נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: מחשבת ישראל

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר טניה ורטמן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: tanja.werthmann@huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום שני 12:15-13:15

מורי הקורס:
ד"ר טניה ורטמן

תאור כללי של הקורס:
הקורס יעסוק בתיאורי החוויה המיסטית ומבנה העולם האלוהי באמצעות סימבוליקה ארוטית בקבלה של ימי הביניים על רקע תפיסות האֵרוס הפילוסופיות שבהשראתן הם עוצבו.

מטרות הקורס:
נתוודע לתפיסות האהבה בקבלה הקדומה ונמקם אותן בהקשר ההיסטורי והרעיוני שבו הן צמחו.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
(א) חשיפת התלמידים לזיהוי קשרים תוכניים וטקסטואליים בין קורפוסים שונים – המקורות היווניים הקלאסיים מחד גיסא וכתבי ההגות הפילוסופית היהודית והערבית מאידך גיסא; (ב) הענקת כלים לזיהוי מונחים ומושגים המופיעים בטקסטים קבליים ואשר מקורותיהם בספרות הפילוסופית.

דרישות נוכחות (%):
90

שיטת ההוראה בקורס: הרצאה, קריאה משותפת ודיון בכיתה

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
נבחן את שאלת הרציפות הרעיונית בסוגיית הארוס החל מן ההגות האפלטונית והנאופלטונית ועד הקבלה של ימי הביניים. נקרא קריאה צמודה ומעמיקה של טקסטים בולטים מן הפילוסופיה היוונית העוסקים בארוס, כגון אלה שבכתבי אפלטון ופלוטינוס. בשיעור נדון גם בטקסטים רלוונטיים מהספרות הפילוסופית הערבית, שבתיווכה הגיעו התפיסות היווניות אל ההגות היהודית. ננתח ניתוח מעמיק את הטקסטים מן הפילוסופיה היהודית שעניינם באהבת האל וכן באהבה ככוח אוניברסלי.

חומר חובה לקריאה:
מקורות:
אפלטון, המשתה, תרגום יוסף ליבס, ירושלים תש"מ ; תרגום מרגלית פינקלברג, תל אביב תשס"א:
נאום דיוטימה (201 D – 212 C) ;נאום אריסטופנס (189 C – 193 D).
פלוטינוס, אנאדות, תרגום נתן שפיגל, כרך 1, אנאדה 1,6 ) "על היפה"(, ירושלים 1978, עמ' 236-245.
אבן סינא, "איגרת על האהבה" בתוך: אנתולוגיה לכתבי אבן סינא, עורך שמואל הרוי, תל אביב תשס"ט, עמ' 269-298.
רס"ג, הנבחר באמונות ובדעות, מהדורת יוסף קאפח, ירושלים תש"ל, המאמר העשירי, הפרק הרביעי.
שלמה אבן גבירול, ספר מקור חיים, ירושלים תרפ"ו, ,תרגום מלטינית, עמ' 195-197, 211-207.
בחיי אבן פקודה, תורת חובות הלבבות, מהדורת יוסף קאפח, ירושלים תשל"ג, שער עשירי.
רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג', פרק נא.
יוסף בן אברהם ג'יקטיליה, שערי אורה, ירושלים תשמ"א, כרך 1, עמ' 233-240.
משה די ליאון, ספר הרימון, The Book of the Pomegranate: Moses De Leon’s Sefer ha-Rimmon, ed. Elliot Wolfson, Atlanta 1988, עמ' 38-45.
זוהר, ח"א דף יג ע"ב (מתוך ההקדמה); ח"א דף סה ע"ב (מתוך לך לך); ח"ג דף קנז ע"ב (מתוך ואתחנן).

ספרות מחקר:
יהודה ליבס, "זוהר וארוס", אלפיים 9 (תשנ"ד), עמ' 67-115.
עמירה ערן, "הדפוס האנדרוגיני בפילוסופיה של ימי הביניים", בתוך: הצלע השלישית: היחס אל האישה במשנה, בהגות ימי הביניים ובשירת נשים בת-זמננו, תל אביב תשנ"ט, עמ' 60-68.
משה אידל, קבלה וארוס, ירושלים ותל אביב תש"ע, עמ' 100-126.
גרשם שלום, ראשית הקבלה, ירושלים תש"ח, עמ' 78-80.
Dimitri Gutas, “Plato’s Symposium in the Arabic Tradition,” Oriens 31 (1988), pp. 36-60.
Steven Harvey, “The Meaning of the Terms Designating Love” in Judaeo-Arabic Studies: Proceedings of the Founding Conference of the Society for Judaeo-Arabic Studies”, ed. Norman Golb, Amsterdam 1997, pp. 175-196.
Diana Lobel, A Sufi-Jewish Dialogue, Philosophy and Mysticism in Baḥya ibn Pakuda’s Duties of the Heart, Philadelphia 2007, pp. 219-242.
Moshe Idel, “Jewish Kabbalah and Platonism in the Middle Ages and Renaissance” in Neoplatonism in Jewish Thought, ed. L. Goodman, Albany 1992, pp. 319-351.
Elliot Wolfson, “Mystical Rationalization of the Commandments in Sefer ha-Rimmon,” Hebrew Union College Annual 59 (1988), pp. 217-251.

חומר לקריאה נוספת:

מרכיבי הציון הסופי :

מידע נוסף / הערות: