נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: לימודי התאטרון

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד''ר אולגה לויטן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: levitanolga6@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס: יום שני 15.15-14.15

מורי הקורס:
ד"ר אולגה לויטן

תאור כללי של הקורס:
הקורס מציע מסע עיוני הסוקר את פעילות התיאטרון ומשמעותה בתקופות של כאב ומשבר, תקופות שהן יוצאות דופן מחד אך מאידך מבטאות מרכיבים בלתי נפרדים של הקיום האנושי, כגון מלחמות, מהפכות ושלטונות בלתי ליברליים. הדיון מתייחס לתופעות ויצירות תיאטרון רלוונטיות שנוצרו לאורך ציר זמן ארוך, החל מיוון העתיקה (הטרגדיה הפרסים מאת איסכילוס) ועד ימינו אנו (התיאטרון של אריאן מנושקין ופעילותו של ג'ורג' טבורי). חלק ניכר מהקורס יוקדש לתיאטרון הישראלי, ויכלול דגש מחקרי על יצירות תיאטרון פרינג', הפורח בארץ בשנים האחרונות. הדיון יעסוק הן בשאלות הקשורות בתפיסות ובשיטות אמנותיות והן בהיבטים היסטוריים וחברתיים. בין הסוגיות שייבחנו: היווצרות שפה אמנותית המיועדת להתמודדות עם זוועות ואובדן בעבר ובחווה, מנגנונים שונים הפועלים ביחסי אמנות ושלטון, שאלת הטאבו וגבולות המותר.

מטרות הקורס:
ניתוח אירועים היסטוריים תוך דיון ביצירות דרמה ותאטרון וחשיפת הזיקה הייחודית שבין אמנות התאטרון לחיי הפרט וחברה

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
להבין מנגנונים פסיכולוגיים, חברתיים ואמנותיים, המאפיינים את הקשר שבין התאטרון לחברה בתקופות שונות, ואף לדון במנגנונים אלו

דרישות נוכחות (%):
80%

שיטת ההוראה בקורס: הוראה פרונטלית, דיון וניתוח משותף, צפיה ודיון בהצגות מוקלטות ומוצגות על במות תאטרון, וגם מפגשים עם אמנים

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. תקופות משבר וייצוגן בתאטרון: היבטים היסטוריים, חברתיים ואישיים.
2. תאטרון ומלחמה: אסטרטגיות ופרקטיקות אמנותיות.
3. מהפחת 1917 ותיאטרון האוונגרד ברוסיה: בין פריכה אמנותית להרס.
4. השואה: תאטרון בגטאות וייצוג השואה בתיאטרון.
5. אמן תאטרון בהתמודדות עם מנגנונים חברתיים: ז'אן בטיסט מולייר וחנוך לוין.

חומר חובה לקריאה:
1. תקופות משבר וייצוגן בתאטרון: היבטים היסטוריים, חברתיים ואישיים.
ספרות מחקר לקריאה:
J. Colleran. Theatre and War: Theatrical Responses since 1991. New York: Palgrave Macmillan, 2012.
J. Thompson & R. Schechner. “Why "Social Theatre"?”. TDR (1988-), Vol. 48, No. 3 (Autumn, 2004), pp. 11-16.

2. תאטרון ומלחמה: אסטרטגיות ופרקטיקות אמנותיות (מקורות: איסכילוס. הפרסים, אריסטופנס. ליסיסטרטה; שקספיר. הנרי החמישי; ז'ארי. אובו המלך; ברכט. אימה קורז'; אלוני. אכזר מכל -המלך; לוין. את ואני והמלחמה הבאה; סובול. סינדרום ירושלים).

ספרות מחקר לקריאה :
A. Favorini. “History, Collective Memory, and Aeschylus' "The Persians". Theatre Journal, Vol. 55, No. 1, Ancient Theatre (Mar., 2003), pp. 99-111.

J. M. Spencer. “Princes, Pirates, and Pigs: Criminalizing Wars of Conquest in Henry V.” Shakespeare Quarterly 47, no. 2 (summer 1996): 160-77.

חיים נגיד. צחוק וצמרמורת: על מחזות חנוך לוין, הוצאת אור-עם, 1998.

גד קינר. "האסטרטגיה הרטורית של אכזר מכל המלך" בתוך יערי. (עורכת). על מלכים, שחקנים וצוענים. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2005.

צפייה בהצגות:
חנוך לוין. את ואני והמלחמה הבאה. 1968 2004.
ניסים אלוני. אכזר מכל - המלך. 2014. בית ספר למשחק ע''ש ניסן נתיב. בימוי: אבי גבסון בר אל.

3. מהפחת 1917 ותיאטרון האוונגרד ברוסיה: בין פריכה אמנותית להרס.
E. Braun. Meyerhold : A Revolution in Theatre. Iowa City, Iowa: University of Iowa Press, 1995.

D. G. Ioffe and F. H. White. (ed.). The Russian Avant-garde and Radical Modernism : An Introductory Reader. Brighton: Academic Studies Press, 2012.

4.השואה: תאטרון בגטאות וייצוג השואה בתיאטרון (מקורות: טאבורי. הקניבלים; סובול. גטו; לוין. הילד הולם; קנר. פרשות רצח על פי פרנקה; יואלי. השולחן על פי פינק).
ספרות מחקר לקריאה

F. Rokem. Performing History. Theatrical Representations of the Past in the Contemporary Theatre. Iowa, University Iowa Press, 2000.

צפייה בהצגות:
חנוך לוין. הילד חולם, 1993.
נעמי יואלי. אקס חמותי החורגת, 2015.

5. אמן תאטרון בהתמודדות עם מנגנונים חברתיים: ז'אן בטיסט מולייר וחנוך לוין.
ספרות מחקר לקריאה
V. Scott. Moliere: A theatrical Life. Cambridge, 2000.
נורית יערי, שמעון לוי (עורכים). האיש עם המיתוס באמצע : על יצירתו של חנוך לוין. הקיבוץ המאוחד,2004.

צפייה בסרטים:
חיים שכדוגמתם לא ראיונו – חנוך לוין, 2017. סדרה תיעודית ב-4 פרקים. בימוי: שרון קרני, רן לנדאו ורוני קובן .
Moliere, 1978. Dir. A. Mnouchkine.

חומר לקריאה נוספת:
W. Benjamin. On the Concept of History. https://www.marxists.org/reference/archive/benjamin/1940/history.htm


H. Blau “Brecht's "Mother Courage": The Rite of War and the Rhythm of Epic”. Educational Theatre Journa l, Vol. 9, No. 1,1957), pp. 1-10.

D. Dean. “Theatre: A
Neglected Site of Public History?”. The Publi Historian, Vol. 34, No. 3, 2012, pp. 21-39

S. Levy & N. Yaari, “Theatrical responses to Political events: The Trojan War on the Israeli Stage during the Lebanon War 1982-1984", 1998.

G.A. Planka. Holocaust Drama, Cambridge, 2009.

H. D. Westlake “The Lysistrata" and the War”. Phoenix, Vol. 34, No. 1 (Spring, 1980), pp. 38-54
נורית נתנאל. מראות נשברות: ייצוג הישראליות ועיצובה במחזותיהם של יהושע סובול והלל מיטלפונקט. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 2012

דליה גבריאל נורי. המלחמה היפה: ייצוג מלחמה בתרבות הישראלית. תרבות דמוקרטית 11, 2007: 76-51.

גדעון שונמי. התיאטרון התיעודי. תל-אביב: אור-עם, 1998.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 10 %
הגשת עבודה 80 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 10 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות: