לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

משה ויציאת מצרים ביהדות ובנצרות בשלהי העת העתיקה - 24233
English
הדפסה
 
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 07-10-2015
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: מדע הדתות

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): סרג' רוזר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: serge.ruzer@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ג' 14:00-15:00

מורי הקורס:
ד"ר סרג' רוזר

תאור כללי של הקורס:
הסמינר יעסוק במגוון התגובות לדמותו של משה ולסיפור המכונן של יציאת מצרים ביהדות בית שני ובמאות הראשונות לספירה בהשוואה לתגובות המאפיינות את המסורות שהתגבשו בקרב חסידי ישוע מנצרת ואלה המתועדות אצל מחברים נוצרים במאות הראשונות לספירה. נעקוב אחר תהליכי האימוץ של דפוסי החשיבה הקיימים ואחר מהלכי ההגדרה העצמית הפולמוסיים המתבצעים במסגרת השיח בהתחלה בין קבוצות שונות ביהדות בית שני ובהמשך בין הנצרות המתגבשת מול היהדות ה'רחבה'.

מטרות הקורס:

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

---להכיר בתפקיד המכונן של דמות משה וסיפור יציאת מצרים עם מתן תורה כמוקדי התייחסות בחשיבה יהודית דתית החל מתקופת בית שני.
---לזהות את חשיבותם המרכזית של נושאים אלה במהלכי הגדרת הזהות של קבוצות יהודיות שונות בסוף ימי הבית, כולל זאת של חסידי ישוע מנצרת.
----להבחין במרכזיות דמותו של משה ומוטיב יציאת מצרים בשיח הפולמוסי בין חסידי ישוע לבין היהדות ה'רחבה'.
----לאבחן את האסטרטגיות העיקריות המופעלות במסגרת אותו שיח במהלך המאות הראשונות לספירה.

דרישות נוכחות (%):

שיטת ההוראה בקורס:

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. שיעור מבוא: מעמד התורה ודמותו של משה ביהדות בית שני. תהליך הקנוניזציה של המקרא. יציאת מצרים כנקודת התייחסות בנבואה המקראית על גאולה עתידית. ספרות בית שני כמגיבה למרכזיות דמותו של משה: אימוץ ותחרות. דפוסים מתחרים של התגלות בספרים החיצונים. חנוך כגדול ממשה בספרות חנוך? האם התקיימה יהדות 'חנוכית'? מרכזיותו של משה בחשיבתו של פילון. משה ונביאים אחרים. התגלויות לפני משה: דוגמה של ספר חנוך. בין הדגש על תורת משה לזה על התגלות עתידית – זו של עידן הגאולה. גרשום שלום: בין המשיחיות הרסטוראטיבית לזו האוטופית. מהי האסטרטגיה שתאמץ הנצרות בראשית דרכה?
2. יהדות הלניסטית. איגרת אריסטאס ויציאת מצרים. דיון במאמרו של נח חכם: "The 'Letter of Aristeas': a New Exodus Story?". משה כמביא את הלוגוס/ההתגלות האלוהי/ת אצל פילון מאלכסנדריה.
3. ספרות אפוקליפטית: חנוך כעולה על משה. משה כחנוך ב-EXAGOGH של יחזקאל הטרגיקון. דיון במאמרו של Andrei Orlov, "In the Mirror of the Divine Face: The Enochic Features of the Exagoge if Ezekiel the Tragedian. עזרא כמשה חדש (כעולה על משה?) בעזרא הרביעי.
4. משה ותורה בקומראן. דיון במאמרו של Daniel R. Schwartz, "Special People or Special Books?: On Qumran and New Testament Notions of Canon". עם ישראל במדבר וקהילת מגילות מדבר יהודה בדרך לירושלים. דיון במאמר: George J. Brooke, "Moving Mountains: From Sinai to Jerusalem" .
5. משה, מתן תורה ויציאת מצרים במסורת הסינופטית (הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס): מתי על ישוע מנצרת כחווה עם משפחתו יציאת מצרים; תורת משה ופרשנותה במשנתו של ישוע; ישוע עם משה ואליהו בסצנת הטרנספיגורציה.
6. משה כמוקד ההתייחסות בבשורה על פי יוחנן: תורה ולוגוס אלוהי, אותות ומופתים של יציאת מצרים ואלה המחוללים על ידי ישוע. הדפוס הרעיוני של 'כגואל הראשון כך גואל האחרון'. דיון בפרקים מספר של יאיר זקוביץ וסרג' רוזר, בראשית היה הדבר: שמונה שיחות על הבשורה הרביעית, ירושלים, מאגנס, תשע"ד, עמ' 27¬-43, 93¬-135.
7. משה ויציאת מצרים באיגרת אל העברים.
8. משה והתגלות התורה בברית דמשק, באיגרת השנייה אל הקורינתיים ובאיגרת ברנבא.
9. משה אצל סופרים נוצרים מהמאה השנייה לספירה.
10. תגובתה של המשנה. תגובתו של תלמוד (מנחות כט ע"ב): סמכותו של רבי עקיבא (של פרשנותו) כעולה על זו של משה. תגובתו של המדרש: משה כזה שלא חטא אלא מת בגלל חטאו של אדם. משה כגדול מיצחק כי דיבר עם השכינה פנים אל פנים ולא כהו עיניו (דברים רבא יא). משה כנעלה על המלאכים – ועל כן כנציג של כולנו (שבת פח ע"ב – פט ע"א).
11. משה כחוזה דברים שמימיים. גרגוריוס מניסה, חיי משה: ישוע כלוגוס והמשכן שהוראה למשה כאב-טיפוס של הלוגוס. פני משה הקורנים בהגות הנוצרית.
12. משה כדוגמה של סגפנות (צום) אצל אתנסיוס ואפרהט. דיון בניתוחו של David Brakke, Athanasius and Asceticism, pp. 186-189.
13. השלמות והצגת עבודות הסטודנטים.
14. דיון מסכם.


חומר חובה לקריאה:
רשימה ביבליוגרפית ראשונית
אפרים א. אורבך, חז"ל: פרקי אמונות ודעות, ירושלים, מאגנס, תשמ"ג.
יאיר זקוביץ וסרג' רוזר, בראשית היה הדבר: שמונה שיחות על הבשורה הרביעית, ירושלים, מאגנס, תשע"ד, עמ' 27¬-43, 93¬-135.
Peder Borgen, "Moses, Jesus, and the Roman Emperor: Observations in Philo's Writings and the Revelation of John," Novum Testamentum 38.2 (1996), pp. 145-159.
David Brakke, Athanasius and Asceticism (Baltimore: The John Hopkins University Press, 1998).
George J. Brooke, "Moving Mountains: From Sinai to Jerusalem," in George J. Brooke, Hindy Najman and Loren T. Stuckenbruck (eds.), The Significance of Sinai: Traditions about Divine Revelation in Judaism and Christianity (Leiden & Boston: Brill, 2008), pp. 73-89
Jose S. Croatto, "Jesus, Prophet like Elijah, and Prophet-Teacher Like Moses in Luke-Acts," Journal of Biblical Literature 124.3 (2005), pp. 451-465.
Noah Hacham, "The 'Letter of Aristeas': a New Exodus Story?" Journal for the Study of Judaism in the Persian, Hellenistic and Roman Period 36.1 (2005), pp. 1-20.
Allan Kensky, "Moses and Jesus: The Birth of the Savior," Judaism 42.1 (1993), pp. 43-49.
Andrei Orlov, "In the Mirror of the Divine Face: The Enochic Features of the Exagoge if Ezekiel the Tragedian," in George J. Brooke, Hindy Najman, and Loren Stuckenbruck (eds.), The Significance of Sinai: Traditions about Divine Revelation in Judaism and Christianity (Leiden: Brill, 2008), pp. 183-199.
Serge Ruzer, Mapping the New Testament: Early Christian Writings as a Witness for Jewish Biblical Exegesis (Leiden: Brill, 2007).
Daniel R. Schwartz, "Special People or Special Books?: On Qumran and New Testament Notions of Canon," in Ruth A. Clements and Daniel R. Schwartz (eds.), Text, Thought, and Practice in Qumran and Early Christianity (Leiden: Brill, 2009), pp. 49-60.
Philip L. Shuler, "Philo's Moses and Matthew's Jesus: A Comparative Study in Ancient Literature," Studia Philonica 2 (1991), pp. 86-103.
Wendy E. Sproston, "Monotheism and the Gospel of John: Jesus, Moses, and the Law," in Loren T. Stuckenbruck and Wendy E.S. North (eds.), Early Jewish and Christian Monotheism (London: Clark, 2004), pp. 155-166.

חומר לקריאה נוספת:

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 20 %
הגשת עבודה 80 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה