נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: ספרות עברית

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופ' אביגדור שנאן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: itai.kagan@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: לפי תיאום מראש עם עוזר ההוראה

מורי הקורס:
פרופ אביגדור שנאן
פרופ יאיר זקוביץ

תאור כללי של הקורס:
הקורס מבקש לשרטט קווים כללים לתולדות התפילה בישראל מראשיתה בעולם המקרא ועד לסידורים הנדפסים בימינו.

מטרות הקורס:
להביא לידיעת הלומדים את תולדות התפילה תוך הדגשת הרצף שבין העולם המקראי לבין עולמות הדעת שנבנו בעקבותיו: תקופת הבית השני, ספרות חז"ל, ימי הגאונים ותקופת הדפסת הסידורים.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. להכיר את התפילות השונות הנמצאות במקרא.

2. לדעת להבדיל ולאפיין את סוגי התפילות המקראיות השונות.

3. להכיר את הטקסטים הליטורגיים של ימי הבית השני ולעמוד על הזיקה שלהם למקרא.

4. להכיר את השלבים העיקריים בהתפתחות סידור התפילה היהודי.

5. להכיר את התפילות המרכזיות בליטורגיה היהודית, את מבנם ואת התפתחותם.

6. לעמוד על הרצף ההתפתחותי בין תפילות המקרא לתפילות חז"ל והסידורים.

דרישות נוכחות (%):
על פי תקנון האוניברסיטה

שיטת ההוראה בקורס: הרצאות פרונטאליות בלוויית קריאת טכסטים.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
[1] 28.2 מה היא תפילה? הגדרה ומינוח; מתפילה קדם-מקראית לבתר-מקראית (זקוביץ ושנאן)
[2] 7.3 תפילה ומתפללים בסיפורת המקראית (זקוביץ)
[3] 14.3 תפילות/מזמורים המשוקעים בסיפורת המקראית (זקוביץ)
[4] 21.3 תפילות בספרות המזמורים – א (זקוביץ)
[5] 28.3 תפילות בספרות המזמורים – ב (זקוביץ)
[6] 25.4 תפילת שלמה ותפילתם של נביאים (זקוביץ)
[7] 9.5 תפילות בספרות הבית השני - המקרא והספרים החצוניים (זקוביץ)
[8] 16.5 תולדות סידור התפילה והתחנות המרכזיות בהיווצרותו (שנאן)
[9] 23.5 פרטים יגיעו בהמשך
[10] 6.6 תולדות מטבע הברכה ו"ברכות הנישואין" (שנאן)
[11] 20.6 "קריאת שמע" והברכות הסובבות אותה (שנאן)
[12] 27.6 "תפילת העמידה" לימות החול – תולדותיה ונוסחיה (שנאן)
[13] 13.6 "הקדיש" – מיבנה, תולדות ומשמעות (שנאן)

חומר חובה לקריאה:
1. י"מ אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, ערך והשלים י' היינימן, תל-אביב תשל"ב, עמ' 32-20 (ראוי להכיר את הספר כולו)

2. א' ארליך, 'כל עצמותי תאמרנה' – השפה הלא מילולית של התפילה, ירושלים תשנ"ט, עמ' 127-116

3. מ' גרינברג, "תפילה", האנציקלופדיה המקראית, ח, ירושלים תשמ"ב, עמ' 922-896

4. י' היינימן, התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, ירושלים תשכ"ו, עמ' 66-52

5. מ' וייס, "בעל מזמור כג על יחסו של ה' אליו", בתוך ספרו: אמונות ודעות במזמורי תהילים, ירושלים תשס"א, עמ' 53-40

6. מ' וינפלד, "תפילה לשמש", בתוך ספרו: הליטורגייה היהודית הקדומה, ירושלים תשס"ד, עמ' 60-51

7. י' יעקבסון, נתיב בינה – פירושים ועיונים בסידור, תל אביב תשל"ח, א, עמ'
41-26, 260-228

8. ח' מאק, תפילה ותפילות, ירושלים תשס"ו, עמ' 112-82 (ראוי להכיר את הספר כולו)

9. י' מופס, "בין דין לרחמים – תפילתם של נביאים", בתוך ספרו: אהבה ושמחה – חוק לשון ודת במקרא ובספרות חז"ל, ירושלים תשס"ט, עמ' 41-9

10. ש"ק רייף, התפילה היהודית – מבט חדש על תולדות הליטורגיה היהודית, תל אביב 2010, עמ' 65-35 (ראוי להכיר את הספר כולו)

11. ח' שלום-גיא, "'והארץ אשר נתתה לאבותינו ... הנה אנחנו עבדים עליה' – למגמת תפילת הוידוי בנחמיה ט 37-6 ולנסיבות חיבורה", בתוך: שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כד, ירושלים תשע"ו, 127-103

חומר לקריאה נוספת:

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 100 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
יש להביא לשיעורים ספר תנ"ך.