנברג תשל"ג-ד&eq; אסתר גולדנברג, "עיונים באגרון לרב סעדיה גאון", לשוננו 37, עמ' 136-117 [&eq;אלדר מורג (תשמ"ו) 96-77], 290-275 [&eq;שם 210-195], לשוננו 38 תשל"ד 90-78

טנא תשל"ב&eq; דוד טנא, ביקורת על אלוני (תשכ"ט), קרית ספר 47, עמ' 553-545 [&eq;אלדר-מורג (תשמ"ו) 105-97]

דותן תשמ"א&eq; אהרן דותן, "קטע חדש מספר אגרון", לשוננו 212-163 (&eq;אלדר-מורג תשמ"ו 115-106)

ממן תשס"א &eq; ממן אהרן, "האל"ף-בי"ת כמסגרת מנימוטכנית להרצאה הדקדוקית: מבוא לחלק ג של 'אלכתאב אלמשתמל' לאבו אלפרג' הרון", מחקרים בלשון ח (תשס"א), עמ' 139-95

ממן תשס"ז &eq; אהרן ממן, "הפילולוגיה השמית המשוה בימי הביניים – יצירה או העתקה? דן בקר, מקורות ערביים לס' ההשוואה של אבן ברון", קתרסיס 7 (תשס"ז), עמ' 44-28

ממן תשס"ו2 &eq; "מהדורה חדשה של 'ספר מאזנים' לר' אברהם אבן עזרא", לשוננו סח (תשס"ו), עמ' 170-161

חומר לקריאה נוספת:
טנא 1971&eq; 1352-139016 cls. Tene David, "Linguistic Literature, Hebrew", EJ
(מהדורה מעודכנת של מאמר זה נמצאת בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה. את העדכונים אני השלמתי)

דותן, תש"ן &eq; אהרן דותן, "מן המסורה אל הדקדוק – ניצני המחשבה הדקדוקית העברית", לשוננו נ"ד, עמ' 168-155

ילין תש"ה&eq; דוד ילין, תולדות התפתחות הדקדוק העברי (מימי המסורה ועד ר' יהודה חיוג'), [מקורות, עמ' 165-136], ת"א

הירשפלד 1926&eq; Hirschfeld Hartwig, Literary History of Hebrew Grammarians and Lexicographers Accompanied by Unpublished Texts, London

באכר-אז"ר תרפ"ז&eq; אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, נצני הדקדוק העברי מאת ר' בנימין זאב ד"ר בכר מתורגם מגרמנית (הדפסה שניה, הוצ' קדם, תש"ל)

וילנסקי-חיוג'&eq; מיכאל ולינסקי, "ר' יהודה חיוג'" וילנסקי (תשל"ח) עמ' 18-13 (&eq;אנצ' יודאיקה בגרמנית, כרך 6, עמ' 189)

טנא 1971א&eq; 1181-1186 Tene David, "Ibn Janah Jonah", EJ 8, clms

ממן תשמ"ה&eq; אהרן ממן, השוואת אוצר המלים של העברית לארמית ולערבית בחיבורי הבלשנות העברית למן רס"ג ועד אבן ברון, פרסומי המדרשה ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית, ירושלים

ממן תשמ"ט-תש"ן&eq; אהרן ממן, "ר' יונה בן ג'נאח", לשוננו לעם, קובץ שנת הלשון, 131-125

ממן, תשס"ט &eq; "Philology in Andalus, 950-1223 – An Overview", Iberia Judaica 1 (2009), pp. 85-117

אלדר-מורג תשמ"ו&eq; אילן אלדר ושלמה מורג, תורת הלשון העברית בימי הביניים, מבחר פרקי עיון (אקדמון) ירושלים



חכמי הלשון וחיבוריהם
1 רב סעדיה גאון
1.1 אלוני תשכ"ט&eq; נחמיה אלוני (מהדיר), האגרון - כתאב אצול אלשער אלעבראני מאת רב סעדיה גאון, ירושלים תשכ"ט, עמ' 163-148 (ביקורות: להלן)

גולדנברג תשל"ג-ד&eq; אסתר גולדנברג, "עיונים באגרון לרב סעדיה גאון", לשוננו 37, עמ' 136-117 [&eq;אלדר מורג (תשמ"ו) 96-77], 290-275 [&eq;שם 210-195], לשוננו 38 תשל"ד 90-78

טנא תשל"ב&eq; דוד טנא, ביקורת על אלוני (תשכ"ט), קרית ספר 47, עמ' 553-545 [&eq;אלדר-מורג (תשמ"ו) 105-97]

דותן תשמ"א&eq; אהרן דותן, "קטע חדש מספר אגרון", לשוננו 212-163 (&eq;אלדר-מורג תשמ"ו 115-106)

גולדנברג תשל"ט&eq; אסתר גולדנברג, "לוח הנטייה העברי הראשון", לשוננו מ"ג 99-83 (&eq;אלדר-מורג תשמ"ו 277-261)

דותן 1997 &eq; א' דותן, אור ראשון בחכמת הלשון, ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, ירושלים תשנ"ז

1.2 סקוס 43/1942&eq; Skoss Solomon Leon, "A Study of Inflection in Hebrew from Saadia Gaon's Grammatical Work Kutub al-Lughah" JQR N.S. 33 (1942-43), pp. 171-212

סקוס 2/1951&eq; idem, "A Study of Hebrew Vowels from Saadia Gaon's Grammatical Work Kutub al-Lughah", JQR N.S 42, pp. 283-317 (עיין גם סקוס תשי"א)

סקוס תשי"א&eq; הנ"ל, המאמר על התנועות בעברית מס' "כתב אללגה" לרס"ג, תרביץ 22, תשי"א, 184-174 (עיין גם סקוס 2/1951)

סקוס 1955&eq; idem, Saadia Gaon The Earliest Hebrew Grammarian

1.3 אלוני תשט"ז&eq; נחמיה אלוני, "כתאב אלסבעין לפטה לרב סעדיה גאון", י-ם (תדפיס מתוך ספר גולדציהר, חלק ב, 48-1, ירושלים תשי"ח)

2 יהודה בן קריש
בקר תשמ"ד&eq; דן בקר, ה"רסאלה" - של יהודה אבן קוריש, ת"א

3 דוד בן-אברהם אלפאסי
סקוס 1945-1936 &eq; S.L. Skoss, The Hebrew-Arabic Dictionary of the Bible Known as Kitāb Jāmi' Al-Alfāz (Agron) of David ben Abraham Al-Fāsi the Karaite (Tenth Century), vol. I-II, Yale University Press, 1936-1945

4 מנחם בן סרוק
פיליפאווסקי 1854&eq; צבי פיליפאווסקי, מחברת מנחם בן סרוק, לונדון
בדייוס 1986&eq; Ángel Sáenz-Badillos, Menahem Ben Saruq, Mahberet, Edicion critica e introduccion, Granada

5 דונש בן-לברט
5.1 פיליפאווסקי 1855&eq; צבי פיליפאווסקי, ספר תשובות דונש עם הכרעות רבנו תם לספר מחברת מנחם, לונדון
אלוני תשכ"ה&eq; נחמיה אלוני, הקדמת דונש לתשובותיו ל"מחברת מנחם", בית מקרא 10 תשכ"ה, 63-45
בדייוס 1980&eq; Ángel Sáenz -Badillos, Tešubot de Dunaš Ben Labrat, Granada

* אדוניה [שרטר 1866&eq; Schröter Robert, ספר תשובות דונש בן-לברט על רב סעדיה גאון, ברסלאו]

6 תלמידי מנחם: יצחק בן ג'יקטילה, יהודה בן דוד, יצחק אבן קפרון
שטרן 1870&eq; זלמן גוטליב שטרן, תשובות תלמידי מנחם בן יעקב אבן סרוק על תשובות דונש בן לברט, וינה
רובלס 1986&eq; Santiaga Benavente Robles (ed.), Tešubot de los discipulos de Menahem contra Dunaš Ben Labrat, Granada

7 תלמיד דונש: יהודי בן ששת
שטרן 1870&eq; הנ"ל, תשובות תלמיד דונש הלוי בן לברט אשר השיב על דברי תלמידי מנחם בן-סרוק, וינה 1970
מורינו 1981&eq; Ma Encarnation Varela Moreno (ed.), Tešubot de yehudi ben Šešet, Granada

8 יהודה חיוג'
טנא תש"ל&eq; דוד טנא (מלבה"ד), חיבורי הדקדוק של יהודה חיוג', אקדמון ירושלים (מהדורה מצולמת של חיבורי חיוג' במקורם העברי ובתרגומם לעברית: יאסטרוב 1897, פוקס 1844, נוט 1870)

דוקס 1844&eq; יהודה ליב דוקעס, ספרי הדקדוק מראש המדקדקים ר' יהודה חיוג' הלא הם א- ספר אותיות הנח, ב- פעלי הכפל, ג-הנקוד, פרנקפורט אם-מיין

ותד 1984&eq; ותד עלי חאלד, משנתו הלשונית של ר' חיוג' מבעד למונחיו במקורם הערבי ובתרגומם העברי (חיבור גמר למ"א בהדרכת פרופ' ד' טנא), ירושלים 1984 (מהדורת דפוס: 1995)

נוט 1870&eq; יוחנן ביליאם נוט, שלושה ספרי דקדוק הלא המה א' ספר אותיות הנח והמשך, ב' ספר פעלי הכפל, ג' ספר הנקוד, אשר חברם בלשון ערבי ראש המדקדקים ר' יהודה הנקרא חיוג' ז"ל ותרגמם ללשון הקדש ר' משה הכהן המכונה בן ג'קטילה נ"ע, לונדון וברלין

יאסטרוב 1897&eq; Yastrow Morris, The Weak and Geminative Verbs in Hebrew by Abu Zakariyya Yahya ibn Dawud of Fez known as Hayyuğ, Leiden, Brill

גולדנברג תש"מ&eq; ג' גולדנברג' על השוכן החלק והשורש העברי, לשוננו מד, עמ' 292-281 [&eq;אלדר-מורג (תשמ"ו) 222-211]

נאסר בסל 1993 &eq; נאסר בסל, תורתו הדקדוקית של רבי יהודה חיוג', רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ב


9 רב האי בן שרירא גאון
אברמסון תשל"ז&eq; שרגא אברמסון, "מן כתאב אלחאוי ("ספר המאסף") לרב האי גאון", לשוננו מא, 116-108

ממן תש"ס &eq; ממן אהרן, " שרידי מילון 'כתאב אלחאוי' לרב האיי גאון מאוספי אדלר וטיילור-שכטר", תרביץ סט (תש"ס), עמ' 421-341

10 אבו אלפרג' הרון
'אלכתאב אלמשתמל עלי אלאצול ואלפצול פי אללגה אלעבראניה'
באכר 1895 &eq; Bacher Wilhelm, "Le grammairien anonyme de Jerusalem et son livre", REJ 30
(1895), pp. 232-256

פוזננסקי &eq; Poznanski Samuel, "Abou'l Faradj Haroun ben Al Faradj: Le grammairer de Jerusalem et sur Mouschtamil", REJ 33 (1896), pp. 24-39, 197-218

ממן תשנ"ו &eq; אהרן ממן," המחשבה הדקדוקית בימי הביניים: בין הקראים לרבנים, מחקרים בלשון ז (תשנ"ו), עמ' 96-79

ממן תשס"א &eq; ממן אהרן, "האל"ף-בי"ת כמסגרת מנימוטכנית להרצאה הדקדוקית: מבוא לחלק ג של 'אלכתאב אלמשתמל' לאבו אלפרג' הרון", מחקרים בלשון ח (תשס"א), עמ' 139-95

11 אנונימוס
זיסלין 1990&eq; מאיר זיסלין (מהדיר), מאור עין, מוסקבה
ממן תשנ"ד-תשנ"ה&eq; 'מאור עין' ותולדות המחשבה הדקדוקית, לשוננו נח 165-153

12 יונה בן ג'נאח
12.1 דרנבורג Dérenbourg Joseph, Opuscules et traités d'Aboul Walid Merwan ibn Djanah, Paris 1880
מכיל את המקור הערבי של ארבעת החיבורים "הקטנים" של יונה בן ג'נאח: "כתאב אלמסתלסק" (&eq;"ספר ההשגה" או "ספר התוספת"); "רסאלה אלתנביה" (&eq;"ספר ההערה"); "רסאלה אלחקריב ואלתסהיל" ("ספר הקירוב והיישור"); "כתאב אלחסויה" (&eq;"ספר התוכחת" או "ספר ההשוואה")

טנא תשס"ו &eq; דוד טנא, ספר ההשגה הוא כתאב אלמסתלחק לר' יונה אבן ג'נאח בתרגומו העברי של עובדיה הספרדי, מהדורה ביקורתית על יסוד שני כתבי יד ובהשוואה למקור הערבי, בתוספת מבוא, הערות ומפתח הפסוקים, ירושלים תשס"ו

12.2 דרנבורג-בכר 1886&eq; Derenbourg Joseph (& Bacher Wilhelm), Le Livre des parterres Fleuris - Grammaire hébraique en arabe d'Abou'l Walid Merwan ibn Djanah de Cordoue, Paris (כתאב אללמע במקורו הערבי)

נויבאור 1875&eq; Neubauer Adolph, The Book of Hebrew Roots by Abu'l-Walid Marwan ibn Janah or Rabbi Jonah, Oxford (&eq; כתאב אלאצול במקורו הערבי)

רצהבי (תשכ"ו) - יהודה רצהבי " "כתאב אלאצול" לר' יונה בן ג'נאח (מילואים ותיקונים מתוך כתב-יד תימני בלתי נודע)", לשוננו ל 295-273

וילנסקי תרפ"ט-תרצ"א&eq; מיכאל וילנסקי, ספר הרקמה (כתאב אללמע לר' יונה אבן ג'נאח בתרגומו העברי של ר' יהודה אבן תבון), ברלין (וראה: וילנסקי-טנא)

וילנסקי-טנא תשכ"ד&eq; מהדורה שניה של וילנסקי תרפ"ט-תרצ"א, ירושלים

טנא תשכ"ד&eq; דוד טנא, דרכו של מיכאל וילנסקי ז"ל בההדרת "ספר הרקמה", בתוך: וילנסקי-טנא (תשכ"ד), כרך ב', עמ' תרצ"א-תשל"ג

באכר תרנ"ג-תרנ"ז&eq; בנימין זאב באכער (מהדיר), ספר השרשים הוא החלק השני ממחברת הדקדוק חברו בלשון ערב ר' יונה בן ג'נאח והעתיקו אל לשון הקדש ר' יהודה בן תבון, ברלין (מהדורה מצולמת, פילו פרס, אמסטרדאם, 1969)

13 שמואל הנגיד
קוקבצוב 1916&eq; פאוול קוקובצוב (מהדיר), "יתר הפליטה מן כתאב אלאסתגנא לר' שמואל הנגיד הספרדי", החלק העברי, עמ' 224-205

14 משה הכהן בן ג'קטילה
קוקבצוב 1916, בן ג'קטילה - פאוול קוקובצוב, "יתר הפליטה מן כתאב אלתדכיר ואלתאנית לר' משה בן ג'קטילה", בתוך: קוקבצוב 1916, החלק העברי, 66-59

אלוני 1949&eq; נחמיה אלוני, "שרידי ספר על לשון זכר ולשון נקבה - כתאב אתלדכיר ואלתאנית", סיני, 67-34, 24

15 יהודה בן בלעם
קוקובצוב 1916, בלעם&eq; "שלשה ספרים קטנים בדקדוק לשון עבר לר' יהודה בן בלעם והם: (א) ספר התגניס (בערבית כנראה כתאב אלתגניס), (ב) ספר אותיות הענינים הנמצאים במקרא (בערבית כנראה: כתאב חרוף אלמעאני אלמוגודה פי אלמקרא), (ג) ספר הפעלים שהם מגזרת השמות (בערבית כנראה: כתאב אלאפעאל אלמשתקה מן אלאסמא) העתקתם בעברית עם יתר הפליטה מן הגוף הערבי של קצת מהם", בתוך: קוקבצוב 1916, החלק העברי, עמ' 152-67

אברמסון תשכ"ג, תג'ניס&eq; שרגא אברמסון, כתאב אלתג'ניס (ספר הצמוד) ליהודה בן בלעם, ירושלים תשכ"ג (&eq;ספר חנוך ילון, עמ' 149-51)

אברמסון תשכ"ג&eq; שרגא אברמסון, שלושה ספרים של הרב יהודה בן בלעם, ירושלים

16 יצחק אבן ברון
קוקובצוב 1890&eq; פאוול קוקבצוב, "יתר הפליטה מן כתאב אלמואזנה בין אללגה אלעבראניה ואלערביה אשר חברו אבו אברהים יצחק בן ברון הספרדי", ס"ט פטרבורג , החלק העברי, עמ' 100-1, והחלק הרוסי 158-156; וראה קוקבצוב (1916), החלק העברי, עמ' 172-155, והחלק הרוסי, עמ' 233-216

ווכטר 1964&eq; Wechter Pinchas, Ibn Barun's Arabic Works on Hebrew Grammar and Lexicography, Philadelphia, Dropsie College,

בקר תש"ם&eq; דן בקר, "השלמות לכתאב אלמואזנה" (&eq;ספר ההשוואה) ליצחק בן ברון" לשוננו 44, עמ' 292-281

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה20 %
השתתפות 20 %
הגשת עבודה 40 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 20 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
הבחנים יהיו בעיקר על הביבליוגרפיה

אפשר לכתוב בקורס עבודה לסיום קורס או עבודה סמינריונית