נקודות זכות באוניברסיטה העברית:
2
תואר:
בוגר
היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:
תולדות התאטרון
סמסטר:
סמסטר א'
שפת ההוראה:
עברית
קמפוס:
הר הצופים
מורה אחראי על הקורס (רכז):
ד"ר סוזאנה פנדזיק
שעות קבלה של רכז הקורס:
יום ד' - 14.30
מורי הקורס:
ד"ר סוזאנה פנדזיק
תאור כללי של הקורס:
תחום הדרמה-תרפיה התגבש בשנות ה1960 המאוחרות וה-1970 מתוך המפגש בין תיאטרון אקספרימנטאלי וזרמים שונים של פסיכולוגיה, במיוחד הזרם ההומניסטית והפסיכותרפיה.
קורס זה מפגיש את הסטודנטיות/ים עם המושגים הבסיסיים והעקרונות המרכזיים בדרמה-תרפיה, כגון המציאות הדרמטית וערכה הטיפולי, מרחק אסתטי ומרחק רגשי, היבטים טיפוליים של עבודה על טקסטים אוניברסליים (סיפורים, מיתוסים וכו') . הקורס דן בהגדרת התחום והבדלתו מתחומים נושקים (כמו פסיכודרמה ודרמה יוצרת).
מטרות הקורס:
להקנות לסטודנטיות/ים ידע קונקרטי הודות המושגים הבסיסיים בדרמה-תרפיה, תוך שילוב של תיאוריה ופרקטיקה.
תוצרי למידה : בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. להגדיר מושגי יסוד בתחום הדרמה תרפיה כגון מציאות דרמטית ומרחק אסתטי.
2. להבין ולתאר את המרכיבים הטיפוליים בעבודה בדרמה (יצירתיות, ספונטניות, עיבוד תכנים רגשיים באמצעות נרטיבים אוניברסליים).
3. להבדיל בין דרמה תרפיה ותחומים נושקים כמו דרמה יוצרת ופסיכודרמה.
דרישות נוכחות (%):
100 %
שיטת ההוראה בקורס:
החומר התיאורטי מלווה על ידי סרטונים ומצגות. כמו כן, התיאוריה מודגמת ע"י תרגילים ועבודה מעשית במעבדה היוצרת.
רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
- הגדרת התחום.
- מציאות דרמטית וערכה הטיפולי
- סוגים של מציאות דרמטית
- מרחק אסתטי
- ריטואל וריסק
- מודל ה- “two continuums” : אישי/בדיוני, תהליך/תוצר
- שימוש בטקסט ספרותי בדרמה תרפיה
חומר חובה לקריאה:
פנדזיק, ס. (2015). המציאות הדרמטית: הגדרתה וערכה הטיפולי. טפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי, 5:1, 520-532.https://ajcat.haifa.ac.il/index.php/he/2015-05-26-08-55-28/3-1-2017
http://ajcat.haifa.ac.il/index.php/he/
Bailey, S. (2007) Drama therapy. In A. Blatner (Ed.), Interactive and improvisational drama (pp.164-173). NY: i Universe, Inc.
Landy, R. (1996). The use of distancing in drama therapy. In: Essays in drama therapy: The double life, (pp. 13-27). London: Jessica Kingsley.
Pitruzzella, S. (2004). Introduction to dramatherapy: Person and threshold. Ch. 3 (pp.77-104) Hove and NY: Brunner-Routledge.
מקורות אלקטרוניים
Dark light: A short film on drama therapy and eating disorders:
http://www.youtube.com/watch?v&eq;p7x-IgYmv44&feature&eq;player_detailpage
Women inmates of Beirut's Baabda Prison express themselves through drama therapy performances
http://edition.cnn.com/video/?utm_source&eq;twitterfeed&utm_medium&eq;twitter&utm_campaign&eq;Feed%3A+rss%2Fedition_meast+%28RSS%3A+Middle+East%29#/video/international/2012/07/04/inside-middle-east-prison-drama-beirut.cnn?eref&eq;rss_middleeast
חומר לקריאה נוספת:
ג'נינגס, ס. (עורכת) (1994). דרמה תרפיה תיאוריה ומעשה למורים ומטפלים חלק א'. קרית ביאליק: הוצאת אח.
ג'נינגס, ס. (עורכת) (1996). דרמה תרפיה תיאוריה ומעשה למורים ומטפלים חלק ב' . קרית ביאליק: הוצאת אח.
Emunah, R. (2020). Acting for real: Drama therapy process, technique, and performance (2nd ed.). New York and London: Routledge, Taylor & Francis.
Jennings, S. (1998). Introduction to Dramatherapy: Theatre and healing. Ch. 6 (pp. 115-129). London: Jessica Kingsley
Jenkyns, M. (1996). The play’s the thing: Exploring text in drama and therapy. London: Routledge.
Johnson, D. & Emunah, R. (2021). (Eds.), Current approaches in drama therapy. Springfield, IL: Charles C. Thomas.
Landy, R. & Montgomery,D. (2012). Drama and theatre in therapy. Theatre for change: Education, social action and therapy (pp. 167-219). Basingstoke, Hampshire, UK: Palgrave Macmillan.
Pendzik, (2016). Dramatherapy and the feminist tradition. In S. Jennings and C. Holmwood, (Eds.), The international handbook of dramatherapy (pp.306-316). London: Routledge.
Pitruzzella, S. (2017). Drama, creativity and intersubjectivity. London & NY: Routledge.
Scheff, T. (2007). Catharsis and other heresies: a theory of emotion. Journal of Social, Evolutionary,and Cultural Psychology, 1:3, 98-113.
מרכיבי הציון הסופי :
הגשת עבודה מסכמת / פרויקט גמר / מטלת סיכום / רפרט % 40
השתתפות פעילה / עבודת צוות % 40
נוכחות / השתתפות בסיור % 20
מידע נוסף / הערות:
השתתפות פעילה בחלק המעשי הינה חשובה ביותר והיא כוללת השתתפות במעבדה היוצרת.
|