נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר עודד זינגר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: odedzinger@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום מראש

מורי הקורס:
ד"ר עודד זינגר

תאור כללי של הקורס:
מבוא לתולדות היהודים בימי הביניים בארצות האסלאם.

מטרות הקורס:
היכרות ראשונית עם הנושא, המחקר הבסיסי אודותיו ועם המקורות העומדים לרשות החוקר והתלמיד

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
לקרוא ספרות מחקר בתחום זה בכוחות עצמם

דרישות נוכחות (%):
100%

שיטת ההוראה בקורס: הרצאות פרונטליות בליווי מצגות

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מבוא
2. הקוראן ומוחמד
3. יהדות ואסלאם
4. כיבושי האסלאם והמעמד המשפטי
5. המדינה המוסלמית ומוסדות ההנהגה והקהילה היהודיים
6. גניזת קהיר, ערבית-יהודית.
7. יהודים, העיר והכלכלה.
8. המשפחה היהודית.
9. היהודים מול הפריחה התרבותית הגדולה של עולם האסלאם.
10. ספרד המוסלמית.
11. היהדות וזרמים שונים בקרב האסלאם (היהודים והשיעה, צופים יהודים) .
12. הצד האחר של הסמביוזה.
13. ממלוכים וסיכום.

לרשימה מפורטת ראה סיליבוס במודל

חומר חובה לקריאה:
רשימת הקריאה המעודכנת ביותר תמצא במודל

להלן מטלות קריאה של גרסה קודמת של הקורס:

1. מבוא: 27/10/2019
קריאת חובה:
• מרק כהן, 'האסלאם והיהודים: מיתוס, מיתוס נגדי, היסטוריה' בתוך חוה לצרוס-יפה (עורכת), סופרים מוסלמים על יהודים ויהדות, ירושלים תשנ"ו, עמ' 36-21.
• היו קנדי, "המזרח התיכון ערב הופעת האסלאם" מחמד והחליפות: המזרח התיכון המוסלמי במאות השישית-אחת עשרה, תרגום: עמנואל קופלביץ, ירושלים תשס"א, עמ' 14-1.

להרחבה:
• יוסף טובי, 'המורשת הביניימית של יהודי ספרד והמזרח כמצע משותף לחיים עם הערבים בארץ ישראל' פעמים 125-127 (תשע"א), 157-176.
• חיים הלל בן ששון, " מורשת יהדות המזרח- העניין, בעיותיו ואפשרויותיו" פעמים 1 (1979), עמ' 97-85.
• Peter Brown, The World of Late Antiquity, AD 150-750, London 1971.


2. הקוראן ומוחמד: 3/11/2019

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• לקט מתוך הקוראן (בתרגום אורי רובין, מהדורה שנייה).
• אמנת מדינה – )מתוך מיכאל לקר, מוחמד והיהודים, ירושלים, תשע"ד)
• לקט מתוך הביוגרפיה של חיי מחמד של אבן אסחאק על יחסיו עם היהודים (באנגלית: A. Guillaume, trans. The Life Of Muhammad, Oxford 1955).

ספרות מישנית:
• עליזה שניצר, "מוחמד: דמותו וציוני דרך בתולדות חייו", בתוך האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות, בעריכת מאיר בר-אשר ומאיר חטינה. ירושלים תשע"ח, עמ' 56-30.
• חוה לצרוס-יפה, "הקוראן ומצוות היסוד באסלאם" פרקים בתולדות הערבים והאסלאם, עמ' 101-82.

להרחבה:
• חיים זאב הירשברג, ישראל בערב: קורות היהודים בחמיר וחג'אז מחורבן בית שני ועד מסעי הצלב, תל אביב התש"ו.
• יוסף ויצטום, "הקוראן ומחקרו", בתוך האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות, בעריכת מאיר בר-אשר ומאיר חטינה. ירושלים תשע"ח, עמ' 135-167.
• מיכאל לקר, מוחמד והיהודים, ירושלים תשע"ד.
• מאיר יעקב קיסטר, "הטבח בבני קריט'ה: עיון מחודש במסורת" מחקרים בהתהוות האסלאם, ירושלים תש"ע, עמ' 98-77.
• Meir Bar-Asher, Les juifs dans le Coran, Albin Michel, 2019.


3. יהדות ואסלאם 10/11/2019

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• סיפור המבול במקורות שונים
• סיפורי אברהם, הגר וישמעאל

ספרות משנית:
• חוה לצרוס יפה, אסלאם-יהדות, יהדות-אסלאם, אוניברסיטה המשודרת תשס"ג , עמ' 74-17.
• מרק כהן, בין הסהר והצלב: היהודים בימי הביניים, חיפה 2001, פרק 2: דתות בקונפליקט, עמ' 56-65.

להרחבה:
• גויטיין, "הדת הזועפת (קוים לדמות היהדות בספרות המוסלמית)" ספר דינבורג (תשט) 151-164, 423. ‬
• חוה לצרוס יפה, "בין הלכה ביהדות להלכה באסלאם : על כמה הבדלים עיקריים ומשניים" תרביץ מא:ב (תשמ"ב), 225-20.
• דניאלה טלמון-הלר, "קריאה בקראן וקריאה בתורה במזרח התיכון בימי הביניים : הערות משוות" פעמים; רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 132 (תשעב) 117-148.
• מאיר יעקב קיסטר, "אל תדמו....לא תשבהוא" בתוך מחקרים בהתהוות האסלאם, ירושלים תש"ע, עמ' 200-179.
• מאיר יעקב קיסטר, "חדת'וא ען בני אסראיל ולא חרג': עיון במסורת קדומה" בתוך מחקרים בהתהוות האסלאם, ירושלים תש"ע, עמ' 116-99.
• אביבה שוסמן, "סיפור מחללי השבת בקצץ אלאנביאא למוחמד בן עבד אללה אלכסאאי" פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 145 (תשעו) עמ' 115-89.
• אביבה שוסמן, "מקורו היהודי ומגמתו של סיפור ביקורי אברהם אצל ישמעאל" תרביץ (תש"ם) עמ' 345-325.
• בת שבע גרסיאל, מקרא מדרש וקוראן: עיון אינטרטקסטואל בחומרי סיפור משותפים. הקיבוץ המאוחד, 2007.



4. כיבושי האסלאם וההתגבשות המעמד המשפטי: 17/11/2019

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• כיבוש ירושלים על ידי עמר בן כטאב
• חוזה עומר – גרסאתו של טרטושי - .
• סיפור בוסתנאי

ספרות משנית:
• יוסף דרורי, "תולדות האסלאם הקדום", בתוך האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות, בעריכת מאיר בר-אשר ומאיר חטינה. ירושלים תשע"ח, עמ' 86-57.
• מרק ר' כהן, בצל הסהר והצלב: היהודים בימי הביניים, חיפה 2001, פרק 4: המעמד המשפטי של היהודים באסלאם, עמ' 127-97

להרחבה:
• אברהם גרוסמן, ראשות הגולה בבבל בתקופת הגאונים, פרק ראשון: בוסתנאי וביתו, ירושלים תשמ"ד, עמ' 44-15.
• משה גיל, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים, כרך א', עמ' 85-58.
• משה גיל, "המפגש הבבלי" תרביץ מח (תשל"ט) 35-73.
• אוריאל סימונסון, "בין היפרדות להיטמעות – חוזה עמר בהקשריו התרבותיים והחברתיים," היסטוריה 35 (2015): 64-31.
• Milka Levy-Rubin, Shurut 'Umar: from Early Harbingers to Systematic Enforcement,” in: Freidenreich, Beyond Religious Borders, 30-44.


5. המדינה המוסלמית ומוסדות ההנהגה והקהילה היהודיים: 24/11/2019
קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• כתבי מינוי מהמדינה המוסלמית לראש הישיבה ולשופט יהודי, ומהצד היהודי כתב מינוי לשמש בית הכנסת
• קטע מחיבור ר' נתן הבבלי.
• קטע מחיבורו של פירקוי בן באבוי

ספרות משנית:
• מנחם בן-ששון, "הנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה-7 עד ה-12", בתוך קהל ישראל: השלטון העצמי היהודי לדורותיו, כרך ב': ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, עורכים אברהם גרוסמן ויוסף קפלן. ירושלים תשס"ד, עמ' 55-110.

להרחבה:
• זאב אלקין, "להיות מיעוט יהודי בעולם מוסלמי" מעיל תשבץ, עמ' 76-50.
• מנחם בן ששון, צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלאם: קירואן, 1057-800, ירושלים, תשנ"ז.
• ירחמיאל ברודי, ציון בין הפרת לחידקל : עולמם של גאוני בבל, ירושלים, תשע"ו.
• גרוסמן, ראשות הגולה בבל בתקופת הגאונים. ירושלים, תשמ"ד.
• מנחם בן-ששון, 'המבנה, המגמות והתוכן של חיבור רב נתן הבבלי' תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי-הביניים (תשמט) 137-196 ‬.
• S. D. Goitein, A Mediterranean Society, Volume 2: The Community. Berkeley 1971.
• Mark R. Cohen, Jewish Self-Government in Medieval Egypt: The Origins of the Office of the Head of the Jews, ca. 1065-1126. Princeton, 1980.


6. גניזת קהיר, ערבית יהודית 1/12/2019

קריאת חובה:
• שלמה דב גויטיין, "תעודות הגניזה כמקור להיסטוריה חברתית של הים התיכון" בתוך חברה ים תיכונית, עמ' 57-35.
• אהרון ממן, "לשונות היהודים – גשר וגדר" מעיל תשבץ, עמ' 141-127.

להרחבה:
• ידידה סטילמן-כלפון ומרק כהן, "גניזת קאהיר ומנהגי גניזה של יהודי-המזרח : עיון היסטורי ואתנוגראפי" פעמים 24 (1985), עמ' 35-3.
• זאב אלקין ומנחם בן-ששון, "אברהם פירקוביץ וגניזות קהיר: בעקבות עיון בארכיונו האישי" פעמים 90 (תשס"ב) עמ' 95-51.

7. יהודים, העיר והכלכלה. 8/12/2019

קריאת חובה:

מקורות ראשונים:
• לקט מקורות מהגניזה.

ספרות משנית:
• מרק כהן, בצל הסהר והצלב: היהודים בימי הביניים, חיפה 2001, עמ' 165-146
• מרים פרנקל, "על מרחב וזמן" מעיל תשבץ, עמ' 89-77.

להרחבה:
• Jessica Goldberg, Trade and Institutions in the Medieval Mediterranean: The Geniza Merchants and their Business World. Cambridge, 2012.


8. המשפחה היהודית: 15/12/2019

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• לקט מקורות מהגניזה.

ספרות משנית:
• יואל קרמר, "אגרות נשים מן הגניזה הקהירית : סקירה כללית" אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות, עורכת יעל עצמון, (ירושלים, תשנ"ה) עמ' 181-161.
• אמיר אשור, "הגנה על זכויות האישה על פי הסכמי נישואין מן הגניזה הקהירית ומקורות ערביים מקבילים" ג’מאעה יט (תשעא) עמ' 36-7.
• מרים פרנקל, "'שאון גלי נעורים': על התבגרות ומתבגרים בחברה היהודית בארצות האסלאם בימי–הביניים" זמנים 102 (2008) עמ' 17-8.

להרחבה:
S. D. Goitein, A Mediterranean Society, Volume 3: The Family. Berkeley, 1976.
Eve Krakowski, Coming of Age in Medieval Egypt: Female Adolescence Jewish Law, and Ordinary Culture. Princeton, 2018.


9. היהודים מול הפריחה התרבותית הגדולה של עולם האסלאם: 22/12/2019

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• סלומון בן ירוחם, קטע ממלחמות השם
• קטע של חיוי הבלכי
• רשימת ספרים מן הגניזה.

ספרות משנית:
• חגי בן-שמאי, "יצירתו הפרשנית וההגותית של רס"ג: מפעלו של מנהיג", בתוך מפעלו של מנהיג: עיונים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס"ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 36-21.
• מרים פרנקל, "קנון וחברה – הקנון הספרותי ככלי לגיבוש העילית החברתית בחברת הגניזה" הקנון הסמוי מן העין: חקרי קנון וגניזה, ירושלים תשע"א, עמ' 110-88.
•

להרחבה:
• רינה דרורי, ראשית המגעים של הספרות היהודית עם הספרות הערבית במאה העשירית, תל אביב 1988.
• יוסף טובי, קירוב ודחייה: יחסי השירה העברית והשירה הערבית בימי הביניים, חיפה תש"ס.
• חוה לצרוס יפה, עולמות שזורים: ביקורת המקרא המוסלמית בימי הביניים, ירושלים תשנ"ט.


29/12/2019 – חופשת חנוכה.

10. ספרד המוסלמית: האומנם תור הזהב? 5/1/2020

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• קטעים מספר הקבלה
• אלחריזי : האסטרולוג

ספרות משנית:
• אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, ב, "תור הזהב של הספרות העברית", עמ' 223-191.
• Menahem Ben Sasson, “The Andalusian Golden Age – A Critical view” in The Jews of Europe in the Middle Ages (Tenth to Fifteenth Centuries), Brepols 2004,


להרחבה:
• אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרכים א-ב.
• עזרא, פליישר, "תרומת הגניזה לחקר השירה העברית" תעודה א': חקרי גניזת קהיר


11. היהדות וזרמים שונים בקרב האסלאם: 12/1/2020

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• קטע מן אבן פקודה, חובות הלבבות.

ספרות משנית:
• איתן קולברג," השיעה סיעתו של עלי" זמנים 8 (1982), עמ' 23-16.
• מאיר מ' בר-אשר, "על מקום היהדות והיהודים בספרות הדתית של השיעה הקדומה", פעמים 61 (1995), עמ' 36-16 .
• אלכסנדר טרייגר, "מיסטיקה יהודית בעולם האסלאם" מעיל תשבץ: מפגש התרבויות בין היהדות לאסלאם בימי הביניים, בעריכת מרים פרנקל, ירושלים תשס"ח, עמ' 172-155.

הרחבה:
• ינון פנטון, שתי אסכולות חסידיות : חסידי אשכנז והיהודים הצופים במצרים, דעת; כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה 45 (תשס) 5-23 ‬
• Steven M. Wasserstrom, Between Muslim and Jew: The Problem of Symbiosis under Early Islam, Princeton 1995.


12. הצד האפל של הסמביוזה: צלבנים, פולמוס ושמד 19/1/2020

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• אלרד עלי אבן נגרלה.
• סיפור חייו של משה בן שמואל
• קטעים מתוך אגרת השמד לרמב"ם
• קטע מתוך - פולמוס נסתור הכומר - 'קצה מגאדלה אל-אסקף'

ספרות משנית:
• משה פרלמן, "הפולמוס בין האסלאם והיהדות בימי הביניים," בתוך: סופרים מוסלמים על יהודים ויהדות, בעריכת ח. לצרוס-יפה, ירושלים תשנ"ו, עמ' 119- 154
• מנחם בן-ששון, "לזהותם היהודית של אנוסים: עיון בהשתמדות בתקופת אלמוחדון" פעמים 42 (1990), עמ' 37-16.

להרחבה:
• יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, ירושלים, 2000.
• שרה סטרומזה, "האסלאם בתפיסת ההיסטוריה של הוגים יהודים בימי הביניים הערביים", בתוך אסלאם והעולמות השזורים בו: קובץ מאמרים לזכרה של חוה לצרוס-יפה (ירושלים: מוסד ביאליק ואחרים, 2002, עמ' 443-458).
• מנחם בן-ששון, " זיכרון ושכחה של שמדות : על קידוש השם בארצות הנצרות ובארצות האסלאם בימי הביניים המוקדמים" ראשונים ואחרונים (תשע) 47-72.

13. פלישת המונגולים, התקופה הממלוכית וסיכום. 26/1/2020

קריאת חובה:
מקורות ראשונים:
• יקבע בהמשך

ספרות משנית:
• ראובן עמיתי, "ארצות האסלאם בימי הביניים המאוחרים", בתוך האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות, בעריכת מאיר בר-אשר ומאיר חטינה. ירושלים תשע"ח, עמ' 109-87.
• אלחנן ריינר, "הקהילה היהודית בשנות הדמדומים של שלטון הצלבנים" בתוך ההיסטוריה של ארץ ישראל: שלטון הממלוכים והעותמנים, עמ' 90-59.


להרחבה:

• אשתור, " כבושי המונגולים והיהודים - לתולדות היהודים במזרח לפי מקורות ערביים" ציון 4 (תרצ"ט), 70-51.
• ל.א. מאיר, "עמדת היהודים בימי הממלוכים", בתוך ספר מאגנס (ירושלים: האוניברסיטה העברית, תרח"ץ), 161—167.
• דותן ארד, "יהודי אלכסנדריה במאה החמש עשרה לאור תעודות חדשות" פעמים; רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 156 (תשעט) 167-184

חומר לקריאה נוספת:
ראה חומר לקריאה נוספת

מרכיבי הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/ מבחן בית / בחינה בעל פה % 70
מבחני אמצע % 20
נוכחות / השתתפות בסיור % 10

מידע נוסף / הערות: