נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: לימודי התאטרון

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): י. בר-יעקב

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: msbrycv@mscc.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: ג 11:00-12:00

מורי הקורס:
מר ישעיהו בר-יעקב

תאור כללי של הקורס:
הקורס נותן סקירה של תפיסות שפת הבמה של גדולי הבמאים האירופאים החשובים במאה התשע עשרה ועד אמצע המאה העשרים. הקורס נוגע גם בקשר שבין התפיסות האסתטיות התיאורטיות לבין ההשתקפות המעשית שלהם בעבודה מעשית על הבמה. הקורס ישלב גישה היסטורית התפתחותית עם גישה משווה הרואה בתפיסות השונות אופציות מקבילות ליצירת שפות מופע המתקיימות על פי חוקי טקסט בימתי שונה. בין הבמאים החשובים בהם נדון בקורס יהיו גם: אנטואן, סטניסלבסקי, וגנר, מיירהולד, ברכט וארטו.

מטרות הקורס:
הקניית ידע בתולדות הבימוי והמשחק המודרני ובשפות המופע של התיאטרון המודרני.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים: להבחין בין סגנונות שונים של שפת בימוי ומשחק ולהבחין בין התפיסות התיאורטיות המנחות במאים ביצירת שפות במה שונות. להשתמש בצורה משכילה בלקסיקון של מושגי יסוד בשפות הבימוי והמשחק המודרני.

דרישות נוכחות (%):
80% - יש דרישת נוכחות בשיעורים.

שיטת ההוראה בקורס: שו"מ. הוראה פרונטאלית בליווי הדגמות באמצעות הקרנות וידיאו בכיתה. יש לקרוא את המאמרים מראש לשיעור ולבוא מוכנים לדיון בכיתה. חוץ מזה, מדי פעם יתבקשו התלמידים לצפות בקטעים בווידיאו בארכיון כחלק מההכנה לשיעור. יש אפשרות להגשת תרגיל בימוי מעשי שייחשב כשווה ערך לחלק מעבודת הסיום בהיקף של 30% מהציון הסופי. פרטים על אופן הכנת תרגיל הבימוי יינתנו לאורך הסמסטר והתרגיל יוגש בשבוע האחרון של הסמסטר.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1) התיאטרון הניאו-קלאסי והרומנטי. 2) התיאטרון הנטורליסטי. 3) שיטת סטניסלבסקי. 4) וגנר והתיאטרון הסימבוליסטי. 5) מיירהולד והתיאטרון התיאטרלי. 6) ברכט והתיאטרון האפי. 7) ארטו והתיאטרון הריטואלי. 8) תיאטרון פוסט-מודרני ואמנות המופע.

חומר חובה לקריאה:
רשימת מאמרי חובה:
1) התיאטרון הניאו-קלאסי והרומנטי:
א' – דני דידרו, פרדוקס השחקן, תר. אביבה ברק, תל-אביב, 1983, (קטעים, עמ' 19-35).
ב' –
Johan Wolfgang von Goethe, “Rules for Actors”, in Toby Cole and Helen Krich Chinoy (ed.), Actors on Acting: The Theories Techniques and Practices of the World’s Great Actors Told in Their Own Words, New York, 1970, 269-276.

2) התיאטרון הנטורליסטי:
א' – אמיל זולא, "לקראת תיאטרון נטורליסטי", מתי מגד (עורך), הדרמה המודרנית – מבואות ומקורות, רמת גן, 1976, 308.
ב' – אנדרה אנטואן, "אמנות המשחק החדשה ב'תיאטרון החופשי'", מ. מגד (עורך), הדרמה המודרנית – מקורות ומבואות, 309-310.
ג' –
Andre Antoine, “Behind the Fourth Wall”, in Toby Cole and Helen Krich Chinoy (ed.), Directors on Directing: A Sourcebook of the Modern Theatre, Indianapolis, 1963, 89-102.

3) שיטת סטניסלבסקי:
א' – קונסטנטין סטניסלבסקי, עבודת השחקן על עצמו, ת"א, 1966. (2 פרקים ראשונים, "המבחן הראשון" ו"מתי משחק הוא אמיתי" עמ' 7-36)
ב' – קונסטנטין סטניסלבסקי, "הלך הרוח היוצר", בתוך מ. מגד (עורך), הדרמה המודרנית – מקורות ומבואות, 329-332.

4) יורשי סטניסלבסקי
א' – יבגני וכטנגוב, "החוויה כמניע לפעולה", בתוך מ. מגד (עורך), הדרמה המודרנית – מקורות ומבואות, 335-337.
ב' –
Michael Chekhov, "The Psychological Gesture", in Toby Cole and Helen Krich Chinoy (ed.), Actors on Acting: The Theories Techniques and Practices of the World’s Great Actors Told in Their Own Words, New York, 1970, 518-523.
ג'-
Krasner, David, "Strasberg, Adler and Meisner: Method Acting", in Alison Hodge (ed.), Twentieth Century Actor Training, London: Routledge, 2000, 129-150.


5) התיאטרון הסימבוליסטי:
א' – דן אוריין, "הבמאי", בתוך ד. אוריין, דרמה ותיאטרון, ת"א, אור-עם, 1988, 185-204.
ב' –
Adolphe Appia, “Light and Space”, in Cole and Chinoy (ed.), Directors on Directing, 138-146.
ג' –
E. Gordon Craig, “The Art of the Theatre, The First Dialogue”, in Eric Bentley (ed.), The Theory of the Modern Stage, London: 1968, 1976, 113-137.


6) מיירהולד והתיאטרון התיאטרלי:
א' –
Vsevolod Meyerhold, “The Stylized Theatre”, in Meyerhold on Theatre, tr. and ed. E. Braun, London, 1969 (1991), 58-64.
ב' –
Mel Gordon, “Meyerhold’s Biomechanics”, in Phillip Zarilli (ed.) Acting (Re)considered, London, 1995, 85-107.


7) ברכט והתיאטרון האפי:
א' – ברטולד ברכט, "אפקט הניכור", בתוך מ. מגד (עורך), הדרמה המודרנית – מבואות ומקורות, 340-346.
ב' –
Bertold Brecht, “The Modern Theatre is the Epic Theatre”, in Brecht on Theatre: The Development of an Aesthetic, ed. and tr. J. Willett, London, 1964, 33-42.
ג' –
Augusto Boal, “Forum Theatre”, in Phillip Zarilli (ed.) Acting (Re)considered, London, 1995, 251-261.

8) ארטו והתיאטרון הריטואלי:
א' – אנטונן ארטו, התיאטרון וכפילו, ת"א, 1995. (שני פרקים – "הקץ ליצירות המופת", "תיאטרון האכזריות - מניפסט ראשון", עמ' 81-90, 97-110)
ב' – יז'י גרוטובסקי, "לעבר התיאטרון העני", במה, 47, קיץ 1970, 10-15.
ג' – פיטר ברוק, החלל הריק, תרג: איתן בלום ויוסף אל-דרור, ת"א, 1991. (קטעים נבחרים)

9) תיאטרון פוסטמודרני ואמנות המופע:
א' –
Michael Kirby, “On Acting and Not-Acting”, in Phillip Zarilli (ed.) Acting (Re)considered, London, 1995, 43-58.
ב' –
Phillip Auslander, “Task and Vision: Willem Defoe in LSD”, in Phillip Zarilli (ed.) Acting (Re)considered, London, 1995, 305-312.
ג' – הדס עפרת, מציאות רבה מדי – על אמנות המופע, ת"א: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012. (קטעים נבחרים)

חומר לקריאה נוספת:
רשימה ביבליוגרפית מקוצרת (ספרות עזר מומלצת)

בלהה בלום, מחזאי מדבר עם בימאי, ירושלים: הוצאת מגנס האוניברסיטה העברית, 2006.

פיטר ברוק, החלל הריק, ת"א: אור-עם, 1991.

קונסטנטין סטניסלבסקי, חיי באמנות, ת"א: מסדה, 1954.

בלהה פלדמן, שלוש גישות לאמנות המשחק: סטניסלבסקי, צ'כוב וגרוטובסקי תיאוריות ותרגילים, תל-אביב: ספרא ואסף/מחקרים, 2011.

גדעון פרידלנדר (עפרת), על האסתטיקה של התיאטרון האפי, ת"א: בצלאל צ'ריקובר, 1969.

Phillip Auslander, From Acting to Performance: Essays in Modernism and Postmodernism, London, 1997.

Eric Bentley (ed.), The Theory of the Modern Stage, London, 1968(1992).

Edward Braun, The Director and the Stage: From Naturalism to Grotowski, London, 1982.*

Colin Counsell, Signs of Performance: An Introduction to Twentieth Century Theatre, London, 1996.*

Maria M. Delgado & Paul Heritage (ed.), In Contact With the Gods? Directors Talk Theatre, Manchester, 1996.

Robert Gordon, The Purpose of Playing: Modern Acting Theories in Perspective, Ann Arbor, 2006.*

W.A. Gregory, The Director: A Guide to Modern Theater Practice, New York, 1968.

Alison Hodge (ed.), Twentieth Century Actor Training, London and New York, 2000.*

Christopher Innes, Avant-Garde Theatre 1892-1992, London, 1993.

David Richard Jones, Great Directors at Work, Berkeley, 1986.

Kaye, Nick, Postmodernism and Performance, Basingstoke, 1994.

E.T. Kirby, Total Theatre: A Critical Anthology, New York, 1969.

Samuel Lewis Leiter, From Stanislavsky to Barrault: Representative Directors of the European Stage, Westport, 1991.

Shomit Mitter, Systems of Rehearsal: Stanislavsky, Brecht, Grotowski and Brook, London, 1992.*

James Roose-Evans, Experimental Theatre from Stanislavsky to Peter Brook, London, 1989.*

Richard Schechner, Performance Theory, London, 1988.

Rebecca Schneider and Gabrielle Cody (ed.), Re:direction – A Theoretical and Practical Guide, London, 2002.

J.L. Styan, Modern Drama in Theory and Practice (3 vol.), Cambridge, 1981.*

Don Taylor, Directing Plays, London, 1996.

Phillip Zarilli (ed.), Acting (Re)considered, London, 1995.


*ספרים שיש בהם הרחבה חשובה לגבי העבודה המעשית של הבמאים שנלמד בקורס, ולכן יכולים להעשיר במיוחד את התלמידים המתעניינים במעבר בין התיאוריה לפרקטיקה.

ישנם ספרים רבים על במאים בודדים מתוך הרשימה של הבמאים שנדון בהם בקורס בספרייה. ניתן למצוא אותם על ידי חיפוש תחת שם הבמאי (לרב כנושא ולא כמחבר). במיוחד מומלץ לעיין בספרים מהסדרה Directors in Perspective בעריכת Christopher Innes.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 90 %
הרצאה0 %
השתתפות 10 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
• יש אפשרות להגשת תרגיל בימוי מעשי שייחשב כשווה ערך לחלק מעבודת הסיום בהיקף של 30% מהציון הסופי. פרטים על אופן הכנת תרגיל הבימוי יינתנו לאורך הסמסטר והתרגיל יוגש בשבוע האחרון של הסמסטר.